תנועה באמצעות שיטת פאולה

שיטת פאולה כדרך לעצמאות בטיפול בכאבי גב ותחזוקתו
כמה פעמים חשבתם לאחר טיפול טוב:"לו רק יכולתי לקבל טיפול שכזה יום יום"? או "אני צריכה להגיע למצב כזה כל יומיים אז מה הטעם לטיפול חד שבועי"?
כאדם שהתנסה בהרגשה זו פעמים רבות עקב בעיות גב ואחרות נמשכתי לשיטת פאולה לאחר שהבנתי שאופיים של התרגילים מאפשר לי להמשיך להעזר בשיטה גם ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". גם הריכוז וגם סוג התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה. לדוגמה כאשר מדובר בבעיית גב כמו אורך שונה של הצדדים. (הכוונה לשני צדי עמוד השדרה בדר"כ עקב קיצור או עקמת( התרגול המונוטוני והתנועה בין שני צדי הגב (רוטציה) עקב תנוחה סטטית מסוימת או כיווצים קלים משנים את חוסר האיזון, אם ע"י מתיחה או ע"י שינוי מיקומם של הצדדים. בשונה מגישות אחרות ומכובדות אין בשיטת פאולה הגדרה לאופן ההחזקה או ההפעלה הרצויים במובן התאורטי של הגב והשלד. תשומת הלב מופנית להארכה של קיצורים בין אם אלו הבדלים בין הצדדים או עומק יתר של הלורדוזות (השקעים כמו העורף והמותנית). וכן למידת השחרור וההפעלה של השרירים. השימוש בסוגרים (המפורסם כל כך בשיטת פאולה ומוסבר בכתבה על רצפת האגן באתר זה) והתנועה בינהם יכול להביא את האגן ליתר גמישות שתחזיק באופן שונה את הגב ותחזק את מידת הפעלתו.
אביא להלן מספר תרגילים שידגימו לקוראים את אפשרויות השימוש, חלק מהתרגילים ניתנים לבדיקה תוך כדי קריאה ליד המחשב אך את רובם מומלץ לבצע בשכיבה על הגב ובברכיים מקופלות כדי למנוע כיווץ יתר של הגב התחתון לרגישים שבינכם. מקצת מהתרגילים הם סטטיים ודורשים הימצאות במצב אחד כל עוד אין בו כאב, ככל שניתן יותר זמן. דוגמה לתרגילים כאלו: להסתכל אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת אל הברך. דרך נוספת בביצוע תרגיל זה היא לשכב על הצד באותו אופן כשיד ימין ישרה והראש מונח מעליה או לצידה ורגל ימין ישרה, בו זמנית יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל דבר הדורש ניעות קלות המאריכות ומקצרות חליפות את המותנית. התרגיל מתואר כאן על פי הגדרת הצדדים משום שעדיף לבצעו רק על צד קבוע, לימניים על צד ימין ולשמאלים על צד שמאל, זאת בגלל הנטייה לכווץ באופן קבוע את הצד הפעיל יותר והארכתו יכולה להביא לאיזון בין הצדדים גם אצל אנשים שהבדלי הצדדים הם בתחום הנורמה או לא מוכרים להם כבעיה. תרגיל זה הוא חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך לאלו כדאי לעשות זאת בפעם הראשונה בהשגחה של מטפל מוסמך.
תרגיל "סטטי" אחר שמשחרר את העורף הוא להסתכל לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית. מובן שנטיית העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל אבל ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. תרגיל אחר-להסתכל מלמעלה למטה ושוב לחזור בכיוון ההפוך כך שהמבט מוביל את הראש והעורף שעוקבים בהתמדה אחרי העיניים.
מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. יצירת הקשר הרצוי בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים בעזרת מניפולציה פשוטה יכול לשחרר את הכתפיים. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים.
תרגיל שמזמן שחרור של הגב העליון מתחיל גם הוא בכפות הידיים. יש להרחיק ולהצמיד לסרוגין את אצבעות כפות הידיים באיטיות רבה ותוך ניסיון להישאר בכל אחד מהמצבים ולשים לב לתגובות הלואי. בדר"כ הרחקת האצבעות מעודדת התמתחות והתרחבות של הגב העליון והצמדתן מעודד הצמדות של הגב התחתון אל הרצפה, מסיבות אלו מומלץ לאחר שמתנסים זמן מה בהרחקה והצמדה באיטיות ולסרוגין של אצבעות הידיים לשלב גם סיבוב כתפיים באופן הבא: כאשר אצבעות הידיים מורחקות יפנה גב היד אל הרצפה וכאשר האצבעות נצמדות תופננה כפות הידיים כלפי הרצפה כולל לחיצה קלה שלהן כלפי הרצפה. אם בנוסף יבדוק המתרגל מיקומים שונים של כפות הידיים ביחס לגב כמו התחלת התרגול בצמוד לגוף והמשכו בהרחקת הידיים ופתיחתן עד לגובה הכתפיים יוכל לאתר איזה מיקום תורם לו יותר בתהליך השחרור הכללי והרגשת ההצמדה של הגב לרצפה. תגובות אלו יכולות להיות מורגשות גם בסוגרים שיש להם קשר לתנועת הגב וגם בהתרחבות ושינוי המיקום של הגב העליון. מומלץ לנסות ולהמשיך את התרגיל כמה שיותר זמן.
כיווץ קל של הסוגרים משמש בדר"כ בתהליכי תרגול השיטה בהקשר של מיקום האגן והצורך לחזק את שרירי רצפת האגן, מספר שימושים בכיווצים אלו יכול לסייע רבות לסובלים מכאבי גב שונים, לדוגמה אנשים המתרגלים את שיטת פאולה מדווחים כי אם בזמן נהיגה הם מכווצים את הספינקטר האחורי נוצרת הצמדות של הגב אל כסא הנהג ונמנעים כאבים הקשורים בנטייה של כל נהג לחשוב קדימה ועקב כך גם להטות את הגב קדימה באופן הגורם לכאבים קבועים הקשורים בישיבה ממושכת ובנהיגה. טיפ נוסף בעניין זה הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם, התרגיל לוקח את העורף לאחור ומעלה את הראש בניגוד לנטייה הרווחת בנהיגה למתוח את הצואר קדימה. כיוצי ספינקטרים שאינם קשורים בנהיגה-נשים נוטות לסבול בכאבי גב תחתון, שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווץ קל של הספינקטר הקדמי יביא להצמדות ועזיבות קלות של הגב כלפי הרצפה דבר שמאריך את השקע ומשחרר באופן זה את הכאב. החזקת הברכיים בעזרת הידיים כלפי הבטן בצנועות קלות היא תרגיל המוכר במספר שיטות ומומלץ גם בשיטת פאולה. הצעה המפתחת תרגיל זה היא להרחיק את הברכיים זו מזו ולגלגל את האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה ולחזור ולהתגלגל לצד האחר. שיתוף הספינקטר הקדמי בתהליך זה הוא קל לנשים שהתנסו בתרגול הכיווץ לסרוגין כאילו יש לספינקטר שני צדדים. הכוונה בשיתוף הספנקטר הקדמי הוא להעזר בכיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה כדי לעקב את הגלגול של הגב כך שיהיה איטי ככל האפשר ובו זמנית גם להרויח הפעלה של הספינקטר הקדמי.
גם פעילות בתנוחה המוגדרת כ"עמידת שש" (ברכיים, כפות רגליים וכפות ידיים מונחות על הרצפה כשהגב חופשי לנוע) משחררת כאבי גב דרך תרגילים שהוזכרו כאן בהקשר אחר, לדוגמה אם לאחר הפלת הראש בין הכתפיים מרימים את השפה העליונה של הפה כלפי האף ונותנים לראש להתרומם אחריה הגב מתקמר בעזרת שילוב הראש והספינקטר הקדמי שמצטרף, החזרה להרפיה או לקיעור הגב נעשית ע"י עזיבת ההחקה של השפה אל האף והפלת הראש שוב בין הכתפיים.
לסובלים מבעיות של ממש מומלץ להעזר בהדרכה מקצועית שבה יותאמו התרגילים לבעיה, מי שרוצה להתנסות בתנועה לשחרור כללי והרפיה יכול להסתפק בהדרכה הכתובה כאן.
הפה ותיפקודו על פי שיטת פאולה


הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדר"כ כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות.
השילוב שנוצר בתרגילי שיטת פאולה בין שרירים טבעתיים שונים מביא את המורה להתבוננות קבועה ומתמשכת בצורת התנועה של השפתיים והפה של תלמידיו. הפה מספר למורה על מתחים, אפשרויות התפקוד של מקומות שונים בגוף, צורת הביצוע של התרגילים הקשורים בלשון או בעיניים ועוד. הכוונת התלמיד להרפיית הפה או להפעלה מגוונת שלו בין אם דרך כיווצים של השפתיים או תרגילי לשון היא אחת הדרכים להביא לשחרור העורף והצואר, לאזן בין הספינקטרים ולשנות את זוית ההחזקה של השלד. ניתן אפילו לומר שאצל אנשים רבים הן בגלל חינוך והן מתוך האוטומטיות של שליטה בגוף הפה אוסף אליו סוגים רבים של מתח ולימוד דרכים לשחררו תוך כדי תפקודים אחרים כמו נהיגה או ישיבה מול מחשב יכולה להפוך לדרך קלה לשחרור מתחים וכך לשנות רבות בחיי התלמיד. אחת הדוגמאות הקלות לתאור בעניין זה היא שחרור כאבים במהלך לידה כאשר הכוונת היולדת לפתיחת הפה או להשמעת קולות נמוכים מסייעת להתקדמות הלידה.
בספרה מציעה פאולה גרבורג מייסדת השיטה לשתות בלגימות קטנות כדי להפעיל את השפתיים ולא להתרגל לשתייה שהפה משמש בה רק כפתח וכן לאכול כשהפה סגור אך כל חלל הפה משתתף בלעיסה. כל זאת מתוך הבנת ההשפעה שיש לדרך הביצוע של תיפקודים אלו על מצבו הכללי של האדם, אלא שאלא אינן משימות קלות לאדם בן ימינו הממהר כל הזמן, לעומת זאת לאדם הסובל ממתחים שונים הרוצה לשנות את תפקוד הפה כדרך לשחרור מתחים מומלץ לנסות תרגילים מסוימים בזמן נהיגה או עמידה בפקקים, כך ניתן לשלב זמן מבוזבז ממילא עם הרפיה במצב שיש בו מתח בפני עצמו. ההצעה לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר או מחשבה על הרחקת הלחיים מבפנים או ניסיון להרחיב ולהאריך לסרוגין את פתיחת השפתיים, כולן פעולות היכולות להילמד תחילה ביתר קלות בשכיבה ואח"כ במהלך התפקודים השונים. גם תרגילי לשון כמו תנועות מעגליות בין השיניים לשפתיים, או מעבר של הלשון פעם לימין ופעם לשמאל כך שבכל פעם הלשון לוחצת צד אחר של החיך העליון או את השן האחרונה בכל צד מספר פעמים משנה את החזקת הפה ויכולה להשפיע על תחומים אחרים.
לאנשים הסובלים מבעיות עיכול למיניהן מומלץ לכווץ את הפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה אך תוך חזרה מונוטונית על הפעולה ואילו אלו הסובלים מבעיות שליטה במערכת השתן יכולים לנסות את כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש ושוב לשאוב ולעזוב פעמים רבות. תרגיל אחר המומלץ לנהיגה וגם לבעיות במערכת השתן הוא גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף, לעזוב ולחזור על הפעולה שוב ושוב. ניתן ללמוד את התרגיל בתחילה ע"י הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה. התרגיל ללא עיפרון מחכה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.
אחד העקרונות המובילים בשיטת פאולה היא לקבל כל הצטרפות של הגוף אל תרגול כמבורכת וכמעידה על נטייתו הבריאה של הגוף. בשונה משיטות אחרות הצטרפויות של מקומות אחרים מעודדת את יכולת ההבראה הטמונה בגוף ואת יכולת האדם לבצע את התרגילים ללא מאמץ. זהו שינוי חשיבתי מהותי שכן רובנו הורגלנו למאמץ בתפקודים גופניים ואילו כאן היכולת של הגוף ללמוד לפעול שלא מתוך מאמץ אלא מתוך קשב לגוף וחיפוש יכולות מוסוות שבו מביאה הן את הגוף והן את האדם המתרגל למקום חדש בחשיבתם ובדרך תיפקודם. בהקשר של הפה ההצטרפות יכולה להתבטא בתנועה לאחור והארכה של העורף, בכיווצי הספינקטרים, בצורך לפתוח או לכווץ את העיניים ובפיהוקים שלהם מוקדש פרק נפרד בספר זה.
עיניים כאמצעי מוביל בתנועה-מנקודת המבט של שיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים משמשים בשיטת פאולה במצבי חולשה של שרירי הפנים, להפעלה מרחוק של פתחים אחרים וכדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בעיניים להרפיה ורגיעה והעזרות בדרכי חשיבה בהפעלת העיניים, תנועות עיניים ושחרור הגוף בעקבות זאת כאמצעי לפתרון בעיות שרירים של הצואר, העורף והגב.
למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? מאמר זה ינסה לענות על כל אלו ועל שאלות נוספות.
המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצאים בזאת יכולים להדגים במעט למי שינסה אותם כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם. אחד התרגילים החשובים ביותר נעשה בשכיבה על הגב כאשר כפות הידיים מכסות את העיניים תוך הקשבה למצב העיניים וכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. גם התרגילים הבאים מוטב שייעשו בשכיבה אך ניתן לנסותם גם בישיבה לצורך מנוחה קלה בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ובדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים בצורה מתוחה מסוימת. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ הוא לסרוגין, הרפיה ותנועה. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או הפנים לעיניים ויחד עם זאת ההרפיה כרוכה בסוג של ריכוז ותשומת לב לכיווצים המונוטוניים. כיווץ מסוג אחר של העיניים- פתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסרוגין מעודד תגובות במערכות אחרות, מומלץ לנסות.
קבוצה אחרת של תרגילי עיניים-הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הגוף בעקבות המבט יכולה להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב כדי להרפות את העורף מומלץ בעיניים עצומות להסתכל לצד ימין ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. כדאי לנסות את התרגיל מספר פעמים לאותו הצד ורק אח"כ להחליף צד. אם האדם מצליח בהשוואת שני צידי הגב לאתר את הצד שמורגש מתוח יותר או גבוה יותר מהמזרון בהשוואה לצד השני כדאי לבצע מספר תרגילים לכיוון הצד המתוח ואז לשוב ולהשוות את ההרגשה של שני צדי הגב. תרגיל אחר-הסתכלות בעיניים פקוחות כלפי הצד התפוס תוך כדי שינוי המיקום שאליו מסתכלים כמו ההבדל בין הניסיון לראות את הכתף לניסיון לראות את האוזן. מובן שעדיף לא לעצור כל תנועה שהגוף נוטה לצרף כולל גלגול כלפי הצד או שינוי התנוחה הראשונית של הגב והרגליים. כמו כן כדאי לצרף לכל תרגיל כזה שינוי קבוע של מיקום הידיים וצורת המונחות שלהן, רוב האנשים מתחילים את התרגול כשכף היד פונה למזרון אך מסיימים אותו כשגב היד פונה למזרון משום שכך נוטות הכתפיים להיפתח ולנוע לפי השינוי במיקום הצואר. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר לפי ההצטרפות של הראש למבט. כמו ברוב התרגילים בשיטת פאולה גם בתרגילים המוזכרים כאן מומלץ לנסות להחזיק את התרגיל כמה שניתן יותר זמן.