הפרעות בתפקוד מערכת העיכול והטיפול בהן בעזרת שיטת פאולה

הפרעות בתפקוד מערכת העיכול
שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי ע"י חוקרים ובו הגוף ממשיך מעצמו באופן ספונטני כיווצים במקומות שונים, הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון ע"י המחשבה במקום אחר בגוף שאליו לא כוונה כל חשיבה או ניסיון להפעלה. לעתים קורה הדבר על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה.
הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות קשור גם במערכת השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). וגם במערכת השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס ניסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או הכמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.
כמו בשיפור התפקוד של מערכות פנימיות אחרות באמצעות שיטת פאולה אין יתרון לטיפול בבעיות מערכת העיכול רק ע"י תרגול השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת זו. הפעילות המלאה של שאר המערכות והשינוי של זווית האגן, אופן העמידה, היכולת להפריד בין הספינקטרים וצורת האכילה, כולם ייכללו בתהליך התרגול, השינוי ושיפור התפקוד של מערכת העיכול. זאת ע"י תרגול כל השרירים הטבעתיים ושילוב התרגול במניפולציות המשפיעות על שרירי השלד. בדרך כלל נוטים לפנות לעזרה בתחום הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אנשים הסובלים מעצירויות כרוניות, מתחורים, מפיסורה, ומתגובות המשתנות בקיצוניות מאופן אחד של תפקוד מערכת העיכול לאופן אחר. כאשר נעזרים בשיטת פאולה ניתן לשלב ייעוץ דיאטני משום שאין סתירה בין סגנונות הטיפול והעזרה אך ניתן גם להסתפק בשינוי ההרגלים הגופניים.


תרגילים לטיפול בעצירויות כרוניות:
• כיווץ השפה התחתונה של הפה, ניתן להיעזר בצביטת השפה עצמה או תחתיה בעזרת שתי אצבעות על מנת לחוש את האזור ואז להניח לאצבעות ולנסות ליצור את הכיווץ בלעדיהן. אין צורך למנוע תנועה בשפה העליונה אלא להתרכז רק בשפה התחתונה וכך ליצור תנועה אחרת מזו המתרחשת כאשר מניעים את שתי השפתיים יחד.
• כיווצי ספינקטר אחורי או כיווצים של הסוגר האחורי בנפרד מהקדמי ע"י דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
• כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי ע"י לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.
תרגילים לאנשים הסובלים מטחורים ומפיסורה:
• כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות כך שכשיד אחת נפתחת האחרת מתאגרפת, מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, אך ביצועו יכול להיות יעיל גם במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף.


הפעלה לסירוגין של השפתיים כך שיעודדו סוג חדש של תנועה ברצפת האגן, התרגיל כיווץ השפה התחתונה של הפה תואר קודם לכן וכאן מומלץ לבצעו לסירוגין עם הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו מנסים לאחוז עיפרון בין הפה לבין האף.
בהקשר זה יש חשיבות לשינוי הרגלי היציבה, הישיבה וההתנהגות הגופנית לא פחות מאשר לתרגול, לדוגמה, אישה המרבה להרים תינוקות או פעוטות תוכל להקל על מצבה אם תתמיד בכיווץ כל הספינקטרים ובמיוחד האחורי תוך כדי ביצוע ההרמה. ישיבה ממושכת אינה מיטיבה עם שתי התופעות ולכן מי שעבודתו כרוכה בישיבה צריך למצוא גם אפשרויות לארגן מצבי עמידה כחלק מאורח חייו וגם לשנות את צורת הישיבה. התרגילים שהוצעו לסובלים מעצירויות כרוניות רלוונטיים גם לסובלים מטחורים ומפיסורה משום שבכל הבעיות הללו חשוב להעלות את יכולת ההתכווצויות העצמיות בין אם הרצוניות ובין אם הלא רצוניות של הספינקטר האחורי.