שקט נפשי בעקבות תרגול שיטת פאולה

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז. חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם בטוחים בתנועה מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

הרפיה עצמית בשיטת פאולה

מצבי אי שקט מופיעים בהתנהגות הגופנית של רבים, חלקם נמצא על הרצף של אוכל ושינה, מקצת מהאנשים נוטים לאכילת יתר בעקבות מתח ואחרים מתקשים לאכול, כך הדבר גם לגבי שינה, הרגיעה, השכחה וארגון הכוחות ליום הבא מופרים כשמתח גורם לקשיי שינה.

מי שאינו ממהר להעזר בכדורים מתמודד בדרכים טבעיות שונות כגון: הקלטות מרגיעות, קטעי מוסיקה המיועדים לכך או תנאי שינה מיטיבים.

אחת הבעיות עם סגנונות ההתמודדות האחרונות היא שהשפעתן הולכת ויורדת.

לכן העזרות בשיטת פאולה היא הצעה ייחודית. ניתן בעזרת שיטת פאולה להגיע לנשימה עמוקה, להרפיית שרירים, לארגון הגוף בצורות מעודדות שינה ובעיקר לחוות עצמאות ושליטה במצב.

אמנם מי שלא התנסה בתרגול שיטת פאולה יתקשה להבין את התאור בדברים הבאים אך סביר להניח שהפניית הקשב והזמן הדרושים לעניין יהיה להם ערך.

אפשרויות הקשורות בעיניים:

·         בשכיבה על הגב בעיניים עצומות כשהפה משוחרר כדאי לנסות ולהפיל את העיניים לכיוון הרצפה. אין הכונה להביא את העיניים למקום מסוים באמצעות הדמיון אלא לשים לב לחזרה של הנטייה להסתכל לפנים. רובנו נמצאים רוב הזמן בתבנית החשיבה המפנה את העיניים לפנים, בין אם בזמן שכיבה או בכונה להרדם. זוהי אחת הנטיות הקבועות והמעייפות ביותר. כדי להניח למתח שנובע מהרגל זה ניתן לדמיין את נפילת העיניים אל הרצפה. חשוב לחזור ולשים לב פעמים רבות לחזרה האוטומטית של העיניים להסתכל לפנים, התהליך מייצר ריכוז שמשפיע על היכולת להרפיה.

·         התרגול הבא אינו מחייב שכיבה על הגב ואפשר לנסות את צורת השכיבה הנוחה ביותר למתרגל/ת. ההצעה משלבת דמיון מודרך משום שההרפיה מתחילה במחשבה על העפעפיים העליונים כמו על שמיכה. שמיכה זו הולכת ומתרחבת אל הצדדים, מאריכה את הריסים ומאפשרת לעפעפיים להיות בתנועה מעטה. אין צורך להשאיר את העיניים עצומות ללא הפוגה. ניתן לפקוח את העפעפיים ולהתחיל מחדש.

ההרגל להביט לפנים ושינויו בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב. למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.