גמילת ילדים מטיטולים בעזרת שיטת פאולה-תאור מקרה

דני (שם בדוי) המשיך לעשות את צרכיו הגדולים בטיטול בלבד לאחר שנגמל מצורך בטיטול ביחס לצרכיו הקטנים. רמת השליטה שלו בסוגר האחורי הייתה כה גבוהה שיכול היה לחכות בלי קושי עד שההורים הלבישו לו טיטול. נראה היה שפיתח התנגדות להיות על האסלה ולכן העדפתי שהתהליך יעשה על ידי ההורים ולא על ידי. הסתפקנו בהדרכתם הטלפונית. נוסף לכך חיפשתי דרך לעקוף את התנגדותו, שרפרף שפיתחתי למצבי עצירות היה אחת האפשרויות. בשרפרף המיועד למבוגרים הנוטים לעצירות או לקשיי ריקון השלפוחית יש שקעים שכפות הרגליים של מבוגרים נכנסות אליהן ומפעילות כדורים. פעילות הרגליים מונעת הפעלת כוח מיותר ומעלה את הכיווציות והשחרור או במילים אחרות את רמת הפריסטלטיקה של מערכת העיכול. שרפרף זה לא התאים לאורך הרגליים של דני אך יכל להשהות אותו על האסלה או לאפשר ישיבה ללא טיטול עם "סיר" מתחת. בשני המקרים תנועת הידיים בזמן הישיבה יכולה להפעיל את הגוף כמו תנועת הרגליים.

רוב ילדים שהוריהם פונים אלי בנושא זה סובלים מחוסר שליטה חלקי בסוגר האחורי, הרקע במצבים רבים הוא עצירות קיצונית שגורמת לאיבוד שליטה חלקי. (נוזלים מהרכב הצואה הם שמשתחררים) לעתים הבעיות הן על רקע העדר תחושה מוקדמת. מאחר שדני  הרגיש היטב את הסימנים המוקדמים. שלט בסוגר והתעקש להשתמש בטיטול קטן עליו אחרי שההורים זרקו טיטולים שהתאימו לו היה לי ברור שזמן או דרך שתעקוף את החשש מהאסלה הם הכיוון שיהיה יעיל עבורו ולא שיטת פאולה וטיפולים שונים.

כדי שיחוש נינוח ביחס לחויה הצעתי שבני הבית כולל סבים שאיתם ההורים גרים יפסיקו לדבר איתו על ה"בעיה". כשלושה שבועות לאחר השיחות שהיו בינינו בטלפון מצאה האם דרך לעקוף את ההתנגדות שלו. השימוש באסלה נעשה פשוט. תאורה מובא כאן. אני מודה לה על הנכונות לשתף את הכלל בסיפור.

התקשורת שלי עם אימו של דני הייתה ברובה בטלפון, תארתי לה תנועות פשוטות המעודדות פעילות של מערכת העיכול, האם הפנימה את התרגילים וכן את הרעיונות שהצעתי בקלות רבה. היא חשבה שהתרגל להתרוקן בעמידה ומניסיוני לא זו יכולה להיות הבעיה.

העיקר בתהליך היה לעכב את שהותו על האסלה מאחר שהתנגד להישאר שם גם כשהיה עם טיטול וכן לחפש דרך שאינה מוכרת לו לצורך ההתרוקנות כדי לעקוף את התנגדותו.

לפניכם חלק מההתכתבות בינינו:

01/06/16, 15:58 -  היי סמדר רציתי לעדכן אותך שבני החל לפני 3 שבועות לעשות "גדולים" באופן עצמאי באסלה.

בסופו של דבר זה הגיע מימנו הוא ביקש.

אחרי שעשינו "תרגיל" שיכנעתי אותו לשבת על האסלה עם החיתול. עשינו חור בחיתול מבלי שהרגיש כמובן וכשיצא שמח עד השמיים ולא הפסיק להתלהב..אחרי מספר פעמים ביקש להוריד את החיתול.

תודה על הסיוע והתמיכה!!!

01/06/16, 17:13 - smadar nevo: שמחתי לשמוע. זה נהדר. בעיקר כי הייתה לכם סבלנות לחכות.

01/06/16, 18:30 - smadar nevo: האם תסכימי שאכתוב את הדברים האלו בבלוג שלי באינטרנט. בדיוק כמו שכתבת אותם לי? אני חושבת שהרבה הורים יכולים ללמוד מזה. מובן שתקחו את הזמן ותתיעצי עם בעלך על זה. ההסבר שיידרש לפני כן יהיה שלך או שלי לפי בחירתך. אני מתחיבת לא לשנות אף מילה ממה שכתוב כאן וגם לא ממה שנצטרך להוסיף.

01/06/16, 19:01 -  אתייעץ גם עם בעלי ואעדכן

01/06/16, 19:02 - smadar nevo: תודה

01/06/16, 22:18 - אין בעיה לפרסם על מנת שהורים אחרים יילמדו.

את  יכולה לכתוב ולהראות לי על מנת שאאשר..

01/06/16, 22:21 - smadar nevo: תודה. אשלח לך מחר

לאחר תרגול כמה תרגילים משיטת פאולה שלמדתי על עצמי הכנתי טיטולים גזורים לחצי בלי שישים לב. וזאת לאחר שהשתכנע לשבת באסלה.
כשהבין שהיציאה יוצאת בקלילות מגופו הוא שמח מאוד ורצה לחזור על הפעולה שוב עם החיתול.
ולאחר כמה פעמיים ביקש לשבת בלי חיתול.

בסופו של דבר אני חושבת שזה הגיע בגלל הבגרות הנפשית שלו בגיל 3.5. באופי שלו הוא ילד שצריך להבין מה עומד מאחורי כל פעולה בחיים.

צוות הגן לא סייע בכלל.

אחת האימהות שהתייעצתי עימה אמרה משפט חשוב "כל הילדים בסופו של דבר הולכים, מדברים, אוכלים באופן עצמאי אז לבן שלך ייקח קצת יותר זמן מאחרים"

מקווה שההליך הארוך לא יהווה איזו טראומה עבורו.

13/06/16, 12:13 - smadar nevo: אם תרצי שאתקן כתבי לי מה לתקן או מה להוסיף. קראתי שוב את התאור שלך והתפעלתי מהפשטות שבה פתרת את הבעיה. כנראה בגלל ששחררת את הכובד הרגשי שלך בנושא.

13/06/16, 18:27 - 

לכל אמא יש את הדרך שלה להגיע לליבו של בנה..