השפעתם של
אברים שתנועתם חופשית על אברים שתנועתם מוגבלת עקב שיתוק חלקי. לדוגמה: הלשון,
גפיים, שקעים המצויים בלורדוזות שבעמוד השדרה, בכפות הידיים וברגליים ועוד.
דרושים במיוחד לאנשים שעברו תאונה, ארוע מוחי או
טראומה. עיקרון ההשפעה ההדדית של השרירים הטבעתיים מופיע במיטבו כאשר הפעלת גפיים חסרות תנועה מתחילה בתנועתן של גפיים שנעות בקלות
יחסית. הגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית
לוקים בחסר. בפועל יש ביכולתם של השקעים בכפות הרגליים והידיים להשפיע לטובה אלו
על אלו. השימוש בשקעים מבוסס אם כן על העיקרון הטבעתי. התנועה המזדמנת לאבר המשותק
נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים.
קבוצת תרגילים חשובה לעניין זה הם התרגילים שיוצרים תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין
אחת מתכווצת העין האחרת נפתחת, אגרוף ופתיחה לסרוגין של אצבעות הידיים או בהונות הרגליים, ועוד. התרגילים מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות
במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה