תנועה חופשית של הגוף בשיטת פאולה

תנועה חופשית ניתן לכוון דרך מגע בשקעים של כפות הידיים וכפות הרגליים ובשקעים שלאורך עמוד השדרה. הפעלתם מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים.  דרך ההתנסות ולימוד השיטות להפעלת השקעים ניתן לפתח תנועה חופשית שמתאימה הן לבעיות במערכת הגב והשלד או לטיפול בילדים והן לעידוד תנועה חופשית המשולבת בתרגילים שונים. כאמור שתי קבוצות מובהקות של שקעים נכללות בהגדרה זו, האחת בכפות הידיים ובכפות הרגליים והאחרת בשקעים הנמצאים לאורך עמוד השדרה: בעורף, בין השכמות ובגב התחתון. כמו כן לאחר התנסות מסוימת בשחרור הגוף ובתנועה דרך שקעים אלו ניתן לצרף אליהם את שקעי המרפקים והברכיים שתנועתם כמובן שונה ובהתאם לכל שונה גם היכולת ליצור עימם מגע.

ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, (רצוי בעזרת האצבע המורה), להניח ללחיצה ולחפש אופן תנועה שיעודד המשכיות של ההרגשה שהלחיצה עוררה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה לחוש את המקום בדומה לתחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת שהיא העיקר. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים ואת הפעלתם דרך כפות הידיים שבהן השקע המדובר נמצא בין מרכז כף היד לכריות שמתחת לאצבעות ובדרך כלל איש אינו טועה באיתורו. קל יותר לחוש בו כשמקמרים מעט את כף היד. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה שהיא לרוב קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה- על ידי החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד תוך תנועה מקבילה של שתי הידיים.