הרטבת ילדים וטיפול בשיטת פאולה

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכמו כן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. אחד העקרונות המרכזיים בשיטה הוא הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך התרגול. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת באופן שונה אצל כל מתרגל ובדרך כלל פונה לאזור בגוף שבו דרוש שינוי. מגע ברוח שיטת פאולה עם קבוצות אלו מיועד לנטרל את הקושי האופיני לאנשי התסמונות להתעייף מכל תנועה שהיא. מאחר שאחד האפיונים של קבוצות מבין חולי פיבאומיאלגיה והחולים בתשישות כרונית היא התעייפות בעקבות פעילות ותהיה הקלה ביותר שניתן לדמיין.

החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה כל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. מסיבה זו האפשרויות להשפיע על אנשים אלו שונה במהותה ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית. אצל חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ההתרחשות העצמאית מתלווה למגע במקום להוראה המחשבתית. קשיים רבים כרורים בעובדה שתנועה כזו מערבת התעייפות מהירה אצל חולי פיברומיאלגיה. תגובות אלו יכולות להיות נעימות ובלתי צפויות ולכן עלולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים,

הוראת שיטת פאולה משנה את מידת המודעות לגוף כולל תשומת לה לתנועות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

שיטת פאולה ופיהוקים במהלך תרגול

פיהוק הוא אחת התגובות הנלוות באופן חוזר לתרגול שיטת פאולה. בין אם מדובר בתרגילי פה או בתרגילים המיועדים להארכת הגב והעורף וגם בתרגילים המתייחסים לנשימה, שרשרת פיהוקים המתעוררת במהלך תרגול היא תגובה ספונטנית מוכרת ומבורכת  מנקודת המבט של מורים לפאולה. הצורך לפהק יכול לעלות מתוך תרגול שרירים שונים כמו עיניים, פה, ידיים וסוגרים. הוא מבטא את מצבו של המתרגל בתחום הנשימה, מצב הצואר והעורף וקיצורים בלורדוזות אחרות. הפיהוק הוא אם כן אחת התגובות הספונטניות המבורכות של הגוף במהלך תרגול השיטה, הוא נתפס כאחד הסימנים לעבודה עצמית המתחילה במקום אחד בגוף וניכרת במקום אחר ומשפיעה על איכות הנשימה, הארכת המפרקים או הרפיה של הצוואר והעורף. 

ייחודה של שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן

תרגול השרירים הטבעתיים מכוון בין השאר לשיבושים המתבטאים בשליטה חלקית בסוגרים על רקע החלשות מקומית או בעקבות שיבושים במערכת העיכול והנשימה. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה הן במהלך השיקום של רצפת האגן והן כאמצעי למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.

כאבי גב ושחרור התנועה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף נעשים מתוך הפעלה של שרירים שהקשר בינם לבין שרירי הגב אינו מוכר לרוב הקוראים, כגון: הלשון, הפה, העיניים, האגן. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כדרך לשמור על תקינות התפקוד וכאמצעי ריפויי גם יחד.

מהלך טיפול בשיתוק אחד מצדי הגוף

מהלך הטיפול: שלב ראשון-תרגול שיטת פאולה בשכיבה בשרירים הטבעתיים המצויים באזור הפנים כדי לחזק את מרכז הגוף ולשחרר מתחים בכלל וקיצורים בפרט.

שלב שני-תרגול במצבי ישיבה, הפעלת הרגליים דרך תנועת הידיים בשתי קבוצות תרגילים, תרגול של אגרוף ושחרור ותנועה חופשית של הידיים שמקורה במגע בשקעי הידיים. תנועת הידיים עודדה סגנון תנועה חדש של הרגליים.

שלב שלישי-חיזוק הגב והרגליים דרך הפעלת הספינקטרים של רצפת האגן.

שלב רביעי-תרגול במצבי הליכה תוך שילוב פעילות הספינקטרים, הפעלה של שקעי הידיים והנעה של הלשון ליצירת איזון בין צדי הגוף.

שלב חמישי- תנועה המחזקת את פעילות העקבים לצורך חלוקה של משקל הגוף באופן מלא יותר על האגן וכפות הרגלים. איזון מרכז הגוף, תרגול אסטרטגיות להפעלת אצבעות הרגליים והברך במשולב לצורך עלייה במדרגות.

דברים אלו נכתבים כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. השלבים שתוארו להלן הראו שיפור בכמה רמות: טווח התנועה של המפרקים המקוצרים התארך, הפעלת הרגל המוגבלת במצבי הליכה נעשית מתוך שילוב בין תנועת אצבעות הרגליים והברך וללא העזרות מתמדת במפרק הירך. הפעלת הספינקטרים ברצפת האגן בטכניקות שונות מעודדת גמישות יחסית של תנועת האגן והרגליים. ניכר שיפור בהליכה. 

חוקיות התנועה בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה מאפשר לחוות הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת במהלך התרגול. הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול אך באופן שונה. חלקנו מודעים לצורך לפתוח את הפה כדי לסייע לפתיחת העיניים בזמן הזלפת טיפות או לכיווץ עיניים בזמן מאמץ או כאב, לעומת זאת במהלך תרגול שיטת פאולה נלמדת הצטרפות תנועה אחת בעקבות האחרת לצרכים טיפוליים. המתרגל נעזר בתנועות הפה כדי לתרגל כיווץ עיניים או נחיריים, משנה את התנהגותו בשרותים, ומשחרר אחיזות בלתי מודעות של הלסתות בשעת לחץ. השימוש ביכולת הזו מסייע לבעיות כגון: עצירות כרונית, טחורים ופיסורה. קשיי שליטה במערכת השתן אצל ילדים. איזון צדי הפנים אחרי דלקת בעצב הפנים. עקמת,   כאבים מסוגים שונים ועוד ועוד.

למי מיועדת שיטת פאולה?

השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. מקצת מהשינוי נעשה על ידי חיזוק השרירים שנחלשו אך פעמים רבות הרקע לשיבושים הוא איבוד התחושה המדויקת. ולכן דרושים גם הגמשה של הפתחים, לימוד הרפיה וארגון הגוף לפעילות מתואמת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם.

הקלה מכאבים בחולי פיברומיאלגיה בשיטת פאולה

שיטת פאולה המכונה גם התעמלות השרירים הטבעתיים פותחה ע"י פאולה גרבורג שרופאים העריכו שחלתה במחלה ניוונית כאשר סבלה מכאבי גב כרקדנית. פאולה פיתחה את השיטה ואף הצילה עצמה מהגבלות גופניות עד גיל תשעים ושבע שבו נפטרה. השיטה מבוססת על הפעלת שרירים שתפקודם השתבש "מרחוק" כלומר בעזרת שרירים תקינים. ההנחה שבגוף בריא כל השרירים הטבעתיים פועלים במשולב משמשת לתהליכי ריפוי כאשר כיווץ והרפיית שריר תקין מפעילים שריר אחר, רחוק ממנו. מניפולציות עדינות מחדשות את יכולת ההנעה של שרירי השלד והשרירים הטבעתיים. השיטה מאפשרת ליודעיה להרפות שרירים שונים במצבי קישיון ולהעלות את הטונוס של שרירים אחרים לצרכי יציבה, שליטה בסוגרים ועוד. היתרון של השימוש בשיטה זו לחולי פיברומיאלגיה הוא בכך שהתרגול אינו כרוך במאמץ, התרגילים נרכשים בקלות והשימוש בהם נעשה זמין ואישי בעת כאב או לכל צורך אחר לאחר פרק לימוד בן שניים עשר שבועות. 

הפרדת הכיווצים בין הספינקטרים ברצפת האגן כאמצעי לחיזוק שרירי רצפת האגן

חיזוק רצפת האגן בעזרת תרגילים המשלבים את תנועת הגב, הארכת המפרקים והגמשתם נעשית בשיטת פאולה על ידי הבנה חושית של השילוב בין תנועת אצבעות הידיים, תנועת כפות הרגליים והיווצרות קשר בהמלך התנועה בין רצפת האגן לאברים אלו. תנועה כזו מזמנת לנשים הכרות חדשה עם גופן במהלך השיקום של רצפת האגן ומסייעת למניעת החלשות רצפת האגן ולחיזוקה. פרק חשוב בחיזוק רצפת האגן בתרגילי שיטת פאולה מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטר האחורי לספינקטר הקדמי. ( בגטף האישה האחורי הוא השריר שסביב פתח הרקטום והקדמי הוא שילוב בין שרירי צינור השופכה ופתח הנרתיק.) לימוד ההפרדה חשוב לשינוי הזוית של החזקת האגן. הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של ארבעים ושניים חודשים בין הופעת ההפרעות לבין פניית נשים לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג.  הסיבות לדחיית הטיפול רבות החל מקושי להתייחס לבעיה הקשורה בתחומים האינטימיים של הגוף וכלה בכך שתרגול שרירי רצפת האגן אינו תחום מעניין במיוחד בפני עצמו. תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים כגון: כיווץ עיניים, הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. תרגילים כגון הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד פעם אל האצבע והאמה ופעם אל הקמיצה והזרת בזמן הכיווץ מחדדים תחושות המסייעות להפריד בין הספינקטרים בזמן כיווץ. תרגילים נוספים המסייעים לחוש את הספינקטרים בשכיבה על הגב הם לחיצת האצבעות בחוזקה אלו אל אלו כאשר שתי הידיים מופנות זו כלפי זו לצורך כיווץ הספינקטר הקדמי, ניתן להפנות את עיקר הלחץ אל כריות כפות הידיים, פעילות המעלה את התחושות בספינקטר האחורי בצורה דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את הידיים זו כלפי זו בשורש כף היד.

ההיכרות עם מכלול של תרגילים ובעיקר עם תרגילים המפעילים את הגוף כולו ומזמנים שחרור לגב, לצואר, לגפיים ולהרגשת רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מהגוף כולו יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן לתרגילים אלו המיועדים לעבודה עצמית. מה גם שלמרות שיש  עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר.

רצפת האגן בשיטת פאולה ותנועה חופשית

חיזוק שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אפשרית כאשר התנועה משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד  ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים

טיפול בשרירי מערכת העיכול בשיטת פאולה

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות לשחרר אנשים מקבוצה לא קטנה של הפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

טיפול בכאבי גב בתנועה בשיטת פאולה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף נעשים מתוך הפעלה של שרירים שהקשר בינם לבין שרירי הגב אינו מוכר לרוב הקוראים, כגון: הלשון, הפה, העיניים, האגן. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כדרך לשמור על תקינות התפקוד וכאמצעי ריפויי גם יחד.

הקשר בין שרירים טבעתיים לשרירים אחרים יכול להישמע תמוה לעתים. הלשון לדוגמה יכולה להשפיע לטובה על מצב העורף והצואר. תרגילים המניעים את הלשון משפיעים על מיקומם של הצואר והעורף משום שהם מעודדים תנועה קלה הנעשית בעקיפין דרך שרירים פעילים בשונה מההרגל להפעיל שרירים מקוצרים. תרגיל אחר המדגים את השפעת הלשון על הגב הוא דחיפת הלשון כלפי החיך העליון. תנועה זו זוקפת את הגב העליון ומאריכה את הצואר.כשיש צורך לעודד הרפיה של הצואר מומלץ לנסות תרגיל שבו הלשון נעה מצד לצד לסירוגין ונלחצת בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון. העורף והראש מצטרפים לתנועה מצד לצד ומתארכים. תרגיל זה מתאים גם כאשר יש צורך לסייע בהנעה בלתי שגרתית של העיניים כאשר מכווצים את העיניים לסרוגין.

תנועות העיניים מצטרפת לעתים לתנועת הלשון בתרגיל המניע את הלשון סביב הפה בין השיניים לשפתיים, התגובה של העיניים יכולה להיות עפעוף לא רצוני המשחרר את החזקת האזור, (זאת לרוב כאשר העפעפיים נשארים פתוחים,) או תנועה מעגלית דומה לשל הלשון כאשר העיניים עצומות.

האדם המתרגל יניע את הצואר, העורף והגב העליון כהמשך לתרגיל. ניתן לשחרר בתרגילים מסוג זה כאבי גב מסוגים שונים. העצמאות הנרכשת בשחרור הגוף מכאבים היא יתרון חשוב המצוי בשיטה. שרירים תפוסים משפיעים לרעה על סביבתם מבחינת היקף הבעיה והשפעתה. היכולת הנרכשת לשחרר כאב לבד זמן קצר לאחר שהחל מונעת הצטברות מתמשכת של מגבלות תנועה ומצבי כאב.

אחת הדרכים המוכרות לשחרור תנועתי בעזרת שיטת פאולה נקראת "החופשי של הפאולה" תנועה אותנטית המתפתחת מתוך עמדת מוצא מסוימת המוצעת לתלמיד על ידי המורה. בחירת עמדת המוצא יכולה להשתנות פעמים רבות במהלך התרגול. תרומתה החשובה לשינוי המצב הגופני הוא כאשר התלמיד פועל מתוך גופו ולא מתוך מחשבתו. אמנם למחשבה השפעה חיובית רבה על ארגון התנועה אך לצורך שחרור דרושה לגוף תנועה נטולת הכוונה מחשבתית.

יעילות שיטת פאולה בטיפול במגבלות תנועה

המושג מגבלות תנועה מתייחס במאמר זה לקשיים בהפעלת הגפיים והגב על רקע קבוצה ניכרת של ארועים, כגון: פציעות זמניות, מחלות שרירים, מחלות כרוניות, תגובות מאוחרות לפוליו או לשיתוק מוחין ועוד

היעילות של שיטת פאולה בענין זה נובעת משילובה בדמיון מודרך ובערור התנועה דרך הנעת אברים שפעילותם תקינה יחסית. הקשר בין הידיים והרגליים מאפשר לימוד הנעת הרגליים באופנים מגוונים בעזרת תנועת הידיים. בבחירת תנועות שונות של הידיים נעשה לעתים שילוב דמיון מודרך. סגנון הדמיון תואם לסוג התנועה הדרושה. בשיטת פאולה מתעוררת תנועה חופשית במקומות שונים בגוף לאחר שהגוף מגיב למניפולציה בשקעי הידיים והרגליים, בשקעי המרפקים והברכיים ובלורדוזות של עמוד השדרה. לעתים התנועה החופשית היא חלקית אך בכוחה לעורר מודעות ותחושות קלות באברים הממעטים לנוע. התרגול של מנפולציית השקעים יכול להעשות במצבים מגוונים כגון: שכיבה, ישיבה, הליכה ועמידה. קל יותר להתוודע אליו בשכיבה אך למי שסובל ממגבלות תנועה יש צורך לתרגל בהליכה או בתנועה בהתאם להקשבה למוסיקה.

כפי שהוזכר במאמרים שונים על שיטת פאולה ייחודה בהפעלת שרירים שנחלשו באמצעות שרירים חזקים ובקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. עיקרון זה מופיע במיטבו כאשר הפעלת הגפיים שתנועתן חלקית או מקוצרת יכולה להתרחש בעזרת תנועתן של גפיים שנעות בקלות יחסית. מקצת מהתופעות הנלוות לארועים מוחיים ותאונות מתבטאות במגבלת הגפיים באחד הצדדים כגון: תנועה חלקית של יד ורגל ימין. ברוב המקרים אחד הגפיים היד או הרגל מתפקד באופן מלא יותר מהאחר. הדבר מתבטא הן בחוזקו והן בטווח התנועה או במגוון התחושות. למרות שהגפיים אינן נראות כשריר טבעתי וההסברים לתפקודם כחלק מהמערכת הטבעתית לוקים בחסר ניתן לארגן קשר בין יד ורגל ולהיפך הגפיים החזקות מבין הארבע ישפיעו בתנועתן על החלשות. תנועת אבר אחד למען השבחת תנועתו של האחר נעשית באמצעות קשרים כגון: תנועת האצבעות, מגע בשקעים בכפות הרגליים והידיים או ארגון תנועה דומה לזו הדרושה באבר שתנועתו מוגבלת. השימוש בשקעים מוסיף ממדים המשחררים את היכולת ליצור קשר בין שרירים שונים ומקלים עליה.

המכניות המצויה בגוף בתנועת האצבעות בידיים וברגליים מוכרת בכמה שיטות של תרפיה מנואלית ואילו הנעת ידיים באופן המדמה את תנועת הרגליים וארגון הרגליים לתנועה חדשה מבוססת על הקשר העצבי בין הידיים לרגליים. התנועה המזדמנת לאבר החלש יחסית נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים בהדרגה משפיעה תנועה זו על טיב התנועה העצמית של האבר המונע. 

רצפת האגן והקשר בינה למערכת העיכול

מקובל להניח כי הרקע להחלשות רצפת האגן אצל נשים הוא הריונות, לידות, טיפול בילדים ותפקודים נשיים אחרים. מאמר זה יציג אפשרויות החלשות של שרירי רצפת האגן בעקבות תפקוד לקוי של מערכות הגוף השונות. רצפת האגן מושפעת בין השאר מהתנהגותן של מערכות העיכול והנשימה. היא נחלשת עקב הכוח המופעל כלפיה מתוך הגוף עצמו, הן בעקבות הרגלי נשימה מסוימים והן בעקבות תפקוד לקוי של מערכת העיכול. היתרון של שיטת פאולה הוא בטיפול משולב במערכות אלו. הטיפול מונע המשכיות ההרגלים המחלישים ומאפשר לגוף להתארגן מחדש בכמה מערכות ולשמור על שרירי רצפת האגן במיטבם.

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילה דרך תנועת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות משחררות אנשים מהפרעות הקשורות לתפקוד מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני מתקשורת זו שבין הפתחים והשרירים שסביבם ולכן לא פלא הוא שאנשים רבים נעזרים בשיטת פאולה לצורך טיפול בבעיות שבמשך שנים העדיפו להסתיר.

התאמת שיטת פאולה למצבי חולי וקשיי תפקוד

תרגול השרירים הטבעתיים במצבי חולי מכוון לשיבושים המתבטאים בשליטה חלקית בסוגרים על רקע החלשות מקומית ולהפרעות בעקבות שיבושים במערכת העיכול והנשימה. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה הן במהלך השיקום של רצפת האגן והן כאמצעי למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.

שיבושים אחרים השייכים להגדרה מצבי חולי הם קשיי תנועה שמקורם במחלות כרוניות ונוירולוגיות, שיבושים בתפקודים של תנועת הפנים כגון: דלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור. בעיות במערכת השלד והגב, חוסר איזון בין צדי השלד ועוד.

תרגול בישיבה למניעת כאבי גב והפגתם בשיטת פאולה

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב, לדוגמה: ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודות כתיבה הדורשות ריכוז משפיע על המצב הכללי של השלד והגב.


התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיה זו. כלומר קל יותר ללמוד את תרגילי שיטת פאולה בשכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה ורק אח"כ לגזור מהניסיון האישי תרגילים שקל לבצע בישיבה בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות במהלכה. רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו אפשרות להישען אל מסעד כסא לכל אורך הגב ולהניח את הרגליים באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעים ליעילות העבודה, אך חשוב למצוא יחסי גובה שאינם מגבילים את מנח הברכיים. במצב הזה ובישיבה בכיסא שיש לו משענות יש חשיבות לתרגיל שבו אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה 
ניתן להניח לקיפול האצבעות ולחזור לעשותו במרווחים הנראים למבצע, או לחילופין כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות לקשור אותן בעזרת פלסתר. תרגילים נוספים המתאימים למצבי ישיבה הם: אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  תרגילים נוספים יכולים להיות-כיווצי ספינקטר אחורי בקלות תוך מתן מקום לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון.

חיזוק רצפת האגן והעברת התנועה של הגוף מחלקו הקדמי לאחורי

האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן? כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה.  כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה בתרגול ובתנועה חופשית חשוב  להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים לא רק על תפקודים רבים. אלא אף על יציבה, זוית החזקת האגן, תנועת עמוד השדרה ועוד. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

"עמוד שדרה קדמי" בשיטת פאולה

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם ארגון "עמוד שדרה קדמי" יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים.  תרגילים כגון העברת הכיווץ בעיניים מעין לעין ופתיחתה של האחרת, אגרוף הידיים לסרוגין, תנועות דמויות אגרוף לסרוגין בכפות הרגליים ועוד. לשם כניסה לתהליך עבודה ממולץ להתחיל  בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. לדוגמה-כיווצי עיניים, הנחת הידיים על העיניים, כיווצי פה ותרגילים בסיסיים דומים.

מרכוז הגוף באמצעות שיטת פאולה

אחד האתגרים בתרגול שיטת פאולה ובפיתוח מודעות גופנית באמצעותה קשור ביצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים לבין שרירי הפנים. ניתן לחשוב על מודעות זו כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף ומסייע להפעלת צד חלש או פגוע.  בין אם תהליך המודעות מתחיל בעזרת הדמיון והמחשבה ובין אם באמצעות תנועתיות של מערכת השרירים הטבעתיים, מתקיים בשני המקרים תהליך המקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף.