חולי פרקינסון
מטופלים בדרך כלל בתרופות המאיטות את התקדמות המחלה. הניסיון המצטבר בשטח מוכיח כי
טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם, למנוע את הגבלת
טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי
שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי תנועות
גדולות והן לגבי תנועות קטנות.
למרות זאת הצטברות
הקשיים בתנועה מביאה למיעוט תנועה ולאבדן הדרגתי בביצוע תנועות שלאדם רגיל אינן
מודעות כלל. מקצת מהטיפולים נועדו לשמור על טווח פעולות היום יום ואחרים שומרים על
טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן כאמור לפתח אמצעים לעקוף את
המגבלות ולארגן את הגוף לשימוש באסטרטגיות חדשות.
הטיפול
בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה יכול להתייחס לכמה רמות של השפעה: שמירה על טווחי
תנועה והגדלתם, פיתוח אסטרטגיות ליזום תנועה,(קושי ליזום תנועה הוא אחת ההפרעות של
חולי פרקינסון) שימוש בעיקרון הקבוע של שיטת פאולה שבו השרירים התקינים יפעילו שרירים
שמתקשים לנוע, מניעת הדרדרות בתחום הסוגרים. ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה