החינוך של רובנו מצמצם את היחס אל השרירים הטבעתיים ומגביל את החשיבה עליהם לתפקוד בלבד. כאשר לומדים בפועל מתוך התרגול להניע אותם ולשים לב להשפעתם על שרירים אחרים מתחדדת תשומת לב לתחושות והיחס אליהם משתנה.
כאשר נעשים תרגילי שיטת פאולה לטבע שני מתעורר עניין להעזר בהם במודע בתנועות כגון: כמו הרמת השפה העליונה של הפה אל האף בזמן הרמת משקל, כיווץ עיניים בשירותים, לעיסה בפה סגור עד עיבוד מלא של המזון. לעתים מתפתח צורך להניע את הגוף במצב שכיבה על הגב או ישיבה מתאימה מתוך השרירים הטבעתיים דרך תרגילים מוכרים ולאפשר לשרירים נוספים להגיב.
התנועה שמתרחשת תוך כדי תרגול מפעילה את השרירים הלא רצוניים במערכות הפנימיות של הגוף מתוך השרירים הטבעתיים הרצוניים. תרגול רצוני יכול להשפיע על מערכות בלתי רצוניות כגון: הנשימה, העיכול, השתן, מערכת העצבים, המין והשלד. למערכות אלו השפעה ניכרת על יכולות הגוף. כולנו משתמשים בשרירים הטבעתיים לצורך פעולות הכרחיות, העיניים משמשות לא רק לראייה אלא גם להתבוננות, לנוכחות בעולם ולהתנתקות ממנו. סגירת העפעפיים מנתקת אותנו מהעולם ומעלה את תשומת הלב לגוף. תנועות הראש, הצואר ועמוד השדרה משתכללות לצורך הפגת כאב או הרגשה לא נוחה אם הן נעשות דרך תנועות העיניים. עמוד השדרה מושפע לטובה מהתמיכה של שרירי רצפת האגן וקופסת העצמות של האגן, הפה פועל בצורות מגוונות בלעיסה ובדיבור והלשון מסייעת בשיווי המשקל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה