תנועת הסוגרים בשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק רצפת האגן

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הן מעוררות תנועות כיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, כמו כן הם משפיעים על תנועת עמוד השדרה ועל תפקוד מערכות הנשימה והעיכול. לימוד יכולת התאום וההפרדה בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד ,כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.

הפעלת השרירים הטבעתיים משפיעה על תפקודי הגוף בתחומי המערכות הפנימיות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה וההשפעה של שריר אחד על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. כאשר אין מודעות לקשרים אלו או לנזקים העלולים להיגרם ע"י הפעלת שרירים חזקה מדי באזור הבטן ספק אם פעילות מחזקת תועיל לטווח ארוך. שיבושים בתפקוד שרירי רצפת האגן אינם רק תוצאה של לידות או שינויים הורמונליים אלא גם תוצאה של לחצים פנימיים על רצפת האגן כמו בעיות נשימה או תפקוד לקוי של מערכת העיכול. אם כיווץ וחיזוק שרירי רצפת האגן לא יכלול התייחסות לתופעות אלו ימשיך מקור החולשה לפעול בגוף. בנוסף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים להועיל רק אם נלמדת תנועה חדשה של השלד המשפיעה בין השאר על התנועה של הסוגרים,  הפעולות הכרוכות בכך הן מצב דינמי ולא החזקה.