ערב הסברה על שיטת פאולה

ערב הסברה על שיטת פאולה יתקיים בגבעת ישעיהו ביום א' ה26 באפריל בשעה 21.00
הארוע מיועד לנשים בלבד, המעוניינות בחיזוק רצפת האגן והגב
הארוע יכלול הסברים והתנסויות
למידע נוסף
סמדר 0544893772

אמצעי הריפוי של הגוף את עצמו והתגלותם דרך שיטת פאולה

הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם וביטוים בדרכים שונות אצל כל אדם נחשבים אמצעי הריפוי החשוב ביותר של הגוף על פי שיטת פאולה. קשרים אלו מתבטאים כאשר בתהליכי תרגול בשריר טבעתי אחד מצטרפים גם שרירים טבעתיים אחרים, לעתים במקום שבו דרוש הטיפול יותר מכל ולעתים בכמה מקומות. אמצעי ריפוי אחר הקיים בשיטה הוא הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדר"כ רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ואילו בתרגול שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לאיזון כללי כמו יציבה, הרפיה, פתרון בעיות גב או שחרור מכאב, שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.
רבות נכתב על דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום שהשיטה מזמנת אך פחות על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים ועוד פחות על ריכוז גופני והשפעתו על רגיעה וריכוז מחשבתיים. גם המונוטוניות הדרושה בתרגול וגם המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף תחושות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. לדוגמה כיווץ לסרוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או הגוף, מקבלות העיניים תפקיד חדש ומתפקדות אחרת. מובן שגם תהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת.
תרגיל כזה הוא גם חשוב כשלעצמו וגם משפיע על תפקודי הגוף האחרים. התרגיל מדגים אפשרות לתנועת רוטציה המשחררת בו זמנית את שני צדי הגוף ומאזנת הבדלים בינהם כאשר לא השרירים החלשים או המקוצרים הם הפועלים אלא מקומות אחרים בגוף. התנועה "מרחוק" משרירי אחר המכוונת לשריר חלש נותנים לשרירי החלש קצב ואופי אחר מאשר זה שיכול לקרות בהפעלה ישירה. עצם ההיכרות עם חשיבה חדשה על הגוף במקרה הנ"ל כשני צדדים שעמוד השדרה יכול לפצלם בחשיבת האדם על חלוקת גבו או הקשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד שיוצר מעין "עמוד שדרה קדמי". שינוי חשיבתי כזה יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש כמו העזרות בלשון לאיזון הצדדים (דבר שהורים רבים מבקשים מילדם הלומד לגזור במספריים שלא לעשות בעוד הוא משתמש "נכון" באינסטינקטים הגופניים כמו הריכוז הגופני והאיזון שהלשון מאפשרת.)
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים בחיים השותפים ובמצבים מגוונים יכול הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.

שרירי הפנים והנעתם כאמצעי למניעת צניחת עפעפיים

אזור הפנים כולל מספר שרירים טבעתיים המשפיעים זה על זה וכן על היכולת לחוש ולהניע שרירים טבעתיים בשאר חלקי הגוף. השרירים הטבעתיים המצויים בפנים הם העיניים והעפעפיים, הנחיריים, הפה, הלשון והשפתיים. ההשפעה של שיטת פאולה על תפקוד שרירי הפנים ועל מראם יכולה להתאים הן במצבים של חוסר סימטריה, הן אצל נשים המעוניינות למנוע צניחת אברים כמו עפעפיים והן לצורך שינויים כמו החזקת השפתיים והפה לאחר ניתוחים או טיפולי שיניים מקיפים.
העיקרון של העזרות בשיטת פאולה מבוסס על פיתוח היכולת להניע אזורים שאנו בדרך כלל לא נוטים להניע או שאיננו מודעים לתנועתם. התרגול מעלה את הרגישות של האדם למקומות רבים יותר ואת יכולת השליטה הכללית בגוף, זאת בגלל שמקצת מהתרגול כרוך בתנועה קטנה ביותר ומונוטונית שהשפעתו יכולה להגיע לאזורים שונים, לאו דווקא באופן ישיר לאזור המופעל.
לצורך חיזוק שרירים שנחלשו או שיש קושי להתמקד בהם ניתן להפעיל שרירים חזקים. אלו מעוררים את יכולת התנועה במשותף עם השרירים החלשים. כאשר שריר כלשהוא מתגמש ומתחזק וחל גם שינוי בזרימת הדם אליו ניתן לראות משתנה מראה הפנים באופן כללי. כמו כן ניתן לפתור מצבים כמו חוסר איזון בין צדי הגוף שהשפיע בהדרגה על חוסר איזון בין צדי הפנים.
דוגמאות לתרגילי עיניים המיועדים למנוע צניחת עפעפיים הן: כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים. רובנו נוטים לכווץ או להפעיל את העפעפיים העליונים גם בתרגול כיווצים כשלעצמו וגם בתפקודים שותפים. כאשר לומדים כיצד לכווץ ולהפעיל את העפעפיים התחתונים ניתן לשנות את היחסים בין העליונים לתחתונים, למנוע צניחות ולאזן את היחס בין שתי העיניים. דוגמה אחרת היא כיווץ העיניים בנפרד אם בעזרת הפה ואם בדרכים אחרות. עצם הפעלת הפנים במודע מתוך חלוקתם לשני צדדים, ימין ושמאל מעודדים איזון בין הצד החלש לצד החזק ומשנים דיספרופורציה.
הלשון היא מוקד כוח בשחרור הפה ויכולה להשפיע גם על דרך החזקת הצוואר והעורף וגם על צורת השימוש בשפתיים ובפה. ניתן להיעזר בה לשחרור לסתות המוחזקות יתר על המידה, להרפיית השפתיים כאשר החזקת הפה באופן קפוץ מחזקת מימיקה שיוצרת קמטי הבעה ולשינוי צורת הנשימה.
אלו שמכירים את שיטת פאולה ואת התרגילים של הפעלת השרירים הטבעתיים נוטים לקשר את השיטה עם כיווצים בלבד ועם הפעלת הסוגרים. השיטה עוסקת באיזון השימוש בשרירים הטבעתיים ולכן תרגול המלמד הרפיות ופתיחות הוא חלק בלתי נפרד ממנה. ההרפיות דרושות לא רק לשרירי הפנים אך אותם אנו נוטים להחזיק החזקת יתר יותר משרירים אחרים. קל יותר ללמוד לכווץ מאשר לפתוח. תנועות הפתיחה נלמדות גם לצורך איזון וגם לצורך הרפיה ולעתים הן מתאפשרות בזכות הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם.

סגנונות הדרכה וטיפול בשיטת פאולה

המושג "מורה" בהבדל מ"מטפל" מקובל בכמה שיטות ריפוי כמו שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר ושיטת פאולה. מעבר לעניין המסורתי הטמון בכך קיימת כמובן עמדה חשיבתית שונה וייחודית בהשוואה לשיטות המשתמשות במושג "טיפול", כוונת היוצרים הייתה ועודנה לומר שהאדם המגיע ל"שיעור" או למפגש בתחומים המדוברים לומד להיות עצמאי בשימושיו בשיטה ויותר מזה מיישמה הלכה למעשה בפרטים שונים ורבים של חייו וברצף התנהגותו הגופנית. גם אם יש בדבר קושי בשלבי ההכרות הראשונים עם השיטה וגם אם התכוון הלומד להיות פסיבי יותר משהשיטה מאפשרת אין ספק שהשתתפותו בתהליך היא חלק בלתי נפרד מהשינוי הגופני המזומן לו ותהיה השיטה אשר תהיה. העמדה הזאת, עצם הצורך להשתתף בתהליך הטיפולי אינה קלה לאנשים רבים ולא פעם היא הרקע לויתור על דרך הלימוד שנבחרה או למעבר לשיטה אחרת ובעיקר למחשבה שדרך טיפול שונה תועיל יותר. מנקודת המבט של ה"מורים" היכולת של התלמיד שהתכוון להיות "פסיבי" טרם בואו לעבור למצב "אקטיבי" היא חלק בלתי נפרד מהכניסה לתהליך הלימודי ובמובן הזה המורה נהיה גם למטפל בבואו ללמוד ולהכיר את הקשיים הרגשיים בשינוי הרגלי החשיבה וההתנהגות הגופנית של הלומד. עדיין שיתוף הקוראים בנקודת המבט של יודעי השיטות במקרה המדובר-בנקודת המבט של מורה לשיטת פאולה יכולה להיות לה חשיבות בתהליך הכניסה ללימוד השיטה.
מהו תפקידו של ה"מורה" בשיטת פאולה? האם יכולתו להעביר את התרגילים היא עיקר השיעור? או "נוכחותו" במובנים שונים גם אם היא לא מודעת ללומד? ואולי יכולת הצפייה, המעקב וה"אלתורים" שנוצרים מתוך ניסיונו בעבר והתפתחות הכרותו עם המטופל בתהליך הלימוד? מובן כי התשובות לשאלות הללו כולן אוסף הגדרות ואינן מכסות את כלל עבודתו. אם חיכה הקורא לתשובה על שאלות אלו הרי כל התשובות נכונות. כלומר עבור תלמיד אחד מתבטא תפקיד המורה בהנחיה ובידיעה שביצע את התרגיל בצורה נכונה, דבר הדרוש לרבים גם בגלל אופיה הלא שגרתי של השיטה ועבור האחר הנוכחות מעלה את מידת הריכוז. מובן שעצם המעקב ונוכחותו של המורה מגדירים את תפקידו וגם האפשרות של התלמיד לחלוק עם האחר את הקשיים שבביצוע התרגיל ולאתר ביחד את הדרך המתאימה. בנוסף יש לזכור כי ככל המורים גם בשיטת פאולה מושפע המורה גם ממוריו או מעמיתיו, עצם ההחשפות לדרכי עבודה שונות של תלמידים מגוונת את יכולות ההסתכלות והתובנות של המורים המשתנות בהתאם למגוון התהליכים הלימודיים שהם עצמם נחשפים אליהם.
בהבנת התהליכים הלימודיים של שיטת פאולה דרכי השימוש בהגדרות "מורה" או "מטפל" משתנות גם מאדם לאדם וגם בתוך התהליך עצמו, לא תמיד עקב תכנון או כוונה שיטתית, כלומר לא רק שניסיונו האישי במובנים הפיסיולוגיים והרגשיים, אישיותו, ואופי הקשר שהוא יוצר עם התלמיד משפיעים על ההבדל בין סגנון "טיפולי" לסגנון "הוראתי". המעברים בשיטת פאולה בין שתי ההגדרות משתנים ממפגש למפגש מעצם אופיה של השיטה, הגדרת תפקיד ה"מורה" יכולה וצריכה פעמים רבות לקבל מובנים "טיפוליים" משום שהייחודי לשיטת פאולה הוא הפן הרגשי המתעורר פעמים רבות מתוך הפעלת הפתחים. מובן שניתן לא להתעמק בתנועת הפתחים כאשר הדבר מעורר קושי מיוחד לתלמיד או מטופל מסוים אלא לחפש דרכים עקיפות להגיע להנעתם כך שלא יעוררו קשיים רגשיים אך אין גם סיבה ללכת מראש בדרך הארוכה, בחירת הדרך, סוגי התנועה והתרגילים, המעברים בין שקט לביטוי, היקף הצפייה הפסיבי ושיתוף התלמיד בתהליך, כל אלו ועוד הם תפקידו המובהק של ה"מורה" בשיטת פאולה כולל כמובן בחירתו במעברים בין עמדת "מטפל" לעמדת "מורה". דוגמה קלה להבנה בעניין זה קשורה בהפעלת הפה השילוב שנוצר בתרגילי שיטת פאולה בין שרירים טבעתיים שונים מביא את המורה להתבוננות קבועה ומתמשכת בצורת התנועה של השפתיים והפה של תלמידיו. הפה מספר למורה על מתחים, אפשרויות התפקוד של מקומות שונים בגוף, צורת הביצוע של התרגילים הקשורים בלשון או בעיניים ועוד.דברים אלו רלוונטים כל עוד מדובר בעבודה יחידנית שהיא הרווחת ביותר בשיטת פאולה. לאחרונה גדל היקף הפעילות בקבוצות קטנות בשיטה, דבר שהוא אפשרי אם כל המשתתפים חולקים בעיה אחת או שתיים דומות. הקבוצות הן קטנות מהמקובל ברוב השיטות, בין שישה לשמונה משתתפים ויכולות להתאים גם למניעה וגם לטיפול בבעיות מינוריות. העבודה בקבוצות צריך שתהיה מתוכננת מראש ומובנית ככל שניתן, בשונה מעבודה יחידנית שבה תכנון מראש יכול להפריע לדיוק שבהתאמת התרגיל למתרגל, בקבוצה הדברים שונים. רובו של הניסיון המצטבר בעבודה קבוצתית שייך ליותם ורדי שעבד בקבוצות גם בעידן שבו לא היה הדבר מקובל וניסיונו שרת את הממשיכים. תפקיד המורה בקבוצות הוא ליצור את השילוב ההכרחי בין הקשבה עצמית ואישית של כל משתתף לגופו לבין עבודה של רוב האנשים בקצב דומה אם כי לא אחיד. מאחר שההנחיות ניתנות תוך מתן מרחב לזמן אישי ושונה בביצוע יכול המתרגל שרוצה בכך להמשיך תרגיל שמטיב עימו גם אם הקבוצה קיבלה כבר תרגיל חדש, וחשוב להקפיד על תזכורת זו. כמו כן עדיף להזכיר למשתתפים שלא לחקות זה את זה דבר שהוא רצוי בקבוצות מסוג אחר, שכן אופן הכיווץ או קצב התנועה הכרחי שיהיו אישיים. פעמים רבות עולה השאלה מה עדיף-עבודה קבוצתית או יחידנית ומובן שאין תשובה אחידה בעניין אך ניתן לראות שהתוצאות נוטות להיות איטיות יותר בעבודה בקבוצה ומצד שני הקבוצה יכולה להיות קלה יותר למי שמתקשה להתרכז בגופו ולעסוק בתנועות קטנות הדורשות ריכוז רב וכניסה פנימה. קשה לתכנן הרכב קבוצתי וגם כאן יש קבוצות שתומכות איש בעבודת רעהו ויש קבוצות שאופיין לא מאפשר תמיכה. הייחודי לעבודה קבוצתית הוא ההזדמנות לשוחח גם אם מעט על התהליך בין אם תוך כדי התרגול או לאחריו. לא פעם שאלתו של אחד מבהירה לאחד ומעודדת אותו לא לותר בשלב הקושי, ומצד שני העבודה הקבוצתית עלולה להשאיר את התהליך ברמה טכנית הפותרת בעיות חשובות אך לא מאפשרת שילוב בין גוף לנפש, עידוד ההרגעות והכניסה לשקט כפי שמתרחש לרוב בעבודה יחידנית.

תחומי ההשפעה של שיטת פאולה

מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן. חולשה במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה. סגנונות העבודה: פעילות המשלבת משחק תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע. מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים. תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעת

הפה-לא רק איבר תפקודי אלא פוטנציאל טבעתי

הפה וחלקיו: תפקודו כשריר טבעתי, כשער בין הגוף לעולם וכמשחרר כאבים ומתחים
הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים נטייה זו היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל גם בתחומים כמו שחרור מתחים וגם בתחום יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.
כדאי להכין לידכם מגבת קטנה מגולגלת, ספר שטוח ועיפרון שבהם יתכן שתרצו להשתמש בהמשך. נתחיל לבצע את התרגילים על ידי הנחת הידיים על העיניים כמקובל בשיעורי פאולה. שימו לב למצב העורף, ואם אינו מונח דיו אולי כדאי להניח תחתיו את הספר הדק או לנסות את הנחת הראש על המגבת המגולגלת כהמשך לעמוד השדרה, עקבו אחר הכתפיים, יתכן שאתם לוחצים מדי את הידיים אל העיניים או המצח ולכן הכתפיים מתקשות, דמיינו שאתם נעים מקצהו העליון של עמוד השדרה אל קצהו התחתון ונסו לארגן את הגב כך שיהיה מונח לכל אורכו, יתכן שכדאי להעמיד את הברכיים כדי להצמיד את הגב התחתון אל הרצפה ועכשיו נתחיל בתרגול הפה, הורידו את הידיים מהעיניים. מוטב להניח את כפות הידיים כך שגב היד פונה לרצפה דבר הפותח את הכתפיים, אם תרצו בהמשך לשנות זאת כדאי שתרגישו חופשיים בכך.


נפתח בתרגילי הרפיה והארכה של העורף:
1. שימו את העיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף ונסו להחזיקו שם ללא עזרת יד. העיפרון נועד לעזור לכם בהבנת התרגיל, כעת ניתן לעזבו ולנסות לגלגל את השפה אל האף בלי העיפרון, עזבו ושוב חזרו להרים את השפה אל האף תוך כדי הורדת האף אל השפה והעזרות בשפה התחתונה,
ניתן להתחיל את התרגיל ע"י דחיפת השפה התחתונה של הפה כלפי העליונה והחזקתן יחד, נסו זאת עכשיו, חזרו על הפעולה. או דרך אחרת איסוף השפה העליונה תחילה אל מרכזה, וגלגול שתי השפתיים כלפי האף תוך הורדת האף אל הפה.
שימו ידיים על העיניים, חכו כך כמה שניות ונמשיך בתרגול
2. לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה-הפלת הלשון כלפי שורש הלשון והרחבתה לסירוגין עם הארכת הלשון והצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה.
3. לשון נעה מצד לצד לסירוגין ולוחצת את השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה.

אחת הדוגמאות הקלות לתאור האפשרות לשחרר כאבים באמצעות הרפיית הפה היא התרגיל הקרוי אריה שואג או לפתוח פה גדול-, מומלץ לנסות לפתוח את הפה זמן ממושך ככל שניתן תוך הרחקת השפתיים בצורות שונות, לדוגמה אחרי שפתחתם לאורך הפה ע"י הרחקת השפה התחתונה מהעליונה נסו לחשוב בו זמנית גם לרוחב, כך תגיעו לפתיחה נוחה שיכולה להשתנות
גם שימוש בשינוי המיקום של הלשון יכולה לעזור כדי שתיוצר הרפיה פנימית ללא עבודת השפתיים.


ניתן גם לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר, הנחת הלשון על החיך התחתון קרוב לשיניים תוך דחיפת השיניים, הרחקת הלחיים מבפנים. או ניסיון להרחיב ולהאריך לסירוגין את פתיחת השפתיים,
שימו שוב את הידיים על העיניים, אפשרו לגוף להתארגן מחדש, שימו לב אם נוח לכם להמשיך להניח את הראש על הספר או על המגבת, יתכן שעכשיו יהיה לכם יותר נוח בלעדיהם,הורידו את הידיים מהעיניים ונסו לשנות את אופן השכיבה שלכם. לצורך המשך התרגול מתאים יותר להישאר בשכיבה על הגב אך ניתן גם לנסות את התרגילים בשכיבה על הצד, כך שמי שלא נוח לו להיות זמן רב על הגב יתגלגל ויארגן את עצמו על הצד.
נעבור לתרגילי פה הקשורים במערכות פנימיות:
לאנשים הסובלים מבעיות עיכול למיניהן מומלץ לכווץ את הפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה אך תוך חזרה מונוטונית על הפעולה. ניתן לכווץ את שתי השפתיים כלפי חוץ שוב ושוב בקלות, בלי לאמץ את הסנטר או להגיע לכיווץ חזק במיוחד. תרגיל נוסף המתאים לתחום בעיות העיכול הוא
כיווצי שפה תחתונה של הפה-בעזרת שתי אצבעות לנסות לצבות את השפה התחתונה, להניח לאצבעות ולדמות בתנועת הפה לבד את סוג הכיווץ שנוצר. אין צורך להגביל את תנועת השפה העליונה, היא תצטרף בדרכה. ניתן לחזור ולהיעזר במגע האצבעות אם אין הרגשה ברורה של תנועת השפה התחתונה. הניחו את הידיים על העיניים, זכרו לחכות ולשים לב אם יש תנועה כלשהיא או התכווצויות בלתי רצוניות מומלץ להשאיר את הידיים על העיניים ולאפשר להן להתרחש.
כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש דרוש במיוחד לסובלים מבעיות שליטה במערכת השתן אך גם אחרים יכולים לנסות התרגיל. למשוך את השפתיים פנימה ושוב לשאוב ולעזוב פעמים רבות. שוב לשאוב את השפתיים כלפי פנים ולעזוב כמו בשתייה בקש.
מי ששכב על הגב יתגלגל חזרה לגב ויניח את הידים על העיניים, ומי שנשאר על הגב יניח את הידיים על העיניים.
אחד העקרונות המובילים בשיטת פאולה היא לקבל כל הצטרפות של הגוף אל תרגול כמבורכת וכמעידה על נטייתו הבריאה של הגוף. בשונה משיטות אחרות הצטרפויות של מקומות אחרים מעודדת את יכולת ההבראה הטמונה בגוף ואת יכולת האדם לבצע את התרגילים ללא מאמץ. זהו שינוי חשיבתי מהותי שכן רובנו הורגלנו למאמץ בתפקודים גופניים ואילו כאן היכולת של הגוף ללמוד לפעול שלא מתוך מאמץ אלא מתוך קשב לגוף וחיפוש יכולות מוסוות שבו, מביאה הן את הגוף והן את האדם המתרגל לשינוי בחשיבה ובתפקוד. בהקשר של הפה ההצטרפות יכולה להתבטא בתנועה של העורף לאחור ובהתארכותו, בכיווצי הספינקטרים, בצורך לפתוח או לכווץ את העיניים או בפיהוקים. כל תגובה היא חשובה.

שיקום מניתוחי ערמונית באמצעות שיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בעבודה "מרחוק", משריר טבעתי חזק כדי לשחזר בגוף את האוטומטיות הטמונה בו. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש.
השרירים הטבעתיים נמצאים ברובם סביב פתחי הגוף: השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. בגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. זו יכולה להתרחב ולהניע שרירים נוספים באופן מפתיע שאיננו מושפע מההתניות התנועתיות הקבועות של האדם. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה ע"י תנועה של שריר טבעתי תקין אחר או שינויים ביכולת לחוש את השריר שהשתבש. שיבושים בפעולתם של אברים פנימיים לא רצוניים משתפרים עקב הפעלת השרירים הטבעתיים הרצוניים. כמו כן משפיעה הפעלת השרירים הטבעתיים על מערכות פנימיות כמו הראות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד מערכת השתן. זו הסיבה שניתן לסייע בעזרת שיטת פאולה בתופעות הקשורות בהחלשות מערכת השתן לאחר ניתוחי בלוטת הערמונית לסוגיהם.
גברים רבים סובלים מהפרעות תפקודיות ובריאותיות הנגרמות בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית. בינהן:
חסימת שתן והפרעות בנתינה – ירידה בעוצמתו של זרם השתן, קושי בהתחלת מתן שתן, טפטוף ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר סיום הטלת שתן, כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן. תופעות נוספות הן: התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית. הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין. התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות, ועוד.
בחלק מהמקרים הפרעות אלו ממשיכות ומופיעות גם לאחר ניתוחים, אפשרות אחרת ידועה היא שבעקבות הניתוח מסיבות שאינן מובנות סובל האדם מדליפת שתן הנמשכת מעבר לטווח הזמן המוגדר כתקין ע"י רופאים. אם בשל שיבושי מערכת השתן שהגוף מתקשה לשנות או מסיבות לא ידועות. לכן יכולה שיטת פאולה לעזור בקיצור משך ההחלמה לאחר ניתוחים, רצוי על בסיס הכנה טרום הניתוח.
יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות אלו יכולה להתבטא במספר רמות:
העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן, שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר. שיפור מידת ההתרוקנות של השלפוחית ושינוי רמת הטונוס של השרירים והסוגרים.
עקב השינוי באחד מאלו או בכולם נפתרת בעיית חוסר השליטה בהדרגה עד להטבת מצבו של המטופל. בנוסף יכולה שיטת פאולה להיטיב את מצב המטופל עקב השפעתה על בעיות נוספות כמו עצירות כרונית שלעתים מוסיפה לחץ משלה על בלוטת הערמונית.
שיקום לאחר ניתוחים נחוץ במקרים של איבוד שליטה במערכת השתן ברמה שמפריעה לתקינות החיים. שילוב שיטת פאולה קודם לניתוח ומייד לאחריו יכולה לקצר את שלב ההחלמה עד שליטה מלאה במערכת השתן.
מאחר שהטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ללא מגע ומשפיע מרחוק גם על חלקי הגוף שלא הופעלו ושאינם נמנים עם שרירי רצפת האגן מומלץ להתחיל את התרגול במצב הנ"ל מהפעלת העיניים ואצבעות הרגליים באופן שמעודד את היכולת לכווץ את הספינקטר הקדמי. במקרה של השימוש בבהונות הצמדתן בכל רגל בנפרד אלו לאלו תוך שילוב כיווץ הספינקטר יכולה לעזור, בתחום העיניים מומלץ לנסות כיווצים שונים כמו כיווץ כלפי האף או כיווץ העפעפיים התחתונים ואם לא מתעוררת תגובה בספינקטר הקדמי להוסיף פעילות כיווצית של הספינקטר שללא ספק תהיה קלה יותר כך. וכן תהווה חלק בלתי נפרד משיפור יכולת התפקוד של חולי פרוסטטה במקום משום שלשרירים אלו יש השפעה על הסוגר הקדמי ועל העלאת רמת הכיווץ שלו. היכולת להתמקד באזור ובתחושות מקדימות תשתפר דרך עידוד יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף ותנועות של ספינקטרים אחרים שהמתרגל אינו נוהג לקשרם אם לא קיבל הכוונה לכך. גם לאצבעות הידיים יש קשרים מעניינים עם פעילות הספינקטר הקדמי, הצמדת האגודל והאצבע חשובה בהקשר זה עד מאוד וכן הצמדת כפות הידיים כלפי הרצפה או המזרון תוך כדי דחיפתן בתרגול בזמן שכיבה מעודדת את כוח הכיווץ של הספינקטר הקדמי. בנוסף מומלץ הן לסובלים מבלוטה מוגדלת והן למבריאים מניתוחים לא להתעלם מבעיות עצירות המעכבות את חיזוק שרירי רצפת האגן.

ארוע הסברה על שיטת פאולה בגבעת ישעיהו

ארוע התנסות והסברה על שיטת פאולה ודרך הטיפול שלה בחיזוק רצפת האגן, הגב והשלד יתקיים בביום ג' ה21 באפריל בשעה 21.00 בסטודיו ליוגה, טיפול ותנועה.
הארוע מיועד לנשים בלבד
להרשמה-סמדר נבו-0544893772

קבוצת נשים לחיזוק רצפת האגן והגב

קבוצת נשים לחיזוק רצפת האגן והגב תיפתח בסטודיו ליוגה, טיפול ותנועה בגבעת ישעיהו.
תהליכי התרגול, החיזוק והשיקום של חולשת רצפת האגן כוללים גם התייחסות לשיבושים במערכת העיכול, לבעיות וכאבים אורטופדיים ולעתים אפילו לאיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף
והקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.
על כן יהיו נושאי התרגול: יצירת יכולת התמקדות בסוגרים ובתנועת האגן כולו. חלוקת הגוף לאורכו לשני צדדים והעזרות בצדדים אלו לחידוד יכולת הכיווץ וההרפיה ולחיזוקן
הפרדה ושילוב בין פתחי הגוף השונים בתנועה ובקשב.
עזרת השלד ליכולת השימוש בסוגרים

תרגילים לחיזוק הגב והשלד

• יד יד-אגרוף ומתיחה לסרוגין של כפות הידיים
• רגל רגל-בדומה לתרגיל יד יד לנסות לסרוגין להרחיק את אצבעות הרגליים ברגל אחת בעוד הרגל השנייה נסגרת בתנועה דמוית "פוינט" בריקוד או מעין הרגשת אגרוף.
• הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן-בשונה מהתרגיל הקודם תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה.
• הרחקת בהונות ועזיבה-פתיחה חוזרת ונשנית של האצבעות וכף הרגל בעזרת הרחקת האצבעות.
• יד בתוך יד כך שכל האצבעות צמודות אלו לאלו בכל יד ולוחצות את שקע היד האחרת. מומלץ להניע את הידיים במצב זה למקומות שונים ולחפש באיזה אזור יש צורך במתיחה.
• החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים
• ברכיים מוחזקות ע"י הידיים תוך הרחקת הברכיים זו מזו, לסרוגין לגלגל את האגן ע"י ברך אחת מובילה עד הרצפה כשהאחרת מעכבת את הגלגול ע"י העזרות בספינקטר בצד אחד, להחליף את כיוון התנועה לצד האחר ולשתף בהדרגה את הגב.
• בשכיבה על הצד הדומיננטי לימניים-יד ימין ורגל ימין מונחות ישרות, הראש נשען על היד, יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל ומנענעת את הגוף ע"י משיכת הקרסול אל היד. באופן דומה ניתן לבצע את התרגיל גם בשכיבה על הגב ולאחוז ביד שמאל את ברך שמאל תוך ניסיון להסתכל לכיוון היד הימנית. התרגיל מתאים לביצוע באופן הפוך כלומר כשצד שמאל ישר רק לשמאליים. הההנחה היא שאיזון הצדדים יתבצע ע"י הארכת הצד הדומיננטי שנוטה להתקצר מעודף פעילות.
• יד ימין פתוחה

חיזוק רצפת האגן והגב- השילוב ההכרחי-רקע ותרגילים

מחקר המשווה בין שיבושים שונים ברצפת האגן אצל נזירות ואצל נשים שילדו מצביע על הבדלים לא ניכרים בהיקף ההפרעות, זאת בניגוד לדעה הרווחת שהרקע לכך שנשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן הוא לידות. ההסבר המרכזי לממצא זה הוא המבנה האנטומי של גוף האישה שמאפשר לאברים שונים שנחלשו לצנוח אל רצפת האגן ולהחליש אותה.
. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים:דליפת שתן במאמץ, תכיפות ודחיפות במתן שתן, קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, ויש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד.

כאמור הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו ולהוסיף לחץ לשרירי רצפת האגן. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל לחץ בלתי מודע על רצפת האגן והנרתיק. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי התופעה בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות המתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול . אחת מדרכי הטיפול היא שיטת פאולה, המשקמת את רצפת האגן הרפויה ומשפיעה גם על מערכות נוספות בגוף.

מהי שיטת פאולה?
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ומתייחס גם לחלקי הגוף האחרים שאינם שרירי רצפת האגן. השרירים הטבעתיים מטבעם נוטים לפעול יחד כאשר מדובר בגוף שפעילותו תקינה. תהליך השיקום כולל טכניקות ייחודיות המעודדות את החזרת הגוף לנטייה טבעית זו תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן כחלק מתהליך הריפוי והשינוי נחוצים משום שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. השרירים הטבעתיים מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו כמו באפקט המטוטלת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. ולכן התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים. מתוך גישה זו תהליכי התרגול, החיזוק והשיקום של חולשת רצפת האגן על פי שיטת פאולה כוללים גם התייחסות לשיבושים במערכת העיכול, לבעיות וכאבים אורטופדיים ולעתים אפילו לאיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף והקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.
דוגמאות לתרגילים המתאימים לחיזוק רצפת האגן ודרושים במיוחד לנשים הסובלות מכאבי גב תחתון:
1) הרמת שפה אל האף, מומלץ לנסות תחילה את התרגיל בשכיבה ע"י ניסיון להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה והאף תוך דחיפת השפה התחתונה כלפי העליונה. לאחר שמנסים את התרגיל עם עיפרון מנסים ללא עיפרון או מול הראי. אם מבצעים את התרגיל תוך כדי נהיגה חשים שהעורף נוטה לאחור בניגוד לנוהג הרווח בזמן נהיגה לאמץ את הצואר קדימה. במקרה שרוצים לשלב את התרגיל עם טיפול בחולשת גב תחתון מומלץ לעמוד בעמידת שש כאשר הידיים מונחות פרושות על הרצפה מתחת לכתפיים. הרמת השפה אל האף תוביל את הראש ותקמר את הגב, עזיבת השפה תגרום להישמטות הגראש ולקימור הגב. ניתן לעזור לתנועת הגב ע"י כיווץ הסוגרים, כיווץ קדמי בזמן הרמת הראש ואחורי בזמן הורדתו,
2) כיווץ הסוגרים הקדמיים הקרויים בשיטת פאולה ספינקטר קדמי תוך הרמת הרגליים אל קיר בתוספת דחיפת הקיר ובזוית של תשעים מעלות בין הישבן לברכיים מאפשר לכווץ בקלות וביעילות את הסוגר ולחזקו בלי מאמץ לגב או מתיחה לא נכונה שלו.
3) גלגול כפות הרגליים ממרכז כלפי חוץ כלומר כאשר הגוף נשען לסרוגין פעם על הקוים החיצוניים של הכפות ופעם על הפנימיים מעודד בוזמנית שחרור של הגב ואפשרות לכיווץ לסרוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי.
4) דחיפת הירכיים זו כלפי זו ללא כוח יכולה לשלב בין הצמדת הגב לפעילות קלה של הספינקטר הקדמי.

שיטת פאולה בהריון, בשעת לידה ולאחריה

שיטת פאולה בהריון, בשעת לידה ולאחריה
שיטת פאולה מבוססת על שני עקרונות- ההנחה שבגוף הבריא כל השרירים הטבעתיים פועלים יחד, והיכולת של פעולת השרירים הטבעתיים להשפיע על מיקומם ופעולתם של שרירים חלקים. לגבי העיקרון הראשון הפעלת השרירים הטבעתיים במקומות שונים בגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן מסייעת להבראת השריר החלש ומביאה לפעילותו התקינה. עקרון זה כבר הוסבר והוכח ע"י יום טוב וגולני במאמר(1) Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. לטענתם אפקט המטוטלת שנוצר בגוף ע"י הפעלה מונוטונית ומתמשכת של שריר טבעתי אחד מעורר שרירים נוספים לפעול והגוף כולו מושפע דרך תנודות מעמוד השדרה מפעולת השריר המכוונת.
בתהליכים טיפוליים שונים בשיטת פאולה ניתן לראות כיצד המקום החלש מגיב להפעלה מרחוק ע"י התכווצויות ספונטניות וכיצד שיתוף ספונטני וסימולטני של שרירים שונים בטכניקות ייחודיות משנה את אופן הפעולה של אזור חלש או את יכולת ההתכווצות וההרפיה של שרירים שהתכווצותם השתבשה. במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה לעודד את התכווצויות הסוגרים ותעלת הלידה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלבם בהרפיות המקלות על הכאבים.
עקרון אחר, פחות ניתן להבהרה תאורטית אך מוכר לרופאים ואנשי מקצוע אחרים הוא היכולת של פעולת השרירים הטבעתיים להשפיע על מיקומם ופעולתם של שרירים חלקים, לא רצוניים כמו הרחם, הקיבה וחלק מן השלפוחית. מעקב אחר צניחות רחם מראה כי בעקבות טיפולים בשיטת פאולה משתנה מיקומו של הרחם דבר הנובע מעליית מידת המכווצות שלו. דבר דומה מתרחש גם במהלך לידות, השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים שונים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים ועוד יכולים לעודד את הצורך הספונטני של הגוף ולקדם את קצב הצירים ואת ההתכווצויות של הרחם.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
כמה טיפים שיתאימו להבנת ההבדלים בין תרגול השיטה בהריון, במהלך הלידה ולאחריה, מושגים שיחזרו פעמים רבות במאמר זה הם "ספינקטר קדמי" ו"ספינקטר אחורי". ספינקטר קדמי מכוון לשני הסוגרים הקדמיים גם יחד, הנרתיק והשופכה. הספינקטר האחורי הוא בעצם שרירי הרקטום. ההפרדה בינהם בתרגול אינה קלה לנשים רבות ויכולה עם הזמן להקל הן בהכנה ללידה והן בשיקום לאחריה.
תרגול השיטה בהריון: חשוב לדעת ששיטת פאולה עלולה לעודד התכווצויות לא רצויות בשלבי הריון שונים, זוהי אחת הסיבות שטיפים הניתנים כאן לא יכולים להחליף עבודה עם מורה מוסמכת אלא מיועדים להבנת דרך החשיבה והפעולה של השיטה. נשים החוות התקשויות במהך ההריון מוטב שיתנסו בשיטת פאולה רק לקראת החודש התשיעי. בכל מקרה חשוב לא להמשיך ולתרגל אם חשים התקשויות כלשהן במהלך התרגול. בדר"כ די בהפסקת התרגול להפסיק את ההתקשויות.
תרגילים מתחום שיטת פאולה לתקופת ההריון: הראשון בהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן. תרגיל שני בחשיבותו-לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ולהרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בינה לבין אצבעות כף היד. תרגיל שלישי: כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. עדיף להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הנוספות להמשיך באופן ספונטני בגוף וכעניין משני.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש (נשים רבות מכירות את התרגיל שלא בשעת לידה באופן המדגיש את הצורך בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. במצב זה חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב או להצמיד בכל יד בנפרד את הבוהן לאצבע.) בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם אלא להעזר בו לנשימה ושחרור ללא כיווץ הספינקטר הקדמי. תרגילים נוספים היעילים בשעת לידה: לקידום הלידה מתאימים כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי. כיווצים קלים של העיניים שהוזכרו קודם. תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעידוד תנועה של האגן הם:אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך. תרגיל זה יהיה יעיל גם כפתיחה של הפה בלבד להפגת כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים. דרך נוספת לבצע את התרגיל היא השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני פתיחת הפה.
שיקום רצפת האגן לאחר לידה הוא נושא ארוך ומורכב ויש לזכור שטיפים הניתנים בכתב לא יכולים להחליף עבודה טיפולית במקרה של נזקים והחלשות ניכרת. חשוב לציין שכל התרגילים שהוזכרו קודם לכן ובמיוחד-כיווצים קלים של העיניים, ש ארוך וכיווצים של הספינקטר הקדמי יקלו על כאבים באזור רצפת האגן ויזרזו את החזרת האברים למקומם. זאת במיוחד אם האם הטרייה מצליחה לשלב את התרגילים בזמן ההנקה.






1. Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22

תחומי ההשפעה של שיטת פאולה

מכלול השיבושים האפשריים ברצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן. חולשה במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול : עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים :כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.
בהריון, כתהליך הכנה ללידה ואחריה, וכן הקלה בבעיות נלוות להריון מתחום כאבי הגב ומערכת העיכול,

טיפול בילדים בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה. סגנונות העבודה: פעילות המשלבת משחק תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע. מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים. תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעת

שלבי החיים והעזרות בשיטת פאולה למניעת בעיות הקשורות בהם

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שבגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. ולכן כאשר נחלש אחד השרירים הטבעתיים או השתבשה פעולתם של אברים פנימיים. יוחזרו השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים. אלא שלא תמיד ניתן ורצוי לעבוד "מרחוק" ולא תמיד הכיווץ וההרפיה הם עיקר התהליך, לעתים צריך לאתר את הקושי בהפעלת האזור הרלוונטי וביצירת קשר עם המקום, ולהעזר בהפעלה ישירה, בשינוי צורות ההחזקה של הגוף בזמן התרגול או בכיווץ בו זמני של מקום נוסף שמאפשר ביתר קלות לחוש את המקום שבו דרושים חיזוק או הרפיה . הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם נחשבים ל"סוד שבשיטה" או במילים אחרות לאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. קשרים אלו מתבטאים כאשר בתהליכי תרגול בשריר טבעתי אחד מצטרפים גם שרירים טבעתיים אחרים, לעתים במקום שבו דרוש הטיפול יותר מכל ולעתים בכמה מקומות. "סוד" אחר הקיים בשיטה הוא הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדר"כ רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ואילו בתרגול שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לאיזון כללי כמו יציבה, הרפיה, פתרון בעיות גב או שחרור מכאב, שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה. סוד מסוג נוסף הוא קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים המחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות. לדוגמה: במעקב גניקולוגי ניתן לראות עלייה במיקומו של הרחם לאחר טיפול בשיטה אם קודם לכן אובחנה צניחה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים בבעיות נשימה או ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת אך עם הוכחות ברורות. (אחת ההוכחות המעניינות נצפתה במעקב אולטרסאונד אצל אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את כיווצי הרחם.)

כאשר מדובר בתרגול להפגת כאב או לבעיות גב ושלד יש צורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של הגוף. לדוגמה בספרה של פאולה גרבורג מייסדת השיטה מוזכרים תרגילים סטטיים כלומר תרגילים שבהם הנחת הגוף באופן שמאפשר פעילות בצד אחד בלבד של הגוף גורמת לשחרור הצד שנוטה להיות מכווץ ומאומץ באופן קבוע. במקרים שונים של כאבי שלד גב וגפיים הריכוז בתנועות קטנות ביותר של אצבעות הידיים או השקעים בכפות הידיים, הרגליים ובעמוד השדרה מאפשר רגיעה ושחרור.
רבות נכתב על דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום שהשיטה מזמנת אך פחות על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים ועוד פחות על ריכוז גופני והשפעתו על רגיעה וריכוז מחשבתי. גם המונוטוניות הדרושה בתרגול וגם המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. לדוגמה כיווץ לסרוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או האגן מקבלות העיניים תפקיד חדש ואף מתפקדות אחרת. מובן שגם תהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת.
מדוע תרגיל כזה חשוב כשלעצמו ובמה הוא משפיע על תפקודי הגוף האחרים? התרגיל מדגים אפשרות לתנועת רוטציה המשחררת בו זמנית את שני צדי הגוף ומאזנת הבדלים בינהם כאשר לא השרירים החלשים או המקוצרים הם הפועלים אלא מקומות אחרים בגוף מייצרים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מאשר זה שיכול לקרות בהפעלה ישירה. עצם ההיכרות עם חשיבה חדשה על הגוף כמו במקרה הנ"ל המזמן הפעלת הגוף כשני צדדים שעמוד השדרה יכול לפצלם בחשיבת האדם על חלוקת גבו או יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד שיוצר מעין "עמוד שדרה קדמי". שינוי חשיבתי כזה יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש. גם ההעזרות בלשון לאיזון הצדדים (דבר שהורים רבים מבקשים מילדם הלומד לגזור במספריים שלא לעשות בעוד הוא משתמש "נכון" באינסטינקטים הגופניים) מספר על היכולת ללמוד כישורים לא מוכרים של הגוף באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים במצבים מגוונים יכולים הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.
ניתן להתאים את התרגול של שיטת פאולה והשימוש הקבוע בה לשלבי החיים על פי הצרכים הייחודיים של גילאים שונים, בנוסף לחלוקה של פעילות והשפעת השיטה במסגרת שלבי החיים מתתבקשת גם הפרדה בין צרכים של גברים לצרכים של נשים, השלבים שיתוארו להלן מתארים את הייחודי לשיטת פאולה ביחס לשלב וצרכיו. לדוגמה בשלב הינקות כלומר מרגע הלידה ועד שנה המגע בהשראת שיטת פאולה יכול לעודד את פעילות המעיים הרדומה בשבועות הראשונים, לסייע לפעילויות המציצה המלאות ע"י מגע המעודד כיווצים מלאים יותר של השפתיים או ליכולת האם ליצור קשר עם תינוקה ע"י מגע והפעלה.
שלב הפעוטות המקובל כנורמטיבי בין שנה וחצי לשלוש ייחודי לשיטת פאולה בגלל הצורך לעודד גמילה מחיתולים ע"י מגע מרחוק בשונה מהלמידה ההתנהגותית שמוכרת לרוב ההורים. בשלב הילדות, בין גיל שבע לעשר ההתערבות של שיטת פאולה יכולה להיות רלוונטית בהקשר של עיכוב התפתחותי או מחלות כמו אסטמה, תופעות כמו היפוטוניה או הפרעות שגרתיות בדרכי העיכול. בגיל ההתבגרות אצל בנות בכלל ורקדניות בפרט דרושה תמיכה בתהליכי צמיחה כמו איזון בין צדי הגב ושימוש נכון בשלד.
בגילאים שבין עשרים לארבעים ההפרדה בחשיבה בין גברים לנשים היא הכרחית להוציא את ההפרעות במערכת העיכול, הטיפול בכאב ובכאבי גב. שכן אצל נשים בנות עשרים עד ארבעים חלק נכבד בהגדרת הגיל וצרכיו קשור להכנת הגוף ללידות, באפשרות לקצר משכי לידה ע"י שיטת פאולה ובשיקום לאחריהן, הדבר נכון גם לגבי גיל המעבר אצל נשים. לעומת זאת הכנה לזקנה רלוונטית אצל בני שני המינים (משישים ומעלה) וגם מודלים של פעילות עם קשישים.
תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה:

רצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.

חולשת שרירי רצפת האגן ואפשרויות הטיפול בה

נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות ותופעות גיל המעבר. מחקרים מראים שבין 20-25% מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים עד 40% ויותר מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן.
רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה מסיבות לא מובנות וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. הסקרים מראים טווח של ארבעים ושניים עד מאתיים וארבעים חודשים בין אבחון הבעיה לטיפול בה. החלשות חלקית של תפקוד רצפת האגן בדר"כ מבשרת על החלשות רחבה ומגבילה יותר עם השנים במקרה שהבעיה לא מטופלת. מה גם שבגיל המעבר חלה החרפה שלעתים מחייבת טיפולים ניתוחיים, אלו אינם מחליפים את שיקום רצפת האגן אלא צורכים השלמה כמו שיטת פאולה.
אחת הדרכים שאני מאמינה בה ומטפלת באמצעותה היא שיטת פאולה. זוהי דרך פשוטה ולא פולשנית להתמודדות עם הבעיה. שיטת פאולה משקמת את רצפת האגן הרפויה אך היא משפיעה גם על מערכות נוספות בגוף ולכן לטיפול באמצעותה ערך מוסף.

מהי שיטת פאולה?
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ומתייחס גם לחלקי הגוף האחרים שאינם שרירי רצפת האגן. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בטכניקות ייחודיות תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן כחלק מתהליך הריפוי והשינוי נחוצים משום שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שנוצר בדרך זו מעורר שרירים נוספים והגוף כולו מושפע מפעולת השריר המכוונת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים.

באלו תופעות מטפלת שיטת פאולה?
חולשת רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן שיבושים במערכת העיכול בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.
נשים במצבים שונים.
במצבים של : מתח נפשי, קושי בהרדמות, הפרעות תפקוד שונות, עצבנות, חוסר ריכוז, שחיקת שיניים וכאבי לסת. שיקום לאחר אירוע מוחי. אזון דיספרופורציה בין צדי הגוף והקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.

תגובות גופניות ונפשיות הנלוות לתרגול שיטת פאולה

יש המוצאים את שיטת פאולה קרובה למדיטציה בעקבות השילוב בין התנועה הגופנית המונוטונית והצורך המחשבתי להתרכז בפעולה הזו. ויש שעצם היכולת לארגן את עצמם ואת גופם ללא עזרה חיצונית לרגיעה, לשחרור מכאב או ממתח, או הכנת הגוף לפעילות אחרת גורם להם הנאה. גם העיון בפרק על הפיהוק יכול לתאר במבט מעשי את הקשר בין תרגול פאולה לבין הנאה שכן הפיהוק הוא סוג של פורקן וגם אם הפיהוקים נלווים לתרגול באופן לא מתוכנן ואינם מיועדים ליצירת פורקן הם משפיעים על הגוף משום שכאשר הם מתרחשים מתעוררות בגוף תגובות כמו שינוי מיקום העורף והצואר, שינוי איכות הנשימה או צורת המונחות של הגוף. אחד התחומים המרכזיים בהבנת השיטה (הקשור גם להנאה ולעניין גופני) הוא התגובות הנלוות, כלומר גילוי עצמי של הקשרים בין שרירים טבעתיים שהופעלו מתוך כוונה ומחשבה לבין תגובות נלוות של שרירים אחרים או שינויים במצב התנוחה הכללי של הגוף שנובעים מתגובות ספונטניות של הגוף. עצם הפעולה של קשרים אלו במהלך התרגול מסב הנאה גם למתחילים וגם למנוסים בשיטה. עניין זה גם תואר בהרחבה באופן ססטמתי במאמר המסביר את העיקרון הריפויי והמכני של השיטה, לטענתה של שלומית יום טוב (מורה לשיטת פאולה) התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות שמופיעות במקום אחר בגוף בקשר הדומה לתנועת מטוטלת. לקריאת המאמר ראה:
Sphincter (ring muscle) gymnastics for spinal cord injured and spinal cord transected patients.
Yom-Tov S.
מקצת מההפרעות התפקודיות ששיטת פאולה מטפלת בהם ניתנים למניעה, הקלים והפשוטים שבינהם הם: הכנה ללידה, תחזוקת גב ושלד גם לסובלים מכאבי גב כרוניים וגם לאלו שכאביהם קשורים באורח החיים שלהם או בהעדר מודעות להשפעת אורח החיים על מצבם הגופני. ולעתים גם אסטמה. הכנה ללידה על פי שיטת פאולה יכולה לקצר את משך הלידה, להביא ליותר התכווצויות ולמנוע את האפשרות לנזקים ברצפת האגן לאחר הלידה. אנשים שסובלים מכאבי גב כרוניים ישמרו על תחזוקה קלה ועצמית אם תרגול פאולה יעשה כדי לשמור על תנועתיות נכונה או מיד במצבים שבהם מתחיל כאב. גם אם עברו ניתוחים או טיפולים קצרי טווח כמו דיקור. אוסתאופטיה וכירופרקטיקה המשכיות המצב התקין תתאפשר להם ללא עזרה חיצונית לאחר טיפולים אלו אם קיבלו סדרת שיעורים בשיטת פאולה. ולבסוף-טיפול באסטמה המוכרת יותר כתחום של גיל הילדות אך קיים בכל הגילאים, החשיבה בהקשר של פאולה על אסטמה כמניעה היא משום שעיקר הפוטנציאל של השיטה אינו בשעת התקף אלא כדי לרווח את משכי הזמן שבין ההתקפים.
על פי גילאים ושלבי החיים מוטב לחשוב על מניעה בשלבים הבאים: תרגול שיטת פאולה לפני גיל המעבר יכול למנוע את תופעות ההחלשות שקשורות בשינויים הורמונליים אם כי אלו מתרחשות יותר אצל נשים שכבר חשו קודם מידה מסוימת של החלשות שנוטה להתחזק עם גיל המעבר.
כחלק מכלל הפעילויות התנועתיות שמעכבות סמפטומים של זקנה כדאי להכיר את הייחודי לשיטת פאולה ולראות בה אופציה לתרגול עצמי יום יומי הדרוש מגיל שישים ומעלה לכל אדם כדי לתחזק את הגב ללא מאמץ ולמנוע נזקים נלוים למיעוט תנועה, לשמור על איזון בין צדי השלד, למנוע נטייה לשיבושים במערכת העיכול ועוד ועוד.

חיזוק הגב והשלד לאחר גיל שישים

ההתייחסות המיוחדת לפעילות לאחר גיל שישים מיועדת לאנשים המעדיפים לעבוד בישיבה או עמידה משום שאינם חשים בנוח בעבודה בשכיבה מסיבות שונות. זהו אחד מאפיוני הגיל והוא שייך בדר"כ לתגובה לתופעות אחרות שאינן בהכרח מתחום הגב. התרגול בשיטת פאולה נותן מענה לאנשים אלו כי לא פעם ההתנסות בסחרחורת, פחד מכאב או משינויים בלחץ הדם גורמת לאדם להמעיט בפעילות. מי שינסה לתרגל בישיבה ימצא שהוא מגיע לעלייה הדרגתית ביכולות התנועה שלו והחשוב יותר הוא שלעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה.
רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו הישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב והרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול. דוגמאות לתנועות קטנות הן: הרחקת השכמות והכתפיים ע"י הנחת הזרת מעל לקמיצה כשגב היד מופנה אל הרצפה. תרגיל זה מעודד תנועה של הגב המסייעת גם לפתיחת הכתפיים וגם להצמדות הגב העליון אל משענת הכסא. ניתן להניח לקיפול האצבעות ולחזור לעשותו במרווחים הנראים למתרגל, או לחילופין לאחוז את האצבעות זמן ממושך ולצרף פעילות קלה אחרת כמו כיווצים קלים של העיניים כך שהכיווצים יעודדו תנועה בצואר. דוגמאות לתרגול של תנועות קטנות הן: אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) באופן המאפשר שחרור כתף מכווצת או כואבת. דרך תנועת האצבעות.
תרגילים נוספים המתאימים לפעילות בישיבה ויכולים להגדיל את טווחי התנועה ולמנוע קיבעון מסוגים שונים: כיווצי ספינקטר אחורי בקלות תוך מתן מקום לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שתיווצר מעין תעלה היכולה לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ומעבר למצב ללא עיפרון.
תרגילי עיניים כמו הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הראש בעקבות המבט יכולים להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר בעקבות המבט לפי יכולת ההצטרפות של הראש למבט. התרגילים מתאימים כולם לעבודה בישיבה ומעודדים חופשיות של הצואר והעורף הנוטים להתקבע בלי שנהיה מודעים למצב הקיבעון.
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים, לדוגמה הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, תנועה לסרוגין ממצב שהעקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות של מצב שהבהונות נלחצות והעקבים מתרוממים. מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים. ותנועה מתוך שקעי כפות הרגלים בין אם בעזרת גלגול כדור קטן או ע"י נגיעה בשקע וניסיון להמשיך את ההרגשה במקום.
הייחודיות של תרגילים אלו שהם מזמנים לאדם אפשרויות תנועה מתמשכות באופן עצמאי וללא תלות במקום, בזמן או בגורם מפעיל ועל כן חשוב כל כך ללמדן ביסודיות.

הגב וצרכיו מנקודת המבט של שיטת פאולה

כאבי גב הינם תופעה רחבה של תופעות פיסיולוגיות ותוצאה של שילובן עם אורח חיים מודרני. אין פתרונות פלא לכאבי גב, ברוב המקרים ארגון הגוף לתנועה באופן שונה מזה שהאדם רגיל לו ע"י למידה של אחת השיטות השייכות להגדרה "תרפיה מנואלית" מביא לשינוי לטובה במצב הגב עד לפתרון מלא של תופעות הכאב. הטיפול בשיטת פאולה נכלל בקבוצת התרפיות המנואליות כלומר התנועתיות. הוא מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף. השרירים הטבעתיים מטבעם נוטים לפעול יחד כאשר מדובר בגוף שפעילותו תקינה. תהליך השיקום כולל טכניקות ייחודיות המעודדות את החזרת הגוף לנטייה טבעית זו תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן הם חלק מתהליך הריפוי והשינוי. השרירים הטבעתיים מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו כמו באפקט המטוטלת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. ולכן התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים. בתחום הבעיות והכאבים אורטופדיים יש לפאולה השפעה ייחודית באיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף, בהקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף. נושאים אחרים שיש בהם תוצאות יפות הן פריצות דיסק, קיפוזיס, סקוליוזיס, וארגון הגוף לשימוש נכון ברצפת האגן באופן המונע נזקים בזמן הריון או שינויים גופניים שונים.
דוגמאות לתרגילים המתאימים במיוחד לנשים הסובלות מכאבי גב תחתון:
1) הרמת שפה אל האף, מומלץ לנסות תחילה את התרגיל בשכיבה ע"י ניסיון להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה והאף תוך דחיפת השפה התחתונה כלפי העליונה. לאחר שמנסים את התרגיל עם עיפרון מנסים ללא עיפרון או מול הראי. אם מבצעים את התרגיל תוך כדי נהיגה חשים שהעורף נוטה לאחור בניגוד לנוהג הרווח בזמן נהיגה לאמץ את הצואר קדימה. במקרה שרוצים לשלב את התרגיל עם טיפול בחולשת גב תחתון מומלץ לעמוד בעמידת שש כאשר הידיים מונחות פרושות על הרצפה מתחת לכתפיים. הרמת השפה אל האף תוביל את הראש ותקמר את הגב, עזיבת השפה תגרום להישמטות הגראש ולקימור הגב. ניתן לעזור לתנועת הגב ע"י כיווץ הסוגרים, כיווץ קדמי בזמן הרמת הראש ואחורי בזמן הורדתו,
2) גלגול כפות הרגליים ממרכז כלפי חוץ כלומר כאשר הגוף נשען לסירוגין פעם על הקווים החיצוניים של הכפות ופעם על הפנימיים מעודד בוזמנית שחרור של הגב ואפשרות לכיווץ לסירוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי.
3) כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי (הגדרה של שני הסוגרים הקדמיים) באופן המאפשר לגב מעברים בין היצמדותו למזרון להרפייתו שלא מתוך השרירים המופעלים באופן רגיל.
תרגילים המיועדים להפעלת השלד והגב

1. יד יד-אגרוף ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים, התרגיל יכול להתבצע בתנוחות שונות כולל עמידה וישיבה, כאשר מתרגלים אותו בשכיבה כדאי לא להתמיד במיקום שנמצא לידיים בהתחלת התרגול אלא לחפש את המיקום שמסייע לגב להיצמד אל הרצפה, תשומת הלב להשפעת התרגיל על הרוטציה בין צדי הגב וההיצמדות השונה של שני צדי עמוד השדרה יכולה לעודד את המתרגל לשנות את המיקום שבו התחיל וכן לשנות את כיוון הנחת כף היד.
2. רגל רגל-בדומה לתרגיל יד יד לנסות לסירוגין להרחיק את אצבעות הרגליים זו מזו ברגל אחת בעוד הרגל האחרת נסגרת בתנועה דמוית "פוינט" בריקוד או במעין הרגשת אגרוף.
3. הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן-בשונה מהתרגיל הקודם תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה. התרגיל מסייע לכיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי כאשר יש צורך לפתח שליטה בספינקטר הקדמי. וכן מעודד כיווץ לסירוגין של צדי הספינקטר הקדמי.
4. הרחקת בהונות ועזיבה-פתיחה חוזרת ונשנית של האצבעות וכף הרגל בעזרת הרחקת האצבעות.
5. יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. לחיצה קלה ומתמשכת של שקע היד האחרת תוך החלפת היד הלוחצת מומלצת בכל מצב. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר.
6. החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים-תרגיל המיועד בעיקר לשחרור הגב והאגן, חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ולא לשלב את האצבעות. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור

שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי ע"י חוקרים ובו הגוף ממשיך מעצמו באופן ספונטני כיווצים במקומות שונים, הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון ע"י המחשבה במקום אחר בגוף שאליו לא כוונה כל חשיבה או ניסיון להפעלה. לעתים קורה הדבר על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה. דוגמה מעניינת היא תרגיל הנקרא "ידיים על העיניים" שבו מתבקש המתרגל לאחר שעייף מהתרגיל שבו התרכז להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח והכפות תונחנה ללא לחץ על העיניים. במצב הנ"ל ממשיך התרגיל להתקיים בגופו של המתרגל ללא כל הכוונה מחשבתית אך באופן אחר מבחינת קצב ההתכווצויות וצורתן או במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו נחשבת לאחד הדברים המרכזיים גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן וגם משום שבדר"כ מדובר בעבודה עם מקומות המתפקדים באופן ספונטני והחזרת תפקודם למצב המקורי עדיף שתתרחש דרך הספונטניות.
למרות שהתנועה הספונטנית היא המפתח לשינוי בתחומים רבים ששיטת פאולה מטפלת בהם בתחומי הגב והשלד יש לה חשיבות משנית בהשוואה לחשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות ושונות ועל כן עדיף להזכיר רק את הפשוטות שבהן כמו שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים שלא מתוך אי נוחות אלא בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שתנועת הגב או האגן נותנת בתנועותיה לתרגיל המודע שעניינו כיווצי ספינקטר קדמי או אחורי, הצטרפות כיווץ או אגרוף או תנועה באחת הגפיים כאשר הגוף מכוון לתרגילי רוטציה בין שני צדי הגב. תנועה בו זמנית של ספינקטרים אחרים כאשר התרגיל המקורי כיוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד. ועוד.

כאבי גב בהריון-כיווני הטיפול של שיטת פאולה

כאבי גב במהלך הריון יכולים לנבוע מסיבות רבות, ביניהן: נטייה קבועה של הגב התחתון לשקע עמוק המשפיע על מיקום האגן ומחריף בגלל חלוקת המשקל הבעייתית על הגוף בזמן הריון. זווית החזקה קבועה של הגב הגורמת להחלשות ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים עלולה להחריף בהריון וגם החלשות של שרירי רצפת האגן המשפיעה על צורת ההחזקה הכללית של השלד והגב היא אחד ממקורות הכאב בגב התחתון,חיזוק שרירי רצפת האגן כהכנה להריון ובמהלכו נחוצים לרוב הנשים. תרגול של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן יגמיש וישחרר את יכולת ההפעלה של האזור החשוב ביותר להריון וללידה ויעלה את רמת הרגישות והשליטה בו. מקצת מיכולות השליטה של נשים ברצפת האגן נחלשות עקב ההריון וקשה להביאם לידי תפקוד נכון. תרגול בשיטת פאולה יסייע להפעלתם של שרירי רצפת האגן על ידי העזרות בשרירים טבעתיים באזורים נוספים בגוף כמו שרירי הפנים או הידיים. התרגול יעלה את איכות הכיווץ והשליטה באזור רצפת האגן על תפקודיו השונים. יקל על כאבי הגב ואחר כך גם על הלידה. השינויים העוברים על רצפת האגן: החלשות, התרופפות, התרחבות וצניחות מביאים לעתים לנזקים בלתי הפיכים, אלו יכולים להימנע על ידי תרגול בשיטת פאולה.
התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים. מתוך גישה זו תהליכי התרגול, החיזוק והשיקום של רצפת האגן על פי שיטת פאולה כוללים גם התייחסות לשיבושים במערכת העיכול, לבעיות וכאבים אורטופדיים ולעתים אפילו לאיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף והקטנת הנזקים הנגרמים במהלך הריון, במצבים של מיעוט או חוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.
דוגמאות לתרגילים המתאימים לחיזוק רצפת האגן ודרושים במיוחד לנשים הסובלות מכאבי גב תחתון:
• הרמת שפה אל האף, מומלץ לנסות תחילה את התרגיל בשכיבה ע"י ניסיון להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה והאף תוך דחיפת השפה התחתונה כלפי העליונה. לאחר שמנסים את התרגיל עם עיפרון מנסים ללא עיפרון או מול הראי. אם מבצעים את התרגיל תוך כדי נהיגה חשים שהעורף נוטה לאחור בניגוד לנוהג הרווח בזמן נהיגה לאמץ את הצוואר קדימה. במקרה שרוצים לשלב את התרגיל עם טיפול בחולשת גב תחתון מומלץ לעמוד בעמידת שש כאשר כפות הידיים מונחות פרושות על הרצפה מתחת לכתפיים. הרמת השפה אל האף תוביל את הראש ותקמר את הגב, עזיבת השפה תגרום להישמטות הראש ולקימור הגב. ניתן לעזור לתנועת הגב ע"י כיווץ הסוגרים, כיווץ קדמי בזמן הרמת הראש ואחורי בזמן הורדתו,
• כיווץ הסוגרים הקדמיים הקרויים בשיטת פאולה ספינקטר קדמי תוך הרמת הרגליים אל קיר בתוספת דחיפת הקיר ובזוית של תשעים מעלות בין הישבן לברכיים מאפשר לכווץ בקלות וביעילות את הסוגר ולחזקו בלי מאמץ לגב או מתיחה לא נכונה שלו.
• גלגול כפות הרגליים ממרכז כלפי חוץ כלומר כאשר הגוף נשען לסרוגין פעם על הקוים החיצוניים של הכפות ופעם על הפנימיים מעודד בו זמנית שחרור של הגב ואפשרות לכווץ לסירוגין את הספינקטר הקדמי והאחורי.
• דחיפת הירכיים זו כלפי זו ללא כוח יכולה לשלב בין הצמדת הגב לפעילות קלה של הספינקטר הקדמי.
התרגילים הבאים מעודדים גם רוטציה בין צדי הגוף וגם צורות הפעלה שרובנו אינם רגילים לה:
• כיווץ עיניים צד צד, כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת ולסירוגין העיניים מתחלפות בתפקידים. אנשים רבים מתקשים בתרגיל בתחילה אך הולכים ועולים ביכולתם לעשותו ככל שהם מוצאים דרכים עקיפות לעזור לעצמם, לדוגמה דחיפת העין המתכווצת בעזרת צידי הפה כלפי העפעף התחתון לסירוגין, מלמדת את האפשרות להתחיל את התנועה ממקום אחר מהרגיל,
• כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים מתאפשר ביתר קלות לאחר שלומדים שליטה מסוימת בכיווץ לסירוגין של העיניים. התרגיל מאפשר לכווץ את הספינקטר הקדמי כאילו גם לו יש שני צדדים, בין אם בעזרת חשיבה אודותיו כמו לגבי העיניים או בעזרת מניפולציות אחרות. אם הכיווץ המחולק של הספינקטר נעשה מתוך המשיכה הדמיונית של העיניים כאילו חוט דמיוני בין העין לספינקטר מושך אליו באותו הצד את כיווץ הספינקטר מתעוררת לעתים תנועה מצד לצד כדי לעזור לאגן לבצע את הקישור בקלות. כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים יכול להיעשות גם מתוך תנועה לסירוגין של כפות הרגליים, ע"י הרמת העקב ולחיצת הבהונות אל הרצפה בכל רגל בנפרד יכולה הירך להידחף כלפי האגן כך שכיווץ הספינקטר הקדמי בצדה של הרגל המתרוממת יהיה חזק יותר מכיווץ כלשהו שיתרחש בצד האחר. כמו כן ניתן לעזור לתרגיל זה בתנועות מכוונות של כל האגן פעם כלפי צד אחד ופעם כלפי האחר. ניתן גם לבצע את התרגיל תוך החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים ומשיכת הברך בצד העין המתכווצת כך שכל פעם צד אחר נצמד אל המזרון.
• אגרוף לסרוגין של כפות הידיים תרגיל שמוכר מדרכי התעמלות רבות אך נעשה שונה כאשר הוא מבוצע באיטיות תוך הקפדה על הרחקת האצבעות ומתיחת כף היד ככל שניתן. תרגיל זה יכול גם לעזור למתקשים בכיווץ "צד צד" של העיניים, אם מניחים את הידיים לצדי הראש ומכווצים את העין בצדה של היד המתאגרפת תוך הטיה קלה של הראש.
• הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים, תרגיל זה מתאים יותר להתחיל בשכיבה על הגב ברגליים ישרות, הצמדת האצבעות אלו לאלו בכל יד בנפרד מעודדת תגובה בספינקטר הקדמי ובגב התחתון אם היא נעשית כאשר כף היד מופנית אל הרצפה. הרחקת האצבעות תעשה במצב מנוגד כלומר כשגב היד מופנה אל הרצפה. התרגיל מזמן היצמדות של הגב העליון במצב האחרון אך חשובה תשומת הלב לשינוי המיקום של הזרועות שכן לעתים הפתיחה מעודדת הצמדות והארכה של הגב רק בגובה מסוים שבו מונחות הזרועות על גבי הרצפה.

שימוש במניפולציות פיסיולוגיות בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת ברובה על עבודה מרחוק, כלומר הפעלה של הגוף דרך שרירים טבעתיים חזקים כדי לעורר פעולה ספונטנית או יכולת הפעלה ישירה של שרירים טבעתיים חלשים. מקצת מההפעלה מרחוק קשורה במגע בהשראת שיטת פאולה, זה לעולם לא יתרחש במקום הפגוע ובודאי שלא בסוגרים עצמם אלא בסביבתם או בשרירים הקשורים אליהם.
המושג "מניפולציות" במאמר זה מכוון לכמה סוגים שונים של הנחת ותנועת הגוף: המניפולציה הפיסיולוגית הבסיסית היא לעולם נקודת המוצא כלומר אופן החזקת הגוף שבו מומלץ להתחיל תנועה או תרגיל מתוך הנחה ששינויים הן בהחזקת הגוף והן בדרך ביצוע התרגיל יחולו בהמשך בצורות שונות הדרושות לפרט. הכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול.

אחד התחומים המרכזיים בהבנת השיטה (הקשור גם להנאה ולעניין גופני) הוא התגובות הנלוות, כלומר גילוי עצמי של הקשרים בין שרירים טבעתיים שהופעלו מתוך כוונה ומחשבה לבין תגובות נלוות של שרירים אחרים או שינויים במצב התנוחה הכללי של הגוף שנובעים מתגובות ספונטניות של הגוף. עצם הפעולה של קשרים אלו במהלך התרגול מסב הנאה גם למתחילים וגם למנוסים בשיטה. עניין זה גם תואר בהרחבה באופן סיסטמתי במאמר המסביר את העיקרון הריפויי והמכני של השיטה, לטענתם של שלומית יום טוב (מורה לשיטת פאולה) וגולני, התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות שמופיעות במקום אחר בגוף בקשר הדומה לתנועת מטוטלת . מאחר שאחד העיקרים בשיטת פאולה הוא להביא להפעלה עקיפה של האיבר החלש או הפגוע תכוון המניפולציה לחיפוש הדרך הקלה ביותר למטופל להגיע לתגובות נלוות כפי שמתואר כאן. למרות שלפי עיקרי השיטה המניפולציה הראשונה בחשיבותה היא התמדה בתרגיל על פני משך זמן התפתחו עם הזמן מניפולציות הקשורות בצורות שונות של החזקת השלד.
אחת הדוגמאות לכך שאופן החזקת הגוף לצורך ארגון תנועה או תרגיל הם מניפולציה פיסיולוגית קשור בשינוי היכול לחול בגב ובכתפיים באמצעות צורת ההנחה של אצבעות הידיים. מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. במצב זה כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים יאריכו את העורף וירחיקו את השכמות שו מזו. אופני הנחת הידיים והחזקת האצבעות הם המניפולציה העיקרית אך הוספת כיווצי העיניים מאפשרת גם תנועה דינמית בנוסף לתנוחה הסטטית, השילוב בין הסטטי לדינמי מאריך את השקע שבצואר ומרחיק את השכמות בו זמנית.

סוג אחר של מניפולציה קשור בהכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. לדוגמה בתרגיל שעיקרו הפעלת הספינקטר הקדמי והאחורי תוך כיווץ לסירוגין של שניהם ניתן להציע לתלמיד להניח את כפות הידיים כלפי הרצפה בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי ואת גב היד להפנות אל הרצפה בזמן כיווץ האחורי. שתי התנוחות מקלות על ההפרדה משום שהן מארגנות את השלד באופן המתאים להפרדת הכיווצים.
הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול. היא המניפולציה הבסיסית ביותר של שיטת פאולה. במצב שקדם ללידה גילתה פאולה כי הנחת הידיים על העיניים מזרזת את הופעת הצירים והורדתן מאיטה אותם. מהתנסות אישית זו נגזרה ההצעה לשים ידיים על העיניים בזמן שהמתרגל/ת חשים שאינם יכולים להמשיך בתרגול. ולעתים הפניית המורה לסיים כך תרגיל מכוונת למצב הנ"ל. הפעולה הזו מובנת לא פעם כמנוחה אך בעצם היא מייצרת בגוף המשכיות עצמית של התרגיל בין אם באופן דומה לתרגיל שהתקיים מתוך רצון ובין אם באופן אחר.