כיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים, משורטטים ואחרים, מגע בין אצבעות הידיים,
תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים
להתרכז בתחושות של שרירים שאינם מתפקדים באופן מלא או שנחלשו. ככל שאנו מפנימים את היכולת לשים לב לתנועות קטנות ולהעריך אותן כך עולה תשומת הלב שלנו להשפעה של שריר אחד על שריר אחר באופן שלא ציפינו לו, לדוגמה תנועה איטית מאוד של אחת הברכיים כששתי הברכים עומדות מפעילה את השריר האחורי של הירך, שריר שלא מרבים להניע. בזכות ההקשבה לדרכים להניע את הברכיים באיטיות נפתחת יכולת לשים לב לשרירים שמופעלים בלי שנוכל לשים לב לכך.
לעתים הקשבה זו מעוררת בו זמנית יכולת או צורך לשחרר את הגוף ולת לו לנוע באופן חופשי, ללא תכנון וללא הכונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה