צילומו המוכר של הרצל מביט אל האופק מציג דרך רווחת בהחזקת הכתפיים והעורף. לסביר שידע שהוא מצולם ושלא מדובר בצילום נטול הכוונה. הרצל מהורהר כל כך ומביט אל האופק ברצינות תהומית לא יכול לשים לב למצב העורף שלו.
זוית ההחזקה של הראש מדגימה את הקשר בין המבט וכיוונו לבין קיצור העורף ותנועת הכתפיים.
לו לא היה עסוק כל כך בגודל המעמד יכול היה להסיט את ידיו מעט לאחור ולאפשר לכתפיים להיפתח מעט. לו לא היה שומר על מצב הזקן יכול היה להוריד מעט את עורפו ולשחרר את הקיצור שיצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה