שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת
פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים שנועדו בשיטת
פאולה למבוגרים לתרגול רגיל או לעולם משחקי התפקידים המקובל בגילאי שלוש עד שש אצל
ילדים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לצרכים של ילדים. החל
מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים
המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית ועצירויות כרוניות בשלבי
הגמילה מטיטולים,
ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות
נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמה מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון:
הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז
הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או
בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר להניע את העפעפיים
התחתונים תחילה ולכווץ את העיניים לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון במלוא טווח התנועה
שלה בפה ועוד.
תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן, לרוב
מתארגן הגוף במהלך תהליך הגדילה ומוצא דרך לאזן ולפצות על העדרן. הזכרתן כאן נועדה
להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה בטיפול בילדים,
כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה