מדוע סובלות נשים רבות מחולשת רצפת האגן?

המשפט "חיזוק שרירי רצפת האגן" נעשה שגור לאחרונה בפיהן של שיטות שונות, ולא בכדי, נשים רבות סובלות בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן. לדוגמה: צניחת רחם, צניחת שלפוחית, בריחת שתן במאמץ, (מאמץ בהקשר זה הוא התעטשות, ריצה, הליכה, עלייה במדרגות ריקוד ועוד,) וגם התרוקנות חלקית של השלפוחית. התופעה מוכרת לרופאים ואנשי מקצוע אחרים, הערכות המחקרים נעות בין חמישית לרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים ואף עולות עד ארבעים אחוזים ויותר מעל לגיל חמישים. הניסיון שצברתי בטיפול בבעיות אלו מראה כי למרות שהתופעה מטרידה ומביכה ישנן דרכים פשוטות ולא פולשניות להתמודדות. במהלך עבודתי בתחום התנסיתי בעבודה עם גוונים שונים של בעיות רצפת האגן והבנתי כי בחלק לא מבוטל הרקע לבעיה אינו חולשת שרירים אלא הפרעות הנובעות מחולשה במערכות אחרות כמו מערכת הנשימה, מבנה הגב או קושי בתפקוד של מערכת העיכול. בדרך עבודתי ניתן לשלב את חיזוק רצפת האגן עם טיפול בבעיות שברקע שהוזכרו כאן. בשונה מחיזוק השרירים המקובל שבו נדרשת עלייה מדורגת בחיזוק כוח הכיווץ של השריר חיזוק רצפת האגן קשור גם בפיתוח רגישות גבוהה לתחושות שונות, בהבנת הקשרים בין האגן לשאר חלקי הגוף ובפיתוח היכולת להפעיל את כל אלו יחד. ההתכווצות השרירית הנדרשת בשיטתי היא בחלקה רצונית ובחלקה בנויה על יכולת הריפוי העצמית ויכולת ההתכווצות הספונטנית של הגוף.