תרגיל להעמקת הנשימה

 המתרגל ימקם את כפות הידיים תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.אחת הדרכים להעמיק את הנשימה היא העזרות בתנועת שורש כף היד בכל יד בנפרד אך בו זמנית ככל שניתן, כאשר הידיים מונחות על הסרעפת. כאשר שורש כף היד צמודה לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתרחשת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

תרגילים משיטת פאולה, פורסם בעלון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה על ידי חולת טרשת

כשהעיניים פקוחות, לקרוץ חזק, כל פעם בעין אחרת, למספר שניות, כשהשנייה נשארת פתוחה, ולחזור על פעולה זו שוב ושוב.

 לומר בקול "אוו אי",לסרוגין, כאשר השפתיים מכווצות חזק כנשיקה ב "אוו", ומחייכות חזק בפה סגור לצדדים ב"אי".

בראש ישר ללא תזוזה ובעיניים פקוחות להזיז את האישונים בלבד, מצד לצד, להביט לנקודה רחוקה.

 בפה סגור מרימים את קצה הלשון למעלה ולוחצים חזק לכיוון החך במרכז למספר שניות, משחררים, ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לכיוון האף, ובמקביל מכווצים את השפתיים חזק כמו בנשיקה, למספר שניות , משחררים ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לצדדים (ימין ימינה, שמאל שמאלה), כשהשפתיים מחייכות חזק בפה סגור למספר שניות. משחררים ושוב.

עוצמים עיניים רגיל, ואז מהדקים מעט את העיניים למספר שניות, ומרפים וחוזרים על פעולה זו שוב ושוב כשהעיניים נשארות עצומות כל הזמן.

 עוצמים עיניים רגיל, מדמיינים קפיץ המחובר לאישונים בצד הפנימי של העין, ומדמיינים את הקפיצים נמתחים כלפי פנים לגב הראש חוזרים לאישונים.

 בעיניים פקוחות ובלי להזיז את הראש, מרימים את הגבות למעלה גבוה, מביטים למעלה למספר שניות, ואז מורידים את הגבות והמבט מטה למספר שניות, ושוב . יש לבצע כל תרגיל 10 דקות רצוף

הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

השקעים והבליטות בגוף כמוקדי הפעלה

כפות הידיים מובילות את הגב כולו ונעות ללא תכנון מתוך התחושות שהמגע הרצוף בשקעי הידיים מעורר

  תנועה שמזמינה עידוד תחושות בסוגר הקדמי

דחיפת היד הדומיננטית אל הרצפה כשהרגל הנגדית נעזרת בכדור לדחיפה מאפשרת כיווצים משתנים וחופשיים

דרכי הפעולה של שיטת פאולה בגוף הבריא ובגוף המשתקם

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים. נוסף לשרירים הנראים טבעתיים כגון: השרירים שמסביב לעיניים, הפה והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן, קימת קבוצת שרירים שמקיימת קשרים הדדיים עם השרירים הנראים טבעתיים כגון: שרירי הנחיריים, הגבות, הלשון, שקעי כפות הידיים, כפות הרגליים, השקעים שבמרכז הלורדוזות של עמוד השדרה וקצות אצבעות הידיים. התנועה של השרירים הטבעתיים היא כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה.

בגוף בריא פועלים כל השרירים הטבעתיים יחד ומפעילים זה את זה. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה על ידי תנועה של שריר טבעתי תקין אחר. במהלך תרגול השיטה עוקבים המתרגלים והמורים כיצד פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. פעמים רבות תנועה אחת יכולה להניע כמה שרירים טבעתיים ולגרום לתנועה כללית בגוף עד כדי מעבר מעמדת מוצא אחת לאחרת.

נקודת המוצא לתנועה והתרגילים שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, נמסרים לתלמיד שמניע את השריר הטבעתי שבו מתחיל התרגול באופן רצוני וחוזר. תנועה זו משפיעה על מערכת השרירים הטבעתיים כתגובת שרשרת בגוף כולו, לרוב מתחילה התגובה הספונטנית באזור הגופני שזקוק לשיקום ללא קשר מחייב לתרגיל או לשריר שתורגל בדרך רצונית. ההיצמדות לתנועות מונוטוניות משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון.

תרגול שיטת פאולה כטיפול "מרחוק"

תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים

הטבעתיים האחרים. למתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם

השיטה בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה

אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו, זוהי דרך מומלצת לתרגול בשלבים המוקדמים של

לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות

מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

הניסיון מראה כי הפה, כולל השפתיים והלשון הוא האיבר הקל ביותר להנעה חופשית.

ביכולתו להקל על תנועתם של אברי הפנים האחרים בתנועה חופשית.

תנועת העיניים, הגבות והמצח משחררת פעמים רבות כאבי ראש ועומס מעודף ריכוז.

תנועות האף מקלות במצבים של בעיות נשימה.

נוסף לצורך להרפות את הפנים בשעת תרגול יש לשרירי הפנים יכולת לסייע לשרירים אחרים כמו הסוגרים ושרירי הגב (שאינם טבעתיים), במיוחד בטיפול המיועד לחיזוק או לעידון התחושות וחידודן באזורים שבהם אין יכולת כזו. במיוחד אם הרקע לקושי לחוש איתותים מקדימים בתחום הסוגרים הוא הרקע לקשיי שליטה. 

תחזוקה טובה למרבים בישיבה בעזרת הפעלת השרירים הטבעתיים בישיבה

קבוצת תרגילים המתאימים למצבי ישיבה הם:

o       אגרוף לסירוגין של הידיים תוך הרחקת האצבעות אלו מאלו ביד שאינה מתאגרפת.

o       פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  

o       כיווצים של הסוגר האחורי (ספינקטר  אחורי במושגי שיטת פאולה) בקלות תוך מתן מקום לגב ואפשרות לשינויים של צורת הישענותו בעקבות הכיווצים.

o       הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.

תפקוד תקין ובלתי תקין של שלפוחית השתן והשפעת שיטת פאולה לארגון תפקוד תקין

האיור מדגים את מבנה שלפוחית השתן באופן דומה לברכת אגירה של נוזלים. אזור הכניסה נקרא ureter entry

ואזור היציאה External urethral sphincter,  אזור היציאה הוא ברכת אגירה קטנה יחסית שנמצאת בין השלפוחית לבין צינור השתן ושרירי רצפת האגן.

השליטה במערכת השתן מבוססת כולה על ברכה שחלק ממנה מורכב משרירים לא רצוניים וחלק משרירים רצוניים.

שם נמצא האיתות של הגוף לצורך ללכת לשרותים. הערנות לאיתות הזה נפגע אצל נשים רבות, זו הסיבה לצורך בחיזוק רצפת האגן.

בשיטת פאולה מעוררים את תשומת הלב לאיתות, התרגול משפיע על השרירים הפנימיים ועל רגישותם. השרירים הטבעתיים נמצאים גם באזור זה.

קיימת תקשורת לא מובנת בין השריר הבלתי רצוני לשריר הרצוני.

מתרגלים בשיטת פאולה יכולים להפעיל את השריר הרצוני בלבד, אופן התרגול, המניפולציות הגופניות, הפעלת שרירים טבעתיים בגוף כולו, כולם יחד מעודדים את התקשורת בין השריר הטבעתי הרצוני לבין השריר הטבעתי הלא רצוני.

זוהי דרך הריפוי והשיקום של שיטת פאולה במגוון קשיי תפקוד של שלפוחית השתן

תנועה פאוליסטית חופשית אינה מתוכננת

התנועה הפאוליסטית החופשית אינה מתוכננת, היא מתחילה מהימצאות באבר כלשהוא או מתנועה חוזרת ומתן חופש לגוף.
כוכב הים המצולם כאן מזכיר את האיכות שיש לתנועה פאוליסטית משום שקצותיו ומרכזו נעים לפי צורכי הסביבה ומקומו בתוכה. למרכז יש השפעה מסוימת על הקצוות בפאולה ובכוכב גם יחד.

שיטת פאולה-הפגת כאבי גב בתנועה עצמית נטולת מאמצים

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף נעשים מתוך הפעלה של שרירים שהקשר בינם לבין שרירי הגב אינו מוכר לרוב הקוראים, כגון: הלשון, הפה, העיניים, האגן. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני ועל כאבי גב נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כדרך לשמור על תקינות התפקוד וכאמצעי ריפויי גם יחד.

שיטת פאולה-שלפוחית השתן ותנועה מחזקת (באדיבות ד"ר מיכל ליברגל בי"ח הדסה עין כרם)

באיור שלפנינו מוצגת שלפוחית השתן שהיא בחלקה שריר לא רצוני ובחלקה שריר רצוני.
החלק התחתון וצינור השופכה הם רצוניים וקשורים לתרגול שיטת פאולה, התנועה שניתן בעזרת תרגילי שיטת פאולה לעודד בסוגר המסומן בקו השני במיקומו באיור מעלה את מידת השליטה ווזק הסוגר. זאת למרות שההפעלה שהתרגילים יוצרים אינה ישירות לסוגר הקרוב לפתח השלפוחית. בעזרת הסוגר שבקצה הקרוב לפתח השופכה ניתן לחזק את הסוגר הקרוב לפתח השלפוחית. שניהם נמצאים בשני הקצוות של צינור השתן.

שיטת פאולה-פתיחות של שרירים טבעתיים כדרך לתרגול כיווץ וסגירה

הפעלת הסוגרים פתיחתם וכיווצם קשה לרוב המתרגלים. תרגול הפתיחה הוא חלק מתרגול הסגירה והכיווץ. בשרירים טבעתיים אחרים קל יחסית לפתוח במידה משתנה ולהעזר בשרירים קרובים זה לזה. הפה עוזר לפתוח את העיניים ואצבעות הידיים עוזרות לחוש פתיחה של מקומות רבים.
כדי לפתוח את הסוגר הקדמי מוטב לכווץ או להדק את האחורי ולהיפך.
לפתיחת הסוגר
הקדמי
מוטב להעזר בתנועות פלקס של אצבעות הרגליים.
ממליצה לחפש את יכולות הגוף כי הפתיחה היא חלק בלתי נפרד מתנועות הכיווץ והסגירה.

תנועת הגוף והשפעתו על רצפת האגן בשיטת פאולה

חיזוק רצפת האגן בעזרת תרגילים המשלבים את תנועת הגב, כיוונים שונים של החזקת הידיים או הצמדת האצבעות נעשים בשיטת פאולה על ידי קליטה חושית של השפעת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים, תנועת כפות הרגליים והתחושות ברצפת האגן.  התנועה המקשרת בין עמדת מוצא כגון שכיבה על הגב ומיקומים משתנים של האברים הנ"ל בין רצפת האגן למזמנת לנשים הכרות חדשה עם גופן. במהלך האימון של רצפת האגן ופעילויות למניעת החלשות רצפת האגן מפנימות נשים רבות תנועות של הגוף כולו המסייעות לחידוד התחושות ברצפת האגן.

10 דקות מספיקות לתרגול שיטת פאולה עם ילדים ובמיוחד בבעיות שליטה בסוגרים

רוב המצבים שבהם הורים פונים לטיפול פאולה מיועדים לגמילה מטיטולים בלילה כשהילד/ה כבר בני חמש, מצב נוסף הוא בריחות קלות ביום מאחד הסוגרים או משניהם.
הקושי המרכזי של ההורים בתהליך זה הוא להיות חלק מהתהליך, כלומר לתרגל עם הילד/ הילדה או לעקוב חלקית אחר התרגול, לעתים הגיל מחייב את עזרת ההורה אך כאשר הילדים עצמאיים דיים לתרגל לבד קשה להורה לחוש צורך להשתתף. ילדים רבים זקוקים לעזרה כזו, הן כדי להתמיד יום יומית, הן כדי לבצע פעילות שתכליתה לא תמיד מובן ואין בה תחושת סיפוק.
מבוגרים שמתקשים לתרגל בתחומים רגועים יחסית כמו פלדנקרייז או יוגה יכולים לחוש את הקושי להשהות את הדחף לסיים תרגול כזה כדי לעשות "דברים חשובים יותר"
עצתי לשכנע את עצמך ההורה שתשומת הלב הניתנת לילד בזמן התרגול מעלה את חשיבות העניין בעיני ההורה ומספקת הרגשת ייחודיות, זה זמן נפרד להורה ולילד ולרוב 10 דקות מספיקות

פעולות קלות ללמידה וטובות לתינוקות ולכל אדם בשיטת פאולה

לתינוקות קל יחסית לחוש את השקעים שבכפות הידיים והרגליים, מגע של המבוגר בשקעים מעורר תגובות שונות ולעתים אף מקל על תפקוד מערכת העיכול.
מבוגרים יכולים לגעת בכפות הידיים של עצמם או בכפות הרגליים ולהניח למגע כדי להמשיך לחוש את השקע, ככל שהגוף פעיל יותר עקב המגע כך עולה היכולת לחדדו ולהיפך.

מבנה עצמות האגן ושרירי רצפת האגן

עצמות האגן מחזיקות את שרירי רצפת האגן, למרות שמבנה העצמות קבוע יש למצב השרירים יכולת להשפיע על זוית ההחזקה ויכולת התנועה של האגן כולו.
כפי שרואים בצילום עמוד השדרה, עצמות האגו ומפרקי הירכיים והרגליים הם יחידה אחת. מכך קל להבין איזו השפעה יש לתנועת השרירים ברצפת האגן על תנועת הגוף כולו

תרגילים לשעת לידה משיטת פאולה

שניים מתרגילי שיטת פאולה הוכחו כמסייעים בכל שלבי הלידה:
התרגיל שששש ממושכת והתרגיל אגרוף ידיים לסרוגין.
ששש ממושכת מסייעת להרגע ולנשום באופן יציב בשלב הראשון של הלידה, בשלב השני עזרתה ללידה היא בדחיפת האויר כלפי תעלת הלידה ובהרחבתה, בשלב השלישי היא מסייעת לעבור את צירי הלחץ ולשמור על נשימה יציבה.
ארגוף ידיים לסרוגין הוא תרגיל שמקדם תהליכים פנימיים בשרירים הלא רצוניים, הן בתחום מערכת העיכול והן במערכת הגניקולוגית, הוא מקדם את התכווצויות הרחם ומזרז את הלידה.

הפרדה לצורך חיזוק ברצפת האגן לפי שיטת פאולה

היתרון של חיזוק האגן באמצעות שיטת פאולה הוא הטיפול בכמה מערכות בו זמנית. מאחר שמערכת אחת מחלישה את האחרת החיזוק המשולב מונע החלשויות חוזרות ובונה מערכת הרגלים חדשה בגוף ובהתנהגותו. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הסוגר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הסוגר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שממנו סובלות נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

איור לתרגיל פאולה אגרוף ידיים לסירוגין

ההוראה השגורה לגבי תרגיל זה היא אגרוף ופתיחה לסירוגין של כפות הידיים. החיצים שנמצאים בין כפות הידיים מסמנים את החלפת היד המאגרפת בתנועת פתיחה ואת העברת התפקידים בין כפות הידיים לסירוגין. התרגיל מוכר בין סוגי התעמלות שונים, ייחודו בשיטת פאולה הוא בקצב התנועה ובשינוי המיקום של הידיים. מתרגלים בשיטת פאולה מתבקשים להניע את כפות הידיים לאט ויכולים להתאים את קצב התנועה של האצבעות לפי תשומת הלב שלהם לאצבעות ולכף היד.
עניין מהותי אחר הוא מיקום הידיים ביחס לגוף, המתרגל מתבקש לשנות את מיקום הידיים לפי הרגשתו במהלך התרגול, לדוגמה: במהלך תרגול בשכיבה אי נוחות בכתפיים יכולה לקבל טיפול ולהשתנות אם המתרגל/ת יניחו את גב היד בשתי הידיים מופנית לרצפה וכן ימקמו את הזרועות בגובה הכתפיים ולמעלה מכך, כל עוד המיקום לא גורם לכאב והמרפקים מונחים על הרצפה המיקום יתאים לבעיות כתפיים וגב עליון.
מיקום אחר בשכיבה הוא בגובה הבטן או האגן המתאים לבעיות גב תחתון. מוטב שהמרפקים יישארו מונחות על הרצפה אך האמות יכולות להיות באויר, על גבי הגוף או כלפי הכתפיים כדי לתתייחס לתחושות המשתנות של מצב הגב.
בזמן האגרוף אין הכרח להדק את כל האצבעות וחשוב לא להפעיל כוח.

חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.