ההכוונה הראשונית שמקבלים תלמידים בשיטת פאולה לכיווצים ולעזיבה או לכיווצים והרפיות של השרירים הטבעתיים, הצורך להתרכז בתרגול והנעת הספינקטרים, העובדה שמדובר בשרירים שאנו ממעטים להפעיל שלא לצורך תפקודי מייצרים לא פעם דימוי מוטעה שמקשה להסתכל על פאולה כסוג של תנועה. אנשים רבים בין אם כאלו שחוו טיפול בטכניקות אחרות או מי שגופו נוטה לתגובות נוספות על התרגיל הראשוני שהוצע, מכירים את החוויה שבה התנועה הקטנה מובילה לתנועה גדולה וכן את היכולת לצרף או לאפשר הצטרפות שמתעוררת בגוף בין אם ע"י המשכיות הכיווץ כתנועה בו זמנית או ע"י הצורך שהאדם חש לעזור בתנועות השלד לתנועות השרירים הטבעתיים.
יש כמה דרכים לעודד את התלמיד להתנסות בחשיבה על פאולה כתנועה, לדוגמה: איתור הדרך הנוחה ביותר לכיווצים של הספינקטר הקדמי אצל נשים שחוו החלשות של רצפת האגן נעשית ע"י השוואה בין שלוש צורות של הנחת הרגליים (ישרות, ברכיים עומדות או ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים). ובדיקת התנוחה הנוחה והקלה ביותר להרגיש את הספינקטר ולכווץ. דרך אחרת היא עבודה על רוטציה בין שני צדי הגוף שכתהליך ריפויי דרושה במיוחד לסובלים מסקוליוזיס או מכאב שמקורו בבלט, פריצת דיסק או חוסר איזון בין שני צדי הגב. אך כתהליך שמעודד הפעלה בלתי שגרתית של ספינקטר שנחלש המטרה תהיה לעודד שימוש מודע בקשרים דמיוניים בין מקומות שונים כמו בין עיניים לספינקטר קדמי או בין הטבור לספינקטר הקדמי. להבהרה מומלץ לנסות את התרגילים בסדר המוצע כאן: כיווץ עיניים צד צד, כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת ולסרוגין העיניים מתחלפות בתפקידים. המתקשים מוזמנים לדחוף בעזרת צידי הפה את העפעף התחתון וכך להתחיל את התנועה ממקום אחר מהרגיל, לאחר שנרכשת שליטה מסוימת בתרגיל זה אפשר לנסות לכווץ את הספינקטר הקדמי בעזרת העיניים כאילו גם לו יש שני צדדים. אם הכיווץ המחולק של הספינקטר נעשה מתוך המשיכה הדמיונית של העיניים כאילו חוט דמיוני שיש בכיווץ העין מושך אליו באותו הצד את כיווץ הספינקטר מתבקשת לעתים תנועה מצד לצד כדי לעזור לאגן לבצע את הקישור בקלות.
נושאים שמעבר לגיל: השקעים בגוף האדם ועבודה חופשית דרכם, טיפול בכאב, תנועה עצמית של הגוף כהמשך לתרגול, הדגמה של תהליך עבודה קבוצתי, שאלות נפוצות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה