שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים.
הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר
מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו
הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס
לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. בשיטת פאולה מלמדים ילדים לחוש את האזור על ידי
הפעלת שרירים טבעתיים אחרים כגון הפה והלשון, העיניים ואצבעות הידיים והרגליים בישיבה רגילה, שכיבה ועמידה ובלבוש מלא. מיקוד תחושות באזור הסוגרים מתרחש בעקיפין דרך הפעלת השרירים שהוזכרו.
היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה
בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר
יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה הצעות להפעיל את שרירי הפנים דרך פרצופים.
מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לסוגר הקדמי או האחרורי ידע אם הילד עוזר לעצמו או
מפריע.
אשמח לדוגמא לתרגיל שניתן להנחות ילדה בת 3.5 לשליטה על הסוגר האחורי בצורה מהנה יומיומית.
השבמחקהיא בגמילה מאוד מתמשכת ואני מרגישה שהגמישות יתר איתה נולדה משפיעה על התחושתיות באזור השרירים הטבעתיים.