הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי השימוש שלהם באברים שונים מדגימה במיטבה מקצת מתרגילי שיטת פאולה כפי שהם מתקיימים שלא מתוך הנחיה מודעת ושיכלית. לדוגמה- הנטייה לקיפול הידיים, לתנועות פה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות ידיים ורגליים כמו בחצי אגרוף או דרך השימוש בפה לאיזון גופני בשלבי ההתפתחות הראשונים. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב הגופני התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. אך גם תינוקות סובלים מכאב במצבים שונים וזקוקים לתנאים תומכי התפתחות. ניתן להתאים לשלב זה מגע בהשראת השיטה כדי לעורר בגוף נטיות קיימות שהגוף יכול לפעמים להמשיכן בכוחות עצמו או להביא להפעלת הגוף במיטבו באופן המקל על כאבי הבטן או מסייע לשלבי ההתפתחות הראשוניים. לדוגמה- בכי המשולב עם מתיחה חזקה של הרגליים יכול להעיד על כאב בטן, ניתן לשלב או להפעיל בזה אחר זה כמה מניפולציות: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן, לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות או דרך הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה על ידי כיסוי עיני התינוק בידי המבוגר, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים.
בשבועות הראשונים אפשר לעודד יניקה מלאה אם אין כזו ע"י הנעת השפה התחתונה של הפה כלפי מרכזה כאילו אנו רוצים לצבות אותה בעזרת שתי אצבעות. המבוגר יכול לנסות על עצמו תנועה זו ולקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביתה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה. עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הפעלת הספינקטר האחורי הקשור למערכת העיכול, את פתיחת העיניים ואת פתיחת הפה.
דוגמאות לעידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים במובן התנועתי רלוונטית מגיל שישה שבועות בתנוחה שבה התינוק שוכב על הבטן. עדיף שהמבוגר יחזיק אותו על ברכיו בעוד הרגליים של התינוק נמוכות מעט מגובה הבטן ונתמכות בכיסא או ספה.המבוגר מניח יד אחת מתחת לראשו של התינוק לצורך תמיכה אם ירצה להורידו וביד השנייה לוחץ בקלות בשקע העורף באופן שמעודד את התינוק להרים את הראש בקלות. השקעים בכפות הידיים והרגליים הם כר נרחב לפיתוח קשר עם התינוק במשולב עם מגע ועידוד ההתפתחות, לדוגמה כשאנו לוחצים בקלילות על השקע שבמרכז כף היד, היד נפתחת מעט ומתחילות תנועות רגליים דומות סימולטניות. עצם התנועתיות הזו של אצבעות הידיים וכפות הרגליים חשובה גם לזרימת הדם וגם לחווית התנועה של התינוק. יש לשוב וללחוץ בקלות ככל שרוצים מתוך תשומת לב לתגובות של כלל הגוף. עיסוי איטי ורגוע של עמוד השדרה מלמעלה כלפי מטה בתנועה מעגלית רכה, במקרה זה אם המבוגר מנסה את העיסוי ומקבל פידבק ממבוגר אחר על תחושותיו לפני שהוא מנסה זאת על התינוק תהיה לו תחושה מדויקת יותר ויתר ביטחון בביצוע העיסוי. עוד עיסוי שעדיף לנסות לא כטיפול בבכי אלא לצרכי תמיכה בתהליכי התפתחות הוא הנעת בהונות הרגליים באופן שמרחיק ומצמיד אותן ללא הפרעה לצורת הקיפול שהתינוק נוטה לה. כאשר התינוק מונח על הגב ניתן לעבור עם ידי המבוגר לאורך הצד החיצוני של הירכיים בתנועות דמויות גריפה, או לנסות להצמיד את הרגליים ולעזבן.
הנטייה הרווחת של ההורה היא לנסות את הצעות למגע בזמן מצוקה כלשהיא, בכי, ספק רעב, חוסר הבנה מה מציק לתינוק. עדיין אם ההתנסויות הראשונות תתחלנה במצבי נוחות, ערנות ורגיעה יהיה להורה יותר ביטחון בבדיקת הפעולות וכך יוכל לצבור יכולת טובה יותר לפעולה בזמן בכי או קושי אחר. בכל התאורים הללו חשוב לזכור שהחזרה על הפעולה מספר פעמים היא הדרך להביא לתגובה אך תגובת התינוק הכוללת היא החשובה, מצד אחד חשוב לא להיבהל אם התינוק ממשיך לבכות ייתכן שיירגע כאשר יחוש את השפעת המגע על הכאב רק לאחר מספר חזרות על הפעולה, מצד שני המשכיות הבכי לא יכולה להיות עדות לפעילות מתאימה ועדיף להפסיק במצב כזה את הפעילות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה