שימושים של תרגילי פה בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאיברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האיברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאיברים אחרים קשה להרפיה ולמנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם הן משום שהם לומדים להכיר את ההשפעות של מיקומי הלשון על הצואר והכתפיים והן משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח בלסתות ובאיברים הקשורים אליהן כמו העורף והצוואר. לעתים אחיזה זו היא ביטוי למתחים אחרים. שחרור מתח כללי דרך תנועת הפה, הלשון והשפתיים משפרת את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כגון שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות.

הגב ותרגול שיטת פאולה בישיבה

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מול מחשב, בנהיגה ממושכת או בשילובם של השניים מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב. ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב, מגבירה את המתח בזרועות ואת קיצור הצואר. אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה מזערית במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודה מול מחשב עלולים תנאי העבודה בלבד להשפיע לרעה על המצב הכללי של השלד והגב.
שיטת פאולה פועלת במיטבה במצבי שכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה, אך מי שמתנסה בה יכול אח"כ לגזור מהניסיון האישי בשכיבה תרגילים שקל לבצע בישיבה, התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיות אלו. כלומר בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות בתוכה מאפשר התרגול להתמודד עם כאבי גב כרוניים או אפילו למנוע את הופעתם. היתרון של בחירה כזו מנקודת המבט של הוראת שיטת פאולה הוא שיש סיכוי לתרגול תכוף יותר, ללא צורך בהתארגנות הכרוכה בשכיבה. לעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה. לסובלים מכאבי גב כרוניים עקב תנאי העבודה מובן שקל יותר לשנות את הרגלי הישיבה מאשר את תחום העיסוק.
למתרגלים תוך כדי עבודה כדאי לדעת כי התרגול בישיבה יעיל יותר ברובו במצב שיש בו תנאים להישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב, כאשר הרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול ואף יכולה למקם את הגוף כולו ללא קשר לתרגוול באופן המונע קיבעון של קיצור השקעים. מקצת מהתרגילים שיתוארו בהקשר זה מתאימים לשילוב בין התרגול לעבודה מול מחשב בו זמנית, חלקם מציעים הפסקות קצרות וחלקם מיועדים למצבי נהיגה.
תרגילים המתאימים לשילוב בו זמני בין התרגול לעבודה מול מחשב
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים,:
• הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.
• תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.
• מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.
• תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקע. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום ע"י החזרת המגע.

תרגילי עיניים ופנים ושימושיהם בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרך להרפיה ולכיווצים מכוונים של הגוף כולו. העזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב דרושה לרבים. היא מקלה על הנעת השרירים האלו במצבי קיצור וכך משחררת ומאריכה אותם. המצב הדומיננטי של העיניים הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-לפנים. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ולשחרור מתוך מודעות. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב ולקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם הרפיית העיניים מתוך כוונה מודעת אינה שכיחה ולעניין זה יש פן רגשי, ראיית הסביבה מאפשרת שליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ובשליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו. שימושים מגוונים בעיניים דרך תרגול מאפשרים הפוגה בשמירה פסיכולוגית זו ומשפיעים לטובה על המאמץ הקבוע שהאדם המודרני מצוי בו..

תנועה ספונטנית ושיטת פאולה

התרגול של שיטת פאולה תוך חזרות רבות על תנועה או שתיים פועל בגוף בשני אופנים; תרגול תנועתי רגיל ותרגול המעורר תנועות נוספות בלתי רצוניות ובמהלכו הגוף ממשיך לנוע מעצמו באופן ספונטני. תנועות אלו מתרחשות לעתים במקביל לתרגול המודע שכוון על ידי חשיבה במקום שונה מזה שאליו כוונה הפעלה מודעת ולעתים לאחר סיום התרגול בעקבות הנחת הידיים על העיניים. המתרגל/ת מתבקש/ת להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח ואלו כפות הידיים תונחנה על העיניים ללא לחץ בשלושה מצבים; בתחילת זמן התרגול המונחה, במעבר בין תרגילים ובסיום זמן התרגול. הנחת הידיים על העיניים מעוררת בגוף צורך בתנועה עצמית. ביטוייה של תנועה זו משתנים, לעתים ממשיך התרגיל לפעול באבר שהמתרגל הפעיל במהלך התרגול המודע אך בצורה שונה מעט ולעתים מתבטאת ההמשכיות של התרגיל בהתכווצויות במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו היא אחת התכונות הייחודיות לשיטת פאולה. החזרת התפקוד הספונטני של איברי הגוף למצבם המקורי יכולה להתרחש הן באמצעות תנועות ספונטניות והן על ידי תרגול מכוון ומודע. תהליכים שיש בהם כדי להשפיע על המערכת האוטונומית כגון עידוד תיאבון אצל ילדים עם הפרעות אכילה או שינוי מיקומם של איברים פנימיים שצנחו, וכן שכלול של יכולת ההתכווצות של מערכת העיכול, כולם תהליכים שמתרחשים הן בעקבות הפעילות המודעת והן בעקבות פעילות ספונטנית. אחת הדרכים לעודד תגובות ספונטניות היא להאריך בכל תרגיל על פני משך זמן רב ככל שניתן. לעתים תרגילים הדורשים הפעלה של כמה מקומות בו זמנית עשויים לעורר יותר תנועות ספונטניות. לוּ ניתן היה לעכֵּב פעילות מחשבתית של אנשים המתרגלים את שיטת פאולה לגבי הבנת השיטה וסיכויי הריפוי שלה יתכן שהתגובות הספונטניות של הגוף היו מתעוררות ביתר קלות. מעטים המורים בני זמננו שיכולים לעַכֵּב את יצר החקירה הבריא של התלמידים בתקופה המודרנית .הציפייה לתגובה הספונטנית מעכבת לעתים את הופעתה ומתסכלת את מי שמצפה בין אם מדובר בתלמיד או במורה. עצם הניסיון של המורה לעודד את התגובות הספונטניות מורגש אצל התלמיד ועלול לגרום לתסכול יותר מאשר לעידוד. רוב המורים מנסים לכוון לפעילות מונוטונית ממושכת המעודדת יותר תגובות ספונטניות אך מתקשים לוותר על ההסבר התיאורטי. חשוב לזכור כי לא בכל המצבים התנועה הספונטנית היא המפתח הבלעדי לשינוי. חשיבותה של התגובה הספונטנית בתחום בעיות הגב והשלד משנית לעומת חשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. מכאן נובע שתרגול בהדרכת מורה שונה במהותו מתרגול אחר. היכולת שבידי המורה לצפות בתגובות הנלוות במהלך התרגיל שונה משל התלמיד, לא פעם מבחין המורה בתגובות שהתלמיד עצמו חש מאוחר יותר. התבטאויותיו בעניין זה משפיעה על יכולת התלמיד לחוש בשינוי התרגול של שיטת פאולה אינו מרתק אנשים רבים עד שמתעורר שלב התגובות הנוספות. בעקבות תשומת הלב המיוחדת לגוף נעשה התרגול מעניין יותר וחשוב לטעום את האפשרות הזו או לחוש את השינוי הדרוש. סוג אחר של השפעה נלוית נחוה אצל תלמידים בשיטת פאולה כמודעות לאזור ומתוארת כהרגשת נוכחות. שינוי כזה בעקבות "עבודה מרחוק" יש לו חשיבות רבה והוא יכול לבשר על תחילתו של מצב גופני חדש. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות ומגוונות ועל כן עדיף להזכיר רק את הפשוטות שבהן כמו: שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שמספקת תנועת הגב או האגן לתמיכה בתרגיל המודע בשעת כיווצי הספינקטר הקדמי או האחורי, התכווצויות לא מכוונות כגון: אגרוף או תנועה שהורגשה בגפיים. תנועה בו זמנית של ספינקטרים נוספים כאשר התרגיל המקורי כוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד.
נוסף לשרירים הטבעתיים הנראים ומורגשים כטבעתיים (עיניים פה וכו'). כוללת הפעילות בשיטת פאולה הנעה של שקעים. השקעים נמצאים במרכז כפות הידיים וכפות הרגליים ובלורדוזות שלאורך עמוד השדרה. הפעלתם מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים. הפעלת השקעים מעודדת תנועה חופשית שדרושה לטיפול בבעיות במערכת הגב והשלד בטיפול בילדים ומתרחשת עם תכנון ובלעדיו במהלך התרגול. השפעתה של תנועה חופשית זו על הרפיה כללית גורמת להפעלתה לצורך הקלה על כאבים ממקורות שונים.
הייחודי להנעת השקעים הוא השפעתם המיטיבה על מצבי כאב עם אנשים המתקשים לנוע מסיבות רבות. המגע בשקע וכוונתו של הגוף לשחזר את ההרגשה המתעוררת דרך המגע מאפשרים הנעה משחררת ומשפרים את יכולת התנועה מתוך השקעים ואת היקף השחרור שהשקעים מזמנים. רוב התלמידים יכולים להשתמש בכלי זה באופן עצמאי לאחר שהבינו אותו בעזרת מורה.
דוגמאות לתרגילים בתחום זה:
 הנעת הידיים מתוך שקעי המרפקים בתנועות מעגליות קטנות ההולכות וגדלות לפי יכולת המתרגל כאשר המרפקים נשענים על המזרון וכפות הידיים משוחררות.
 הנעת אצבעות כפות הידיים בתנועות קלות כלפי מרכז כף היד והרפיית התנועה לסירוגין. הן התנועה כלפי המרכז והן ההרפיה מוטב שיעשו מתוך חשיבה על מרכז כף היד כמקור התנועה. ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה כאשר גב היד פונה אל הרצפה וכל הזרוע מונחת, או כאשר האמה מורמת והמרפקים מושענים על המזרון.
 תרגול הקשר עם שקעי כפות הרגליים- אפשר להתחיל מאביזר כמו גולת משחק של ילדים או כדור עץ קטן. גלגול הכדור תחת כף הרגל הן בישיבה והן בשכיבה מעודד את האפשרות לחוש את השקעים. עדיף בשלב מסוים להניח לאביזר ולפנות לניסיון מכוון לחוש את שקעי כפות הרגליים בין אם על ידי גלגול כף הרגל מצד לצד או מהבהונות כלפי העקבים ובין אם בכל דרך שהמתרגל מוצא שנוחה לעורר הרגשה בשקעים טובה.

השפעות התרגול של שיטת פאולה

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל: הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצויינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

עמדות מוצא לתרגול שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של השיטה בהפעלת הגוף בעקיפין דרך הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. היתרונות של שימוש בשכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון, וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצרכי המטופל כגון:ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הם לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים. בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.
סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם: עמידת צפרדע, ישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים, מוטב לתרגל על מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה.
סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיננים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו הסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.
שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

ארגון מרכז הגוף בעזרת שיטת פאולה

ארגון "עמודה שדרה קדמי" דורש תרגול המפריד בין כיווצי הספינקטרים המצויים בזוגות. כגון: כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. מאחר שמעטים האנשים שמכירים תנועה כזו נדרש סוג אחר של קשב לגוף לצורך תרגול. כוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. הדוגמה הקלה הדרושה למי שינסה בכל זאת לבדוק עניין זה היא כיווץ העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך. הדוגמה קלה להבנה כי היא מוכרת לרבים בפעולות כמו קריצה. לרוב האנשים עין אחת חזקה יותר מהאחרת, עניין זה אין לו חשיבות בשלבים הראשונים של התרגול ולא כדאי להתעכב עליו.
מניפולציות פיסיות המקלות על ביצוע תרגילים דרך הנחת הגוף בצורות שונות הן חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה מסוימת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, מומלץ להכין את הרגל הנדחפת באופן שלא תיפול ולא תדחוף חזרה ובכל זאת תישאר במקומה ולהחליף בין הרגליים.
התרגיל אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין תומך בתרגול הכיווצים המחלקים את הגוף לשני צדדים כמו כיווץ לסרוגין של העיניים ודרוש גם לצרכי חיזוק הגב. התרגיל מעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים. זאת כדי להכיר את אפשרויות ההשפעה שלו על אזורי הגב השונים.

שיפור התפקוד המיני של נשים בעקבות תרגול שיטת פאולה

שינויים בתפקוד מיני של נשים לפני ואחרי סדרת שיעורים בשיטת פאולה נבדקו באמצעות שאלונים שהיו כלולים במחקר כמותי על בריחת שתן. ההשפעה של שיטת פאולה על חיי המין הייתה תוצאת לואי ולא ניתנה לה תשומת לב נפרדת במהלך התרגול לצורך שליטה בדליפת שתן. השינויים שחלו בתפקודן נבדקו רק על בסיס השוואה בין תשובותיהן לשאלון טרם המחקר ולאחריו. השאלונים הראו שיפור ניכר אצל כל הנשים למרות שהתכנית הטיפולית לא כללה התייחסות נפרדת לנושא. ההסברים לעניין זה קשורים גם לתחום הפיזיולוגי וגם לתחום הרגשי. מובן ששינויים בחוזק ובגמישות שרירי רצפת האגן שתורגלו בהקשר של בריחת שתן במאמץ השפיעו גם על יכולתם של שרירי האזור להתכווצויות מכוונות וספונטניות. וככל שעלו יכולות ההתכוצות כך חלו גם שינויים באיכות חיי המין. (עד כאן ההסבר הפיסי ככל שניתן להפרידו). הסבר נוסף הוא בתחום הפחות מובהק שבין הפיסי לרגשי, מידת הרגישות המשתנה אצל נשים וגברים להפעלה מודעת של הפתחים ולשילוב בין הזדמנויות שעולות במהלך החיים לאפשרויות תנועה חדשות שנלמדו בתרגול שיטת פאולה יש לה השפעות רבות ולא תמיד צפויות. התרגול הכולל מעלה את היכולת לחוש את הפתחים ולהפעילם באופן רצוני. לדבר זה יש השפעה פסיולוגית ופסיכולוגית כאחת, מתוך השינויים בקשר עם הפתחים יכולות נשים רבות לשנות את התנהגותן המינית בין אם הדבר מתבטא באופן הכיווץ, בגיוון יכולות התנועה או במודעותן לעצמן בזמן הארוע. לכל אחת מאפשרויות אלו ולכולן יחד יש השפעה מיטיבה.

מיקוד ותנועה כללית בתרגול שיטת פאולה

התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ויכול גם לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים המושכת את הגוף כולו לתנועה כוללת. תגובות אלו והשפעתה של שיטת פאולה על גוף האדם המתרגל שונה מאדם לאדם, גם לדרך ההדרכה באופן התרגול יש השפעה מסוימת וגם למצב הגופני של המתרגל. ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. תרגילים כמו:.
כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי.
מייצרים תנועות לא מוכרות לגוף והנכונות לתת לגוף לפעול ללא שליטה הוא אחד המרכיבים המאפשרים שחרור. סוג אחר של תרגילים שתלמידים מתחילים של שיטת פאולה נוטים להיות מופתעים מהם קשורים ביצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן.

טיפים לחיזוק רצפת האגן

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת

תרגול הלשון בשיטת פאולה

למרות שרבים יודעים שהלשון היא אחד השרירים החזקים ביותר בגוף האדם קשה שלא להתפעל מכוח השפעתה על תפקודים שונים בגוף דרך תנועה או הנעה מכוונת שלה המתורגמת לתרגילים. באופן שאינו שונה משאר עקרונות שיטת פאולה יכולה הלשון להשפיע על הפעלת אברים אחרים כדוגמת מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים. בדרך כלל בתרגילי שיטת פאולה נדרשת מונוטוניות בהפעלת כיווצים והרפיות באיבר שבו נעשה התרגיל, למונוטוניות זו יש פוטנציאל להשפיע הן על האיבר עצמו והן להניע איבר אחר או שריר טבעתי אחר. לא פעם נדרש לחזור פעמים רבות על הכיווץ יותר מהנטייה הרגילה של המתרגל כדי להגיע לתגובה נוספת בגוף. המפתיע בתרגילי הלשון הוא שפעמים רבות לפעולת הלשון השפעה מהירה יותר על איברים אחרים ופעולתם מאשר בתגובתם של שרירים טבעתיים אחרים.
אחת ההשפעות המעניינות של הלשון היא על מערכת הנשימה, במצבים שאדם נמצא במצב נשימה חלקי או שהוא מתקשה לנשום עקב תגובה לאלרגנים סביבתיים מומלץ להשתמש בתרגילים שבהם הלשון משנה את מיקומה ומצב מונחותה בפה. לדוגמה-גלגול הלשון לאחור כצורת גל, עזיבה וגלגול חוזר היא אחד התרגילים המורגשים מיידית בנשימה. גם הפלת הלשון אל הבסיס יכולה לפתוח את מערכת הנשימה ולעודדה לפעולה.
השפעת הלשון על מצב העורף ןהצואר ניכרת דרך תרגילים כמו "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", שתואר קודם לכן משום שהיא מעודדת תנועה קלה שלא דרך השרירים המקוצרים. או תרגיל שבו דחיפת הלשון כלפי החיך העליון זוקפת את הגב העליון ומאריכה את הצואר. כאשר הלשון נעה מצד לצד לסירוגין ונלחצת אותה בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה מצטרפים העורף והראש לתנועה מצד לצד ומתארכים. תרגיל זה מתאים גם לסייע בתנועה בלתי שגרתית של העיניים כאשר מכווצים את העיניים לסרוגין. הפעלת הגוף באופן המחלק אותו לשני צדיו כדי לארגן את הרגשת המרכז קלה יותר אם מצרפים את הלשון לפעולה. דבר זה נכון גם בתרגילי עיניים וכיווצן לסירוגין וגם בתרגילים המכווצים את הספינקטר הקדמי באופנים מחולקים לצורך חיזוקו.
תנועת העיניים מצטרפת לעתים לתנועת הלשון בתרגיל המניע את הלשון סביב הפה בין השיניים לשפתיים, התגובה של העיניים יכולה להיות עפעוף לא רצוני המשחרר את החזקת האזור, (זאת לרוב כאשר העפעפיים נשארים פתוחים,) או תנועה מעגלית דומה לשל הלשון כאשר העיניים עצומות.

תנועה עם תינוקות להפגת כאבים באמצעות שיטת פאולה

הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, העיניים, כפות הידיים והרגליים מדגימה במיטבה מקצת מצורות ההתנהגות של הגוף במהלך תרגול שיטת פאולה. כאשר תרגילי השיטה מפעילים את הגוף באופן ספונטני התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את מצב הגוף התינוקי. לדוגמה- הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות הידיים והרגליים בחצי אגרוף, וכמובן דרך השימוש בפה לאיזון גופני בשלבי ההתפתחות הראשונים. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או צורת ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. בטיפול בתינוקות יכולים תנאים הדומים לתרגילי המבוגרים להקל במצבי כאב או לעודד התפתחות מוטורית. מבוגרים שהתנסו בעצמם בתרגול שיטת פאולה יכולים ללמוד ביתר קלות כיצד לגעת בתינוקות בהשראת השיטה. תינוקות לא מעטים סובלים בשלושת החודשים הראשונים של חייהם מקשיים נורמטיביים כמו: כאבי בטן שניתן לאבחנם כשהתינוק מותח את רגליו בזמן בכי והבטן נוקשה מעט, או קשיי יניקה שצורת הפעלת השפתיים יכולה להעיד עליה. הם זקוקים לעזרה בתחומים אלו גם במובנים הפסיולוגיים וגם במובנים הפסיכולוגיים. עזרה פסיולוגית יכולה להיות הנעת השפתיים של התינוק באופן המעודד כיווצי פה, הנחת ידיים של מבוגר על עיני התינוק, החזקת הברכיים מקופלות במידה כלפי הבטן. כל מגע עוטף, מחמם ומעסה יכול להוות גם עזרה פסיכולוגית. כמו כן תנאים תומכי התפתחות כמו מניפולציות המאריכות את משך השכיבה על הבטן לתינוקות המתנגדים לכך, מגע בגפיים בהשראת השיטה מעוררים בגוף נטיות קיימות שהמגע מאפשר לגוף התינוק להמשיכן בכוחות עצמו וכך להקל על גדילתו ולהשביחה. להלן כמה תאורים כלליים של תמיכה בהתפתחות התינוק:
יניקה והתנהגות כלל הגוף בזמן היניקה: הפעלת השפתיים במיטבן בתהליכי היניקה משפיעה גם על איכות האכילה וגם על איכות העיכול, אם בזמן צפייה בהתנהגות המציצה של התינוק נראה שהוא ממעיט בהפעלת השפה התחתונה של הפה כדאי לנסות ולעזור לתינוק באופן הפעלת השפתיים, זאת ע"י נגיעות דמויות צביטות האוספות את השפה התחתונה של הפה אל מרכזה ומעודדות אח"כ תנועה עצמית המשכית של כיווצי שפה תחתונה של הפה. המבוגר יכול לנסות על עצמו תרגיל זה כדי לקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביטה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה.
הקלה בכאבי בטן: פעולות ישירות באזור הכאב לצורך הקלה הן: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן תוך כדי החזקתן ועזיבתן לסירוגין, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות מעל הבגדים או בסיוע שמן מחומם מעט, (חשוב לבדוק את חום השמן על גוף המבוגר). מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב כמו לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה ע"י קרוב הירכיים או שני חלקי העכוז זה לזה, כיסוי עיני התינוק ע"י הנחת ידי המבוגר עליהן כשכפות הידיים של המבוגר בתנוחת קיעור, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. כולן דרכים המעודדות פעולות מעיים שהן פעמים רבות המקור לכאבי הבטן. לאחר שהמבוגר ניסה את התרגילים במצבי רגיעה והרגיש מנוסה בהם אפשר לבדוק את השפעתם בשעת כאב ולאתר מה מתוך כל אלו מתאים לתינוק המסוים.
עידוד נשימה: במצבים הנראים כקשיי נשימה עקב הצטננויות עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור גם לעידוד השאיפה במערכת הנשימה וגם למערכת העיכול.

רצפת האגן אצל נשים

המושג רצפת האגן נעשה רווח בשנים האחרונות בעקבות מודעות עולה וגוברת לנזקים שחולשת אזור זה גורמים לחיי נשים. מודעות זו מעודדת פעילויות חיזוק שונות אך מחסירה את הבנת האופן הייחודי לפעילות הפיסיולוגית והרגשית של האזור בגוף האישה. בשונה משרירים משורטטים שחוזקם עולה בהדרגה ומשפיע לטובה על תפקוד הגוף כולו שרירי רצפת האגן הם צרוף של רצועות ושרירים טבעתיים. מסיבות אלו דרושים לנשים רבות תהליכי הרפיה וחיזוק גם יחד. גם התפקודים השונם של מערכת השרירים הנ"ל מחיי מין ועד לידות, מריקון שלפוחית השתן ועד הגנה על אברים פנימיים מחייבים תשומת לב של נשים לצרכים הייחודיים להן. תשומת לב כזו לא ניתן להשיג רק על ידי חיזוק, יש צורך בפעולות שונות ומגוונות כדי להיטיב עם האזור

שיטת פאולה וטיפול בכאבי גב

יתרונה של שיטת פאולה בטיפול בכאבי גב הוא שאופיים של התרגילים מאפשר ללומד להמשיך להיעזר בשיטה ללא מטפל. ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". הן הריכוז והן סוג התנועה הייחודי מעוררים יכולות תנועה באברים שלרוב ממעטים לנוע. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה וסיפוק. יש מי שחש צורך להמשיך ולהפעיל את הגוף לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה זמנית. בשונה מגישות אחרות ומכובדות אין בשיטת פאולה הגדרה להרגלי תנועה, החזקה או הפעלה מועדפים של הגב והשלד. תשומת הלב מופנית להארכה של קיצורים בין אם אלו הבדלים בין הצדדים או קיצורים של השקעים כמו העורף והמותנית. הארכת השקעים נובעת בין השאר מכיווץ הסוגרים ומשינוי זוית התנועה של האגן. לצורך זה הטיפול בגב כולל את לימוד ההפרדה בין כיווצי הסוגרים. לימוד ההפרדה בין הסוגרים יוצר שילוב של חיזוק האגן, שינוי מיקומו, והבאתו ליתר גמישות הדרושה לתמיכה בגב.

תרגול והנעת השרירים הטבעתיים בעמדות מוצא שונות

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של השיטה בהפעלת הגוף בעקיפין דרך הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. היתרונות של שכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון. יכולת זו משתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועת. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים. בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.
התרגול המשלב עמדות מוצא שונות בישיבה ישיבה נעשות על מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה המזמנת מעבר ממצב הישיבה לתנועות שונות. מובן שאלו מותאמות לצרכי המטופל. כגון:ישיבה בקרוס רגליים, עמידת צפרדע,
סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,
שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים באופן חופשי.

גוף ונפש בשיטת פאולה

רבות נכתב על דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום שהשיטה מזמנת אך פחות על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים ועוד פחות על ריכוז גופני והשפעתו על רגיעה וריכוז מחשבתי. הן המונוטוניות הדרושה בתרגול והן ההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.
חינוך מסוים, ההרגשה כי הסוגרים הם עניין לפרטיותו של אדם ולא לעיסוק שכולל אדם נוסף אפילו אם הוא בתפקיד כמו מורה, חששות גלויים או כמוסים כל אלו מביאים למצב שהפעלת הסוגרים נעשית אצל רוב האנשים רק בהקשר של צרכים תפקודיים. החידוש שמזמן מורה לשיטת פאולה לתלמידו הוא בהתייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף. התרגול מציע כיווצים והרפיות מונוטונים בצורות שונות הן בהקשר של ריפוי ישיר אם הסוגר נחלש והן בהקשר של שימוש בו לצורך העלאת האיכות הכללית של המצב הגופני. מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. ויותר מזה, יצירת הקשר בין תהליך כזה לצורות מגוונות של הפעלת הסוגרים. לדוגמה- כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית הן פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להיעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או הגוף העיניים מקבלות תפקיד חדש ואף מתפקדות אחרת. השימוש בכיווץ העיניים לסירוגין מסייע לתרגיל אחר שבו נשים מכווצות את הספינקטר הקדמי תוך חלוקתו לשני צדדים, ימין ושמאל. מובן שתהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת. עוד דוגמה- כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי בשכיבה מצמידים את המותנית אל הרצפה ומשחררים כאבי גב. תרגיל כזה מאפשר למתרגל הן הבנה של הקשרים בין השרירים הטבעתיים לכלל הגוף והן הפעלה מודעת של מקומות שלא נהג עד כה להפעיל.
מדוע תרגיל כמו כיווץ לסירוגין של העיניים חשוב כשלעצמו ובמה הוא משפיע על תפקודי הגוף האחרים? התרגיל מדגים אפשרות לתנועת רוטציה המשחררת בו זמנית את שני צדי הגוף ומאזנת הבדלים ביניהם כאשר לא השרירים החלשים או המקוצרים הם הפועלים אלא מקומות אחרים בגוף מייצרים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מאשר זה שיכול לקרות בהפעלה ישירה. עצם ההיכרות עם חשיבה חדשה על הגוף במקרה הנ"ל כשני צדדים שעמוד השדרה יכול לפצלם בחשיבת האדם על חלוקת גבו או הקשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד שיוצר מעין "עמוד שדרה קדמי". שינוי חשיבתי כזה יכול לקדם הן איזון גופני והן קשב חדש כמו העזרות בלשון לאיזון הצדדים (דבר שהורים רבים מבקשים מילדם הלומד לגזור במספריים שלא לעשות בעוד הוא משתמש "נכון" באינסטינקטים הגופניים כמו הריכוז הגופני והאיזון שהלשון מאפשרת.)
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, הן משום שאלו משנים את צורת הישיבה והן משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה על ידי מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.
הקשר בין גוף ונפש באמצעות שיטת פאולה הוא קל להבנה כאשר מדובר בחיזוק השליטה בסוגרים, עצם השינוי ביכולת השליטה בסוגרים מחזק אצל אנשים ששליטתם נפגמה את ביטחונם העצמי ומעלה את הנכונות להיפתח לאפשרויות עצמאיות של שימוש בשיטה. זאת לא רק מתוך התרגילים ולמטרת חיזוק השליטה אלא הן לשם הנאה ורגיעה. היכולת לשחרר כאבים ללא משככי כאב מחזקת את הרגשת העצמאות הכללית של המתרגל ומציעה מעורבות אחרת ביחס המחשבתי אל הגוף. ניתן אם כן לומר שככלל מעבר להבטים המדיטטיביים שתוארו בפתיחת הספר השינוי שיש לתרגול הפיסי להציע לנפש הוא בכך שהעבודה היא עצמית והשפעת המורה היא הכוונה ולא מגע. דבר זה מעודד שינוי של רמת הקשב לגוף ודרך חשיבה חדשה של כל מתנסה אודות גופו.

הרפיה וטיפול בחולי פיברומיאלגיה בעזרת שיטת פאולה

אחד האזורים המאפשרים הרפיית כאבים במקומות שונים בגוף הוא הפה, הן השפתיים, הן הלשון והן אחיזת הלסתות מופעלים בתרגילים שונים בשיטת פאולה באופן המזמן הרפיה של אזורים אחרים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו. בתרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה והרפיית הפה כולו מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף פעמים רבות. ניתן כדי להבין את התרגיל לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.
בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שכבר חשבה שאיבדה. החשיבה על התנועה לאחר תרגול מקום אחר הביאה ליכולת חדשה שלא הייתה כרוכה בכאב. כך נעשה שילוב בין שחרור מכאב לבין לימוד טכניקות תנועה חדשות המגדילות את טווחי וסגנונות התנועה. על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

חיזוק רצפת האגן

המושג "חיזוק רצפת האגן" מזוהה פעמים רבות עם כיווצים משמימים ומייגעים ועם פעילות מונוטונית. החינוך הרווח שמקבלות נשים רבות אינו מעודד התייחסות חופשית אל רצפת האגן. רק לאחרונה עולה הנושא לכותרות ושיטות תנועה שונות מנסות לשלבו בין תרגיליהן. הרשימה שלפנינו מנסה להציע אפשרויות לחיזוק רצפת האגן תוך כדי תנועה, במהלך עשיית פעולות יום יומיות או מתוך תשומת לב לכלל מצבו של הגוף.
האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן?
כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?
אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?
שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה. כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה חשוב להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים הן על תפקוד שרירים טבעתיים שנחלשו והן על היציבה. השיטה מארגנת תנועה בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

כמה תשובות לשאלות על שיטת פאולה

האם שיטת פאולה יכולה למנוע ניתוחים?
יש כמה סוגים של ניתוחים ששיטת פאולה יכולה למנוע, לדוגמה-: ניתוחים הקשורים ברצפת האגן, ניתן למנוע על ידי תרגול להרמת הרחם או השלפוחית. ניתוחים הקשורים בכאבי גב בעקבות פריצת דיסק, בלט או סקוליוזיס.
מהם אחוזי ההצלחה של השיטה?
במסגרת מחקרים כמותיים שנעשו בהשוואה לשיטות טיפול אחרות השיטה הוכיחה הצלחה של מאה אחוזים בבעיה הקרויה וגיניסמוס והצלחה של מעל לחמישים אחוזים בטיפול בדליפת שתן במאמץ, בתחומים אחרים לא נעשה מעקב כמותי אלא איכותי.
האם ניתן לפתור כמה בעיות במקביל?
כן בהחלט אלא שלעתים הדבר מאט את קצב השיפור.
מה העדיפות של השיטה ביחס לשיטות אחרות?
באופן כללי ברוב התחומים שהשיטה מטפלת בהם ניתן להגיע לעצמאות מלאה בתחזוקה הגופנית ובהמשכיות השינוי שהטיפול גרם, כלומר אין צורך בקשר מתמשך עם מורה או מטפל לאחר שהבעיה טופלה. כמו כן מעצם מהותה כמשפיעה על כמה תחומים הכרוכים זה בזה יש פוטנציאל של שינוי כולל בגוף. לדוגמה- אם תופעה כמו בריחת שתן נפתרה וגם מצב הנשימה שהיה אחד המקורות לדליפה השתפר יש סיכוי גדול יותר שהשינוי יתמיד.
מהי ההגדרה לדליפת שתן במאמץ ומתי חשוב לטפל בה?
דליפת שתן במאמץ מגדירה דליפה שחלה בזמן שיעול או התעטשות, במהלך ריצה, ירידה או עלייה במדרגות, הרמת משקל כלשהו, ולעתים אפילו תנועה לא צפויה הדורשת הפעלת כוח קלה. אין הגדרה לזמן העדיף לטיפול, מידת ההפרעה שהאדם חווה ביחס לחייו היא החשובה. לעתים הנטייה לדחות את הטיפול משליכה על תפקודים אחרים של המערכות הפנימיות כמו יכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן ולכן יש יתרון לטפל בסמוך להופעת הבעיה.

תכנית סדנה לחיזוק רצפת האגן

• פתחי הגוף-הכרות, הפעלה ושליטה, חיפוש ועידוד הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם, יצירת תגובות ספונטניות של הספינקטרים בשרירי רצפת האגן.


• הפעלת שרירים טבעתיים ע"י חלוקת הגוף לשני צדדים, ימין ושמאל לצורך חיזוק השליטה בשרירים טבעתיים בכלל ובאגן בפרט.

• תרגול השרירים הטבעתיים לצורך חיזוק מערכת הנשימה ושילובה בהפעלתם.

• שימוש בשרירי שלד המפעילים שרירים טבעתיים.

• הכוונת משתתפות הסדנה לשינויים ביציבה ובתפקוד יום יומי דרך הפעלת השרירים הטבעתיים שברצפת האגן.

• חיזוק משולב ומכוון של שרירים טבעתיים ברצפת האגן עם שרירים טבעתיים בחלקי הגוף השונים.