שיקום מניתוחי ערמונית באמצעות שיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בעבודה "מרחוק", משריר טבעתי חזק כדי לשחזר בגוף את האוטומטיות הטמונה בו. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש.
השרירים הטבעתיים נמצאים ברובם סביב פתחי הגוף: השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. בגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. זו יכולה להתרחב ולהניע שרירים נוספים באופן מפתיע שאיננו מושפע מההתניות התנועתיות הקבועות של האדם. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה ע"י תנועה של שריר טבעתי תקין אחר או שינויים ביכולת לחוש את השריר שהשתבש. שיבושים בפעולתם של אברים פנימיים לא רצוניים משתפרים עקב הפעלת השרירים הטבעתיים הרצוניים. כמו כן משפיעה הפעלת השרירים הטבעתיים על מערכות פנימיות כמו הראות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד מערכת השתן. זו הסיבה שניתן לסייע בעזרת שיטת פאולה בתופעות הקשורות בהחלשות מערכת השתן לאחר ניתוחי בלוטת הערמונית לסוגיהם.
גברים רבים סובלים מהפרעות תפקודיות ובריאותיות הנגרמות בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית. בינהן:
חסימת שתן והפרעות בנתינה – ירידה בעוצמתו של זרם השתן, קושי בהתחלת מתן שתן, טפטוף ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר סיום הטלת שתן, כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן. תופעות נוספות הן: התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית. הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין. התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות, ועוד.
בחלק מהמקרים הפרעות אלו ממשיכות ומופיעות גם לאחר ניתוחים, אפשרות אחרת ידועה היא שבעקבות הניתוח מסיבות שאינן מובנות סובל האדם מדליפת שתן הנמשכת מעבר לטווח הזמן המוגדר כתקין ע"י רופאים. אם בשל שיבושי מערכת השתן שהגוף מתקשה לשנות או מסיבות לא ידועות. לכן יכולה שיטת פאולה לעזור בקיצור משך ההחלמה לאחר ניתוחים, רצוי על בסיס הכנה טרום הניתוח.
יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות אלו יכולה להתבטא במספר רמות:
העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן, שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר. שיפור מידת ההתרוקנות של השלפוחית ושינוי רמת הטונוס של השרירים והסוגרים.
עקב השינוי באחד מאלו או בכולם נפתרת בעיית חוסר השליטה בהדרגה עד להטבת מצבו של המטופל. בנוסף יכולה שיטת פאולה להיטיב את מצב המטופל עקב השפעתה על בעיות נוספות כמו עצירות כרונית שלעתים מוסיפה לחץ משלה על בלוטת הערמונית.
שיקום לאחר ניתוחים נחוץ במקרים של איבוד שליטה במערכת השתן ברמה שמפריעה לתקינות החיים. שילוב שיטת פאולה קודם לניתוח ומייד לאחריו יכולה לקצר את שלב ההחלמה עד שליטה מלאה במערכת השתן.
מאחר שהטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ללא מגע ומשפיע מרחוק גם על חלקי הגוף שלא הופעלו ושאינם נמנים עם שרירי רצפת האגן מומלץ להתחיל את התרגול במצב הנ"ל מהפעלת העיניים ואצבעות הרגליים באופן שמעודד את היכולת לכווץ את הספינקטר הקדמי. במקרה של השימוש בבהונות הצמדתן בכל רגל בנפרד אלו לאלו תוך שילוב כיווץ הספינקטר יכולה לעזור, בתחום העיניים מומלץ לנסות כיווצים שונים כמו כיווץ כלפי האף או כיווץ העפעפיים התחתונים ואם לא מתעוררת תגובה בספינקטר הקדמי להוסיף פעילות כיווצית של הספינקטר שללא ספק תהיה קלה יותר כך. וכן תהווה חלק בלתי נפרד משיפור יכולת התפקוד של חולי פרוסטטה במקום משום שלשרירים אלו יש השפעה על הסוגר הקדמי ועל העלאת רמת הכיווץ שלו. היכולת להתמקד באזור ובתחושות מקדימות תשתפר דרך עידוד יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף ותנועות של ספינקטרים אחרים שהמתרגל אינו נוהג לקשרם אם לא קיבל הכוונה לכך. גם לאצבעות הידיים יש קשרים מעניינים עם פעילות הספינקטר הקדמי, הצמדת האגודל והאצבע חשובה בהקשר זה עד מאוד וכן הצמדת כפות הידיים כלפי הרצפה או המזרון תוך כדי דחיפתן בתרגול בזמן שכיבה מעודדת את כוח הכיווץ של הספינקטר הקדמי. בנוסף מומלץ הן לסובלים מבלוטה מוגדלת והן למבריאים מניתוחים לא להתעלם מבעיות עצירות המעכבות את חיזוק שרירי רצפת האגן.