הפגת כאבים וטיפול בפיברומיאלגיה בשיטת פאולה

הפה ותנועתו מתאים במיוחד להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. בעזרת תרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה, הרפיית הפה דרך תנועת הלשון  והגדלת החלל הפנימי מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא פתיחת הפה לרווחה ומעברים בין מצב הפתיחה להגדלת החלל הפנימי בעזרת שינויים במיקומה של הלשון. הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף משנה את היציבה ומשחררת את הצואר. כדי להבין את התרגיל האחרון ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שכבר חשבה שאיבדה. החשיבה על התנועה לאחר תרגול מקום אחר הביאה ליכולת חדשה שלא הייתה כרוכה בכאב. כך נעשה שילוב בין שחרור מכאב לבין לימוד טכניקות תנועה חדשות המגדילות את טווחי וסגנונות התנועה. על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

חיזוק רצפת האגן ותנועה

המושג "חיזוק רצפת האגן" מזוהה פעמים רבות עם כיווצים משמימים ומייגעים ועם פעילות מונוטונית. אפשרויות לחיזוק רצפת האגן תוך כדי תנועה מוכרות בשיטת פאולה הן במהלך עשיית פעולות יום יומיות והן מתוך תשומת לב לכלל מצבו של הגוף ושיתוף תנועת האגן ביציבה נכונה.

שיטת פאולה מארגנת קשרים תנועתיים בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. לדוגמה: העברת משקל בין חלקו האחורי של הגוף לחלקו הקדמי על ידי תנועת כפות הרגליים יכולה לעורר אצל נשים הבנה של הקשר בין תנוחת כפות הרגליים ומיקומן לבין מצב האגן והגב. כאשר מי שחש אי שקט או כאב באזור מסוים בגב מנסה להעביר משקל יש באפשרותו לשחרר עומס באזור מסוים ולהפעיל ביתר יעילות אזור אחר. השרירים הטבעתיים משתתפים בתהליך זה כאשר הם מצטרפים לצורך של הגוף לקבל תמיכה. כלומר-כיווץ הסוגרים הקדמיים מסייע להעברת משקל חלקית לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מסייע להברת משקל לאחור.

 הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה בשכיבה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. תרגול השרירים הטבעתיים מתבטא בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר חשובה להבנת השיטה לא פחות מהתרגילים.

הרגלים חדשים ותרגול פאולה להפגת כאב

חינוך ממושך ללימוד ההפרדה בהפעלת שרירים מעכב אצל רבים הפעלה של שרירים נוספים במהלך תרגול שיטת פאולה, הדבר חשוב במיוחד כי לשיטתה של פאולה התעוררותן של תגובות נלוות, בלתי רצוניות שחלקן מופיעות כהצטרפות פשוטההיא חלק חשוב בפעילות השיטה.

ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. כך מתקרב שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

טיפול עצמי בכאב יכול להתרחש כאשר המתרגלים יוצרים עבור עצמם מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב כגון: הפעלת הלשון לצורך שחרור הנשימה בכאבי ראש, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים ובשקעי כפות הידיים, כדי לנסות לחפש דרכים תנועתיות לשחרור כאב בגפיים או בגב וכו' ההוראה  בקשר לתרגיל האחרון היא ללחוץ את שקע היד או שקע הרגל, להניח למקום ולנסות לחוש אותו דרך הנעת האזור או מתוך ריכוז מחשבתי שיעזרו להמשיך ולהרגיש את הנוכחות שהמגע בשקע עורר. מקצת מהמתרגלים חשים צורך בעקבות תרגיל זה להניע את הגפיים באופן לא מתוכנן בתנועות משתנות בין אם קטנות או גדולות כולל קשר בין הגפיים, ויש שחוזרים פעמים רבות על המגע ומעדיפים להשאיר את הידיים בתנוחה קבועה כי קל להם יותר להישאר במקום דרך הקשר בין הגוף למחשבה.

דימוי תנועות מעגליות של כפות הידיים תוך כדי הנחת המרפקים על המזרן, זאת בהנחה שדרושה תנועה קטנה ביותר שיכולה להתעורר לאחר השימוש בדימוי יכול לשחרר כאבים בזרועות ובגב העליון. מגע בשקע שבין העורף לראש וניסיון להניע את הגוף כדי לעורר את ההרגשה באזור יסייע לכאבי צואר, גב וראש.

הקלה על שיבושים בתפקודי מערכת העיכול לסוגיהם תתרחש לאחר לימוד הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה. לעתים מדובר בתרגול הפעלת שרירי הפנים ולעתים בהפעלה ייחודית של הספינקטר הקדמי. הפעלה כזו תעודד שילוב של שחרור ותנועה בספינקטר האחורי האחראי על הרקטום ועל צינור העיכול.

עידוד נשימה: במצבים הנראים כקשיי נשימה עקב הצטננויות עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור הן לעידוד השאיפה במערכת הנשימה והן למערכת העיכול.

הטיפול בשיתוק מוחין בשיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשריר טבעתי ניתן להעזר בתרגול "מרחוק", כלומר תרגול של שריר טבעתי תקין כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור שהשתבשה. טווחי ההשפעה של שיטת פאולה ביחס לתפקודים גופניים מופיעים הן בתפקוד השרירים הטבעתיים עצמם ובקשרים בינהם, הן בתפקוד מערכות פנימיות והן בהשפעת השרירים הטבעתיים על השרירים המשורטטים. ייחודה של שיטת פאולה הוא במקרים של שיבוש בתפקודי הפה, הלשון, העיניים והסוגרים אך מאחר שלשרירים אלו יש השפעה על שרירים נוספים מארגן הגוף במקרים רבים השפעות נוספות לתפקודם המוכר של השרירים הטבעתיים. תרגול השרירים הטבעתיים מעורר בגוף תגובות לא מתוכננות שלא מתוך הוראה מחשבתית ולכן ניתן מתוך התנסות יחידנית ליצור גם השפעה של שרירי הידיים והרגליים על השרירים הטבעתיים או להקל על הגוף באמצעות מניפולציות גופניות ולהביא הפעלה קלה יותר של השרירים הטבעתיים כשזו השתבשה.

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

o        שליטה בפה לצרכים תפקודיים כרוכה בשילוב פעולת הלשון, השפתיים, הלסתות ובית הבליעה. השפעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה או שאיפה מאפשרת לשלב בין כמה תנועות הפה. במהלך תרגול השמעת הצליל ששש תוך כדי נשיפה הגוף מצרף מעצמו את תנועת השפתיים והלשון, בשיטת פאולה הגוף לומד להשמיע צליל כמו ש לאחר שנעזר בנשיפה מסוימת לצורך הפרחת בועות סבון, את כוח הנשיפה המדויק הנחוץ לשם כך למד דרך תרגול נוסף של השרירים הטבעתיים שברצפת האגן, שילוב בין כמה שרירים טבעתיים יכול להיות בתחילה בלתי אפשרי לילד עם שיתוק מוחי אך לאחר שתרגל בנפרד התעורר בגוף המיזוג בין תנועת השפתיים לתנועת רצפת האגן ואלו אפשרו לנשימה לתמוך בהשמעת הצליל.

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה זו. אצל מקצת מהמתרגלים מושכת תנועת העין את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.