גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים אצל פעוטות מוכרת לרוב ההורים כתהליך חינוכי התנהגותי המשולב ברצון הילד ומצב התפתחותו. ההצעה לשלב בתהליך כזה תרגילים או מגע מבוססת על ניסיון המראה כי אחד הקשיים של ילדים בגמילה קשור בריכוז פיסיולוגי, כלומר בלימוד היכולת להתרכז בתחושות, להכיר איתותים מוקדמים או להתנסות בעיקר בחויות חיוביות במשך התהליך. אין הכוונה בהצעה לפתח תמיכה פסיולוגית לותר על התהליכים ההתנהגותיים אלא לראות את השניים כמשלימים זה את זה. הניסיון בתרגול שיטת פאולה מראה כי תרגילים המתבצעים במקומות כמו גבות, עיניים, פה וידיים משפיעים על תפקוד הסוגרים. הדבר מאפשר לערב הן הדרכה והן מגע שאינו פוגע באינטימיות ובעצמאות התפקודית של הילד ואין הכרח שיתבצע בסמוך לזמן הפעלת הסוגרים לצורך התרוקנות.
בשלב הפעוטות המוגדר כאן בין גיל שנה וחצי לשלוש ניתן לסייע לגמילה קלה מחיתולים על ידי קידום יכולת הריכוז הפסיולוגי בתחושת הסוגרים. מומלץ לשלב בין תרגילים עצמיים שבהם הפעוט מחקה את המבוגר ומבצע את התרגיל ללא מגע של המבוגר לבין שימוש במגע קל או עיסוי מרחוק כלומר מגע שאינו ישיר לסוגרים אך יכול לעודד את הרגשת המקום או את יכולת הכיווץ של הסוגרים.
תרגילים שבהם הפעוט מחקה את המבוגר ושניהם מתרגלים יחד: אגרוף ומתיחה של אצבעות הידיים, הן בו זמנית בשתי הידיים והן לסירוגין כשיד אחת נפתחת השנייה מתאגרפת. ניתן לבצע תרגיל זה בכל תנוחה שהיא, ישיבה, עמידה ושכיבה ואח"כ להוסיף לו את תרגול כפות הרגליים באופן דומה דבר שעדיף לעשות בשכיבה על הגב. השמעת הצליל ש באופן ממושך תוך נשיפה כאשר האצבע מונחת על השפתיים והמבוגר מסייע באחיזת האחוריים לכיווץ הסוגרים או מדגים את קרובם. חשוב בתרגיל זה לזכור כי השאיפה צריכה להתבצע ללא כל הכוונה והנשיפה צריכה להתבצע תוך כיווץ הסוגר הקדמי או כל הסוגרים ברצפת האגן. גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף וניסיון לאחוז עיפרון בין השניים. כיווץ הפה ועזיבתו כמו בתנועות נשיקה אך מתוך חזרות רבות, כיווץ הפה כלפי פנים כדוגמת שתייה בקש, שוב עדיף שהכיווץ יהיה קצר ויחזור על עצמו ככל שניתן פעמים רבות.
מגע מרחוק בהשראת השיטה: עיסוי של הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים או עידוד הילד לדחוף אותם כלפי הרצפה הן כפעולה נפרדת והן בזמן הישיבה על הסיר כאשר יש צורך לעודד פעילות בסוגר האחורי. עיסוי הצדדים הפנימיים של כפות הרגליים באותו אופן כאשר יש צורך לעודד פעילות בסוגר הקדמי. לאותו צורך ניתן להצמיד את בהונות הרגליים ולעזוב ואילו לצורך הרגשת הסוגר האחורי מומלץ להרחיק את הבהונות. לעתים ניתן לבצע לסירוגין את ההרחקה וההצמדה וכך לעורר בגוף תנועתיות הדרושה להרגשת הסוגרים.