הייחודי לשיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן
הוא הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם
השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית
האגן. כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על
פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. במקרה של רצפת אגן שנחלשה קל יותר לחוש את הפתחים
שבסביבתה באמצעות הפעלת העיניים, הנחיריים או הפה והלשון. מיקוד התחושות והכיווצים
באזור הפתח של הנרתיק והשופכה חשוב משום שללא מיקוד כזה ממשיכה האישה לחזק את כל
רצפת האגן כלומר לפעול דרך הפתח האחורי כפי שעשתה קודם לכן בכווצה את הרקטום כדי
להרגיש את הוגינה. השילוב בין הפרדה זמנית של הספינקטרים לצורך תרגול לבין הפעלתם יחד כפי שהגוף נוטה לפעול הוא זמני ומתודי.
זהו אמצעי כיווץ יעיל לחיזוק ולמטרות נוספות.
השיטות המפרידות באופן מוחלט מקשות על האנשים והנשים בזמן התרגול ולא נותנות כלים לשימוש במצבי נחיצות. הרעיון של שיתוף השרירים האחרים מאפשר לנשים המגיעות למצבים לא נעימים להשתמש בשרירים אחרים בשעת לחץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה