ריפוי אזורים חלשים בטיפול בשיטת פאולה

אחד העקרונות של השיטה המקום החלש מושך אליו את התנועה הדרושה לו בלי קשר לתרגיל. יש אנשים שמתעוררת אצלם מיד התגובה במקום נוסף למקום שבו נעשה התרגיל ויש כאלו שלא. אחת הדרכים להבטיח שהתגובה הנוספת שהיא החשובה תתעורר היא לנסות לשמור על משך זמן ארוך של תרגול תרגיל ככל שניתן, בין חמש לעשר דקות. כלומר זה בעצם העיקרון שצריך להוביל בבחירת התרגיל, אם יש תרגיל שקל לבצע יותר זמן או תרגיל שמעורר מיד או אחרי כמה דקות תגובות ,
נוספות אלו התרגילים העדיפים לאדם המתרגל. חשוב לתת לתנועה להמשיך כאשר מתעורר מצב שהגוף כולו נכנס לתנועה

טיפול בשיטת פאולה בזמן הריון

במהלך ההריון מתעוררים כמה צרכים הקשורים לחיזוק גוף האישה ולשינויים המתרחשים בו: טיפול בכאבי גב, טיפול בבעיות עיכול, החלשות רצפת האגן ועייפות כללית. נשים רבות סובלות מכאבי גב אך חוששות להעזר בטיפולים הכרוכים במגע ובצדק. יתרונה של שיטת פאולה בטיפול בבעיות גב בזמן ההריון הוא התרגול העצמי, קבוצה גדולה של תרגילים מיועדים לשחרור הגב מכאב, להרפיות ולהארכת הלורדוזה בגב התחתון הנוטה להתקצר עקב כובדה של הבטן. כאשר האישה מפעילה את גופה בעצמה בתנועה עדינה ללא התערבות אדם אחר לא מתעורר חשש מנזק להריון ומתפתחת יכולת להפגת כאבים הדרושה גם ללידה. בעיות עיכול במהלך הלידה מתעוררות הן עקב מיקום הרחם והלחץ המשתנה שלו על הקיבה והן מתוך עליית הסרעפת באופן המעורר צרבות. גם לעניין זה יש כמה תרגילים מתאימים בשיטת פאולה. נושא נפוץ אחר הוא החלשות רצפת האגן במהלך ההריון או בעקבות הלידה. לצורך זה מומלץ לכווץ קַלות את הספינקטר הקדמי פעמים רבות ככל שניתן, אם נדרשת הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים הקלים. בעזרת הדרכה נכונה ניתן להשתמש בתרגילי חיזוק רצפת האגן גם ללימוד הרפיות, אלו מארגנות מתיחה והארכה של שרירי הירכיים לקראת הלידה. התרגול של שיטת פאולה במהלך ההריון מעודד קלות תנועתית המקלה על נשים רבות,דבר זה מסייע גם למצבי עייפות השכיחים בהריון.

מנפולציה גופנית להרפיית השלד וכאבי הגב

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.
הטיפול בשיטת פאולה אינו כולל גרימת כאב. התעוררות כאב בזמן תרגול היא סימן לתרגול שאינו מתאים למתרגל (אלא אם כן מדובר בתרגול שהחל במצב כאב, במצבים אלו עלייה בעצמת הכאב היא סימן לתרגול שאינו מתאים למתרגל):
o תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו (לאנשים שצד ימין הוא הצד הדומיננטי בתפקודם)
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה מעל לראש בלי לנעול את המרפק, רגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל ז ניתן לבצע גם בשכיבה על הצד באותם תנאים שתוארו קודם לכן ובהבדל אחד, יד שמאל תאחז את קרסול רגל שמאל מאחור.

לחיצות, כיווצים ותרגול הגוף כולו לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגול וחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים הקשורים בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.

טיפול בבושה

התפקוד הגופני נתפס בדרך כלל כתקין או כבלתי תקין על פי ציפיות האדם מגופו. ציפיות אלו מבוססות לרוב על השוואה, יש שמשווים את עצמם לאחרים ויש שמשוים את עצמם למצבים דומים בעבר ובעיקר בהקשרים כמו עבודה, תנועה והתנהגות חברתית. בתחומי השיבושים האינטימיים יש נטייה להתבייש בעצם העובדה שחל שיבוש. הטיפול נדחה ועיכובו מעלה את הקושי לטפל בו. מעטים האנשים היכולים לחשוב על תחום זה כרצף או להגיב באופן ענייני לשיבושים. תופעות כמו: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, כולם נתפסים כמצבים לא תקינים ולא נעימים אך פעמים רבות אינם מטופלים בשל הבושה שבדבר. אחד השינויים החלים במהלך הטיפול בשיטת פאולה הוא בתחום היחס לשיבושים גופניים. בין אם הפנייה לעזרה היא היא התחלת השינוי בתחום הבושה ובין אם מפגשי הטיפול, כשסרה הבושה מתחיל הריפוי.

שיטת פאולה כטיפול בגוף ובנפש

דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום ששיטת פאולה מזמנת זכו לתאור במסגרת שני ספרים וכמה מחקרים. לעומת זאת מועט הכתוב על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים. שיטת פאולה משפיעה לטובה על ריכוז גופני, רגיעה וריכוז מחשבתי. כיצד ניתן להסביר זאת? המונוטוניות הדרושה בתרגול וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.

רצפת האגן בתנועה

התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים, תנועת כפות הרגליים מעודדת העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.
בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.
ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.
מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

טיפול ברצפת האגן בעזרת הפעלת שרירים טבעתיים אחרים

שימוש בשרירים טבעתיים (מסביב לפה, לעיניים, לשופכה) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים.
העקרון הזה יכול לסייע לנשים שאינן מסוגלות להפעיל את הסוגרים באזור האגן, אך מסוגלות להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד. יעילות שיטת פאולה הוכחה כגבוהה בטיפול בתופעות שונות הקשורות לרצפת האגן כגון כאבי גב, בעיות עיכול ועוד.

טיפול ברצפת האגן בעזרת תנועות הלשון בשיטת פאולה

שימושים בתנועות הלשון או במיקומה כדי לדייק בחישה של אזורי הגוף האחרים נפוצים כאשר יש צורך מיוחד בכך במיוחד בתרגול עם נשים שמתקשות לחוש את הספינקטר הקדמי ולהניעו ללא תנועה מיידית של הספינקטר האחורי. תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי בשעת כיווץ, מאחר שמומלץ להפריד בין כיווץ הספינקטר הקדמי לאחורי כדי לארגן מחדש את האגן ומיקומו ביחס לגוף ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

השפעות שיטת פאולה בחיי היום יום

אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות את ההשפעות שיש למקצת מתרגילי השיטת על חיי היום יום בהתאמה לצרכיהם. לדוגמה: כיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. הרדמות בחברה ובמצבים לא צפויים יכולים להיות בשליטה בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן קל ובלתי נראה, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. החזקת אצבעות הידיים אסופות כלפי האגודל בכל יד בנפרד מעלה את הריכוז. החזקה כזו מוטב שלא תהיה ממושכת אלא שהאצבעות תעזבנה ותחזורנה להיות אסופות. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין שהתרגילים מתאימים לכל אדם ושילובם בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול לשפר את איכות החיים ולרענן את הקשר בין האדם לגופו.

פעולתם של שרירים רצוניים ובלתי רצוניים בשיטת פאולה

שיטת פאולה היא שיטה להתעמלות השרירים הטבעתיים, אשר הומצאה ופותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג (2004-1907). שיטת פאולה מבוססת על שני עקרונות - ההנחה שבגוף הבריא כל השרירים הטבעתיים פועלים יחד והיכולת של פעולת השרירים הטבעתיים להשפיע על מיקומם ופעולתם של שרירים חלקים.

השרירים הטבעתיים (הספינקטרים) בגוף האדם נמצאים סביב פתחי הגוף (עיניים, נחיריים, אוזניים, פה, צינור השתן ופי-הטבעת), חלקם רצוניים וחלקם לא רצוניים. התנועה הבסיסית של כל שריר טבעתי בגוף האדם היא תנועת כיווץ ושחרור, למשל: מערכת הנשימה מבצעת כיווץ ושחרור הסרעפת והריאות. השרירים החלקים כגון הרחם והקיבה, שאינם נתונים לשליטה רצונית מופעלים על ידי מערכת העצבים האוטונומית הבלתי מודעת.
לגבי העיקרון הראשון של שיטת פאולה הפעלת השרירים הטבעתיים במקומות שונים בגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן מסייעת להבראת השריר החלש ומביאה לפעילותו התקינה. עקרון זה כבר הוסבר והוכח ע"י יום טוב וגולני לדבריהם אפקט המטוטלת שנוצר בגוף ע"י הפעלה מונוטונית ומתמשכת של שריר טבעתי אחד מעורר שרירים נוספים לפעול והגוף כולו מושפע דרך תנודות מעמוד השדרה מפעולת השריר המכוונת.

בתהליכים טיפוליים שונים ע"י שיטת פאולה ניתן לראות כיצד המקום החלש מגיב להפעלה מרחוק ע"י התכווצויות ספונטניות וכיצד שיתוף ספונטני וסימולטני של שרירים שונים בטכניקות ייחודיות משנה את אופן הפעולה של אזור חלש או את יכולת ההתכווצות וההרפיה של שרירים שהתכווצותם השתבשה. במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה לעודד את התכווצויות הסוגרים ותעלת הלידה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלבם בהרפיות המקלות על הכאבים.

עקרון אחר, פחות ניתן להבהרה תאורטית אך מוכר לרופאים ואנשי מקצוע אחרים, הוא היכולת של פעולת השרירים הטבעתיים להשפיע על מיקומם ופעולתם של שרירים חלקים ולא רצוניים כמו הרחם, הקיבה וחלק מן השלפוחית. מעקב אחר צניחות רחם מראה כי בעקבות טיפולים ע"י שיטת פאולה משתנה מיקומו של הרחם, דבר הנובע מעליית מידת הכיווץ שלו.

תרגול שיטת פאולה בעמדות מוצא שונות

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, מאחר שגדולתה של השיטה בהפעלת הגוף בעקיפין כלומר דרך הקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים נפוץ הנוהג לתרגל את השיטה בשכיבה על הגב או על הבטן. היתרון של מצב זה הוא בשיפור היכולת של המתרגל להיות מודע לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון ולאפשר להן להופיע בגוף בתפקיד הדומה ל"קול שני" במוסיקה. השכיבה מאפשרת לאדם המתרגל להיות פנוי משמירה על שיווי משקל או מוטרדות פיסית אחרת. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים רבים נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי דרך ההנחה הראשונית בין אם לצורך התרגיל או בעקבות הריכוז הרב. עניין זה יכול להשתנות אם יהיה שילוב של התרגילים בעמדות מוצא שונות משכיבה המותאמות כמובן לצרכי המטופל. מבין עמדות המוצא המעודדות תנועה חופשית וניתן לשלב בהן תרגילים מוכרים כמה סוגים: מצבי שכיבה המתאימים לצרכי גב ורצפת האגן ומעודדים תנועה נוספת כמו: ידיים מוטות לאחור ואוחזות במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת ידיים על העיניים עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.
סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם עמידת צפרדע וישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. מובן ששני התרגילים האחרונים לא יעודדו תנועה אם יעשו על כסא וכדאי לעשותם על גבי מזרון על הרצפה או על גבי מיטה רחבה ויציבה.
סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה בשילוב תרגילי פאולה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים וכיווץ עיניים. עמידה ישר בעיננים עצומות ומעברים בין לכיווץ חזק של העיניים לעזיבת הכיווץ, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו במצבי עמידה שמאפשרים תנועה במרחב.
שילוב התרגילים בעמדות מוצא שונות מעודד שילוב בין מצבי תנועה לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

ההבחנה בין תנועה רצונית לתנועה ספונטנית

סוד הריפוי אומרים מביני שיטת פאולה הוא ביכולת של הגוף לעורר תנועה עצמית שאיכותה שונה מהתנועה הכיווצית הרצונית. לאחר שהגוף מכיר קשרים שנוצרים בין השרירים הטבעתיים דרך תנועות לא רצוניות מתחיל תהליך הריפוי העצמי להתעורר. רבים שואלים עצמם איך יבחינו בתופעה ואחרים מתקשים להסביר ולא במקרה. עד שלא מתעוררת התנועה הספונטנית כל דיבור מיותר. ולכן מוטב שלא לצפות אלא להתייחס לאופיים השונה של הכיווצים הרצונים בעיניים, בספינקטרים שברצפת האגן, בפה, בשקעי כפות הידיים ויותר מכל זה להבין שהתנועה משתנה ללא הרף מרגע לרגע

העזרות בתרגילים מרוחקים בכיווץ רצפת האגן

יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק,עולה באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.

חיזוק שרירי רצפת האגן במשולב עם שרירים אחרים

העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים באזור האגן, והפעלתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה מקלה עליהן וכך מחזקת את רצפת האגן. שרירים אלה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.חולשת שרירי רצפת האגן היא תופעה שכיחה ומוכרת אצל נשים בגילאים שונים. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. יעילות שיטת פאולה הוכחה כגבוהה בטיפול בתופעות אלו ובתופעות נוספות כגון כאבי גב, בעיות עיכול ועוד. התרגול ישלב את חיזוק רצפת האגן עם טיפול בבעיות גב תחתון, צואר ועורף ובעיות עיכול. התרגילים מתאימים לנשים בכל הגילאים ומכוונים להמשך תרגול עצמי בבית.

טיפול במערכת העיכול בשיטת פאולה

טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה משפיע על תנועת שני הפתחים של המערכת (תנועות הפה והלשון מצד אחר ותנועותהרקטום) וכן על הפריסטלטיקה, כלומר מידת ההתכווצות של צינור העיכול. רוב האנשים נוטים להעזר בשיטת פאולה במצבי תנועה חלקית הן בפתחים והן בתנועות הפנימיות. מקצת מההפרעות במערכת העיכול קשורות בתנועתיות חלקית של הפתחים והצינור גם יחד, אחרות נובעות מנטייה לתנועה חלקית במערכת הפנימית או מלקות אחד הפתחים.
הטיפול בשיטת פאולה בתופעות אלו מכוון הן לטיפול מלא במכלול התופעות והן בבעיה מקומית כמו ריפלוקס, כאבים באחד מהפתחים וכו'. הטיפול בכאב בעזרת שיטת פאולה מיועד להופעתו הן בזמן הפעילות והן לאחריה. המטופלים לומדים כיצד לשנות את התנהגותם ואופני תנועתם בזמני הפעילות. בנוסף נעשה שימוש משולב ביציבה נכונה ובהרפיית הכאב על ידי כיווצים קלים.
ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.

תנועת השרירים הטבעתיים וחיזוק רצפת האגן

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור. וקשורים גם בכיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

תנועת הפה לשחרור והרפיית הגוף כולו

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדר"כ כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות.

כיצד להימנע מטעויות נפוצות בחיזוק רצפת האגן

המושג חיזוק רצפת האגן הולך ותופס תשומת לב רחבה מבעבר בקרב אנשי הבריאות, הוראת התנועה ואנשי מקצוע רבים. מובן מאליו שכאשר נושא נעשה לוהט רבים הקופצים עליו ועל היכולת לקדמו דרך שיטתם. יתרונו של מצב זה הוא בכך שאחד הנושאים החשובים והמוזנחים בתחום בריאות האישה עלה למודעותן של נשים. חסרונו בכך שנשים רבות אינן יכולות להיות מודעות להתאמתה של השיטה למצבן או לאיכותה ביחס לשיטות אחרות. זאת משום שיש קשר בין החינוך הכלל נשי לצניעות, לבין הנחיות הניתנות בשיטות רבות. אחת הטעויות הרווחות בעקבות הנחיה מטעה היא מסקנה של נשים שמוטב לכווץ את רצפת האגן ככל שניתן רוב הזמן. במהלך תרגול נפוצים מושגים כמו חשיבה על שרירי רצפת האגן כריץ' רץ', שמירת האזור בכיווץ מתמשך במהלך תרגול ועוד, אלו מתקשרים בתודעת נשים רבות להערות והצעות ששמעו מפי מחנכות ואימהות. אך מושגים והוראות אלו אין להם דבר עם ההבנה כיצד ניתן לקשר בין ההוראה למצבים שונים של יציבה, תפקוד גופני בחיי היום יום או נזקים שיכולים להיגרם כאשר ההוראות מובנות כמצב סטטי במקום להכיר אותן כמצב דינמי.
בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור. וקשורים גם בכיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.

תוצאות מחקר השואתי ביחס ליעילות תרגול למניעת דליפת שתן בין שיטת פאולה לתרגילי קגל

מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFMT, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.
שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFMT ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.
ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב- PFMT 8.9gr [SD 18.2].
בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב-(p=0.04 ) PFMT. בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני. בקבוצת הפאולה הושג שיפור בכאבי הגב בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות ב - 56.7% לעומת שיפור של 8.3% בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות בקבוצת ה- PFMT (RR 6.8, 90% CI 2.17–21.35, p<0 .001="" br="">נשים בקבוצת ה- PFMT שהיו עם סטטוס הורמונלי חיובי (ללא מחזור ווסת או טיפול הורמונלי) , הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת הפאולה. נשים עם סטטוס הורמונלי שלילי (ללא מחזור וסת או טיפול הורמונלי) בקבוצת הפאולה הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת ה- PFMT .
דיון: ממצאי עבודה זו, נותנים לגיטימציה לשיטת פאולה כשיטת טיפול יעילה ב-SI.