שרירים טבעתיים ותפקודם באזור הפנים לצורך תנועת השלד

תרגילי עיניים, פה, לשון ושפתיים כמו שרירים טבעתיים אחרים בפנים משמשים בשיטת פאולה הן לטיפול במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן להפעלה מרחוק של פתחים אחרים וכדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. תרגילי העיניים כוללים סוגים שונים של כיווצים, שימוש בעיניים להרפיה ורגיעה והעזרות במבט דרך הפעלת העיניים קודם להפעלת תנועות השלד, בדרך זו יכולות תנועות העיניים לשמש לשחרור הגוף וכאמצעי לפתרון בעיות שרירים של הצואר, העורף והגב. דבר דומה מתרחש גם בהפעלת הפה, השפתיים והלשון. הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כמרכיבים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף ואנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה את נטייתם לשמור על אחיזה או סגירה קבועים המעוררים מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצואר. לעתים הכוונת התלמיד להרפיית הפה או להפעלה מגוונת שלו בין אם דרך כיווצים של השפתיים או תרגילי לשון היא הדרך היחידה להביא לשחרור העורף, הצואר ומתחים אחרים. ניתן אפילו לומר שאצל אנשים רבים הן בגלל חינוך והן מתוך האוטומטיות של שליטה בגוף הפה אוסף אליו סוגים רבים של מתח. לימוד דרכים לשחררו תוך כדי תפקודים אחרים כמו נהיגה או ישיבה מול מחשב משנים הרגלים בחיי התלמיד. אחת הדוגמאות הקלות לתאור בעניין זה היא שחרור כאבים במהלך לידה כאשר הכוונת היולדת לפתיחת הפה או להשמעת קולות נמוכים מסייעת להתקדמות הלידה.
למי ומתי כל אלו נחוצים? מה ייחודי לתרגול בעזרת העיניים והפה? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? מאמר זה ינסה לענות על כל אלו ועל שאלות נוספות.
המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיונות מודעים להרפיה ושחרור. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף ברוב מצבי הערות אין האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים לגבי איברים אחרים. מקובל להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור אך לעיניים ניתנת מנוחה בדרך כלל רק בזמן שינה. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו. הייחודי לתרגילי עיניים שפותחו בשיטת פאולה הוא אם כן אותה הזדמנות להפעיל את העיניים שלא לצרכים תפקודיים באמצעות התרגילים. מתוך ההיכרות הזו מתפתחת התייחסות אחרת לשימוש הקבוע שלנו בעיניים ובפה. הייחודי לתרגול בעזרת העיניים בנוסף לעניין זה הוא יכולתן להפעיל או להשפיע על הפעלת הספינקטרים שברצפת האגן, דבר הנכון לכל השרירים הטבעתיים ולתרגול שיטת פאולה בכלל.
הפעלת הפה בתרגול שיטת פאולה מיועדת גם לשכלול השליטה בשרירים הטבעתיים באשר הם וגם להרפיה, לשחרור כאב ולתרגול השיטה במהלך פעולות אחרות. ההצעה לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר או מחשבה על הרחקת הלחיים מבפנים או ניסיון להרחיב ולהאריך לסירוגין את פתיחת הפה כולן יכולות להילמד תחילה ביתר קלות בשכיבה ואח"כ בתוך ובמהלך התפקודים השונים.
לאנשים הסובלים מבעיות עיכול למיניהן מומלץ לכווץ את הפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה אך תוך חזרה מונוטונית על הפעולה ואילו אלו הסובלים מבעיות שליטה במערכת השתן יכולים לנסות את כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש ושוב לשאוב ולעזוב פעמים רבות.
תרגילי העיניים המוצאים בזאת יכולים להדגים במעט למי שינסה אותם כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם. אחד התרגילים החשובים ביותר נעשה בשכיבה על הגב כאשר כפות הידיים מכסות את העיניים תוך הקשבה למצב העיניים וכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. גם התרגילים הבאים מוטב שייעשו בשכיבה אך ניתן לנסותם גם בישיבה לצורך מנוחה קלה בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ובדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים בצורה מתוחה או קבועה. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ הוא לסירוגין, הרפיה ותנועה. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או הפנים לעיניים ויחד עם זאת לזכור כי ההרפיה כרוכה בסוג של ריכוז ותשומת לב לכיווצים המונוטוניים. כיווץ מסוג אחר של העיניים- פתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסירוגין מעודד תגובות במערכות אחרות, מומלץ לנסות.
קבוצה אחרת של תרגילי עיניים-הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הגוף בעקבות המבט יכולה להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב כדי להרפות את העורף מומלץ בעיניים עצומות להסתכל לצד ימין ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. כדאי לנסות את התרגיל מספר פעמים לאותו הצד ורק אח"כ להחליף צד. אם האדם מצליח בהשוואת שני צידי הגב לאתר את הצד שמורגש מתוח יותר או גבוה יותר מהמזרון בהשוואה לצד השני כדאי לבצע מספר תרגילים לכיוון הצד המתוח ואז לשוב ולהשוות את ההרגשה של שני צדי הגב. תרגיל אחר-הסתכלות בעיניים פקוחות כלפי הצד התפוס תוך כדי שינוי המיקום שאליו מסתכלים כמו ההבדל בין הניסיון לראות את הכתף לניסיון לראות את האוזן. עדיף לא לעצור כל תנועה שהגוף נוטה לצרף כולל גלגול כלפי הצד או שינוי התנוחה הראשונית של הגב והרגליים. כמו כן כדאי לצרף לכל תרגיל כזה שינוי קבוע של מיקום הידיים וצורת המונחות שלהן, רוב האנשים מתחילים את התרגול כשכף היד פונה למזרון אך מסיימים אותו כשגב היד פונה למזרון משום שכך נוטות הכתפיים להיפתח ולנוע. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר בהתאמה להצטרפות של הראש למבט. כמו ברוב התרגילים בשיטת פאולה גם לגבי התרגילים המוזכרים כאן מומלץ לנסות להחזיק את התרגיל כמה שניתן יותר זמן.