ההשפעה של שיטת פאולה על חשיבה

 שיטת פאולה משנה את המודעות לגוף בכמה רמות: התנועות שחוזרות על עצמן מאפשרות לחשיבה לנוח ועיקר תשומת הלב מופנית לתנועות ספונטניות, שאינן תלויות בהוראה מחשבתית לגוף. 

ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. 

השינוי חשיבתי מאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

תרגול פאולה והשפעתו על החשיבה

 שיטת פאולה משנה את המודעות לגוף כולל תשומת לב לתנועות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

ארגון החשיבה והגוף לפעולה משולבת בשיטת פאולה

המוח עסוק כל הזמן, גם כשאנחנו לא חושבים על כלום וגם כשאנחנו ישנים. הראשון שגילה זאת היה הנס ברגר, ממפתחי האא"ג, המכשיר הראשון שסרק ותיעד את הפעילות החשמלית במוח. בסדרת מאמרים שפרסם ב־1929 ברגר הוכיח תופעה מוזרה: הפעילות החשמלית במוח אינה פוחתת במעבר בין ריכוז ממוקד למנוחה מוחלטת, בין הזעה מעל בעיה מתמטית לנמנום עצל. השאלה שעליה הנס לא ידע להשיב היא למה. מה המוח עושה בזמן הזה. היעדר ההסבר, והעובדה שהגילוי עצמו נשמע חסר היגיון, גרמו לקהילה המדעית לאמץ בחום את האא"ג, אך להתעלם מהממצא המוזר. אנשים המתרגלים את שיטת פאולה מגלים כי לתרגול יש השפעה על החויה שלהם בתחום החשיבה. התרגילים הפשוטים מעודדים מיקוד בעניין פיסי ומחשבתי ומארגנים את המצב של האדם לריכוז הדומה למדיטציה. הדברים המובאים בקטע הראשון יכולים להיות מובנים כסתירה לחויה הפאוליסטית וכחיזוקה גם יחד. מאחר שהמוח פועל כל הזמן נשאלת השאלה אם לא מדובר בחויה מתעתעת. מובן שאין תשובה אחת אך ברור שהכוונת החשיבה אל הגוף באופן המרכז את השניים היא דרך לארגן את השניים. כלומר- קל יחסית להביא את הגוף למצב חדש אם המחשבה אינה פועלת בכיוונים מרובים וקל יותר לכוון את החשיבה כאשר הגוף מסייע בארגונה