תנועה לפי שיטת פאולה

ההכוונה הראשונית שמקבלים תלמידים בשיטת פאולה לכיווצים ולעזיבה או לכיווצים והרפיות של השרירים הטבעתיים, הצורך להתרכז בתרגול והנעת הספינקטרים, העובדה שמדובר בשרירים שאנו ממעטים להפעיל שלא לצורך תפקודי מייצרים לא פעם דימוי מוטעה שמקשה להסתכל על פאולה כסוג של תנועה. לעתים כתנועה בו זמנית שבה הגוף מצטרף בצורות שונות באזור גופני שונה מזה שבו התחיל התרגול או מתוך הצורך שהמתרגל חש לעזור בתנועות השלד לתנועות השרירים הטבעתיים. בנוסף מכוונים התלמידים לשימוש מודע במבנה האישי של השלד ע"י בחירת תנוחת הגוף המקלה עליהם ביותר בביצוע תרגיל מסוים. לדוגמה בפעילות עם נשים שחוו החלשות של רצפת האגן נעשית השוואה בין שלוש צורות של הנחת הרגליים בזמן ביצוע תרגילי כיווץ,(רגליים ישרות, ברכיים עומדות ומופנות לתקרה או ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים). זאת כדי להגיע לזיהוי התנוחה הנוחה והקלה ביותר להרגיש את הספינקטר ולכווצו בנוחות ושלא מתוך מאמץ. מקצת מהתרגילים מכוונים לכמה צרכים גם יחד לדוגמה: כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי גורמים להיצמדות והתרחקות לסירוגין של הגב התחתון אל המזרון ומגמישים כך את השקע בגב, דבר הנחוץ לנשים רבות. טיפול בהבדלים בין שני צדי הגב ע"י הפעלתם כרוטציה בין שני צדי הגוף דרוש במיוחד כתהליך ריפוי לסובלים מסקוליוזיס או מכאב שמקורו בבלט דיסק, פריצת דיסק או הבדלים באורך בין שני צדי הגב על רקע בעיות שלד שונות.