תנועה מחזקת לרצפת האגן בשיטת פאולה

האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן?

כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה.  כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה בתרגול ובתנועה חופשית חשוב  להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים על תפקודים רבים. בינהם:  תפקוד שרירים טבעתיים שנחלשו ויציבה. השיטה מארגנת תנועה בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן מתקיים קשר קבוע. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

ניתן אם כן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רצוף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

תרגול רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגילים המחזקים את יכולת הכיווץ של הספינקטרים וההפרדה בינהם נמצאים במקומות רבים בגוף ובין השאר בכפות הידיים. הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב של שתי כפות הידיים היא אמצעי להפעיל את הספינקטרים או לחזק את כיווצם. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתי הידיים אלו כלפי אלו. 

תרגול רצפת האגן במהלך עבודה

יום העבודה העמוס של נשים דוחק את תשומת לבן לגופן לעדיפות נמוכה. בשיטת פאולה ניתן לשלב מקצת מתרגילי החיזוק במהלך פעילויות אחרות. מוטב שאלו לא תהינה פעילויות החיזוק היחידות, אך הן תוספנה זמן יקר לזמן הכולל שהגוף יקבל ביחס לרצפת האגן, הבנת התרגילים וההתנסות בהם קודם לתרגולם במהלך פעילויות אחרות הוא הכרחי. לצורך הבנת העיקר ואפשרויות השילוב ניתן להזכיר תרגילים המאפשרים לחוש את פתחי הגוף על ידי שינוי צורת הישיבה. כאשר העקבים משוחררים ואינם נוגעים ברצפה הבהונות מאפשרות תנועה משולבת בינן לבין הפתחים הקדמיים הקרויים ספינקטר קדמי במושגי שיטת פאולה. כיווצים קלים בעזרת לחיצת האצבעות הם יעילים משום שההפרדה בין הפתחים מהותית לחיזוקם. החשש שהתנועה תראה ברבים מוכרת לכל הנשים, מובן שקל יותר לתרגל בזמנים שהישיבה מול מחשב מסתירה את תנועת הגוף בחלקו הקדמי, אך כדאי להבין מסיבות רבות לא רק אלו הקשורות לפרטיות שתרגול תנועה חלקית וכמעט בלתי מורגשת הוא כמעט בלתי נראה ובכל זאת יעיל. זאת משום שחידוד התחושות חשוב לא פחות מחיזוקן. העלאת היכולת להגיע למגוון של תחושות, להתרגל למגוון מקצבים, להכיר את הגוף בתנועה שונה היא חלק בלתי נפרד משינוי הדרוש לנשים רבות בתחום רצפת האגן.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הטיפול בפרקינסון בעזרת שיטת פאולה יכול להתייחס לכמה רמות של השפעה: שמירה על טווחי תנועה והגדלתם, פיתוח אסטרטגיות ליזום תנועה, שימוש בעיקרון הקבוע של שיטת פאולה שבו השרירים התקינים יפעילו שרירים שמתקשים לנוע, מניעת הדרדרות בתחום הסוגרים. ועוד.

בהקשר של תאור תרגילים למטרת הפעלה ותנועה של חולי פרקינסון כדאי להפריד את התרגילים לשתי קבוצות; תרגול תנועות גדולות כלומר תנועות ידיים, רגליים, אגן ושילוב בינהן. קבוצה אחרת היא תרגול השרירים הטבעתיים השונים באופן ממוקד. אופן זה נראה לרוב כתנועות קטנות, ולעתים הוא מעורר תנועות כוללות וספונטניות של הגוף.

חיזוק מערכת העיכול בתרגול שיטת פאולה

רשימת האברים הכלולה בצינור העיכול מציגה שני צדדים של הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות. האחד הוא השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). והאחר השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס נסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או כמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים. כמו בשיפור התפקוד של מערכות פנימיות אחרות באמצעות שיטת פאולה אין יתרון לטיפול בבעיות מערכת העיכול רק ע"י תרגול השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת זו. הפעילות המלאה של שאר המערכות והשינוי של זוית האגן, אופן העמידה, היכולת להפריד בין הספינקטרים וצורת האכילה, כולם ייכללו בתהליך התרגול, השינוי והשיפור של תפקודי מערכת העיכול. זאת ע"י תרגול כל השרירים הטבעתיים ושילוב התרגול במניפולציות המשפיעות על שרירי השלד. בדרך כלל נוטים לפנות לעזרה בתחום הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אנשים הסובלים מעצירויות כרוניות, מתחורים, מפיסורה, ומתגובות המשתנות בקיצוניות מאופן אחד של תפקוד מערכת העיכול לאופן אחר. כאשר נעזרים בשיטת פאולה ניתן לשלב ייעוץ דיאטני, אך ניתן גם להסתפק בשינוי ההרגלים הגופניים דרך שיטת פאולה.

חיזוק רצפת האגן

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן. בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים. ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן ונעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ וקדימה, תנועת כפות הרגליים מעודדת תנועה המעבירה את משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לככל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן. בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן נוצר לרוב קשר בכמה הבטים. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים. ניתן במידה מסוימת לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים וניתנת לחיזוק על ידי שילוב התרגילים. חופש תנועה של הידיים במצב זה חשוב ביותר כמו גם תנועות פנים, צואר ועוד. הכרות עם תרגילי שיטת פאולה כחלק מתנועה חופשית היא הדרך לשלב את המודעות לרצפת האגן בתודעתנו ובגופנו.

המשכיות התנועה הראשונה בתרגול שיטת פאולה

תנועה חופשית מתוך תרגול שיטת פאולה רצויה לרוב המתרגלים במצבים שונים. לא פעם קשה לעקוב במהלך שחרור התנועה הכוללת שהחלה בהנעה מודעת של הספינקטרים אחר המשך פעילותם. אחד העקרונות החשובים ביותר הוא שמירה על המשכיות התנועה הראשונה. כלומר אם בחר המתרגל להניע את הפה בתרגיל שממנו התעורר הגוף כולו לתנועות גדולות חשוב להמשיך לשמור על תנועת הפה.

יעילות שיטת פאולה ידועה בתחומים שונים

מערכת הנשימה – בעיות נשימה שונות כגון: אסטמה, ברונכיטיס, סטרידור.
בעיות אורטופדיות – בעיות ביציבה, כאבי גב, סקוליוזיס, קיפוזיס, כאבי צוואר ועורף, כאבי ברכיים, כאבי פרקים, ארטריטיס.
מערכת העיכול – עצירות, שלשולים, מעי רגיז, טחורים, פיסורה, פיסטולה, אי שליטה בסוגר (אנקומפרסיס), צניחת חלחולת, צרבות.
מערכת השתן – אי שליטה בסוגר (אינקונטיננס), תכיפות ודחיפות במתן שתן, שלפוחית עצבנית, הרטבת לילה, צניחת שלפוחית השתן, פרוסטטה.
מערכת המין – חיזוק רצפת האגן, צניחת רחם, צניחת נרתיק, כאבי מחזור, סדירות מחזור, וגיניסמוס, בעיות של תיפקוד מיני.
הריון ולידה – ליווי הריון, הכנה ללידה, תפקוד בלידה, שיקום לאחר לידה.
שיקום – לאחר תאונות וניתוחים, שיתוק , שבץ מוחי, פציאליס.
מחלות ניווניות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון.
כאבי ראש ומיגרנות.
בעיות של מיתרי הקול – צרידות, יבלות.
מתחים, בעיות ריכוז, קשיי שינה, חרדות, הפרעות פוסט טראומטיות.
ילדים – בעיות הרטבה, קשיי קשב וריכוז, בעיות התפחותיות שונות, שיתוק מוחין.

תרגילים ללידה פעילה בשיטת פאולה

יולדת שהכינה עצמה לתרגל לפי שיטת פאולה יכולה להיות פעילה יותר ממה שמציע הצוות הרפואי במחלקות היולדות הרגילות (להבדיל ממחלקות הלידה הטבעית) ולחפש כיצד להתאים את התרגילים שלמדה היטב במהלך ההריון לשלבי הלידה. בשלב זה חשוב לזכור כי לגוף יכולת טובה במיוחד במצבי כאב לפעול מתוך עצמו באופן שאינו מוכתב מהמחשבה. התרגילים שיופיעו בהמשך הם המלצה לשעת ספקות אך היכולת להענות למה שמזמן הגוף כמו תנועה המארגנת הרפיית כאב חשובה יותר. מקצת מהתרגילים מתאימים ליותר משלב אחד כלומר לשני השלבים הראשונים וניתן להיצמד אליהם אם הם נותנים הרגשה טובה או מקלה, אלו הם:
תרגיל המכונה ש ארוך: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס.

מניפולציות פיסיות בתרגול שיטת פאולה

מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף באופן המקל על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת תנועת כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים תשפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים. תרגיל אחר המעביר את הגוף מתנועה בצד אחד לתנועה בצד אחר או מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר, הוא אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים. כל מיקום ישפיע באופן שונה על חלק הגב שיוכל לנוע, המתרגל/ת המחפש את השפעת תנועת הידיים יוכל להבין מתוך השוואה היכן גופו זקוק יותר לתרגיל מבחינת השפעתו על הגב. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו. תרגול של התרגילים שתוארו עד כה יכול לתת למתרגל מושג על חלוקת הגוף לשני צדדים גם בתחום רצפת האגן וגם בתחום הגב והשלד.

הסוגרים, כיווצם ושחרורם בחיזוק רצפת האגן לפי שיטת פאולה

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הן מעוררו תנועות כיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

טיפול בשרירים האינטימיים בשיטת פאולה

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי האגן נעשית קלה יחסית כאשר מקורה בשרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועה כזו מקצרת את הטיפול בבעיות כגון: טחורים, עצירויות כרוניות, ומכלול הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. שיטות מגוונות בהפעלתם של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד. מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מושפעת אף היא לטובה מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.
מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. לכן תרגול שיטת פאולה אינו רק כיווצים רבים או כיווצים והרפיות או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

מצבי היעילות של שיטת פאולה

השיטה יעילה בטיפול במכלול הפרעות תפקודיות: מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן במצבי חולשה. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה.
חיזוק רצפת האגן הוא היהלום שבכתר בין רשימת הנושאים הארוכה שבה מטפלת שיטת פאולה. זאת עקב היקף התופעה. נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. מקובל לחשוב על הסימפטומים הקשורים במערכת השתן כביטוי למצב קשה יותר אך אין הדבר נכון.

סדנה לחיזוק הגב ורצפת האגן

הייחודי לשיטה במצבי חולשה הוא ההתייחסות לתופעות כגון כאבי גב, בעיות עיכול. נשימה ועוד כחלק בלתי נפרד מתנועת רצפת האגן. התרגילים מתאימים לנשים בכל הגילאים ומכוונים להמשך תרגול עצמי בבית.
תכנית הסדנה:
• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים, חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, לימוד ההפרדה והשילוב בין שרירים טבעתיים שונים.
• הצעות לתרגול ביתי בשכיבה ולתרגול משולב בתנועה במהלך פעולות שגרתיות.
• תנועה מבריאה של רצפת האגן על ידי שינוי הרגלי תנועה בתנועה כוללת.

מטרות תרגילי העיניים והשפעותיהן הכוללות בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים לכמה צרכים: במצבי חולשה של שרירי הפנים, לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים וכחלק מתנועות ההרפיה והכיווצים המכוונים של הגוף כולו. וכן לצורך עידוד תנועה בשרירי הצוואר, העורף והגב. המצב השכיח של העיניים הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים. ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות לרוב בכוננות. המצבים החריגים הם שינה, צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ולשחרור מתוך מודעות. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. מיקומו של המבט משפיע אם כן על כאבי גב ועל קשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם הרפיית העיניים מתוך כוונה מודעת אינה שכיחה ולעניין זה יש הבטים פיסיים ורגשיים גם יחד. ראיית הסביבה מאפשרת שליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים או הרפייתן מזמנים לגוף מצבים לא שגרתיים ומעודדים צורות פעילות מגוונות. דוגמה לתרגיל כזה היא הנחת הידיים על העיניים בשכיבה על הגב. כפות הידיים מונחות על העיניים והאצבעות על המצח תוך הקשבה למצב העיניים ולכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. רוב התרגילים המתוארים בהמשך תוכננו למצבי שכיבה אך ניתן לנסותם בישיבה לצורך מנוחה קלה, בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ולבדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים במתח. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ וההרפיה נעשים לסירוגין. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או של הפנים אל העיניים. כיווצים קלים של העיניים הם חלק מקבוצה גדולה של תרגילים. דוגמה לתרגיל אחר היא פתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסירוגין.

כיווץ במשולב ומתוך הפרדה של רצפת האגן בשיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן הוא היותה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. במקרה של רצפת אגן שנחלשה קל יותר לחוש את הפתחים שבסביבתה באמצעות הפעלת העיניים, הנחיריים או הפה והלשון. מיקוד התחושות והכיווצים באזור הפתח של הנרתיק והשופכה חשוב משום שללא מיקוד כזה ממשיכה האישה לחזק את כל רצפת האגן כלומר לפעול דרך הפתח האחורי כפי שעשתה קודם לכן בכווצה את הרקטום כדי להרגיש את הוגינה. השילוב בין הפרדה זמנית של הספינקטרים לשילובם הוא זמני ומתודי. זהו הבסיס באמצעי הכיווץ היעילים לחיזוק ולמטרות נוספות

תרגול שיטת פאולה בהריון

התרגילים המשפיעים לטובה על גוף האישה בהריון מכוונים לאיכות הנשימה, לרגיעה, ולהרפיית מצב הגב. הראשון מבֵּינֵיהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או לחילופין על הצד תוך תשומת לב לתחושות המקומיות המתעוררות בִּתגובה ובמקביל למצבו הכללי של הגוף. הנחת כפות הידיים על העיניים מוטב שתיצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בשעה שהידיים מונחות עליהן. תנועות ספונטניות מתעוררות בעקבות מצב זה הן באזור העיניים והן במערכת הנשימה ובתנועת הגוף. מאחר שתגובות אלו תואמות את הדרוש לגוף מומלץ להניח להן להתרחש ולא להפריע למהלך זה עד כמה שניתן. תרגיל שני בחשיבותו - לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ובו בזמן להרפות את הכתף תוך תשומת לב לקשר בין הכתף לבין אצבעות כף היד. תרגיל זה מעודד את שחרור הגב. תרגיל שלישי - כיווצים קלים של העיניים. העיניים עצמן יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, והכיווצים יכולים להיעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או בניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין. תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. מוטב להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הגומלין להתרחש באופן ספונטני בגוף כעניין אוטונומי.
קבוצה אחרת של תרגילים המומלצת לתקופת ההריון מכוונת לחיזוק רצפת האגן הנוטה להיחלש במהלך ההריון. ההבחנה בין תרגול רצפת האגן במהלך ההריון לבין תרגולו לאחר הלידה חשובה כדי למנוע הפעלה כוחנית של השרירים הטבעתיים בזמן ההריון. מומלץ לכווץ קַלות את הספינקטר הקדמי פעמים רבות ככל שניתן, אם נדרשת הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים קלים בִּמקום לעבור לתרגיל אחר. הדבר מאפשר תרגול ממושך יותר והשפעה על כלל הגוף.

תרגילי עיניים ופנים בשיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.
למי ומתי כל אלו נחוצים? מדוע מנסה תאור זה להפריד את התרגול בעזרת העיניים מתרגול פאוליסטי אחר? כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את צורת התפקוד של הגוף כולו? המצב הקבוע של כולנו הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה קדימה, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות תמיד בתנועה לכיוון אחד-קדימה. להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.
תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם. אחד התרגילים החשובים ביותר נעשה בשכיבה על הגב כאשר כפות הידיים מכסות את העיניים תוך הקשבה למצב העיניים וכלל הגוף. פעמים רבות הגוף מארגן את עצמו ומשנה את תנוחתו תוך כדי השכיבה הזאת. גם התרגילים הבאים מוטב שייעשו בשכיבה אך ניתן לנסותם גם בישיבה לצורך מנוחה קלה בעבודה מול מחשב כדרך להפוגה ובדיקת התגובות האחרות של הגוף. לדוגמה-כיווץ מתמשך וקל של העפעפיים כלפי מרכז העין מעודד שינוי בדרך הנשימה והפעלה עקיפה ונינוחה של שרירי פנים אחרים שבדרך כלל מוחזקים בצורה מתוחה מסוימת. העיניים יכולות להישאר עצומות כל משך התרגיל כשהכיווץ הוא לסירוגין, הרפיה ותנועה. מומלץ לא לעצור כל הצטרפות של הגוף או הפנים לעיניים ויחד עם זאת ההרפיה כרוכה בסוג של ריכוז ותשומת לב לכיווצים המונוטוניים. כיווץ מסוג אחר המתמקד בעיניים מעודד תגובות במערכות אחרות, התרגיל מכוון לפתיחה גדולה של העיניים וכיווץ חזק פנימה לסירוגין, מומלץ לנסות.

פיהוק ופורקן בשיטת פאולה

הפיהוק כשחרור רגשי, כפורקן וכביטוי הדומה לבכי ולצחוק הוא סוג של הנאה ורגיעה. ניתן לעודד פיהוקים דרך תרגילים להרפיית הפה אך קיים כמובן פן אישי בנטייה לפהק, יש מי שמפהק בכל תרגיל ותרגיל ויש מי שממעיט בכך מלבד במהלך תרגילי פה ישירים לעניין. ניתן להסביר את העניין במידת הצורך של מערכת הנשימה להיפתח או ביכולת המתרגל להאריך את המפרקים או בצורך לפהק מנקודת המבט הרגשית שהוזכרה קודם לכן. הפיהוק מאפשר לנוע עם צורכי הגוף ועצם השחרור המתאפשר דרכו הוא מקור להנאה כשלעצמה.