ייחודיות של שיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה וההשפעה של שריר אחד על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר.

השימוש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף מתבקשת כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, אז עדיף להתחיל בעבודה "מרחוק" כדי לשחזר בגוף את האוטומטיות הטמונה בו ואם לא ניכרת יכולת להפעלה "מרחוק" יש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. במקרה האחרון דרושים לא פעם גם הוספת אלמנטים עקיפים להפעלה הישירה של המקום שנחלש כדי לחזק את יכולת התגובה של המקום. לדוגמה-כיווצים של הספינקטר הקדמי ללא התערבות או השתלטות של הספינקטר האחורי יכולים להעשות ביתר קלות אם בזמן הכיווץ יצמידו המתרגל/ת את האצבע אל האגודל בשתי הידיים תוך כדי לחיצה קלה. לעתים צריך לאתר את הקושי בהפעלת האזור הרלוונטי וביצירת קשר עם המקום, ולהפעיל את הגוף בצורה ישירה ע"י שינוי צורות ההחזקה של הגוף בזמן התרגול. פעילות כזו נעשית ע"י כיווץ בו זמני של מקום נוסף שמאפשר ביתר קלות לחוש את המקום שבו דרושים חיזוק או הרפיה .

הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית היא "סוד" נוסף של השיטה. שינויים בבעיות נשימה או ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת אך עם הוכחות ברורות. (אחת ההוכחות המעניינות נצפתה במעקב אולטרסאונד אצל אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את כיווצי הרחם.)

ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני מסוגים שונים, לבעיות גב ושלד, ועוד, אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של הגוף. בספרה של פאולה גרבורג מוזכרים תרגילים סטטיים. לדוגמה: תרגילים שבהם הנחת הגוף באופן שמאפשר פעילות בצד אחד בלבד של הגוף גורמת לשחרור הצד שנוטה להיות מכווץ ומאומץ באופן קבוע. תרגילים כאלו מאזנים את הגוף ע"י החזרתו למצב מאוזן בין שני הצדדים. במקרים שונים של כאבי שלד גב וגפיים הריכוז בתנועות קטנות ביותר של אצבעות הידיים או השקעים בכפות הידיים, הרגליים ובעמוד השדרה מאפשר רגיעה ושחרור.

הפעלת השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לאיזון כללי. איזון זה יכול להתבטא ב"פתיחות"-מצבים בהם חזרה קבועה על פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. ביטויים אחרים של לימוד ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

ההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, והריכוז מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.

מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. לדוגמה כיווץ לסרוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להיעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או האגן מקבלות העיניים תפקיד חדש ואף מתפקדות אחרת. מובן שגם תהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת.