Exercising the Paula Method

In order to practice the "Paula Method" exercises one should start every session from putting his hands on his eyes. It's better to cover the eyes while the fingers stay on the forehead and the hands let the eyes a space. So the eyelids can move if they feel like it. In this position it's easier to pay attention to the body position and balance. It's also suggested to do that in between the exercises. While doing so the body might continue part of the former movement.
The first exercise I recommend to try is contracting the eyes softly and monotony. The other parts of your body might want to join this movement and you let this happen. In the same way when later one starts contracting the lips the eyes might join the lips. This is a good reaction and it's better to let it happen. Pay attention to the way the eyes change the way they move, once you feel tired you better put your hands on your eyes and follow the body reactions. If the body continues the same exercise let it happen. One needs to learn to differ between contracting through the body to contracting through the mind. As long as the body is doing the contracting because of the hands position it's better to stay with the hand on the eyes. Most chances this would stop once you take of the hands; it's possible to try it and if so to put the hands on again.
The second exercise is moving the lips out like you do in kisses and release. There is no need to hold the lips in any position. But the out and in direction are two different exercises. It's important to center the movement and keep it pleasant. Contracting the lips in feels like drinking by a straw. Sometimes the reaction to this exercise is felt down below the belly around the front sphincter and if so there is some point in keeping the contracting as long as possible just to feel the reaction or to notice its changes. It's also important while the lips go in to follow the changes of the tongue. The lips may be tight one to the other or lose with an interval between them.

עקרונות הפעולה של שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שכל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. החזרת השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה תעשה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים.
שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות שליטה במערכת השתן ובמערכת העיכול, בכאבים אורטופדיים ובכאבי ראש לסוגיהם. הטיפול היחידני נעשה דרך תרגילים המפעילים את השרירים התקינים. באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור בתפקוד לא תקין של שרירי השליטה במערכות השתן והעיכול.
בשיטת פאולה מזכירים לגוף את אשר שכח ולאחר תרגול במשך תקופה מסוימת, נוצרים בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. עידוד הקשרים בין השרירים הטבעתיים נעשה על ידי תרגילים שהלומדים מתבקשים לנסות בעצמם בשיעורים ובין השיעורים. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות. לדוגמה: במעקב גניקולוגי ניתן לראות עלייה במיקומו של הרחם אם אובחנה צניחה לאחר טיפול בשיטה, או איכות ההתכווצות של מערכת העיכול משתנה ולכן נפתרות בעיות כמו עצירויות כרוניות.
ההיבט הפסיולוגי של השיטה הוא קל לתאור וניתן לקרוא עליו גם בספרה של פאולה :" סוד השרירים הטבעתיים" וגם בספרה של איה גולדהמר "שיטת פאולה". אך יש לשיטה גם הבטים תרפויטיים, אלו נעשים דרך החיבור שבין תרגול השיטה לתנועה חופשית הדומה במידת מה לתנועה האותנטית. כמו כן נעשית עבודה תרפויטית בשיטה בעבודה עם ילדים עם תסמונת דאון, אוטיזם לסוגיו ובעיות קשב וריכוז.

נפתחת קבוצה לחיזוק רצפת האגן והגב בצור הדסה

קבוצת נשים לחיזוק רצפת האגן והגב תיפתח בצור הדסה ב23 לאוקטובר. הסדרה תכלול שניים עשר מפגשים שיתקיימו בימי ה' בשעה 21.00 לפרטים נוספים ניתן להתקשר לסמדר 0544893772 או לכתוב לאימייל
smadar.nevo@gmail.com

שימוש במניפולציות פיסיולוגיות בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת ברובה על עבודה מרחוק, כלומר הפעלה של הגוף דרך שרירים טבעתיים חזקים כדי לעורר פעולה ספונטנית או יכולת הפעלה ישירה של שרירים טבעתיים חלשים. מקצת מההפעלה מרחוק קשורה במגע בהשראת שיטת פאולה, זה לעולם לא יתרחש במקום הפגוע ובודאי שלא בסוגרים עצמם אלא בסביבתם או בשרירים הקשורים אליהם.
המושג "מניפולציות" במאמר זה מכוון לכמה סוגים שונים של הנחת ותנועת הגוף: המניפולציה הפיסיולוגית הבסיסית היא לעולם נקודת המוצא כלומר אופן החזקת הגוף שבו מומלץ להתחיל תנועה או תרגיל מתוך הנחה ששינויים הן בהחזקת הגוף והן בדרך ביצוע התרגיל יחולו בהמשך בצורות שונות הדרושות לפרט. הכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול.

אחד התחומים המרכזיים בהבנת השיטה (הקשור גם להנאה ולעניין גופני) הוא התגובות הנלוות, כלומר גילוי עצמי של הקשרים בין שרירים טבעתיים שהופעלו מתוך כוונה ומחשבה לבין תגובות נלוות של שרירים אחרים או שינויים במצב התנוחה הכללי של הגוף שנובעים מתגובות ספונטניות של הגוף. עצם הפעולה של קשרים אלו במהלך התרגול מסב הנאה גם למתחילים וגם למנוסים בשיטה. עניין זה גם תואר בהרחבה באופן סיסטמתי במאמר המסביר את העיקרון הריפויי והמכני של השיטה, לטענתם של שלומית יום טוב (מורה לשיטת פאולה) וגולני, התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות שמופיעות במקום אחר בגוף בקשר הדומה לתנועת מטוטלת . מאחר שאחד העיקרים בשיטת פאולה הוא להביא להפעלה עקיפה של האיבר החלש או הפגוע תכוון המניפולציה לחיפוש הדרך הקלה ביותר למטופל להגיע לתגובות נלוות כפי שמתואר כאן. למרות שלפי עיקרי השיטה המניפולציה הראשונה בחשיבותה היא התמדה בתרגיל על פני משך זמן התפתחו עם הזמן מניפולציות הקשורות בצורות שונות של החזקת השלד.
אחת הדוגמאות לכך שאופן החזקת הגוף לצורך ארגון תנועה או תרגיל הם מניפולציה פיסיולוגית קשור בשינוי היכול לחול בגב ובכתפיים באמצעות צורת ההנחה של אצבעות הידיים. מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. במצב זה כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים יאריכו את העורף וירחיקו את השכמות שו מזו. אופני הנחת הידיים והחזקת האצבעות הם המניפולציה העיקרית אך הוספת כיווצי העיניים מאפשרת גם תנועה דינמית בנוסף לתנוחה הסטטית, השילוב בין הסטטי לדינמי מאריך את השקע שבצואר ומרחיק את השכמות בו זמנית.

סוג אחר של מניפולציה קשור בהכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. לדוגמה בתרגיל שעיקרו הפעלת הספינקטר הקדמי והאחורי תוך כיווץ לסירוגין של שניהם ניתן להציע לתלמיד להניח את כפות הידיים כלפי הרצפה בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי ואת גב היד להפנות אל הרצפה בזמן כיווץ האחורי. שתי התנוחות מקלות על ההפרדה משום שהן מארגנות את השלד באופן המתאים להפרדת הכיווצים.
הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול. היא המניפולציה הבסיסית ביותר של שיטת פאולה. במצב שקדם ללידה גילתה פאולה כי הנחת הידיים על העיניים מזרזת את הופעת הצירים והורדתן מאיטה אותם. מהתנסות אישית זו נגזרה ההצעה לשים ידיים על העיניים בזמן שהמתרגל/ת חשים שאינם יכולים להמשיך בתרגול. ולעתים הפניית המורה לסיים כך תרגיל מכוונת למצב הנ"ל. הפעולה הזו מובנת לא פעם כמנוחה אך בעצם היא מייצרת בגוף המשכיות עצמית של התרגיל בין אם באופן דומה לתרגיל שהתקיים מתוך רצון ובין אם באופן אחר.











Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22

תנועה באמצעות שיטת פאולה

ההכוונה הראשונית שמקבלים תלמידים בשיטת פאולה לכיווצים ולעזיבה או לכיווצים והרפיות של השרירים הטבעתיים, הצורך להתרכז בתרגול והנעת הספינקטרים, העובדה שמדובר בשרירים שאנו ממעטים להפעיל שלא לצורך תפקודי מייצרים לא פעם דימוי מוטעה שמקשה לחשוב על שיטת פאולה כסוג של תנועה. אנשים רבים בין אם כאלו שחוו טיפול בטכניקות אחרות או מי שגופו נוטה לתגובות נוספות במהלך הביצוע של התרגילים הראשונים שהוצעו, מכירים את החוויה שבה תנועה קטנה מובילה לתנועה גדולה. בנוסף לכך הצטרפויות שמתעוררות בגוף באופן ספונטני בעקבות תרגילים מסוימים מזמנות תנועה בלתי מתוכננת. זו נובעת לעתים מהמצבים שבהם מתבקש המתרגל לשים ידיים על העיניים לאחר תרגיל מסוים, לעתים כתנועה בו זמנית שבה הגוף מצטרף בצורות שונות באזור גופני שונה מזה שבו התחיל התרגול או מתוך הצורך שהמתרגל חש לעזור בתנועות השלד לתנועות השרירים הטבעתיים. המאמר יתאר את סוגי התנועה המתאפשרים דרך תרגילי שיטת פאולה ויציע לקורא להתנסות בהם.
יש כמה דרכים לעודד את התלמיד להתנסות בחשיבה על פאולה כתנועה, לדוגמה: בפעילות עם נשים שחוו החלשות של רצפת האגן נעשית בשיעור הראשון השוואה בין שלוש צורות של הנחת הרגליים (רגליים ישרות, ברכיים עומדות ומופנות לתקרה או ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים). זאת כדי להגיע לזיהוי התנוחה הנוחה והקלה ביותר להרגיש את הספינקטר הקדמי (מושג המגדיר את פתח הנרתיק ופתח השופכה גם יחד,)ולכווצו בנוחות ושלא מתוך מאמץ. כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי גורמים להיצמדות והתרחקות לסרוגין של הגב התחתון אל המזרון, מגמישים ומאריכים את השקע בגב התחתון, דבר הנחוץ לנשים רבות. טיפול בהבדלים בין שני צדי הגב ע"י הפעלתם כרוטציה בין שני צדי הגוף דרוש במיוחד כתהליך ריפוי לסובלים מסקוליוזיס או מכאב שמקורו בבלט דיסק, פריצת דיסק או הבדלים באורך בין שני צדי הגב על רקע בעיות שלד שונות. וככל שנמשך פרק הזמן שבו אדם מתמיד בתרגיל כלשהוא נוספות בגופו תגובות, חלקן כיווציות וחלקן הנראות כהימתחות והארכה של השלד וכולן שלא מתוך תכנון או שליטה. במובן זה החשיבה על תנועה באמצעות שיטת פאולה פרושה לאפשר לגוף לפעול ללא התערבות בתגובותיו וללא תכנון להוציא את אלמנט ההתמדה בתרגיל המונוטוני שבו בחר/ה המתנסה.
המעוניינים להבין עניין זה ברמה המעשית מוזמנים לנסות מקצת מתרגילי השיטה, התרגילים הבאים מעודדים גם רוטציה בין צדי הגוף וגם צורות הפעלה שרובנו אינם רגילים לה:
• כיווץ עיניים צד צד, כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת ולסרוגין העיניים מתחלפות בתפקידים. אנשים רבים מתקשים בתרגיל בתחילה אך הולכים ועולים ביכולתם לעשותו ככל שהם מוצאיםדרכים עקיפות לעזור לעצמם, לדוגמה דחיפת העין המתכווצת בעזרת צידי הפה כלפי העפעף התחתון לסרוגין מלמדת את האפשרות להתחיל את התנועה ממקום אחר מהרגיל,
• כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים מתאפשר ביתר קלות לאחר שלומדים שליטה מסוימת בכיווץ לסרוגין של העיניים. התרגיל מאפשר לכווץ את הספינקטר הקדמי כאילו גם לו יש שני צדדים, בין אם בעזרת חשיבה אודותיו כמו לגבי העיניים או בעזרת מניפולציות אחרות. אם הכיווץ המחולק של הספינקטר נעשה מתוך המשיכה הדמיונית של העיניים כאילו חוט דמיוני בין העין לספינקטר מושך אליו באותו הצד את כיווץ הספינקטר מתעוררת לעתים תנועה מצד לצד כדי לעזור לאגן לבצע את הקישור בקלות. כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים יכול להעשות גם מתוך תנועה לסרוגין של כפות הרגליים, ע"י הרמת העקב ולחיצת הבהונות אל הרצפה בכל רגל בנפרד יכולה הירך להידחף כלפי האגן כך שכיווץ הספינקטר הקדמי בצדה של הרגל המתרוממת יהיה חזק יותר מכיווץ כלשהו שיתרחש בצד האחר. כמו כן ניתן לעזור לתרגיל זה בתנועות מכוונות של כל האגן פעם כלפי צד אחד ופעם כלפי האחר.
• אגרוף לסרוגין של כפות הידיים מכוון להרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת כמו לאגרוף. האצבעות נפשקות במתיחה חזקה ככל שאפשר והגב נצמד אל הרצפה בצדה של יד זו. תרגיל זה יכול גם לעזור למתקשים בכיווץ "צד צד" של העיניים, אם מניחים את הידיים לצדי הראש ומכווצים את העין בצדה של היד המתאגרפת תוך הטיה קלה של הראש.
• הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים, תרגיל זה מתאים יותר להתחיל בשכיבה על הגב ברגליים ישרות, הצמדת האצבעות אלו לאלו בכל יד בנפרד מעודדת תגובה בספינקטר הקדמי ובגב התחתון אם היא נעשית כאשר כף היד מופנית אל הרצפה. הרחקת האצבעות תעשה במצב מנוגד כלומר כשגב היד מופנה אל הרצפה. התרגיל מזמן היצמדות של הגב העליון במצב האחרון אך חשובה תשומת הלב לשינוי מיקומם הזרועות שכן לעתים הפתיחה מעודדת הצמדות והארכה של הגב רק בגובה מסוים שבו מונחות הזרועות על גבי הרצפה.

תרגילים להארכת השקעים: רובנו מודעים לכאבי גב או אי נוחות הקשורה ב"קיצורים" של השקעים, מקצת מהתופעות הנ"ל קשורות בהרגלים כמו מתיחת הצואר לפנים בזמן נהיגה או ישיבה מול מחשב ואחרות בחוסר תשומת לב או במבנה מולד. תרגילים המזמנים הארכה של העורף הם:
• החזקת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, תרגיל שלאחר התנסות בו ניתן להניח לעיפרון ולעשותו כך שהשפה התחתונה תומכת בעליונה.
• העברת המבט מצד לצד ללא הנעה של הצואר או העורף לצדדים אלא רק מלמעלה למטה.
• הנעת העיניים בשלוש מאות ושישים מעלות תוך מתן האפשרות לראש כולו לנוע בעקבותיהן.

אלו הן כמובן רק דוגמאות לטעימה, מאמרים נוספים על שיטת פאולה באתר זה מרחיבים עניין גם במובן התאורטי וגם דרך תרגילים אחרים.

חיזוק רצפת האגן-קורס לנשים בלבד בצור הדסה

ב23 באוקטובר יום ה' בערב ייפתח בצור הדסה קורס לחיזוק רצפת האגן על פי שיטת פאולה. הקורס כולל שניים עשר מפגשים, אחת לשבוע בימי ה' במרפאת צור הדסה. לפרטים נוספים והרשמה-סמדר0544893772

חיזוק רצפת האגן

נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים: דליפת שתן במאמץ, תכיפות במתן שתן וקושי להתאפק. קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם, השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כוללת שינויים גם בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב והארכת השקעים.
הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של 42 חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. (זאת על פי מחקר שעשה ד"ר קריסי וצוטט במאמרו של איתי גל בynet )
החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הסוגרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.
שיטת פאולה מטפלת במכלול התפקודי של רצפת האגן על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן אם חלה החלשות. טיפול במצבים בצד האחר של הרצף כוללים טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, כמו קשיי תפקוד מיני, שיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכאבים לא מוסברים.
שני מחקרים כמותיים שהשוו בין יעילות שיטת פאולה לטיפול בדליפת שתן ליעילות הטיפול הפזיוטרפיסטי על בסיס תרגילי קגל נעשו בחסות ביה"ח הדסה .
מאמר זה מתייחס למחקר המקדים שבעקבותיו נעשה מחקר מקיף יותר שסוכם כעבודת דוקטורט.
הצעות לתרגול:
• • ש ארוך הוא שם שנתנה פאולה גרבורג עצמה לתרגיל, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הסוגרים הקדמיים בזמן נשיפת האויר והשמעת הצליל ש. (מי שמתקשה בהפרדה בין הסוגרים יכולה לכווץ את כולם), כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי.
• כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הסוגר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי ע"י הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)
• כיווץ הסוגרים הקדמיים ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
• הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את המקום, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי.

הריון אקטיבי באמצעות שיטת פאולה

הריון אקטיבי באמצעות שיטת פאולה-פעילות גופנית תומכת הריון*
סמדר נבו

שיטת פאולה ,או בשמה האחר התעמלות השרירים הטבעתיים (עפעפיים , עיניים, שפתיים ועוד ), מבוססת על קשרי גומלין הקיימים בין השרירים הטבעתיים בגופנו ומעוררת את יכולת הריפוי העצמי הגלומה בכל אחד מאיתנו. באמצעות תרגילי השיטה ניתן להכין ללידה, לחזק את רצפת שרירי האגן, לטפל בכאבי גב ופרקים, בהפרעות במערכת העיכול והשתן (בריחת שתן ) ובצניחה של איברים פנימיים. השיטה יעילה גם בשיקום לאחר לידה.
חיזוק שרירי רצפת האגן כהכנה להריון ובמהלכו נחוצים לרוב הנשים. תרגול של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן יגמיש וישחרר את יכולת ההפעלה של האזור החשוב ביותר להריון וללידה ויעלה את רמת הרגישות והשליטה בו. מקצת מיכולות השליטה של נשים ברצפת האגן נחלשות עקב ההריון וקשה להביאם לידי תפקוד נכון. תירגול בשיטת פאולה יסייע להפעלתם של שרירי רצפת האגן על ידי העזרות בשרירים טבעתיים באזורים נוספים בגוף כמו שרירי הפנים או הידיים. התרגול יעלה את איכות הכיווץ והשליטה באזור רצפת האגן על תפקודיו השונים. באופן דומה ניתן גם להקל על הלידה. השינויים העוברים על רצפת האגן: החלשות, התרופפות, התרחבות וצניחות מביאים לעתים לנזקים בלתי הפיכים, אלו יכולים להימנע על ידי תרגול בשיטת פאולה.
דוגמאות לתרגילים: כיווץ ושחרור של העפעפיים, הרמת גבות תוך שילוב הרחבת נחיריים ועזיבתם, הנחת ידיים על העיניים ללא לחץ כשכף היד שקערורית. הגיית ששש ממושכת תוך כדי כיווץ הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר, ללא הכוונה של צורת השאיפה. תרגילים שונים בשיטת פאולה אינם מומלצים בזמן הריון ועל כן מוטב שלא לנסות ללמוד מהספרים על השיטה בזמן הריון.
תרגול שיטת פאולה בזמן הריון יכול למנוע את נפילת האגן והבטן קדימה, להקל בכאבי גב הרווחים מאוד בהריון ולעזור בבעיות עיכול. ניתן לקרוא יותר על השיטה באתר:
http://qtsaver.blogspot.com/2005/12/paula-method.html

*תרגול בשיטת פאולה בזמן הריון מומלץ רק אחרי שבוע עשרים

מצבי מוגבלות פיסית והתאמתה של שיטת פאולה להקלה ומניעת הדרדרות

מצבי מוגבלות פיסית ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש, האפשרות שלא להיכנס למעגל סגור שבו פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו תלויה בעיקר במודעות האדם ובאישיותו, העדר מודעות לחשיבות החוזק הנפשי מקשה על התמודדות גופנית אפילו בתוך המגבלות המוכרות. יחד עם זאת התמדה בפעילות גופנית גם במצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות. הדבר נשמע על פניו כעצה שקל לתת וקשה ליישם אך היכולת לפעילות גופנית תלויה גם בסוג הפעילות, בהתאמתה לאדם וביכולתו להפיק ממנה כוחות והנאה.
שיטת פאולה מתאימה למצב זה משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. כמו כן השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. אם לא המקום הפגוע הוא שצריך לפעול התרגול בכל מקום אחר מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, וכמובן מגלה אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.
מצבי מוגבלות פיסית הם הגדרה כוללנית מדי להצעות יישומיות שאליהן מכוון מאמר זה, ניתן לחלק את ההגדרה לכמה קבוצות: מוגבלויות זמניות, מוגבלויות ארוכות טווח או נכויות. מחלות ניווניות או כרוניות.
בקבוצת המוגבלויות הזמניות נמצאים אנשים שתאונה או פגיעה אחרת גרמו לנטרול השימוש בגפיים, בין אם באחת מהן או יותר. וכן למגבלת תנועה בשלד. בקבוצת המוגבלויות ארוכות הטווח מדובר על שיקום מניתוחים קשים או במצבים שהעדר גפה או שיתוק מחייבים הקפדה על סוגים שונים של תנועה. בקבוצת המחלות הניווניות כלולים אנשים שייצוב מצבם ומניעת הידרדרות חשובה כשלעצמה וכן שחרור מספזם ולימוד הרפיה עצמית במצבי כאב ומתח גופני קבוע.
ההימצאות במינימום תנועה כפי שבדרך כלל מומלץ לקבוצה שהוגדרה כאן למעלה במושג-"קבוצת המוגבלויות הזמניות" שרובה סובלת מנטרול מכוון של השימוש בגפיים לצורך ריפוי ניתנת לטיפול דרך שיטת פאולה בסוגים שונים של תנועות קטנות. רצוי לחלק את התרגילים המתאימים לאנשים אלו לשלוש קבוצות: תרגילי הרפיה כלליים המייצרים תנועה קלה, תרגילים המכוונים לתנועת גפיים חלקית במסגרת המותר ותרגילים המעודדים זרימת דם, ניתנים לתרגול בישיבה ומעוררים את האדם במובן האנרגטי. תרגילי הרפיה כלליים מבוססים על מגע מכוון בשקעי כפות הידיים במקרה שהרגליים הם הגפיים המוגבלים, המגע בשקעים מייצר קשר עם מקום שרוב האנשים אינם נוטים בדר"כ להיות בקשר איתו, מטרת התרגיל היא לייצר בעזרת מגע חוזר כשאובדת התחושה במקום תנועה בלתי מתוכננת שיכולה להתבטא בכפות הידיים בלבד או בתנועה של היד כולה מתוך השקע. בשונה מתרגילי ידיים
המתחילים מן המפרקים ועלולים לייצר מידת כוח מיותרת

http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931

קשיים בתפקודים גופניים של ילדים ויכולתה של שיטת פאולה לטפל בהם

שיטת פאולה או בשמה האחר התעמלות השרירים הטבעתיים יכולה לפתור קשיי תפקוד שונים הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. השיטה מטפלת בכאבי גב ושלד, בחוסר יציבות של שלפוחית השתן (בריחות, פעילות יתר ודלקות חוזרות בשלפוחית) ובקשיי תפקוד של מערכת העיכול והנשימה. התרגול של השיטה ע"י מבוגרים נעשה בעזרת תרגילים מובנים ומוגדרים המיועדים לעבודה עצמית והמשכית ולתחזוקה. הטיפול בילדים באמצעות שיטת פאולה מיועד לגילאי שלוש עד עשר ובו משולבים משחקים, תרגילים מודעים ומגע "מרחוק" כמו כפות רגליים ומצח. בדר"כ ההורה מעורב בטיפול כדי שיוכל לתמוך בהמשכיות התרגול או המשחק ולהמשיך את עבודת הילד בין המפגשים.
גילוי עצמת הגוף באמצעות שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחש דרך מודעות וחלקם דרך שינוי במידת הרגישות והקשב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפיתוח השליטה הגופנית וליצירת הרגשת "מרכז" החשובה כל כך לגדילה והתפתחות בכלל.

דגמי העבודה והצעות ליישום:
• פעילות המשלבת משחק: משחקים מתוכננים הגורמים להפעלה עקיפה של מערכת הנשימה בשילוב עם הסוגרים כמו ניפוח בלונים והפרחת בועות סבון כאשר המבוגר במגעו בירכיים או בכפות הרגליים יכול להשפיע על כיווץ הסוגרים בזמן הנשיפה ועקב כך על צורת הנשימה. השילוב בין כיווץ הסוגרים לנשימה משנה את הלחץ התוך בטני הגורם לבעיות השליטה וממקד את תחושות הילד באזורים הרגישים. חלק מהמשחקים מוזמן הילד לפתח יחד עם המטפל תוך כדי מפגש שכן החיבור בין הנשימה לכיווץ הסוגרים הוא המטרה ולא ההקפדה על תרגילים מסוימים.
• תרגול מונוטוני הנעשה תוך הקשבה לסיפור תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע מוטב שייעשו כאשר הילד מקשיב לסיפור ומצרף את התרגיל כשמילה קבועה חוזרת בסיפור או באופן אחר שהוא בוחר בו במהלך ההקשבה. מוטב לבחור תרגילים פשוטים כמו כיווץ חוזר של העיניים, כיווצי פה בתנועה המזכירה נשיקה, החזקת עפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף מדגימה כיצד ניתן להרים ולעזוב את השפה העליונה בתנועה דמויית גלגול השפה. לחיצות עדינות של האגודל אל האצבע ועזיבתן או לסרוגין לחיצות האגודל אל האצבע ואל הזרת. אגרוף ומתיחה של כפות הידיים, בכל אלו כאשר ההורה מתרגל בעצמו פעם אחת הוא יכול להיות המדריך של ילדו. פיתוח היכולות האישיות של ההורה לתרגל בעצמו מסייעות לתרגול של ילדו בין אם הילד/ה הם משתתפים פעילים בטיפול או רק לומדים את התרגולים מההורה.
• מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים: עיסוי העקבים ושפשוף הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים יכול לשחרר עצירויות כרוניות. הצמדה והרחקה של בהונות הרגליים בשכיבה מעודד את התחושה הכללית של מיקום הסוגרים ואת מידת התכווצותם והרפייתם.
• תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. בדגם זה בדר"כ יכול רק המטפל להשתמש, חשיבותו ביצירת הקשר בין התנועה הכללית בגוף לבין קידום המודעות להרגשת הסוגרים כחלק מכלל התחושות בגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
ניתן לשלב בין הדגמים על פי שלבי המפגש ובהתאמה להתפתחות הקשר בין הילד ההורה והמטפל

תקציר הספר שיטת פאולה מאת איה גולדהמר

הספר "שיטת פאולה התעמלות השרירים הטבעתיים" נכתב ע"י איה גולדהמר, תלמידתה של פאולה גרבורג ומוקדש באהבה לפאולה גרבורג ממציאת שיטת פאולה. הספר פורסם בהוצאת פרולוג בסדרה "בריא לדעת". ופורסם בישראל ב1995. הספר כולל עשרה פרקים, הפרק הראשון מתאר את מצבה של פאולה כרקדנית שלקתה במחלה ניוונית והחליטה לטפל בעצמה עד שהביאה את גופה לתפקוד תקין. גילוי השיטה נבע מהשיפור האישי שחוותה תוך שיתוף ד"ר פולוורמכר, אז אורטופד נודע בת"א, שהתבונן בעבודתה עם חוליו ולימד אותה עקרונות של עיסוי ואנטומיה. הפרק השני בספר מסביר את תפקיד השרירים הטבעתיים בגופנו,חלק מהשרירים הטבעתיים משפיע על פעולות הניתנות לשליטה וחלק על פעולות שאינן רצוניות. כל הפתחים בגופנו מוקפים בשרירים טבעתיים והם שייכים לקבוצת השרירים הרצוניים. שרירים טבעתיים אחרים (הספינקטרים) אינם רצוניים ושייכים לפתחים שבתוך הגוף כמו השוער של הקיבה והסוגר של צינור המרה. שרירים אחרים בקבוצה זו הם אלו שבצינור העיכול וכלי הדם, ומקצת מהשרירים החלקים. הפרק השלישי בספר קרוי "כולם ביחד וכל אחד לחוד" והוא מסביר את הבסיס הריפויי של שיטת פאולה: בגוף בריא כל השרירים הטבעתיים פועלים יחד, אחד בעקבות האחר או באופן סימולטני, ולכן כאשר שריר אחד נחלש ואינו מתכווץ באופן הרצוי לתפקוד תקין ניתן לרפאו אם הפעלתו תתחיל משריר אחר מרוחק ממנו. הנטייה הטבעית של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד תגרום לשריר שפעולתו השתבשה להתחיל לפעול באופן יותר תקין בעקבות כיווץ והרפיה של השרירים האחרים, הרחוקים ממנו. כך ירפא הגוף את עצמו. אלמנט ריפויי אחר מהותי לשיטת פאולה מוסבר בפרק הרביעי הקרוי "מה הקשר", מתוארים הקשרים בין הספינקטרים השונים. לדוגמה:לחיצה לסרוגין של בהונות הרגליים ושל העקבים אלו לאלו במצב שכיבה מפעילה את הספינקטרים של רצפת האגן לסרוגין. לחיצת הנחיריים אל מרכז האף והרחקתן כלפי האזניים משפיעה על מיקום הכתפיים. צורות עמידה שונות ודרכי ההנחה של כפות הרגליים משפיעות על מצבם של הספינקטרים ועקב כך על מצבו של עמוד השדרה. כמו כן מציע הפרק הנחיה לתנועה בהליכה באופן המעודד את הספינקטרים לפעולה תקינה. הפרק החמישי הקרוי" מה עדיף-לעשות סדר בבלגן או להכניס קצת פלפל למסדר האינסופי? מציע לקורא להסתכל על התנועה בשיטת פאולה כראי מושלם לחילופי הסדר ואי הסדר בגוף. פרק שישי הקרוי "למה זה טוב? מתאר כיצד השיטה מלמדת את האדם לרפא את עצמו בתחומים הבאים: שיבושים במערכת הנשימה:אסטמה, קוצר נשימה, שיעול יבש. שיבושים במערכת העיכול: עצירויות כרוניות, טחורים, קיבה עצבנית, צקבת ועוד, כאבים אורטופדיים: כאבי גב, כאבי צואר, כאבי כתפיים וזרועות, כאבי ברכיים ורגליים. שיבושים במערכת השתן: צניחת רחם, דלקות חוזרות בשלפוחיתף דליפת שתן במאמץ, קושי במתן שתן.זאת גם משום שבנוסף להשפעה על צורת ההתכווצות של השרירים הרצוניים ניתן להשפיע על מיקומם של שרירים בלתי רצוניים ואופן התכווצותם. בפרק השביעי הקרוי "ומה עם הנפש" מתייחסת הכותבת להשפעה שיש לשיטה על מצבים נפשיים בלתי מאובחנים. כלומר למצבי רוח ירודים הקשורים בתפקוד הלקוי של הגוף וליכולת של שיטת פאולה לשפר את הנטייה להסתדר או לאבד כוחות כלשונה ע"י שיפור המצב הגופני בופן עצמי ועצמאי.כמו כן מתארת הכותבת את השינוי בביטוי העצמי שהגוף מאפשר לעצמו דרך התרגילים הייחודיים. הפרק השמיני: למי זה מתאים ולמי לא? התשובה על שאלה זו היא "כמעט כל אחד יכול להשתמש בשיטת פאולה ולהנות מן התוצאות" ובפרוט התשובה מסבירה הכותבת כי גם אנשים מוגבלים באופן קשה יכולים לתרגל את השיטה מעצם טיבה ולהנות מהתוצאות. נשאלת אם כן השאלה לגבי ההתאמה המנטלית, אין כל הגבלה מנטלית להעזרות בשיטה. אנשים המוגבלים בשכלם שאינם יכולים לבצע את ההוראות יכולים אם כן להעזר בשיטה דרך מגע ברוח השיטה כפי שנהוג לגבי תינוקות. פרק תשיעי: תרגילים ופטנטים. בפרק זה מובאים תרגילים המוסברים על בסיס "נקודות מוצא" כלומר תנוחות שכיבה או ישיבה מומלצות המאוירות בקוים קלים. שמות התרגילים: כיווצי עיניים, להוריד ולהרים את הגבות, לשון צרה ועוד הם רק דרך לזכור את התרגילים. מובן שלא ניתן לבצע את התרגילים רק ע"י שמותיהם משום שאינם מכילים את התאור כולו, בפרק יש תאור ממצא של שמונה תרגילים תוך שילובם בנקודות המוצא המומלצות. הפרק העשירי:פרק רציני לסיום-זה מה שיש, עוסק במעמדה של השיטה בעיני הממסד ובבעיתיות הכרוכה בכך.

שיטת פאולה מעוררת את יכולת הריפוי העצמי הגלומה בכל אחד מאיתנו ע"י הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים בטכניקות ייחודיות של כיווצים והרפיות. המניפולציות התנועתיות והתרגילים מאזנים את הטונוס והשליטה של המתרגל בשרירים הטבעתיים ובשרירים המשורטטים. התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית.

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה:

מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן וחולשה במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה. סגנונות העבודה: פעילות המשלבת משחק תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע. מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים. תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעת

הגוף ממבט נשי-תפקודים, הפרעות ותהיות

פאולה גרבורג ממציאת שיטת פאולה הייתה רקדנית שחיה בישראל בשנות הארבעים ואובחנה כסובלת ממחלה ניוונית ע"י מספר רופאים, מאחר שסרבה לקבל את גזר הדין ניסתה תרגילים שונים שהיכירה מן העבר במסגרת לימודי הזמרה שלה בגרמניה ומתוכם גילתה את יכולת ההשפעה של שרירים טבעתיים חזקים על שרירים טבעתיים שנחלשו, כך החלה בפיתוח השיטה וחזרה לתפקוד מלא. באתר המורים המוסמכים של ארגון מורי פאולה מופיע גם סיפורה של נעמי שמר שטיפולה של פאולה פעל עליה מעבר לצפוי. גם עדויות של מורים ומורות לשיטה שנשים בטיפולם נכנסו להריון למרות שלא הצליחו לפני כן להרות גם אם נעזרו בשיטות אחרות מעלים שאלות על הפוטנציאל הנשי של השיטה. "ניסים" או הפתעות בשיפור התפקוד הגופני אינם נחלתם הבלעדית של מורים ומורות לשיטת פאולה, אך בבואנו לתת תאור קצר ניתן לדבר על הצד הידוע או המובן-יכולתם של שרירים רצוניים להבריא את עצמם מתוך הפעלה רצונית ועל צד פחות מובן אך מוכח-יכולתם של שרירים רצוניים לשנות את מיקומם או את תפקודם של שרירים לא רצוניים. זהו אחד ההבטים של שיטת פאולה. השיטה יעילה בטיפול במכלול הפרעות תפקודיות: מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן במצבי חולשה. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה.
ועדיין חיזוק רצפת האגן הוא היהלום שבכתר גם משום היות התופעה רווחת בממדים שאינם ידועים לרוב הנשים. נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. מקובל לחשוב על הסימפטומים הקשורים במערכת השתן כביטוי למצב קשה יותר אך אין הדבר נכון. לא פעם קל יותר לטפל בסמפטומים כמו:דליפת שתן במאמץ, תכיפות/דחיפות במתן שתן וקושי להתאפק,(תופעה שהפרסומאים נתנו לה את השם שלפוחית רגיזה) מאשר בתופעות כמו: קשיים במתן שתן, כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם והשלפוחית או בהפרעות הקשורות בחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, ויש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד אך אינן מקשרות בינהן.

הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו ולהוסיף לחץ לשרירי רצפת האגן. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל לחץ בלתי מודע על רצפת האגן והנרתיק. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי התופעה בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות המתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. הסקרים מראים טווח של שלוש עד שלושים שנים בין האבחון הראשוני של הבעיה לבין הפנייה לטיפול אקטיבי בה!
מהי שיטת פאולה?
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ומתייחס גם לחלקי הגוף האחרים שאינם שרירי רצפת האגן. השרירים הטבעתיים מטבעם נוטים לפעול יחד כאשר מדובר בגוף שפעילותו תקינה. תהליך השיקום כולל טכניקות ייחודיות המעודדות את החזרת הגוף לנטייה טבעית זו תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן כחלק מתהליך הריפוי והשינוי נחוצים משום שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. השרירים הטבעתיים מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו כמו באפקט המטוטלת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. ולכן התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים.

ולסיכום רשימת השאלות האופייניות למשתתפי הקורסים בשיטה שעליהן תוכלו לקבל תשובות אם תבואו לערב הסברה שיתקיים בקליניקת קורן בראשון לספטמבר. להרשמה-סמדרnevosn@zahav.net.il

שאלות ותהיות:
· תוך כמה זמן צפוי שיפור?
· האם השיפור הוא לכל החיים או שדרושה תחזוקה מתמדת?
· מדוע דרוש שילוב של העיניים, הפה או הנשימה לחיזוק שריר כמו שרירי הנרתיק או לשינוי מיקום הרחם?
· מדוע יש השפעה על איברים פנימיים לא רצוניים?
· מה הקשר בין מיקום הגב למצב רצפת האגן?
· מה ההשפעה המוכרת/ הרווחת על שרירי הבטן?
· אילו השפעות צפויות על תפקוד העיניים? האם שיטת פאולה עוזרת לשיפור הראייה?/להרמת גבות? למניעת צניחת גבות?
· האם שיטת פאולה יכולה למנוע ניתוחים?
· אלו "ניסים" ידועים בעקבות טיפול בשיטת פאולה?
· האם השיטה מכוונת רק לטיפול בבעיות או גם למניעה?
· האם ניתן לתרגל את השיטה בהריון?
· האם יש לשיטה השפעה על מהלך לידה?

ערב הסברה על שיטת פאולה

ערב הסברה על שיטת פאולה יתקיים בירושלים בבית ליוגה אינטגרטיבית ביום ה' 28 באוגוסט, למידע והרשמה-סמדר-0544893772

חיזוק הגב והשלד לאחר גל שישים

עבור אנשים רבים אין צורך בהגדרה נפרדת של אופן הפעילות לחיזוק הגב והשלד לאחר גיל שישים. מי שנהג לתרגל בשיטות שונות לפני גיל שישים יכול לעיין במאמר על עצמאות בטיפול בכאבי גב המופיע בבלוג
ולמצוא תרגילים המתאימים לצרכיו. ההתייחסות המיוחדת לפעילות לאחר גיל שישים מיועדת לאנשים המעדיפים לעבוד בישיבה או עמידה משום שאינם חשים בנוח בעבודה בשכיבה מסיבות שונות. זהו אחד מאפיוני הגיל והוא שייך בדר"כ לתגובה לתופעות אחרות שאינן בהכרח מתחום הגב. התרגול בשיטת פאולה נותן מענה לאנשים אלו כי לא פעם ההתנסות בסחרחורת, פחד מכאב או משינויים בלחץ הדם גורמת לאדם להמעיט בפעילות. מי שינסה לתרגל בישיבה ימצא שהוא מגיע להגברה הדרגתית של יכולות והקפי התנועה שלו והחשוב יותר הוא שלעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה.
רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו הישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב והרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות העבודה, אך חשוב למצוא יחסי גובה שאינם מביאים לקיפול הרגליים. במצב הזה אם מדובר בכיסא שיש לו משענות תרגיל שהוזכר קודם בהקשר אחר-הרחקת השכמות והכתפיים ע"י הנחת הזרת מעל לקמיצה כשגב היד מופנה אל הרצפה מעודד תנועה של הגב גם לפתיחת הכתפיים וגם להצמדות הגב העליון אל משענת הכסא. ניתן להניח לקיפול האצבעות ולחזור לעשותו במרווחים הנראים למבצע, או לחילופין לאחוז את האצבעות זמן ממושך ולצרף פעילות קלה אחרת כמו כיווצים קלים של העיניים כך שהכיווצים יעודדו תנועה בצואר. מקצת מהתרגילים שתוארו לפתרון בעיות גב בשכיבה רלוונטיים לביצוע בישיבה כמו אגרוף לסרוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה יותר פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ושחרור. יש מצבים שהכרחי להשתמש בכיסא הכולל מסעדים ויש מצבים שהתנועה החופשית כלפי הרצפה תוך הרחקה חוזרת ונשנית של אצבעות יד אחת בלבד תוך תשומת לב לכתף ומיקומה מעודדת הרפיה מלאה יותר.
תרגילים נוספים המתאימים לפעילות בישיבה כדי להגדיל את טווחי התנועה ולמנוע קיבעון מסוגים שונים: כיווצי ספינקטר אחורי בקלות תוך מתן מקום לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שתיווצר מעין תעלה היכולה לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ומעבר למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.
תרגילי עיניים כמו הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הראש בעקבות המבט יכולים להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר בעקבות המבט לפי יכולת ההצטרפות של הראש למבט. התרגילים מתאימים כולם לעבודה בישיבה ומעודדים חופשיות של הצואר והעורף הנוטים להתקבע בלי שנהיה מודעים למצב הקיבעון.
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים, לדוגמה הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, תנועה לסרוגין ממצב שהעקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות של מצב שהבהונות נלחצות והעקבים מתרוממים. מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים. ותנועה מתוך שקעי כפות הרגלים בין אם אחרי גלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או ע"י נגיעה בשקע וניסיון להמשיך את ההרגשה במקום.
הייחודיות של תרגילים אלו שהם מזמנים לאדם אפשרויות תנועה מתמשכות באופן עצמאי וללא תלות במקום, בזמן או בגורם מפעיל ועל כן חשוב כל כך ללמדן ביסודיות.

סגנונות הדרכה וטיפול בשיטת פאולה

המושג "מורה" בהבדל מ"מטפל" מקובל בכמה שיטות ריפוי כמו שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר ושיטת פאולה. מעבר לעניין המסורתי הטמון בכך קיימת כמובן עמדה חשיבתית שונה וייחודית בהשוואה לשיטות המשתמשות במושג "טיפול", כוונת היוצרים הייתה ועודנה לומר שהאדם המגיע ל"שיעור" או למפגש בתחומים המדוברים לומד להיות עצמאי בשימושיו בשיטה ויותר מזה מיישמה הלכה למעשה בפרטים שונים ורבים של חייו וברצף התנהגותו הגופנית. גם אם יש בדבר קושי בשלבי ההכרות הראשונים עם השיטה וגם אם התכוון הלומד להיות פסיבי יותר משהשיטה מאפשרת אין ספק שהשתתפותו בתהליך היא חלק בלתי נפרד מהשינוי הגופני המזומן לו ותהיה השיטה אשר תהיה. העמדה הזאת, עצם הצורך להשתתף בתהליך הטיפולי אינה קלה לאנשים רבים ולא פעם היא הרקע לויתור על דרך הלימוד שנבחרה או למעבר לשיטה אחרת ובעיקר למחשבה שדרך טיפול שונה תועיל יותר. מנקודת המבט של ה"מורים" היכולת של התלמיד שהתכוון להיות "פסיבי" טרם בואו לעבור למצב "אקטיבי" היא חלק בלתי נפרד מהכניסה לתהליך הלימודי ובמובן הזה המורה נהיה גם למטפל בבואו ללמוד ולהכיר את הקשיים הרגשיים בשינוי הרגלי החשיבה וההתנהגות הגופנית של הלומד. עדיין שיתוף הקוראים בנקודת המבט של יודעי השיטות במקרה המדובר-בנקודת המבט של מורה לשיטת פאולה יכולה להיות לה חשיבות בתהליך הכניסה ללימוד השיטה.
מהו תפקידו של ה"מורה" בשיטת פאולה? האם יכולתו להעביר את התרגילים היא עיקר השיעור? או "נוכחותו" במובנים שונים גם אם היא לא מודעת ללומד? ואולי יכולת הצפייה, המעקב וה"אלתורים" שנוצרים מתוך ניסיונו בעבר והתפתחות הכרותו עם המטופל בתהליך הלימוד? מובן כי התשובות לשאלות הללו כולן אוסף הגדרות ואינן מכסות את כלל עבודתו. אם חיכה הקורא לתשובה על שאלות אלו הרי כל התשובות נכונות. כלומר עבור תלמיד אחד מתבטא תפקיד המורה בהנחיה ובידיעה שביצע את התרגיל בצורה נכונה, דבר הדרוש לרבים גם בגלל אופיה הלא שגרתי של השיטה ועבור האחר הנוכחות מעלה את מידת הריכוז. מובן שעצם המעקב ונוכחותו של המורה מגדירים את תפקידו וגם האפשרות של התלמיד לחלוק עם האחר את הקשיים שבביצוע התרגיל ולאתר ביחד את הדרך המתאימה. בנוסף יש לזכור כי ככל המורים גם בשיטת פאולה מושפע המורה גם ממוריו או מעמיתיו, עצם ההחשפות לדרכי עבודה שונות של תלמידים מגוונת את יכולות ההסתכלות והתובנות של המורים המשתנות בהתאם למגוון התהליכים הלימודיים שהם עצמם נחשפים אליהם.
בהבנת התהליכים הלימודיים של שיטת פאולה דרכי השימוש בהגדרות "מורה" או "מטפל" משתנות גם מאדם לאדם וגם בתוך התהליך עצמו, לא תמיד עקב תכנון או כוונה שיטתית, כלומר לא רק שניסיונו האישי במובנים הפיסיולוגיים והרגשיים, אישיותו, ואופי הקשר שהוא יוצר עם התלמיד משפיעים על ההבדל בין סגנון "טיפולי" לסגנון "הוראתי". המעברים בשיטת פאולה בין שתי ההגדרות משתנים ממפגש למפגש מעצם אופיה של השיטה, הגדרת תפקיד ה"מורה" יכולה וצריכה פעמים רבות לקבל מובנים "טיפוליים" משום שהייחודי לשיטת פאולה הוא הפן הרגשי המתעורר פעמים רבות מתוך הפעלת הפתחים. מובן שניתן לא להתעמק בתנועת הפתחים כאשר הדבר מעורר קושי מיוחד לתלמיד או מטופל מסוים אלא לחפש דרכים עקיפות להגיע להנעתם כך שלא יעוררו קשיים רגשיים אך אין גם סיבה ללכת מראש בדרך הארוכה, בחירת הדרך, סוגי התנועה והתרגילים, המעברים בין שקט לביטוי, היקף הצפייה הפסיבי ושיתוף התלמיד בתהליך, כל אלו ועוד הם תפקידו המובהק של ה"מורה" בשיטת פאולה כולל כמובן בחירתו במעברים בין עמדת "מטפל" לעמדת "מורה". דוגמה קלה להבנה בעניין זה קשורה בהפעלת הפה השילוב שנוצר בתרגילי שיטת פאולה בין שרירים טבעתיים שונים מביא את המורה להתבוננות קבועה ומתמשכת בצורת התנועה של השפתיים והפה של תלמידיו. הפה מספר למורה על מתחים, אפשרויות התפקוד של מקומות שונים בגוף, צורת הביצוע של התרגילים הקשורים בלשון או בעיניים ועוד.דברים אלו רלוונטים כל עוד מדובר בעבודה יחידנית שהיא הרווחת ביותר בשיטת פאולה. לאחרונה גדל היקף הפעילות בקבוצות קטנות בשיטה, דבר שהוא אפשרי אם כל המשתתפים חולקים בעיה אחת או שתיים דומות. הקבוצות הן קטנות מהמקובל ברוב השיטות, בין שישה לשמונה משתתפים ויכולות להתאים גם למניעה וגם לטיפול בבעיות מינוריות. העבודה בקבוצות צריך שתהיה מתוכננת מראש ומובנית ככל שניתן, בשונה מעבודה יחידנית שבה תכנון מראש יכול להפריע לדיוק שבהתאמת התרגיל למתרגל, בקבוצה הדברים שונים. רובו של הניסיון המצטבר בעבודה קבוצתית שייך ליותם ורדי שעבד בקבוצות גם בעידן שבו לא היה הדבר מקובל וניסיונו שרת את הממשיכים. תפקיד המורה בקבוצות הוא ליצור את השילוב ההכרחי בין הקשבה עצמית ואישית של כל משתתף לגופו לבין עבודה של רוב האנשים בקצב דומה אם כי לא אחיד. מאחר שההנחיות ניתנות תוך מתן מרחב לזמן אישי ושונה בביצוע יכול המתרגל שרוצה בכך להמשיך תרגיל שמטיב עימו גם אם הקבוצה קיבלה כבר תרגיל חדש, וחשוב להקפיד על תזכורת זו. כמו כן עדיף להזכיר למשתתפים שלא לחקות זה את זה דבר שהוא רצוי בקבוצות מסוג אחר, שכן אופן הכיווץ או קצב התנועה הכרחי שיהיו אישיים. פעמים רבות עולה השאלה מה עדיף-עבודה קבוצתית או יחידנית ומובן שאין תשובה אחידה בעניין אך ניתן לראות שהתוצאות נוטות להיות איטיות יותר בעבודה בקבוצה ומצד שני הקבוצה יכולה להיות קלה יותר למי שמתקשה להתרכז בגופו ולעסוק בתנועות קטנות הדורשות ריכוז רב וכניסה פנימה. קשה לתכנן הרכב קבוצתי וגם כאן יש קבוצות שתומכות איש בעבודת רעהו ויש קבוצות שאופיין לא מאפשר תמיכה. הייחודי לעבודה קבוצתית הוא ההזדמנות לשוחח גם אם מעט על התהליך בין אם תוך כדי התרגול או לאחריו. לא פעם שאלתו של אחד מבהירה לאחד ומעודדת אותו לא לותר בשלב הקושי, ומצד שני העבודה הקבוצתית עלולה להשאיר את התהליך ברמה טכנית הפותרת בעיות חשובות אך לא מאפשרת שילוב בין גוף לנפש, עידוד ההרגעות והכניסה לשקט כפי שמתרחש לרוב בעבודה יחידנית.

ערב הסברה על שיטת פאולה

שיטת פאולה
שיקום רצפת האגן והגב
קבוצת נשים

שיטת תרגול המבוססת על הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים
המטפלת ברצפת האגן ומשפרת שיבושים במערכת העיכול,
בעיות בריחת שתן ובעיות אורטופדיות , שחרור מכאב ועוד

סדנת הסברה והתנסות ללא תשלום
תתקיים בסטודיו בגבעת ישעיהו ב26 לאוגוסט
בשעה20.30
למידע ושאלות סמדר 0544893772


מנחה-סמדר נבו
חברה באגודת המוסמכים לשיטת פאולה

סמדר נבו הינה מורה מוסמכת לשיטת פאולה, עובדת בקופ"ח לאומית ובקליניקות פרטיות.
בעלת ניסיון של עשר שנים בשיקום וחיזוק רצפת האגן, כולל השתתפות במחקר ניסויי קליני בתחום,
משלבת בעיות מתחום מערכת העיכול, השלד והגב בשיקום רצפת האגן.


במפגש תערך סקירה קצרה של מחקרים בתחום והתנסות בתרגילים
הקורס כולל שישה מפגשים בעלות של 300 ש"ח, תאריכים מדויקים ניתן לקבל מסמדר באימייל nevosm@zahav.net.il
לאחר החגים תיבדק אפשרות להמשך הקורס
למידע נוסף על שיטת פאולה

טיפול בכאב על פי שיטת פאולה

הטיפול בכאב בשיטת פאולה נוגע אצל אנשים בריאים למספר תחומים: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, וכאבי פנים. המשותף לכאבים שונים אלו מנקודת הראות של השיטה הוא כיווץ יתר שמתרחש הן בשרירים הניתנים לשליטה והן בשרירים הבלתי רצוניים. ברוב המקרים המוזכרים למעלה מדובר בפגיעה שהתרחשה ביכולת הכיווץ וההרפיה התקינים. הרפיית הכאב באמצעות שיטת פאולה במקרים אלו נעשית בכמה דרכים: המטפל מפנה את תשומת לבו של המטופל לתחושות עדינות כמו שחרור הפנים באמצעות כיווצים קלים של העיניים, יצירת מניפולציות המשחררות מתח קבוע בצד מסוים של השלד בעזרת מצבים סטטיים וכו'.דרך אחרת מבוססת על היכולת הטמונה בשיטה להשפיע בעקיפין על הפעלת השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. עירור תנועה קלה בשרירים החלשים או הכואבים מאפשרת גם שינו באופן התנועה הכללי של הגוף וגם העברת הידע לגבי דרכי הרפיה אל המטופל כך שפעילותו ותגובותיו בזמן כאב יעשו אותו למטפל של עצמו. בכל אחד מהתחומים האלו דרוש אופן טיפול אחר שיתואר בהמשך, בחלק מן המקרים הבנת העיקרון הפאוליסטי והתרגול יכולים לסייע לאדם הסובל בפתרון מספר בעיות גם יחד. אצל אנשים בריאים כאבי גב ושלד יכולים לנבוע בנוסף להחזקת יתר של הגוף ומתח כללי גם מקבוצה גדולה של "קיצורים" בלורדוזות (שקעים כמו העורף או הגב התחתון), מהבדלים בין הצדדים כמו עקמת או הבדלי אורך אחרים, מתאונות, רגישות לקור, וכמובן פגיעות מסוג פריצות דיסק. המשותף לטיפול בכאבים מסוג זה הוא הכוונת התנועה העצמית של הגוף דרך תרגילים, לשילוב של הרפיה עם הארכת השקעים. ארגון הגוף מחדש בעזרת מניפולציות עדינות כמו שכיבה תוך הנעת הצדדים באופן שונה לכל צד יכולה לאזן את הבדלי הצדדים ולשחרר מכאב, לא רק בשכיבה ולאחר סיומו של יום העבודה. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטה זו הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול ממקומות שונים בגוף ורחוקים לעיתים מאזור הכאב. כך בעקיפין מתאפשר למקום הפגוע לפעול כמידת יכולתו וללא רתיעה לא רצונית מעצם המגע או הטיפול. העצמאות שההכרות עם התרגול מאפשרת מביאה להקלה מהירה יחסית בכאב ללא תלות בזמנו של המטפל. תרגיל לדוגמה המקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים הוא לשכב כך שיד ימין פרושה ישר מעל לראש או בגובה הכתף ורגל ימין פרושה ישר, יד שמאל מחזיקה את קרסול שמאל והמבט מופנה ליד ימין, מומלץ לנסות להעביר את משקל הגוף לצד ימין בעזרת תנועות קלות של צד שמאל.
אצל נשים ידועים סוג אחר של כאבים, אלו הכרוכים בהתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק בזמן קיום יחסי מין-לחלקם יש הגדרה רפואית מוכרת vaginismus שמחקר בניהולו של צבי צוקרמן כבר הראה את נפלאות שיטת פאולה לגביה. קשיים וכאבים אחרים הקשורים בהתכווצויות לא מלאות של הנרתיק, מרגישות עורית או טראומות יכולים להשתחרר דרך העלאת יכולת ההתכווצות והשחרור של האזור. ההסבר ליעילות השיטה בעניין יכול לנבוע מכמה מקורות: עבודה מרחוק כלומר מאזור אחר שאינו רגיש קלה יותר ואפשרית כאשר האישה סובלת ממצב כאב כרוני. גילוי היכולת להפעיל אזורים המוגדרים כ"מיניים" ללא מגע נותן הרגשת שקט ושליטה ומפתח את הקשב לגוף, וכן שינויים הקשורים בהולכה עצבית שהפעילות הכיווצית מעוררת. תרגיל לדוגמה בעניין זה הוא כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים או לנסות לחוש נקודה בקצה הלשון ולהניע את הלשון והפה באופן שחוזר ומעלה את התחושות העדינות במקום.
ההקלה על כאבים בזמן לידה בעזרת שיטת פאולה כרוכה גם בשילוב בין תרגילים המביאים להרפיה לבין תרגילים המשפיעים על העלאת קצב ההתכווצויות של הרחם והנרתיק. כמו כן ניתן לשלב את ההרפיות מהכאב בנשימות המערבות כיווצים של הנרתיק. באופן זה הרפיית הכאב בזמן הלידה משולבת בהתקדמות הלידה ובשחרור האגן.
טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה אינו מיועד בעיקר לזמן הופעת הכאב אלא אם כן מדובר בתופעות כמו פיסורה וטחורים. במקרים אלו לומדים המטופלים שימוש משולב ביציבה נכונה והרפיית הכאב ע"י כיווצים קלים בספינקטר המוגדר בשיטת פאולה כ"ספינקטר אחורי." ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.
בנוסף ניתן לטפל בעזרת שיטת פאולה בכאב הכרוך במחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה, שיגרון, מחלות ניווניות שונות וטרשת נפוצה. הייחודי לשיטה בהקשר זה הוא הכוונה ללמד את המטופל לעזור לעצמו בשעת הכאב. אחת הדוגמאות היא קבוצת התרגילים הקרויה תרגילי נקודות, מדובר בשקעים המצויים בכפות הידיים והרגליים וכן לאורך עמוד השדרה, בחיבור בין העורף לראש, בין השכמות ובגב התחתון. ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, לעזוב ולחפש דרך תנועה שתמשיך את אותה ההרגשה של הקשר עם המקום שהלחיצה עודדה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה להגיע לאותה תחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידים, השקע המדובר נמצא בין מרכז הכף לאצבעות ובדר"כ איש אינו טועה באיתורו. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדר"כ קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום מעצם המגע. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, כאן הנטייה להעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו בתרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע הפיסי בנקודה יוצר קשר למקום פחות מוכר וההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו תנועה ספירלית מחשבתית שמקורה בנקודה או יצירת קשר מחשבתי בין שתי נקודות. אחד הדברים המעניינים הוא ההשפעה שיש לעידוד התלמיד לחשוב על יותר מנקודה אחת דבר שיוצר יכולת לתנועה מתוך הנקודות ולשחרור מתוך התנועה באופן שהתמקדות בנקודה אחת לא מאפשרת.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד בצורה דומה לשקעים ולשחרר כאב. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד כדי לעודד תנועות חדשות ומשחררות מסוגים שונים. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים או ברכיים, ההפעלה הראשונית של שחרור הכאב במקרה האחרון היא מהמרפק. לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני הפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה. באופן
שחרור שרירים תפוסים או הגדלת טווח תנועה של גפיים ואצבעות נעשה בעזרת הכוונה לגעת בכאב ולעזבו, כלומר לעודד את התנועה עד למקום שבו הכאב מתעורר ולחזור מהמקום הנ"ל למקום מרגיע. דבר זה שונה באופן מהותי מהישארות בכאב הנדרשת לפעמים בפיסיותרפיה ובשיטות אחרות וחשוב להבינו במהלך ביצוע התרגילים. מאחר שכל אדם רגיש לכאב באזור אחר של גופו במיוחד כשמדובר במחלות ניווניות עדיף שילמד תחילה להפעיל אזורים רגישים פחות או נטולי כאב ויבחר משלל התרגילים שאינם מכוונים לבעייתו תרגילים שיש בהם הנאה כדי לאות אם הם גם מתאימים לו לצורך שחרור מכאב. ברוב המקרים היכולת להגיע באופן עצמאי להרפיות שונות מסייעת גם למצב הפיסי וגם למצב הרגשי של הלומדים ובכך יתרונה הגדול של שיטת פאולה על פני שיטות אחרות. לא פעם מכוונים רופאים את מטופליהן מקבוצת התופעות הנ"ל להעזר בשיטת פאולה כדי להתכונן לשלבים קשים יותר העלולים להתעורר בהמשך וקשורים בעיקר בשליטה בסוגרים, זאת גם משום שיש לשיטה יכולת להשפיע גם על העלאת יכולת הכיווץ וגם על שחרור מקישיון שהוא אחת התופעות הרווחות במחלות ניווניות. היתרון בלימוד השיטה מתוך חשש מהחמרת המצב בשלבים מאוחרים של התפתחות המחלה אינו ניתן להערכה והוא אישי, אך אם לומדים את השיטה באופן המתאים לצרכים העכשווים של החולה כמו שחרור כאב, קשיי תנועה לאחר שינה, קשיים בנתינת שתן לאחר שינה או כאב הקשור במיעוט תנועה ניתן להעביר את הפנמת היכולת להעזר בשיטה גם למצבים קשים יותר העלולים להתפתח בהמשך.

ריאיון עם סמדר נבו בערוץ 10

http://video.nana10.co.il/?ArticleID=524931