ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים.
המצבים הצפויים הם תרגול שחוזר על עצמו, תנועה קבועה ומונוטונית בתרגילים המכוונים
להניע ולחוש שריר טבעתי מסוים, לעתים דרך שרירים אחרים ולעתים דרך שינויים במנח
הגוף.
המצבים הבלתי צפויים הם כאשר
במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל
בה עם סיום התרגול, לרוב כשהידיים מונחות על העיניים. הגוף נע מעצמו או מתוך השפעת
מנח הידיים והתרגול שנעשה לפני כן. טיב הכיווצים וההרפיות שמתרחשים ללא הוראה
מחשבתית שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית.
קשה לתאר את ההבדלים בין תנועות רצוניות לאלו שמתרחשות בעקבותיהן. הקצב
והצורה דומים, בתנועה שאינה רצונית לא
נעשה כל שימוש בכוח שרירי או בריכוז מחשבתי והשפעתו על התנועה באופן המוכר
למתרגלים בשיטות שונות.
מדוע חשוב הסבר זה בהקשר של הקשר בין כפות הידיים ושרירי רצפת האגן?
תנועות באצבעות הידיים כולל מגע של כריות האצבעות מעורר תחושות שעוזרות
לנשים שאינן מרגישות את הסוגרים הקדמיים בנפרד מהאחורי. קל לעורר בעזרת תנועות
הידיים והאצבעות תנועות שמכוונות לעורר את שרירי הסוגרים ולחזק דרך שרירי הסוגרים
את שרירי רצפת האגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה