ההסתכלות והפעלת העיניים-דוגמה לפעילות יתר והצעות להרפות

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט ו מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד " לפנים ". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. 
הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם רוב האנשים לא מחפשים מנוחה לעיניים. הדבר קורה רק  מתוך כוונה מודעת, קשה לחשוב על איבר אחר שמתייחסים אליו באופן דומה.רבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

התרגילים המתוארים בהמשך מיועדים לזמן התיייחסות לתנועת העיניים והשפעתן על קיומנו בכמה רבדים:

1.      ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים. מומלץ לנסות לעצום את העפעפים אך הדבר אינו הכרחי.

2.      כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים. אין חשיבות לפקוח עיניים בין הכיווצים.

3.  להפיל עיניים אל גב הראש, בעיניים עצומות ובשכיבה על הגב לתת לעיניים ליפול בקו ישר אל הרצפה, התרגול דורש ערנות לנטייה האוטומטית לחזור ולהסתכל לפנים ועיקרו תשומת לב לחזרתיות של העיניים להסתכל.