ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים.
המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה ומונוטונית
בתרגילים המתמקדים בשריר טבעתי אחד או תנועה המתכננת את השינויים במנח הגוף המשתלב
בתרגול.
המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע
מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול, לרוב כשהידיים מונחות
על העיניים. טיב הכיווצים וההרפיות שאינם נובעים מהוראה מחשבתית שונה מאלו שמתרחשים
בגוף בעקבות הוראה מחשבתית.
קשה לתאר
את ההבדלים בין תנועות רצוניות לאלו שמתרחשות בעקבותיהן באופן שחלקו רצוני. הקצב והצורה דומים אך בתנועה
שאינה רצונית לא נעשה כל שימוש בכוח שרירי באופן המוכר למתרגלים.
מדוע חשוב
הסבר זה בהקשר של תקשורת תנועתית בין הידיים ושרירי רצפת האגן?
תנועות באצבעות
הידיים ומגע של כריות האצבעות מעורר תחושות אחרות בקלות בהשואה לאברים אחרים. קל
לעורר בעזרת תנועות הידיים והאצבעות תנועות שמכוונות לעורר את שרירי הסוגרים ולחזק
דרך שרירי הסוגרים את שרירי רצפת האגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה