החוקיות של שיטת פאולה בגוף עקב מגע

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית שהמתרגל עושה על פי הוראות המטפל. צד פחות מוכר בשיטה הוא השימוש במגע.. המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע או לאחריו. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבונן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף יכולה להתעורר בעקבות מגע כפי שקורה  בתרגול פעיל. העזרות במגע יעילה עם ילדים בגילאי שלוש עד עשר בשלב שבו יש קשר טוב עם המטפל. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

ארגון הגוף בשיטת פאולה

ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי מפיג כאב כרוני מסוגים שונים ורווח בתחומי בעיות גב ושלד, כאבי שרירים, שיתוק חלקי ועוד. אז עולה הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל אך ורק לצרכים תפקודיים כגון אכילה, דיבור, ראייה ונוצר מערך תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת השרירים הטבעתיים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף, את הנשימה, את אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול ועוד. הצורך לשלב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף כתגובה ספונטנית, כולם מעידים בתנועתם על שינויים החלים בגוף עקב תרגילים המיועדים לאיזון הגוף.