שיתוק עצב הפנים-פציאליס כיוונים לטיפול בעזרת שיטת פאולה

שיתוק עצב הפנים (פציאליס) הוא תופעה שכיחה ומוכרת לרופאים ואנשי מקצוע ואינה נתפסת ע"י הגורמים המקצועיים כבעייתית. עדיין לאדם שקם בבוקר וגילה את השינוי באחת התופעה מבהילה וקשה הן בהיבט החברתי והן בהיבט התפקודי. בין אם היא מתבטאת באובדן תחושה וטעם, בעיוות מראה הפנים או בהרגשת חוסר שליטה בדיבור ותנועת הפנים ניתן לטפל בה בעזרת תרגילי שיטת פאולה. הייחודי לשיטת פאולה באופן כללי ובהקשר של הטיפול בפציאליס הוא האפשרות להפעיל את המקום החלש או הפגוע "מרחוק" כלומר ע"י שריר אחר שתפקודו תקין. בנוסף התנועות הקטנות המתבטאות בחלק מן התרגילים שאינן ניתנות לתחושה ברורה לעתים ע"י כל אדם אך הן אפשריות ומועילות יעזרו במיוחד למי שלקה בדלקת עצב הפנים. יתכן שלא תהיה לאדם שנפגע היכולת לחוש את פעולת הפנים אבל המורה לשיטת פאולה הצופה בו ידע/תדע כיצד להדריכו בהמשכיות מונוטונית הדרושה לו ומהי הפעולה הנכונה לאיזון ולהזרמת דם לאזור ולשינוי בתחושות. אין ספק שעצם התרגול משנה את המודעות לאזור הפגוע ואת היכולת להתרכז בתפקודו.
תרגילים המוגדרים כטיפול "מרחוק" בעצב הפנים יכולים להיות גם קרובים מאוד כמו תרגילי הלשון. הלשון היא בין השרירים החזקים ביותר בגוף האדם וגם אם תפקודה נפגע באופן חלקי בגלל שיתוק עצב הפנים סביר להניח שביכולתה לבצע קבוצה לא קטנה של תרגילים המוגדרים כתרגילי לשון ומתאימים לצרכים שונים וגם להחזרת התחושות והשליטה בשרירי הפנים. לדוגמה: לחיצת הלשון כלפי השן האחרונה או החיך שמעליה לסירוגין פעם בימין ופעם בשמאל. תוך הפעלת מידה מסוימת של כוח מעבירה את תשומת הלב של המתרגל בין שני צדי הפנים ומאפשרת הפעלה ממקום שאיננו רגילים בו. התנועה של הלשון יכולה לשמש לחידוש תחושות או להפעלה של שרירים אחרים, למשל תרגול של כיווץ העיניים באופן מחולק שבו כל פעם עין אחרת מתכווצת אינו קל גם לאנשים ללא פציאליס, אך הוא תרגיל חשוב, יתכן שכדאי לאדם שסובל מפציאליס לנסות להיעזר בתנועה לסירוגין ולחיצה של הלשון גם כדי להקל על עצמו בתרגול הכיווץ לסירוגין של העיניים. שני התרגילים יעוררו בהתחלה את הרגשת המוגבלות בשליטה בשרירי הפנים אך בהמשך ישחררו את היתפסות השרירים ויעזרו לאיזון בין הצדדים. הקושי לארגן את הגוף מחדש בעקבות אבדן תחושות מסוימות או שיבוש התחושות הוא אחד האפיונים של תוצאות הדלקת בעצב הפנים. מחד העצמאות ששיטת פאולה מקנה למתרגליה מאפשרת הזדמנויות רבות לארגון מחודש של הגוף והפנים. יחד עם זאת האדם שנפגע זקוק להד ומשוב ממורה הצופה בו או אדם אחר המסוגל לראות את תנועותיו העדינות בזמן התרגול משום שבתחילה גם כשמתחילה תנועה אובדת היכולת להרגיש אותה.
קבוצת התרגילים המכונה בשפת המורים לשיטת פאולה "תרגילי צד צד" היא הדרושה ביותר לאנשים הסובלים מפציאליס. לדוגמה: כיווץ לסירוגין של העיניים בנפרד אחת נפתחת והשנייה מתכווצת. ניתן להעזר בדחיפת העין המתכווצת ע"י הפה באותו הצד ולהפעיל כך בעיקר את העפעף התחתון שאנו נוטים להמעיט בהפעלתו. כיווץ ספינקטר קדמי צד צד. (תרגיל שקל יותר לבצע בעזרת הרמה לסירוגין של העקבים ולחיצת הבהונות כלפי הרצפה.) אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין. הצמדת בהונות ברגל ימין ופישוק בשמאל ולהחליף. הצמדת אצבעות ביד ימין ופישוק ביד שמאל.
קבוצה אחרת של תרגילים שיכולה להתאים במקרים מסוימים של דלקת עצב הפנים הם תרגילי הרפיה ושחרור הן בפנים עצמם והן בידיים, ברגליים, באזור האגן ועמוד השדרה. דוגמה שניתן לנסות ללמוד אותה מקריאה היא פתיחת הפה באופנים מתמשכים כלומר במשך זמן ארוך מהנטייה הטבעית תוך העזרות בדמיון ובחשיבה על חלקי הפה. אפשר להתחיל מהרחקת השפתיים לאורך הפנים כלומר מפתיחה גדולה ככל שניתן אך ללא כאב ולעבור לחשיבה לצדדים כך שהפה יהיה במצב נוח אך רפוי מהרגלו. דחיפת הלסת התחתונה ע"י הנחת הלשון במרכז השיניים התחתונות ושחרור היא דרך קלה יותר להביא לשחרור הפה. תנועות של הלשון בחלל הפה במעגלים ללא מגע בחלקים הפנימיים או הארכת הלשון והצרתה לעומת נפילה שלה כלפי שורש הלשון. מומלץ לבחון כל הצעה בפני עצמה וללמוד איזו מן ההצעות מקדמת באופן קל יותר את השחרור.
http://www.asimon.co.il/forumPage.aspx?fid=64&pageID=510