מהלך לידה אופייני ותרגילי פאולה המותאמים לשלבי הלידה

זה ההריון הראשון שלך, את ובן זוגך מלאי התרגשות וצפייה שלא לדבר על ההורים הנודניקים והחברים, המידע על בדיקות מציף אותך ואת עושה כל מה שצריך, רק דבר אחד מרגיש בלתי ידוע איך אדע מתי ללכת לבית החולים ומה לעשות אז? לפני השלב הזה קיימת גם האפשרות של צירים שאינם צירי לידה ממש אלא הכנת הגוף ולא כל הנשים הנמצאות בהריון מכירות אותם. הם מבלבלים אך גם מסייעים להכנת הגוף ללידה, הם קצרים וחולפים במהירות ולא ניתנים למדידה רק כואבים.
נהוג לחלק את הלידה לשלושה שלבים אך קשה ליולדת עצמה להבין איך מגדירים את תחילתו של השלב הראשון והאם הוא מסמן שהיגיע הזמן ללכת לבית החולים. אחד הסימנים המוכרים והודאיים הוא השתחררות של רירית דמית בשלב שבו כבר החלו כאבים המסמנים את השלב הראשון של הצירים. אז כבר כדאי ללכת לבית החולים. השלב השני הוא התקדמות מידת הפתיחה של תעלת הלידה המאובחן על ידי מיילדות או רופאים. ואילו השלישי הוא הלידה עצמה.
בשני השלבים האחרונים יכולה יולדת שהכינה עצמה לתרגל לפי שיטת פאולה להיות פעילה יותר ממה שמציע הצוות הרפואי המחלקות היולדות הרגילות (להבדיל ממחלקות הלידה הטבעית) ולחפש כיצד להתאים את התרגילים שלמדה היטב במהלך ההריון לשלבי הלידה. בשלב זה חשוב לזכור כי לגוף יכולת טובה במיוחד במצבי כאב לפעול מתוך עצמו באופן שאינו מוכתב מהמחשבה. התרגילים שיופיעו בהמשך הם המלצה לשעת ספקות אך היכולת להענות למה שמזמן הגוף כמו תנועה המארגנת הרפיית כאב חשובה יותר. מקצת מהתרגילים מתאימים ליותר משלב אחד כלומר לשני השלבים הראשונים וניתן להיצמד אליהם אם הם נותנים הרגשה טובה או מקלה, אלו הם:
התרגיל המכונה ש ארוך: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. יש המעדיפות להשתמש במהלך הלידה בתרגיל דומה בשינוי קל הנקרא ש רכבת, השמעת הש נעשית תוך קיטוע ומזמנת התכווצויות קצרות של הספינקטר הקדמי ושרירי הבטן. מיילדות שהשתמשו בתרגיל מסבירות את השפעתו כדרך לחיזוק יכולת הפעולה של שרירי הבטן וכנטייה הטמונה בגוף האישה להפוך את כיוון ההשפעה של הש על הנשימה, הנשיפות בעזרת הש מעודדות אצל נשים שאינן בהריון תנועה של האויר מלמטה למעלה דבר המונע לחץ נשימתי על רצפת האגן בעוד בזמן לידה חל תהליך אוטומטי שבו השמעת הש הופכת את כיוון הנשימה כלפי מטה ועוזרת להיפתחות צוואר הרחם. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס.
הפעלת כפות הידיים לסרוגין כך שכאשר יד אחת מתאגרפת האחרת נמתחת והאצבעות מתרחקות.
כיווצים של העיניים והפה: כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, או להיות חזקים וממושכים. ניתן לכווץ את העיניים במשולב עם הפה או להתחיל מכל אחד מהם בנפרד ולאפשר לאחר להצטרף.
ידיים מונחות על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן.

תרגילים לשלב השני של הלידה להפגת כאבים ושחרור
• כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי.
• פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך.
• השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני מפתיחת הפה.

תרגילים למהלך הלידה:
• ש מקוטע, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל ש באופן מקוטע. השמעת הש בזמן הנשיפה באופן מקוטע גורמת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.