טיפול בחולשת סוגרים אצל ילדים לאחר שלב הגמילה

שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים הרצוניים (עפעפיים, עיניים, פה, סוגרים) על ידי תרגילי התעמלות, כאשר תוך כדי פעילות, מעורבים גם שרירים אחרים ובעצם הגוף כולו מגיב לתרגול. על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים. זאת משום שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה. בדרך כלל היכולת להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה משמשת כנקודת מוצא לחיזוק הסוגרים. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה ומחזקים את דרכי פעולתם.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד כחיזוק וכהכנה למעברים פיזיולוגיים משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות וחיצוניות. השיטה נחוצה במיוחד כאשר חל שיבוש בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים, בין אם מדובר בחוסר איזון בין צדי השלד שליטה חלקית או חוסר שליטה בסוגרים, דלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור ועוד מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון.

חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי הכתפיים, וכולל פעילות של כפות הרגליים ותרגילים המשפיעים על זוית החזקת האגן. מובן שלעתים הרקע לחולשת שרירי רצפת האגן אצל ילדים אינו קשור במבנה השלד אלא בתופעות אחרות כמו נשימה הדוחפת את שרירי רצפת האגן, קושי לחוש סימנים מקדימים במערכות העיכול והשתן ועוד.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית באמצעות מגע קל ברוח שיטת פאולה. עידוד תנועה חופשית מבוסס בחלקה על מגע בשקעי הגב, במרכז המותנית, בין השכמות ובצואר וכן בכפות הרגליים והידיים באופן המעודד הפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. התנועה החופשית ברוח שיטת פאולה מעשירה את העבודה בתחומי השליטה בסוגרים. חשיבותה ביצירת הקשר בין התנועה הכללית של הגוף לבין מודעות לסוגרים וכן בפיתוח יכולת ההקשבה לרצונו של הגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
גם לאחר הפעילות במגע וגם כאשר הילדים עצמאיים בתרגול ומבינים את הדרך לפעול עם התרגילים מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.

תרגילים:
• אגרוף ומתיחה של אצבעות הידיים, הן בו זמנית בשתי הידיים והן לסירוגין כשיד אחת נפתחת השנייה מתאגרפת. ניתן לבצע תרגיל זה בכל תנוחה שהיא, ישיבה, עמידה ושכיבה ואח"כ להוסיף לו את תרגול של כפות הרגליים באופן דומה. למרות שהתרגיל דומה לתרגילים אחרים מתחום החינוך הגופני מומלץ לתרגלו בקצב איטי ותוך תשומת לב להפעלת האצבעות והזרועות ללא כוח.
• השמעת הצליל ש באופן ממושך תוך כדי נשיפה וכיווץ הסוגרים במקביל.
• גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף וניסיון לאחוז עיפרון בין השניים ללא עזרת ידיים. אין צורך לחזור על התרגיל בעזרת העיפרון אלא לכוון לתנועה דומה לזו המאפשרת החזקת עיפרון.
• כיווץ הפה ועזיבתו כמו בתנועות נשיקה אך מתוך חזרות רבות, משך ההחזקה משתנה ואין יתרון לכיווץ ממושך על פני כיווץ קצר.
• כיווץ הפה כלפי פנים כדוגמת שתייה בקש.
• הצמדה ועזיבה של בהונות הרגליים.
• כיווצים קלים של העיניים, ניתן לעצום את העיניים במשך כל זמן התרגול או לפתוח בין הכיווצים.
• הרחקת הבהונות ועזיבתן שוב ושוב (תנועה המדמה את התנועה הקרויה פלקס בריקוד.)
• הרחקה והצמדה לסירוגין של בהונות הרגליים.
• כיווץ הסוגרים בקלות וללא מאמץ, תוך ניסיון להפריד בינהם. ניתן לכווץ לסירוגין פעם את הסוגר הקדמי ופעם את האחורי וניתן לחזור על כיווץ אחד מהם, ככל שהכיווץ קצר יותר כך ניתן למנוע את הצטרפות הסוגר שלא היה מכוון לכיווץ.

מגע מרחוק בהשראת השיטה:
עיסוי של הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים או עידוד הילד לדחוף אותם כלפי הרצפה ולסירוגין עיסוי הצדדים הפנימיים של כפות הרגליים. ניתן לשלב את המגע בתרגיל המתאר את כיווץ הסוגרים.
רשימת המורים המוסמכים לשיטת פאולה מופיעה באתר עמותת המורים המוסמכים שכתובתו: http://paula.org.il/zope/home/1/people/?alef_bet=yes&lang=he


לייעוץ: nevosm@zahav.net.il