פתיחות, סגירות, תנועות, כיווצים, הרפיות בשטת פאולה

ורא שלא התנסה עד כה בתרגול שיטת פאולה ובכל זאת רוצה להיעזר בתרגול מן הכתוב יכול לחזור מספר פעמים רב ככל שניתן על פתיחה מתמשכת ושחרורה למשל פתיחה וסגירה של העיניים, הנחיריים, הפה והידיים לפי הסדר הכתוב. ולאחר שיתנסה בכל אחד מהם בנפרד מומלץ לנסות שילובים שונים ולראות כיצד מסייעים השילובים הללו ליכולת לפתוח או לסגור כל אחד מהאברים בפני עצמו ועקב כך להגביר את הרגשת השליטה בהשוואה להתנסות הראשונה. סוגים רבים של חינוך גופני מכוונים להפרדה בין חלקי הגוף בזמן תרגול. דבר זה משפיע גם על תגובתם של אנשים המתנסים בתרגול שיטת פאולה. לדוגמה- אם אדם מנסה לתרגל פתיחה גדולה של העיניים הרי הפה שלא הוגדר כחלק מהתרגיל נוטה להיפתח ולהשפיע בכך על ההיפתחות המכוונת של העיניים. החינוך הרווח חוסם אצל האדם המתנסה עזרה זו מצד הפה, בעוד שבשיטת פאולה נוהגים ללמוד כיצד להיעזר בתנועות הנלוות ולקדם את יכולת הגוף לעזור לעצמו. בתרגול פתיחות וסגירות, כיווצים והרפיות דרך הפעלה ספונטנית של שרירים טבעתיים שלא תוכננו מראש להשתתף בתרגול מומלץ לאפשר לגוף להגיב מעצמו. כשחושבים על פתיחת העיניים בלבד עדיף לא להתערב בנטיית הגוף להיעזר בתגובות שמתעוררות מעצמן במקומות נוספים. ההתמדה בפתיחת העיניים בדרכים שונות היא עיקר התרגיל ואין כל צורך לחשוב בצורה יזומה על אופן הפעילות המתרחשת באזורים אחרים. לעיניים יש תכונה ייחודית ושונה מפתחים אחרים בגלל העפעפיים. אם מנסים להפעיל פתיחה של העיניים תוך כדי עצימת העפעפיים מגלים תנועה שמתרחשת בגלגל העין ומלווה במתיחות שונות באזור הפנים ויש בה נעימות ותחושות חדשות. תנועה זו מעודדת נשימה מלאה ומפעילה את הנחיריים. מי שהתנסו בתרגילי פתיחה שונים דיווחו על הרגשה קלה מהרגלם במהלך טיפולי שיניים, על הכרות עם אזורים חדשים בחלל הפה או על היעזרות בתרגילים במצבי צינון וקשיי נשימה. כיווץ ושחרור: הפה, העיניים, הנחיריים, הסוגרים (אותם האברים שהוזכרו כתרגילי פתיחה וסגירה) מפעילים את הגוף באופן שונה מאשר בפתיחה וסגירה אם מפעילים אותם באופן חוזר ומונוטוני דרך כיווץ קל.

תרגול פאולה ועמדות מוצא משתנות לתרגול

עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. היתרונות של שכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצרכי המטופל כגון:ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים. בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

תרגיל ש ממושכת לחיזוק רצפת האגן

• ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. יש נשים שלמרות חולשת רצפת האגן חשות באופן אוטומטי צורך לכווץ את הספינקטר הקדמי כשהן נושפות, זהו מצב רצוי וכדאי לבדוק בכל פעם שמתחילים בתרגול אם הספינקטר מצטרף מעצמו עקב הנשיפה. לצורך בדיקה זו כדאי להתחיל בנשיפה ולכווץ בהתאמה להצטרפות האוטומטית של הספינקטר ולא לכווץ מראש. אם לא מתרחשת התכווצות אוטומטית כדאי לתרגל כך שמתחילים לכווץ לפני נשיפת האויר וממשיכים בתנועת הכיווץ במשך כל זמן הנשיפה. ככל שיותר אויר יוצא מהגוף כך עולה היכולת לחזק את מידת הכיווץ. יחד עם זאת לעתים יכולת הכיווץ יורדת ככל שהכיווץ נמשך יותר זמן. ניתן לשנות את מידת הכיווץ כדי להקל ולאפשר התאמה בזמן בין משך הנשיפה ומשך הכיווץ. במצב כזה הצטרפות אוטומטית של הספינקטר האחורי אינה צריכה להפריע ואין סיבה למנוע אותה.

תרגילי שיטת פאולה למערכת העיכול

• כיווץ השפתיים והפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה תוך חזרה מונוטונית על הפעולה
• כיווץ השפה התחתונה של הפה (התרגיל מארגן צורת התכווצות של שתי השפתיים דרך התכוונות להפעלה של השפה התחתונה ללא תשומת לב לשפה התחתונה.) כדי להבין את דרך הכיווץ ניתן להיעזר בצביטת השפה במרכזה או בצביטה חוזרת מתחת לה. צביטה בעזרת שתי אצבעות מעוררת את ההרגשה הדרושה ומאפשרת למתרגל להתכוון לכיווץ דומה ללא עזרת האצבעות.
• כיווצי ספינקטר אחורי ( כינויו של הסוגר האחורי במושגי שיטת פאולה) בנפרד מהספינקטר הקדמי על ידי דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
• כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי על ידי לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.

• כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות. בזמן שאצבעות יד אחת נפשקות ומתרחקות אלו מאלו היד האחרת מתאגרפת. מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, אך ביצועו יכול להיות יעיל הן במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכוצות הכללית של הגוף.

עמדות מוצא לתרגול שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.

חיזוק רצפת האגן וחיזוק שרירי בטן-הערות משיטת פאולה

שרירי בטן חזקים הם אחד המאויים של רוב הנשים. התרגילים השונים המתפרסמים בעניין מכוונים להגנה על רצפת האגן כדי למנוע נזקים על ידי שימוש במושגים כמו הרגשת ריץ רץ ברצפת האגן או סגירתו. זוהי טעות נפוצה. כיווץ רצפת האגן צריך להתרחש קודם לכיווץ הבטן, אם הוא מורגש באופן נפרד ובמהלך כיווץ הבטן גדלים הסיכויים שכיווצי הבטן ייעשו ללא גרימת נזק לרצפת האגן. החשיבה על כיווצי רצפת האגן מוטב שלא תהיה כוחנית, אין חשיבות להחזקה ממושכת או להרגשה של עלייה בכוח הכיווץ. לעתים חזרתיות על כיווצי רצפת האגן חשובה יותר מאשר כיווץ ממושך אחד

עקרונות התנועה של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן

שיטתה של פאולה מבוססת על הפעלה של השרירים הטבעתיים בגופנו, הסוגרים (הספינקטרים). אלה הם השרירים הרצוניים הנמצאים בפתחי הגוף: עיניים, אף, אוזניים, פה, סוגר צינור השתן וסוגר פי הטבעת. השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור.
עם תנועתם הטבעתית הם משפיעים ומושפעים מהשרירים הבלתי רצוניים הנמצאים בתוך הגוף, ולכן ניתן לראות בהן מערכת שרירים הכרוכים אחד בשני. המערכת בנויה מתתי מערכות כמו מערכת הנשימה, מערכת העיכול וההפרשה, מחזור הדם ומערכת התנועה, כמו גם מערכות הקשר והתקשורת באמצעות החושים - ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש.
ניסיון רב שנצבר בתחום שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בטכניקות ייחודיות תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים.

תרגילי שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

 כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
 הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן ממקדת תחושות בספינקטר הקדמי, מסייעת לכווצו בקלות ולהפרידו מהאחורי. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.
 כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש.
 גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כולל תמיכת השפה התחתונה של הפה. כדאי לשחרר ולחזור על הפעולה שוב ושוב. הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה מלמד את התרגיל בקלות. התרגיל ללא החזקת עיפרון מחקה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.

טיפים לחיזוק רצפת האגן בתנועה ועמידה

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

סגנונות הטיפול בכאבי גב בשיטת פאולה

• תרגול שיטת פאולה לצורך תנועת הגב והשלד מיועד הן לקידום אורח חיים בריא והן לטיפול בכאבים כרוניים וסימפטומטיים באזור הצוואר הגב והגפיים. התרגול מתאים גם למגבלות בתנועת מפרקים כולל מחלות פרקים.
• עידוד תנועה עצמית של הגוף בהמשך לתרגול מכוון. התרגול נועד ללמד את המשתתפים לעתים בשילוב מוסיקה ולעתים על בסיס תרגילים מובנים להגיע לתנועה ספונטנית טבעית. ההנחיה מכוונת תחילה לתנועות קטנות שמקורן בהנעת השרירים הטבעתיים ובהמשך מאפשרת לכל אדם לבטא את צורכי גופו באופן שהוא מיטבי ליכולתו.

הארכת מפרקים ופורקן באמצעות הפיהוק בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה מעודד פורקן ושחרור המתבטא בכמה אופנים: פיהוק, תנועה חופשית או הפעלת כוח. הצורך לפהק הוא אחת התגובות הנלוות והעולות וחוזרות במהלך התרגול. התרגילים שנוטים לעורר פיהוקים רבים יחסית הם תרגילים המיועדים להארכת הגב והעורף ותרגילים המתייחסים לנשימה. שרשרת פיהוקים היא אחת התגובות העולות וחוזרות לאחר תרגילים שונים בשיטת פאולה. הצורך לפהק יכול לעלות מתוך תרגול שרירים שונים כמו עיניים, פה, ידיים וסוגרים ללא קשר בין מטרת השיעור וסוגי התרגילים. הפיהוק הוא אם כן אחת התגובות הספונטניות המבורכות של הגוף במהלך תרגול השיטה. הוא נתפס כאחת התגובות הנלוות ומשפיע לטובה על איכות הנשימה, הארכת המפרקים או הרפיה של הצוואר והעורף.

הפגת כאבים בשיטת פאולה בעזרת תנועת הפה

אחד האזורים המאפשרים הרפיית כאבים במקומות שונים בגוף הוא הפה, הן השפתיים, הן הלשון והן אחיזת הלסתות מופעלים בתרגילים שונים בשיטת פאולה באופן המזמן הרפיה של אזורים אחרים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו. בתרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה והרפיית הפה כולו מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף פעמים רבות. כדי להבין את התרגיל ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.

שרירים טבעתיים והקשרים בינהם בשיטת פאולה

הקשרים בין השרירים הטבעתיים נתגלו לפאולה גרבורג בהיותה במצבי כאב כרקדנית ומתוך ניסיון לעזור לעצמה. על בסיס נתון זה המצוי בגופנו ביססה פאולה את שיטתה הקרויה על שמה שיטת פאולה. השיטה משתמשת ביכולת השרירים הטבעתיים לפעול יחד דרך "נקודת המוצא" לתנועה או ”תרגילים" שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, ולהפעלות שונות של הגוף. כאשר "נקודת המוצא" לתנועה או ”תרגילים" שמכוונים לכיווצים ולהרפיות, ולהפעלות שונות של הגוף נמסרים לתלמיד שממשיך את פעולתם גם בגוף וגם במחשבה. היצמדות זו משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה, נטול תכנון ולרוב גם במקום או בכמה מקומות שבהם דרושה התנועה במיוחד.

למי מיועדת שיטת פאולה

השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף משפיע על המערכות פנימיות ומאפשר הכנה ומניעה של שיבושים האופייניים למצבי מעבר. גם הכנה ללידה, תרגולה בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים הם מצבי מעבר.
השיטה נחוצה במיוחד כאשר חל שיבוש בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים, בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון, חיזוק השרירים שנחלשו או תמיכה בתהליכי התפתחות אצל ילדים.
כיצד השיטה יכולה לסייע לילדים הסובלים מדליפת שתן ,אחרי שלב הגמילה?
גמילה מחיתולים אצל פעוטות מוכרת לרוב ההורים כתהליך חינוכי התנהגותי המשולב ברצון הילד ומצב התפתחותו. גישה זו אינה כוללת לימוד של היכולת להתרכז בתחושות גופניות הקשורות בסוגרים. שימוש בתרגילים משיטת פאולה מאפשר ללמד ריכוז פיסיולוגי, כלומר לימוד היכולת להתרכז בתחושות, להכיר איתותים מוקדמים או להתנסות בעיקר בחויות חיוביות במשך התהליך. התהליכים ההתנהגותיים ותרגילי שיטת פאולה יכולים להשלים זה את זה. תרגול שיטת פאולה עם ילדים יכוון לתרגילים המתבצעים במקומות כמו גבות, עיניים, פה וידיים משום שאלו משפיעים על תפקוד הסוגרים. מומלץ לשלב בין תרגילים שבהם הפעוט מחקה את המבוגר לבין שימוש במגע קל או עיסוי מרחוק כלומר מגע שאינו ישיר לסוגרים אך יכול לעודד את הרגשת המקום או את יכולת הכיווץ של הסוגרים.
אילו תרגילים הורים יכולים לבצע עם ילדיהם לשיפור המצב או להיכן עליהם לפנות כדי להיעזר במומחה בתחום?

לימוד התרגילים המשולבים בתהליכי גמילה אינו שונה מלימודם של תרגילים שנועדו לסייע אם תהליך הגמילה מתעכב. כאשר ההורה מעוניין בעזרתו של מומחה בתחום הוא עדיין מתבקש לתרגל עם ילדו בין מפגש למפגש את התרגילים ששניהם לומדים יחד ממורה לשיטת פאולה. התרגילים שיוצעו כאן מיועדים בעיקר להמחיש את אופי התרגול ולא להחליף מפגש עם מורה מוסמך, אפשר עם ילדים שמגלים התנגדות בפגישה עם מורה לשיטת פאולה להתחיל את המפגשים עם ההורה בלבד או להציגם כמיועדים להורה בנוכחות הילד וכך למקם את ההורה כחלק מהתהליך באופן המקל על הפעוט.

תנועה עצמית של הגוף בשיטת פאולה

התנועה העצמית נחשבת לאחד היתרונות המרכזיים בשיטת פאולה גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בעבודה עם אברים המתפקדים באופן בלתי רצוני או רצוני למחצה. תהליכים המשפיעים על המערכת האוטונומית כמו עידוד תיאבון אצל ילדים עם קשיים מוטוריים באכילה, שינוי מיקומם של אברים פנימיים שצנחו, וכן שכלול יכולת ההתכווצות של מערכת העיכול, כולם תהליכים ייחודיים לשיטת פאולה והם יכולים להתרחש בעקבות הפעילות העצמית של הגוף.

מה מחדשת שיטת פאולה

החידוש שמזמן מורה לשיטת פאולה לתלמידו הוא בהתייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף. התרגול מציע כיווצים והרפיות מונוטונים בצורות שונות גם בהקשר של ריפוי ישיר אם הסוגר נחלש וגם בהקשר של שימוש בו לצורך העלאת האיכות הכללית של המצב הגופני. מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם.

תנועה מתוך שיטת פאולה

התעוררות תנועתית הנובעת מהקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם היא בסיס לחשיבה חדשה על הגוף. התחושה של תנועה במקומות שונים בעקבות אחרים מעוררת את המודעות לגוף כמכלול. כמו כן מתאפשרת בעקבות תחושה זו הכוונת הגוף לפעילות ללא חשיבה.
אחת הטענות המרכזיות בשיטת פאולה היא כי הקשרים בין שרירים טבעתיים גורמים לפעולתם בו זמנית. תהליך הריפוי דורש גם הפרדה וגם לימוד השילוב בין השרירים הטבעתיים, עזרה של מקום אחד לאחר נעשית בתהליך שיקום ומתרחשת בגוף מעצמו. לכן נדרשת הפעלת הגוף בדרכים קונבנציונליות ופחות קונבנציונליות. רוב השרירים הטבעתיים משמשים בדרך כלל לתפקוד, לתחזוקת הגוף הבסיסית, השימוש בהם למטרות אחרות משפיע על חשיבה נוספת לגבי תחזוקת הגוף.

מהי שיטת פאולה

שיטה טיפולית ותנועתית שפותחה בישראל לצרכי השלד והגב. השיטה מקדמת אורח חיים בריא ומתאימה למצבי בריאות וחולי. במצבי בריאות מיועדים תרגילי השיטה למנוע נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה ולעודד תנועה חופשית. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשים להפגת כאב כרוני הקשור גם בנתונים מאובחנים כמו: פריצת דיסק, בלט דיסק, סקוליוזיס, קיפוזיס וכו'.
השיטה מתאימה לחיזוק המערכות הפנימיות כגון: מערכת הנשימה, העיכול והשתן. טיפול במצבי כאב, הפרעות תפקודיות, וצורך בחיזוק השלד או רצפת האגן.
במהלך תרגול שיטת פאולה משתמש האדם בקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים: העיניים, הפה, הסוגרים ושקעי עמוד השדרה, כפות הידיים והרגליים. דבר זה מבוסס על נטייתו הטבעית של הגוף להפעיל בו זמנית את השרירים הטבעתיים דרך תנודות בעמוד השדרה.

מערכת העיכול וטיפול בשיטת פאולה

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה משפיע על תנועת שני הפתחים של המערכת (תנועות הפה והלשון מצד אחר ותנועותהרקטום) וכן על הפריסטלטיקה, כלומר מידת ההתכווצות של צינור העיכול. רוב האנשים נוטים להעזר בשיטת פאולה במצבי תנועה חלקית הן בפתחים והן בתנועות הפנימיות. מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.
הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ובהרפיית הכאב על ידי כיווצים קלים.
ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש

• המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשרותים או קושי במתן שתן. טיפול במצבים בצד האחר של הרצף כוללים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך. טיפול בקשיי תפקוד מיני, שיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכאבים לא מוסברים.
• הטיפול במערכת העיכול כולל טיפול בהפרעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.
• בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.
• שחרור מכאב במסגרת שיטת פאולה נוגע למצבים כיווציים וזמניים כמו כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, ושיקום מניתוחים. למחלות כרוניות וניווניות כמו פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה.