פעילות פיסית מתונה במצבי חולשה בעזרת שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים בין אם זמניים או קבועים, אלו הקשורים בפגיעה בגפיים, בשלד או בחוזק השרירי ידועים כמשפיעים לרעה גם על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך וסגנון התגובה קשורים כמובן גם לאדם ולאישיותו וגם לפוטנציאל להגיע לפעילות פיסית קלה. העדר מודעות לאפשרויות להעזר בגוף למרות פגיעותו לצורך החוזק הנפשי מקשה על ההתמודדות הגופנית במסגרת המגבלות המוכרות. יחד עם זאת התמדה בפעילות גופנית גם במצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי. תרגילים רבים בשיטת פאולה מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ ולכן אפשריות לביצוע גם במצבי מוגבלות קשים.

הטיפול בשיטת פאולה עונה לצרכים הדרושים בכל אחד מהמצבים שתוארו עד כה ואף למצבים שבהם סובל האדם מכמה הפרעות תפקודיות. במהלך תרגול שיטת פאולה משתמש האדם בקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים. עם או בלי שהוא מודע אליהם. לעתים תרגולו של איבר מסוים מעורר איבר אחר לפעול או שהוא מפעיל כמה אברים או שרירים טבעתיים בו זמנית. דבר זה מבוסס על נטייתו הטבעית של הגוף להפעיל בו זמנית את השרירים הטבעתיים. כאשר חל שיבוש כמו חוסר שליטה, שליטה חלקית או כיווץ יתר באזור הסוגרים עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.  ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולה לשמש להפגת כאב כרוני כמו כאבי גב ושלד, לחידוד תחושות במקרים שאלו אבדו. להחזרת הטונוס לשרירים שנחלשו או להרפיה אם התפתחה החזקת יתר של השרירים. הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף משתנה בהתאמה לסוג הבעיה. הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת שרירים טבעתיים כמו: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לאחד מאמצעי הארגון של הגוף לצרכי איזון הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משפיעים על האבר שהופעל וכן על ההרגשה הכללית. הנשימה או אופן ההחזקה של הגב משתנים בזמן התרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.

.