חולשת שרירי רצפת האגן-הסברים ויתרונות שיטת פאולה

הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו.  לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. תפקוד לקוי של מערכת העיכול. קשיי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן. חיזוק ושיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כולל גם שינויים בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב.

יתרונה של שיטת פאולה הוא בטיפול בכל המערכות גם יחד תוך כדי תרגול המתייחס לחולשת רצפת האגן.

התהליך הכולל מתרחש בגופן של רוב הנשים משום שמקצת מהתרגילים הנוגעים לחיזוק רצפת האגן משנים את הרגלי הנשימה. הכוונה במיוחד להרגלים הדוחפים את שרירי רצפת האגן כלפי מטה ומחלישים את התכווצותם הטבעית של שרירים אלו.

התרגול בשיטת פאולה מפעיל שרירים נוספים לאלו שההוראה המחשבתית מכוונת אליהם, כך משתנה לטובה אופן התפקוד של מערכת העיכול, צינור העיכול מקבל גירויים להתכווצויות פנימיות והדבר משפיע לטובה על בעיות כגון: עצירויות, טחורים, ונטייה טבעית לדחוף במקום לכווץ.

ההשפעה לטובה על הגב נעשית במהלך חיזוק רצפת האגן דרך התנועה של כפות הידיים והרגליים המצטרפת לתנועות הכיווץ ולימוד ההפרדה בין הסוגרים. הסברים נוספים בעניין זה יובאו בפוסט הבא

לידה בשיטת פאולה-דברים שכתבה אישה שעברה הכנה ללידה עם סמדר נבו

ראשית כל היתה לי לידה מ ד ה י מ ה , בדיוק כמו שחלמתי ודימיינתי וביקשתי לי, מוכיח את כוחו של התת מודע והדימיון מודרך.

אני נעזרתי בלידה בעיקר בתרגיל של ה ששששש שעזר לי, וכמובן נשימות, וגם שימוש בכיווצים ושחרורים ומודעות למה עובר על הנרתיק בתהליך הזה שזה מאוד חשוב. בצירים בבית עוד ניסיתי גם עוד תרגילים, אבל בעיקר הששששש. בכלל גם בנוגע לתרגילים וגם בנוגע לנשימות מה שגיליתי זה שהיולדת שוכחת הכל ברגע האמת, אז הכי חשוב לדעתי זה ללמד את המיילדת שלה או בעלה ושהם ינשמו איתה ויזכירו לה מה אפשר לעשות כרגע בשביל להפחית את הכאב.

המודעות לכך שמה שקורה לי בפה משליך על מה שקורה בסוגרים למטה היתה החשובה ביותר בעיני (גם היום אני רואה בתינוקת הקטנה שלי את תנועות הלשון ופעירת הפה ומבינה שהיא עושה קקי J).  ברגע שמבינים שאפשר לשחרר את הפה וזה ישחרר גם למטה, ולהיפך, זה עוזר מאוד.

טיפול בפיברומיאלגיה ותשישות כרונית בעזרת מגע בשיטת פאולה

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכמו כן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. אחד העקרונות המרכזיים בשיטה הוא הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך התרגול. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת באופן שונה אצל כל מתרגל ובדרך כלל פונה לאזור בגוף שבו דרוש שינוי. מגע ברוח שיטת פאולה עם קבוצות אלו מיועד לנטרל את הקושי האופיני לאנשי התסמונות להתעייף מכל תנועה שהיא. מאחר שאחד האפיונים של קבוצות מבין חולי פיבאומיאלגיה והחולים בתשישות כרונית היא התעייפות בעקבות פעילות ותהיה הקלה ביותר שניתן לדמיין.

החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה ככל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. מסיבה זו האפשרויות להשפיע על אנשים אלו שונה במהותה ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית. אצל חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ההתרחשות העצמאית מתלווה למגע במקום להוראה המחשבתית. קשיים רבים כרוכים בעובדה שתנועה כזו מערבת התעייפות מהירה אצל חולי פיברומיאלגיה. תגובות אלו יכולות להיות נעימות ובלתי צפויות ולכן עלולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים,

הוראת שיטת פאולה משנה גם את מידת המודעות לגוף וגם את היכולת לאפשר לגוף לפעול מתוך תגובות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

תנועת הסוגרים בשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק רצפת האגן

בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הן מעוררות תנועות כיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, כמו כן הם משפיעים על תנועת עמוד השדרה ועל תפקוד מערכות הנשימה והעיכול. לימוד יכולת התאום וההפרדה בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד ,כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.

הפעלת השרירים הטבעתיים משפיעה על תפקודי הגוף בתחומי המערכות הפנימיות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה וההשפעה של שריר אחד על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. כאשר אין מודעות לקשרים אלו או לנזקים העלולים להיגרם ע"י הפעלת שרירים חזקה מדי באזור הבטן ספק אם פעילות מחזקת תועיל לטווח ארוך. שיבושים בתפקוד שרירי רצפת האגן אינם רק תוצאה של לידות או שינויים הורמונליים אלא גם תוצאה של לחצים פנימיים על רצפת האגן כמו בעיות נשימה או תפקוד לקוי של מערכת העיכול. אם כיווץ וחיזוק שרירי רצפת האגן לא יכלול התייחסות לתופעות אלו ימשיך מקור החולשה לפעול בגוף. בנוסף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים להועיל רק אם נלמדת תנועה חדשה של השלד המשפיעה בין השאר על התנועה של הסוגרים,  הפעולות הכרוכות בכך הן מצב דינמי ולא החזקה.

שיטת פאולה ביום יום ובתרגול

הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד והכירות עם האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). משנים את יכולת הפעולה העצמית של הגוף.
 הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול.

השימוש ביכולת הזו מסייע לבעיות כגון: עצירות כרונית, טחורים ופיסורה. קשיי שליטה במערכת השתן אצל ילדים. איזון צדי הפנים אחרי דלקת בעצב הפנים. עקמת,   כאבים מסוגים שונים, עידוד נשימה עמוקה ושחרור מערכת הנשימה ועוד ועוד. ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם. אצל כל אדם מתחילה תנועה משולבת בין השרירים הטבעתיים בשלב שונה בתרגול בותרגילים אחרים. מקצת מהתרגילים נוטים להפעיל שרירים טבעתיים אחרים תוך זמן קצר של חזרתיות על התרגיל

 תרגילים לדוגמה

כיווצי עיניים

כיווצי נחיריים

הרמת שפה אל האף

כיווץ השפתיים כלפי פנים הפה

ערנות בנהיגה בעזרת תרגילי שיטת פאולה

ערנות נהגים קשורה לסיבות רבות, בינהן מצבו הגופני, מודעותו לשינויים באופן הישיבה ולתגובות המשתנות של גופו למצב הישיבה המתמשך. הנטייה להרדם בנהיגה קשורה לא רק למידת הערנות או העייפות הכללית של הנהג אלא גם לאיכות הנשימה, לחוסר תנועה, שעמום, חלק מסיבות אלו ניתנות למניעה בעזרת שימוש בתרגילי שיטת פאולה בזמן הנהיגה. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות למצבים רבים, בינהם: שיפור איכות הנשימה, מניעת נזקים מצטברים מישיבה ממושכת ללא תנועה, שיפור היכולת לגבי הגדלת טווח המבט ותשומת לב רבה יותר מהרגיל לשינויים כמו נטייה להרדמות. השפעות אלו יכולות לסייע במניעת תאונות דרכים ולמידתן למטרה זו יכולה להיות קצרת טווח. שרירי הפנים יכולים לשנות את צורת הישיבה והההשפעות מתבטאות דרך כמה תופעות: הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם מאפשרים הן השפעה מרחוק, לדוגמה, נשימה והן תרגול קל ומונוטוני באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו מערכת הנשימה.

 כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור המעלה את זרימת הדם ניתן להסתפק בתנועות קלות ומונוטוניות בשפתיים, בלשון, באצבעות ולהשפיע דרכם על מצבו הכללי של הגוף.

הנעה מודעת וייחודית של שרירים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מסייעת לצרכי איזון הגוף. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.

דוגמאות לתרגילים המתאימים לשילוב בשעת נהיגה, מעלים את הערנות ומשנים את צורת הישיבה הם:

·        קרוב קצות השפתיים למרכז הפה והרחקתן לסירוגין.

·        הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף. ניתן ללמוד את התרגיל שלא בשעת נהיגה על ידי אחיזת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, אחר כך מתעוררת במקום ההרגשה הנכונה ואין צורך בעיפרון.

·        כיווץ קל של הסוגרים.

·        פתיחה גדולה של הפה מסייעת להארכת הצואר אם מנסים להאריך את זמן הפתיחה מעבר לנטייה הרגילה תוך שחרור השפתיים. שחרור זה יוכל להיווצר אם פתיחת הפה תהיה פעם לאורכו של הפה ופעם לרוחבו.

הבנת עקרונות השיטה, השפעתה הכוללת על הגוף וייחודה מחייבת התנסות במצבי ישיבה, עמידה ושכיבה תוך מתן זמן לתגובות חופשיות, שאילת שאלות בעקבות ההתנסות וחשיבה משותפת. התרגילים שהוצגו כאן מתאימים לשעת נהיגה אך אינם מאפשרים הבנה של השפעת השיטה. התנסות בתרגילים יכולה לשנות את חויית הנהיגה.

התעוררות מודעות גופנית חדשה בתרגול שיטת פאולה

תנועות ותחושות מסוג חדש מתעוררות בגופם של אנשים במקומות שונים בעקבות הנעתם של מקומות אחרים. עובדה זו מעוררת את המודעות לגוף כמכלול. כמו כן מתאפשרת בעקבות תחושה זו הכוונת הגוף לפעילות ללא חשיבה.

אחת הטענות המרכזיות בשיטת פאולה היא כי הקשרים בין שרירים טבעתיים גורמים לפעולתם בו זמנית. תהליך הריפוי המתרחש בשיטת פאולה מבוסס הן על לימוד ההפרדה והן על לימוד התנועה המשולבת בין השרירים הטבעתיים, עזרה של מקום אחד לאחר מתרחשת בגוף מעצמה והיא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. לכן נדרשת  הפעלת הגוף בדרכים קונבנציונליות ופחות קונבנציונליות. רוב השרירים הטבעתיים משמשים בדרך כלל לתפקוד, לתחזוקת הגוף הבסיסית, השימוש בהם למטרות אחרות משפיע על חשיבה נוספת לגבי תחזוקת הגוף.

שיטת פאולה וחיזוק רצפת האגן

רצפת האגן מושפעת בין השאר מהתנהגותן של מערכות העיכול והנשימה. היא נחלשת עקב הכוח המופעל כלפיה מתוך הגוף עצמו, הן בעקבות הרגלי נשימה מסוימים והן בעקבות תפקוד לקוי של מערכת העיכול. היתרון של שיטת פאולה הוא בטיפול משולב במערכות אלו. הטיפול מונע המשכיות ההרגלים המחלישים ומאפשר לגוף להתארגן מחדש בכמה מערכות ולשמור על שרירי רצפת האגן במיטבם.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן

בעזרת סיבוב הרגליים פנימה והחוצה ברגליים ישרות, דימוי פתיחה וסגירת סוגרים תחתונים

בברכיים עומדות גלגול כפות הרגליים מלחיצת הקוים החיצוניים כלפי הרצפה ללחיצת הקוים הפנימיים כלפי הרצפה, אם לא מרגישים את הספינקטרים אפשר לצרף אותם בכונה, האחורי כשהקוים החיצוניים לחוצים אל הרצפה והקדמי כשהקוים הפנימיים לחוצים אל הרצפה

• כיווץ מתגבר ומתמשך של העיניים. 
• ש ארוך

תרגילים לתקופת ההריון לפי שיטת פאולה

• ידיים על העיניים

• כיווצם קלים של העיניים

• לפתוח את יד ימין ולשחרר את הכתף בעזרת שינויים בתנוחת האצבעות, היד ומיקומם

• שפה אל האף

• ש ממושכת, לנשוף את האויר תוך כדי השמעת ש אוס וכיווץ הספינקטר הקדמי או כל הספינקטרים

עקרונות שיטת פאולה והתאמתה לאנשים, לילדים ולמצבים מגוונים

.  העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, פעילות בו זמנית של הסוגרים והשרירים הטבעתיים בגוף יכול לסייע לילדים ולאנשים במצבים מרובים. לדוגמה כאשר הפעלת  הסוגרים  באזור האגן אינה מלאה או שאינה עונה על מכלול המצבים בהם נדרשת שליטה בסוגרים. בדרך כלל היכולת להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם משמשת כנקודת מוצא לחיזוק הסוגרים. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.

שיטת פאולה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומאפשר הכנה למצבי מעבר ומניעה של שיבושים האופייניים למצבי מעבר. כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים.

השיטה נחוצה במיוחד כאשר חל שיבוש בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים, בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. החזרה של הגוף לאיזון, חיזוק השרירים שנחלשו או תמיכה בתהליכי התפתחות אצל ילדים. 

הרטבת ילדים וטיפול בשיטת פאולה

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

מאמר זה מכוון להצביע על שימושים ייחודיים בזכות מגע קל בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכמו כן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. אחד העקרונות המרכזיים בשיטה הוא הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך התרגול. יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת באופן שונה אצל כל מתרגל ובדרך כלל פונה לאזור בגוף שבו דרוש שינוי. מגע ברוח שיטת פאולה עם קבוצות אלו מיועד לנטרל את הקושי האופיני לאנשי התסמונות להתעייף מכל תנועה שהיא. מאחר שאחד האפיונים של קבוצות מבין חולי פיבאומיאלגיה והחולים בתשישות כרונית היא התעייפות בעקבות פעילות ותהיה הקלה ביותר שניתן לדמיין.

החוקיות של שיטת פאולה מתקיימת בגוף עקב מגע משום שהמגע מארגן תנועה דומה כל שניתן לתרגילים. המגע ולו החלקי ביותר צפוי לעורר בגוף תנועה עצמית. מסיבה זו האפשרויות להשפיע על אנשים אלו שונה במהותה ממגע בשיטות אחרות. התגובות הנלוות, הבלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, דרושות לכל אדם ולרוב מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, עקב תנועה יזומה ומחשבתית. אצל חולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית ההתרחשות העצמאית מתלווה למגע במקום להוראה המחשבתית. קשיים רבים כרורים בעובדה שתנועה כזו מערבת התעייפות מהירה אצל חולי פיברומיאלגיה. תגובות אלו יכולות להיות נעימות ובלתי צפויות ולכן עלולה גם להתעורר בהלה או אי נוחות ממה שנדמה כהעדר שליטה מלאה בגוף, ניתן כמובן להפסיק את התגובות הנלוות בין אם על ידי הפסקת התרגיל או הורדת הידיים מהעיניים,

הוראת שיטת פאולה משנה את מידת המודעות לגוף כולל תשומת לה לתנועות ספונטניות, לא תלויות בחשיבה על הגוף. לשינוי זה יש גם השפעה חשיבתית שהיא החשובה ביותר. שכן ככל שעולה היכולת להניח לגוף לפעול מטעם עצמו כך מתחדדת ההבנה שלגוף יש חוקים משלו שאינם נתונים למרותנו השכלית. זהו שינוי חשיבתי המאפשר למעוניינים בו ללמדו ביתר העמקה ככל שהם ממשיכים לתרגל ולהכיר את התגובות המשתנות של גופם.

שיטת פאולה ופיהוקים במהלך תרגול

פיהוק הוא אחת התגובות הנלוות באופן חוזר לתרגול שיטת פאולה. בין אם מדובר בתרגילי פה או בתרגילים המיועדים להארכת הגב והעורף וגם בתרגילים המתייחסים לנשימה, שרשרת פיהוקים המתעוררת במהלך תרגול היא תגובה ספונטנית מוכרת ומבורכת  מנקודת המבט של מורים לפאולה. הצורך לפהק יכול לעלות מתוך תרגול שרירים שונים כמו עיניים, פה, ידיים וסוגרים. הוא מבטא את מצבו של המתרגל בתחום הנשימה, מצב הצואר והעורף וקיצורים בלורדוזות אחרות. הפיהוק הוא אם כן אחת התגובות הספונטניות המבורכות של הגוף במהלך תרגול השיטה, הוא נתפס כאחד הסימנים לעבודה עצמית המתחילה במקום אחד בגוף וניכרת במקום אחר ומשפיעה על איכות הנשימה, הארכת המפרקים או הרפיה של הצוואר והעורף. 

ייחודה של שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן

תרגול השרירים הטבעתיים מכוון בין השאר לשיבושים המתבטאים בשליטה חלקית בסוגרים על רקע החלשות מקומית או בעקבות שיבושים במערכת העיכול והנשימה. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה הן במהלך השיקום של רצפת האגן והן כאמצעי למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.

כאבי גב ושחרור התנועה

כאבי גב הם חלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, בין אם מדובר באלו הסובלים מכאב באופן קבוע בגלל מבנה השלד או אורח חיים המעורר נטייה לכאבים ובין אם מדובר בבעיות חולפות וזמניות. בשני המקרים שחרור מכאב בעזרת תנועה היא הדרך היחידה לאפשר לגוף התארגנות קבועה ונטולת כאב ויותר מזה-חיזוק של מפרקים, שרירים ותפקודם תוך כדי תנועה. כמה שיטות לטיפול בעזרת תנועה רווחות בישראל, בין הפחות מוכרות נמצאת שיטת פאולה, תרומתה לשינויי יציבה, שיפור יכולת התנועה, הקלה מכאב וארגון מחודש של הגוף נעשים מתוך הפעלה של שרירים שהקשר בינם לבין שרירי הגב אינו מוכר לרוב הקוראים, כגון: הלשון, הפה, העיניים, האגן. ההשפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים והן לתחזוקה קבועה של הגב והשלד במצבי בריאות. נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו כדרך לשמור על תקינות התפקוד וכאמצעי ריפויי גם יחד.

מהלך טיפול בשיתוק אחד מצדי הגוף

מהלך הטיפול: שלב ראשון-תרגול שיטת פאולה בשכיבה בשרירים הטבעתיים המצויים באזור הפנים כדי לחזק את מרכז הגוף ולשחרר מתחים בכלל וקיצורים בפרט.

שלב שני-תרגול במצבי ישיבה, הפעלת הרגליים דרך תנועת הידיים בשתי קבוצות תרגילים, תרגול של אגרוף ושחרור ותנועה חופשית של הידיים שמקורה במגע בשקעי הידיים. תנועת הידיים עודדה סגנון תנועה חדש של הרגליים.

שלב שלישי-חיזוק הגב והרגליים דרך הפעלת הספינקטרים של רצפת האגן.

שלב רביעי-תרגול במצבי הליכה תוך שילוב פעילות הספינקטרים, הפעלה של שקעי הידיים והנעה של הלשון ליצירת איזון בין צדי הגוף.

שלב חמישי- תנועה המחזקת את פעילות העקבים לצורך חלוקה של משקל הגוף באופן מלא יותר על האגן וכפות הרגלים. איזון מרכז הגוף, תרגול אסטרטגיות להפעלת אצבעות הרגליים והברך במשולב לצורך עלייה במדרגות.

דברים אלו נכתבים כשלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול. השלבים שתוארו להלן הראו שיפור בכמה רמות: טווח התנועה של המפרקים המקוצרים התארך, הפעלת הרגל המוגבלת במצבי הליכה נעשית מתוך שילוב בין תנועת אצבעות הרגליים והברך וללא העזרות מתמדת במפרק הירך. הפעלת הספינקטרים ברצפת האגן בטכניקות שונות מעודדת גמישות יחסית של תנועת האגן והרגליים. ניכר שיפור בהליכה. 

חוקיות התנועה בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה מאפשר לחוות הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). יכולת הפעולה העצמית של הגוף מתשנה ומשתכללת במהלך התרגול. הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים גם בתרגול אך באופן שונה. חלקנו מודעים לצורך לפתוח את הפה כדי לסייע לפתיחת העיניים בזמן הזלפת טיפות או לכיווץ עיניים בזמן מאמץ או כאב, לעומת זאת במהלך תרגול שיטת פאולה נלמדת הצטרפות תנועה אחת בעקבות האחרת לצרכים טיפוליים. המתרגל נעזר בתנועות הפה כדי לתרגל כיווץ עיניים או נחיריים, משנה את התנהגותו בשרותים, ומשחרר אחיזות בלתי מודעות של הלסתות בשעת לחץ. השימוש ביכולת הזו מסייע לבעיות כגון: עצירות כרונית, טחורים ופיסורה. קשיי שליטה במערכת השתן אצל ילדים. איזון צדי הפנים אחרי דלקת בעצב הפנים. עקמת,   כאבים מסוגים שונים ועוד ועוד.

למי מיועדת שיטת פאולה?

השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. מקצת מהשינוי נעשה על ידי חיזוק השרירים שנחלשו אך פעמים רבות הרקע לשיבושים הוא איבוד התחושה המדויקת. ולכן דרושים גם הגמשה של הפתחים, לימוד הרפיה וארגון הגוף לפעילות מתואמת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם.

הקלה מכאבים בחולי פיברומיאלגיה בשיטת פאולה

שיטת פאולה המכונה גם התעמלות השרירים הטבעתיים פותחה ע"י פאולה גרבורג שרופאים העריכו שחלתה במחלה ניוונית כאשר סבלה מכאבי גב כרקדנית. פאולה פיתחה את השיטה ואף הצילה עצמה מהגבלות גופניות עד גיל תשעים ושבע שבו נפטרה. השיטה מבוססת על הפעלת שרירים שתפקודם השתבש "מרחוק" כלומר בעזרת שרירים תקינים. ההנחה שבגוף בריא כל השרירים הטבעתיים פועלים במשולב משמשת לתהליכי ריפוי כאשר כיווץ והרפיית שריר תקין מפעילים שריר אחר, רחוק ממנו. מניפולציות עדינות מחדשות את יכולת ההנעה של שרירי השלד והשרירים הטבעתיים. השיטה מאפשרת ליודעיה להרפות שרירים שונים במצבי קישיון ולהעלות את הטונוס של שרירים אחרים לצרכי יציבה, שליטה בסוגרים ועוד. היתרון של השימוש בשיטה זו לחולי פיברומיאלגיה הוא בכך שהתרגול אינו כרוך במאמץ, התרגילים נרכשים בקלות והשימוש בהם נעשה זמין ואישי בעת כאב או לכל צורך אחר לאחר פרק לימוד בן שניים עשר שבועות. 

הפרדת הכיווצים בין הספינקטרים ברצפת האגן כאמצעי לחיזוק שרירי רצפת האגן

חיזוק רצפת האגן בעזרת תרגילים המשלבים את תנועת הגב, הארכת המפרקים והגמשתם נעשית בשיטת פאולה על ידי הבנה חושית של השילוב בין תנועת אצבעות הידיים, תנועת כפות הרגליים והיווצרות קשר בהמלך התנועה בין רצפת האגן לאברים אלו. תנועה כזו מזמנת לנשים הכרות חדשה עם גופן במהלך השיקום של רצפת האגן ומסייעת למניעת החלשות רצפת האגן ולחיזוקה. פרק חשוב בחיזוק רצפת האגן בתרגילי שיטת פאולה מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטר האחורי לספינקטר הקדמי. ( בגטף האישה האחורי הוא השריר שסביב פתח הרקטום והקדמי הוא שילוב בין שרירי צינור השופכה ופתח הנרתיק.) לימוד ההפרדה חשוב לשינוי הזוית של החזקת האגן. הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של ארבעים ושניים חודשים בין הופעת ההפרעות לבין פניית נשים לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג.  הסיבות לדחיית הטיפול רבות החל מקושי להתייחס לבעיה הקשורה בתחומים האינטימיים של הגוף וכלה בכך שתרגול שרירי רצפת האגן אינו תחום מעניין במיוחד בפני עצמו. תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים כגון: כיווץ עיניים, הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. תרגילים כגון הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד פעם אל האצבע והאמה ופעם אל הקמיצה והזרת בזמן הכיווץ מחדדים תחושות המסייעות להפריד בין הספינקטרים בזמן כיווץ. תרגילים נוספים המסייעים לחוש את הספינקטרים בשכיבה על הגב הם לחיצת האצבעות בחוזקה אלו אל אלו כאשר שתי הידיים מופנות זו כלפי זו לצורך כיווץ הספינקטר הקדמי, ניתן להפנות את עיקר הלחץ אל כריות כפות הידיים, פעילות המעלה את התחושות בספינקטר האחורי בצורה דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את הידיים זו כלפי זו בשורש כף היד.

ההיכרות עם מכלול של תרגילים ובעיקר עם תרגילים המפעילים את הגוף כולו ומזמנים שחרור לגב, לצואר, לגפיים ולהרגשת רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מהגוף כולו יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן לתרגילים אלו המיועדים לעבודה עצמית. מה גם שלמרות שיש  עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר.