מודלים לתרגול בגיל השלישי:
עבודה קבוצתית
הפעלה בקבוצה נעשית ביתר קלות בישיבה. הן בגלל הקושי במעברים בין שכיבה לעמידה והן כדי לעודד גמישות במצבי ישיבה. שילוב תרגילים אלו במצבי עמידה תוך הישענות חלקית על מסעד הכיסא מזמין העזרות בסוגרים (הספינקטר הקדמי והאחורי) לחיזוק היציבה והרגשה דינמית בתהליכי העבודה. התרגול מכוון לשלב בין פעילות הגב והשלד לבין שיפור השליטה בסוגרים. ההתמקדות בתרגילים קלים ללמידה ולזכירה ומעודדת שילוב בין החשיבה של האדם על גופו לבין יכולתו להפעילו ללא מאמץ. זאת במיוחד בתרגילים כמו חיזוק רצפת האגן בעזרת מיקום כפות הרגליים. לאחר שהמתרגלים מפנימים צורות שונות של הפעלת הידיים והאצבעות לצורך שיפור השליטה במערכות הפנימיות, ביציבה ובשליטה המיטיבה עם גופם במצבי מאמץ. בין אם על ידי הרפיות ובין אם על ידי שילוב אברי הגוף לצרכי הקלה במאמץ.
עבודה יחידנית
בשיטת פאולה ניתנת בדרך כלל עדיפות לעבודה בשכיבה כדי לעודד בגוף את מיטב התגובות הספונטניות האפשריות. בשונה מהצורך לעבוד בקבוצה במצבי ישיבה הטיפולים היחידניים יכולים לערב תנועה בשכיבה, בישיבה ובעמידה. מגע בהשראת שיטת פאולה נחוץ פעמים רבות בגיל השלישי. התנועות שהמטפל מעורר במקומות כמו המצח או כפות הרגליים ממשיכות בגוף באופן ספונטני ללא מעורבות המטפל ומזמינות התעוררות תודעתית ופסיולוגית.
פעילות תנועתית בלתי מתוכננת בהשראת שיטת פאולה
פן נוסף ב"שיטת פאולה"הקרוי "החופשי של פאולה" מכוון ללמד את המשתתפים לעתים בשילוב מוסיקה ולעתים על בסיס תרגילים מובנים להגיע לתנועה ספונטנית טבעית. פאולה מצאה שעל ידי מתן חופש לגוף בתנועה יוכל הגוף לשפר את מצבו. ההנחיה מכוונת תחילה לתנועות קטנות בעוד כל אדם מבטא את צורכי גופו באופן שהוא מיטבי ליכולתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה