תנועה ממרכזת ושיטת פאולה

תנועת הגוף ניכרת לעין בקלות דרך תנועות הרגליים והידיים, כיוון התנועה של הגב והראש או הבדלים בין צדי הגוף.

השרירים המשורטטים הם המפעילים אברים אלו. לעומתם השרירים הטבעתיים משפיעים על מרכז הגוף אך תנועתם אינה ניכרת לעין. מי שלומד/ת להפעיל שרירים פנימיים מעלה את כושר השליטה בשרירים שאינם נראים לעין ומחזק/ת את הכוח הפנימי של הגוף

מדוע חשובה ההפרדה בין שרירי הסוגרים בזמן תרגול

שרירי הגוף נוטים לסייע זה לזה. בשיטות תרגול שונות הפרדה בין השרירים לצורך חיזוק השריר החלש מובנית בתהליך ותשומת הלב מופנית לשריר החלש.

בתנועת השרירים הטבעתיים מקובל לתת לשרירים אחרים להצטרף וכך להקל על השריר החלש. גישה קיצונית יותר היא "תרגול מרחוק" תרגול ללא הפעלה מכוונת של השריר החלש.

קרבתם של הסוגרים זה לזה והיותם קשורים בתחומים רגשיים מקשה על חיזוק השריר שנחלש ללא הפרדה.הגוף רגיל בפעילותם יחד. הדרך היחידה לחזק אחד מהם היא להפריד בינהם בעזרת שרירים אחרים כמו תנועות בהונות הרגליים, אצבעות הידיים, הפה או העיניים.

הפרדה בין הסוגרים היא בסיס חשוב לחיזוקה של רצפת האגן, המניפולציות הפיזיולוגיות שמסייעות להפרדה משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות.

תחזוקת הגוף בעזרת שיטת פאולה

התפקוד התקין של גוף האדם קשה לקיום ותחזוקה ללא פעילות תקינה של השרירים הטבעתיים.

אנו אוכלים, לועסים ובולעים בעזרת פעילות הפה והסוגר שנמצא בושת, מרוקנים את שאריות המזון בעזרת הסוגר האחורי, שריר הרקטום. מוציאים את הנוזלים ששתינו בעזרת הסוגר שבקצה השופכה.

העיניים והשרירים שסביבן מסייעים להפעלה תקינה הן של הראייה והן של שרירים טבעתיים אחרים אך במצב עיורון יכול אדם להמשיך לתפקד משום שהראייה אינה הכרח לקיום תקין של הגוף כולו כמו מזון ומשקה.

רובנו לא מודעים לעובדה שלמרות שאין הכרח קיומי בהפעלת שרירי העיניים ובראייה זהו שריר טבעתי הפועל כמעט ללא הרף שכן, מעטים יושבים בעיניים עצומות בזמן ערות ובכל מצבי הערות אין לנו סיבה לעצום את העיניים. (מלבד במצבי כאב או רצון להרגע או להתרכז). יש לנו סיבות רבות להמשיך ולהסתכל שכן הראייה מחזקת את הרגשת השליטה והנוכחות בסביבה.

למרות כל הנאמר עד כה מעטים מנסים להפעיל את השרירים הטבעתיים שלא למטרות תפקודיות. מתוך הניסיון הכרוך בתרגול שיטת פאולה התברר שהפעלת אחד מהשרירים הנ"ל כגון: עיניים, פה, סוגרים, במצבים שאחר מהם נחלש או הפסיק לתפקד, יכולה בתרגול ססטמתי ומונוטוני לשפר את תפקודו של השריר החלש. לקבוצת השרירים הטבעתיים מצטרפים שרירים שאינם טבעתיים בהגדרתם אך מקיימים עמם קשרי גומלין. אלו הם: הגבות, הנחיריים, האזניים, הלשון, אצבעות הידיים ואצבעות הרגליים.

הגוף מאפשר העזרות בשרירים אלו לצורך הפעלה יעילה יותר של הסוגרים, או להרפיה, הפרדה ושחרור של שרירים טבעתיים. מתוך התנועה בשריר טבעתי אחד או בשרירים המקיימים קשרי גומלין עם השרירים הטבעתיים יש בגוף תנועה מלאה שכוללת יותר משריר אחד או שניים אלא שלא תמיד יכול המתרגל לחוש את התהליך כולו ללא התבוננות מן הצד של מטפל העובד עמו.

חיזוק שרירי רצפת האגן בעזרת תרגילים המפרידים בין הסוגרים ומשנים את מיקום הגב ביחס לאגן

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה לכיוון "נכון" של תנועת האגן מסייעים לגב ואגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. להלן קבוצת תרגילים המקדמת את שינוי זוית האגן ושינוי זוית הגב

1.      העברת תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.

2.      הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל ללא נעליים.

3.      מעברים מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים כלפי הרצפה או המזרון ללחיצת הקוים הפנימיים.

כפות הידיים וחיזוק שרירי רצפת האגן

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה ומונוטונית בתרגילים המתמקדים בשריר טבעתי אחד או תנועה המתכננת את השינויים במנח הגוף המשתלב בתרגול.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול, לרוב כשהידיים מונחות על העיניים. טיב הכיווצים וההרפיות שאינם נובעים מהוראה מחשבתית שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית.

קשה לתאר את ההבדלים בין תנועות רצוניות לאלו שמתרחשות בעקבותיהן באופן  שחלקו רצוני. הקצב והצורה דומים אך בתנועה שאינה רצונית לא נעשה כל שימוש בכוח שרירי באופן המוכר למתרגלים.

מדוע חשוב הסבר זה בהקשר של תקשורת תנועתית בין הידיים ושרירי רצפת האגן?

תנועות באצבעות הידיים ומגע של כריות האצבעות מעורר תחושות אחרות בקלות בהשואה לאברים אחרים. קל לעורר בעזרת תנועות הידיים והאצבעות תנועות שמכוונות לעורר את שרירי הסוגרים ולחזק דרך שרירי הסוגרים את שרירי רצפת האגן.

עמדות מוצא שמשחררות את הסוגר האחורי ומעודדות הפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוק שרירי רצפת האגן

אחת הסיבות להחלשות שרירי רצפת האגן היא נטייתו של הסוגר החזק יחסית להשתלט על הפעלת השרירים ברצפת האגן לצרכים בסיסיים. אצל נשים רבות הסוגר החזק הוא האחורי הקרוי שרירי האנוס.
הפרדת הסוגרים נלמדת כדי לחזק את השריר החלש. עמדות המוצא בצילומים אלו הן דוגמאות לאפשרויות הפעלה של הסוגרים הקדמיים באופן שמשחרר את הסוגר האחורי ומונע את התערבותו בפעילויות הכיווץ וההרפיה ככל שניתן.

פתיחות וסגירות של עיניים ופה מסייעים לפתוח ולסגור פתחים ברצפת האגן

      כאשר מנסים את פתיחת הפה מוטב לחשוב על קווי האורך והרוחב של הפה ולנסות על ידי שינויים ביחס בינהם להגיע למצב פתוח ורגוע אך שונה מפתיחה רגילה משום שככל שהפה נשאר פתוח  זמן ארוך יחסית ניתן להרגיע את הפתיחה טוב יותר.

      ההכרות עם פתיחות העיניים והפה נועדו ללמד אותנו לפתוח את הסוגרים. תנועת הפתיחה והסגירה קשה יותר בהשוואה לתנועות הכיווץ והשחרור, קל יותר לשחרר לאחר שמכווצים כפי שקל יותר לפתוח לאחר שסוגרים. נסו לחזור כמה פעמים על פתיחת הסוגר הקדמי דרך שרירים קרובים כמו הרחקת הברכיים זו מזו בברכיים עומדות או הרחקת כפות הרגליים בשכיבה, נסו לבדוק אם שכיבה על הבטן מאפשרת פתיחה קלה יחסית לשכיבה על הגב. לעומת זאת אם אנו אוספים כמה שרירים טבעתיים ומשחררים אותם יחד מה ההרגשה ביחס לשריר שבחרתם להתמקד בו?

אימון רצפת האגן על פי שיטת פאולה

 רצוי לשכב על הגב בכל התרגילים הבאים ברגליים יחפות או בגרביים ולהעמיד את הברכיים. מי שנוטה להתכווצות בשרירי הרגליים יכולה ליצור לעצמה תנאים דומים על ידי הרמת רגליים אל קיר עם תמיכה של שמיכות קשות, שרפרף או כריות כדי ליצור זוית של 90 מעלות בין הירכיים לשוקיים כלומר באזור הברכיים.

1.      שימי ידיים על העיניים כשהאצבעות מונחות על המצח וכף היד רחוקה מעט מהעיניים. אפשר להניח את שורש כף היד על עצמות הלחיים

2.      בשכיבה על הגב העמידי את הברכיים, העבירי את כפות הרגליים בין שני מצבים, מצב אחד העקבים מתרוממים והבהונות נלחצות אל המזרון ובמצב האחר הבהונות מתרוממות והעקבים נלחצים אל הרצפה. עברי בין שני המצבים, תני לכל אחד מהם כשתי שניות לפחות. שימי לב אם התנועה מעוררת תגובה ברצפת האגן. מטרת התרגיל לעודד הפרדה בין הסוגרים

3.      המשיכי לשכב על הגב כשהברכיים עומדות, הידיים יכולות להיות מונחות לצידי הגוף או על הבטן, חשוב שכפות הידיים המונחות על הבטן לא תהיינה קרובות מאוד זו לזו. העבירי את כפות הרגליים מהקוים הפנימיים שלהן אל הקוים החיצוניים דרך הבהונות והעקבים כך שתציירי כביכול את המסגרת של כפות הרגליים תוך לחיצה קלה. ניתן להרים את הצדדים של כף הרגל מהרצפה כדי להקל על הלחיצה וכן להרים את הבהונות והעקבים בכל פעם שלוחצים את האחר. ככל שתקפידי ללחוץ לאורך הקו ללא דילוגים כך תוכלי לחוש תגובות ברצפת האגן. מידת הלחץ יכולה להשתנות במשך ביצוע התרגיל וגם הכיוונים.

קחי את הברכיים בעזרת הידיים כלפי הבטן ושחררי את השרירים שהתאמצו, ניתן להניע את הברכיים כך שיתקרבו אל הבטן ויתרחקו ממנה, לסובב אותן סביב עצמן, להרחיקן זו מזו ולקרבן זו לזו או להניע אותן מצד לצד יחד כדי לשחרר את הגב. לאחר שתחליטי להוריד את הרגליים לרצפה נסי להניע את הבהונות לפנים ולאחור כשהעקבים במקום אחד ואפשרי לגוף להתנועע אם תנועות הבהונות מעוררות צורך בכך. (מוטב לעשות זאת כשהרגליים מונחות ישרות)

ייחודיות התרגול בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה אינו דורש מאמצים שקשורים בהפעלת כוח או בסיבולת לב ראה. מסיבות אלו ניתן להעזר בשיטה להחלמה מניתוחים, שיפור יכולות התנועה בגיל השלישי ומצבים אחרים שקשורים בחולשה גופנית.
צניחת רחם או שלפוחית הן לאחר לידות והן בגיל המעבר מטופלים תוך זמן קצר בעזרת שיטת פאולה שאחד מיתרונותיה הוא השפעה על אברים פנימיים. לכן מוטב לא לטעות ולחשוב שכאשר נוצרה החלשות אפשר לטפל בה בתרגולים שונים כמו פילאטיס. זאת משום שכל הפעלת כוח על ידי שרירי הבטן ללא תחושות מדויקות ויכולת כיווץ טובה של שרירי רצפת האגן עלולה להזיק לאברים הפנימיים.

כישורי תנועה הנלמדים בשיטת פאולה לריפוי אברים חלשים

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף ל"אזורים אחרים", אותם "אזורים אחרים" הם שרירים טבעתיים שנחלשו והפעלתם הישירה תהיה פחות יעילה מאשר הפעלה דרך שרירים טבעתיים חזקים. כיווצי עיניים יכולים לעורר כיווצים בסוגרים הקדמיים אם יעשו תוך הקפדה על חזרתיות במשך זמן מתאים.התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף.  לדוגמה: כאשר מכווצים את העיניים חשוב לא להפסיק את הכיווץ כאשר חשים הצטרפות של תנועתיות במקום אחר בגוף. 

• ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. 

• יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע

• , תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. 

כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

טיפול בגב, בשלד ובמפרקים בשיטת פאולה

מבנה עמוד השדרה של בני האדם כולל שלוש קשתות או שקעים (לורדוזות): שתיים קעורות ואחת קמורה. הקשתות הקעורות הן הלורדוזה הצוארית הנמצאת באזור הצואר והלורדוזה המתנית בגב התחתון. הקשת הקמורה נמצאת באזור חוליות קשת החזה. אנשים רבים סובלים מכאבי גב ובעיות מבניות בשלד בגלל קשתות ארוכות מדי או מקוצרות מדי. שקעים מסוג אחר מצויים בכפות הידיים ובכפות הרגליים. המשותף לשתי קבוצות השקעים הוא ההשפעה שיש לקיצורים שונים של השקעים על תנועה, יציבה וכאבים. שתי הקבוצות משפיעות זו על זו בתהליך ההיווצרות של חוסר איזון בין חלקי השלד, אשר נוטים להתקצר בהעדר תנועתיות טיפולית לשמירה על גמישותם והארכתם.

רוב שיטות הטיפול המנואליות בתחום הרפואה המשלימה עוסקות בהארכת השקעים ובשמירה על גמישות המפרקים. כל שיטה עושה זאת בדרכה. הייחודי לדרך העבודה של שיטת פאולה בתחום זה הוא יצירת קשרים תנועתיים בין השקעים ללא פעילות מחשבתית. התרגול מבוסס על הפעלת הקשרים הקימת בין השרירים הטבעתיים למרות שהשקעים אינם מוגדרים כשריר טבעתי. חיזוק ושיקום תנועת המפרקים והשקעים נעשית במשולב. המודעות של האדם לנטיות תנועתיות כוללות בגופו מתרחשת דרך התנועה. 

השפעת רצפת האגן על עמוד השדרה והגב

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת עמוד השדרה, ועל התנועה של הגב

כפי שניתן לראות בצילום שלפננו "קופסת העצמות" של האגן היא נקודת המוצא של עמוד השדרה. הבנת הקשרים בין עצמות האגן לגב היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן, שכן חוזקם וגמישותם של שרירי רצפת האגן משפיעים לטובה על זוית נכונה של עצמות האגן. 
בשיטת פאולה תרגול שרירי רצפת האגן אינו נפרד מתנועת הגב ולכן חיזוק ואימון רצפת האגן משפיע לטובה על הנטייה של האגן להימצא בזוית יציבה ולא לנפול לפנים. זכאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי.

טיפים לחיזוק רצפת האגן

תרגילי חיזוק הסוגרים הקדמיים המוכרים לנשים רבות הם כיווצים חוזרים ונשנים של האזור. החידוש שמציעה שיטת פאולה הוא לימוד ההפרדה בין שני הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. הנטייה לכווץ את כל הסוגרים יחד היא נטייתם של רוב בני האדם, פעמים רבות מתחזק הסוגר האחורי על חשבון הקדמיים. כדי ללמוד להפריד מוצעים כמה טיפים:

בישיבה כשהרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה או בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות

o       הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבע והאמה בזמן הכיווץ של הסוגרים הקדמיים כדי לסייע לכיווץ של הקדמיים בלבד.

o        לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הסוגרים הקדמיים לכיווצים של הסוגר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת.

o       הרמת העקבים ולחיצת בהונות הרגליים אל הרצפה בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים

o       איסוף שפתיים פנימה באופן דומה לשתייה בעזרת קשית.

כיווץ יתר וכיווץ מתמשך בשגרת החיים מזיק יותר משמועיל לחיזוק רצפת האגן

קבוצת השרירים הטבעתיים הרצוניים שצורתם עגולה או דמויית עיגול הם: העיניים, הפה, הסוגרים (שלושה שמופעלים כשניים, האחורי בפי הטבעת והקדמי, צרוף של פתח השופכה ופתח הנרתיק) מקצת מהמתרגלים יכולים להניע שרירים אלו בדרך ממוקדת וללא עזרת השרירים שסביבם ואחרים זקוקים לעזרה, הן של שרירים הקרובים לשרירים הטבעתיים והן של שרירים רחוקים.

קבוצה נוספת היא שרירים שאינם נראים טבעתיים והקשרים בינם לבין השרירים הטבעתיים ישירים ופשוטים. דוגמאות לשרירים כאלו הם אצבעות הידיים, בהוהות הרגליים, הגבות ועוד.

נשים שאינן בטוחות במצב רצפת האגן שלהן נוטות לשמור על השרירים שסביב לרצפת האגן במצב מכווץ יתר על המידה. מי שחשה צורך כזה טוב תעשה אם תנסה להעזר בשרירים טבעתיים שאינם נמצאים ברצפת האגן.

למרות החולשה המצטברת אצל נשים רבות ההרפיה היא הפעולה שפחות מובנת לגוף ולמחשבה ופחות מיושמת. מוטב לחשוב על כיוו והרפיה כתנועה אחת או לראות בכיווץ אמצעי להגיע להרפיה. שרירים מוחזקים נמצאים במצב סטטי שמחליש את יכולתם לנוע ולפעול נכון. מוטב להימנע ממצב זה ככל שניתן.

אתן מוזמנות לפנות אלי

הסיפור האישי ביחס למצב הגופני מתחיל אצל נשים בזיכרון או חויה שאישה רוצה להעמיק בפנים השונות שיש בה. מקצת מזכרונות אלו מבוססים על קצה קצהו של גרעין אמת ואחרים מפתחים פרט ויזואלי או דמיון לגבי פרט כזה. הקשר שבין המציאות לסיפור אינו העיקר, זיכרונות הם הבסיס הנוח ביותר לאיתור תכנים המעסיקים את נשים והפנייה אליהם היא קודם לכל מעצם היותם חלק בלתי נפרד מעולמן

המצב של נשים ביחס להריונות, הפלות, לידות תקינות ופחות תקינות, מעניין ומעסיק כאשר מצטבר תסכול,  מצב הבריאות של רצפת האגן, קשיי תפקוד בעקבותיהם, כאבים ועוד הם פעמים רבות הרקע לעיסוק בנושא.

אני מאמינה שהעיסוק הזה מעניין וחשוב לכל אישה, אך אין ספק שיש בו נחיצות רבה כאשר יש ספק אם לגשת לניתוח או פרוצדורה אחרת.  

אתן מוזמנות לפנות אלי, לא רק לשם תרגול אלא לצרכים נוספים הקשורים בהבנת מצבכן הנשי....

0544893772

היחסים בין הצואר ושרירי רצפת האגן

עמוד השדרה שלנו מתעקל באופן טבעי ורצוי בשלושה מקומות, בשקע הצוארי, בין השכמות ושקע הגב התחתון. מקצת מהאנשים נולדו עם שקעים עמוקים יחסית לרצוי, דבר שמעורר כאבים שונים, אי נוחות ולעתים אף גורם לבלט דיסק או פריצת דיסק.
מניסיוני כמטפלת, תנועה שמאפשרת הארכה של השקע הצוארי משפיעה לרעה על מצב השקע בגב התחתון ולהיפך. מי שיכול להפעיל את שני השקעים בו זמנית באופן שיעודד את הארכת שניהם יועיל יותר.
 הצילום של תאודור הרצל מציג מצב תקין של הצואר ביחס לגב, אופן ההישענות שלו בעזרת הידיים מסייע לשמור על מנח רצוף של הגב ללא "שבירות", הצואר אינו המשך ישיר כפי שטוב שיהיה אך הצורך של העיניים לראות את האופק הוא שקובע. לפנינו איש שלו היה צריך לעזור לעצמו בתחום הצואר יתכן שהיה יודע לעשות זאת.
הכלים של צ'יהולי הם הדגמה ליחסים מעניינים לטוב ופחות טוב בין הגב לצואר. הכלי הסגול מימין הוא דוגמה טובה ואילו זה שלשמאלו שיש בו ירוק וכתום דוגמה לא טובה.
מבנה העצמות של האגן צורף כאן כי המחשבה על רצפת האגן לרוב מנותקת משאר הגוף או מחוברת לבטן וגב. התמונה מדגימה כיצד קופסת עצמות זו היא הבסיס של עמוד השדרה. שרירי רצפת האגן הם ששומרים על מנח בריא של עצמות האגן, הן אלו ששומרות על כיוון עמוד השדרה, כך הלאה עד לצואר.

תרגילים לשילוב בין תנועת הלשון ושרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

הלשון יכולה לשפר את הרגישות של המתרגלת לתנועה בשרירי רצפת האגן, לחזק את הפעלת השרירים במצבי תנועה שונים ולהוסיף גוונים לתחושות באזור

1. כשאתן יושבות או שוכבות נסו לכוון את קצה הלשון אל החיך, להרפות ולכוון שוב

2. כאשר הלשון נלחצת לסרוגין לצדי הפה בחיך העליון תוך לחץ קל אל השן האחרונה או החניכיים מעליה, יש אפשרות שיווצר קשר לתחושות באזור הסוגר הקדמי.

3. כאשר מניעים את הלשון על פני השפתיים, בעיקר על הקו שבין החלק הפנימי לחלק החיצוני. תוך כדי הפעלת לחץ קל ובזמן ישיבה על האסלה משתחרר שתן שנותר בשלפוחית. רצוי לשנות את הכיוון ואת קצב התנועה ולעקוב אחר תגובות נוספות שמתעוררות בגוף.

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים להפעיל את גופם בכוחות עצמם.  חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית נוטים להתעייף תוך זמן קצר, מגע ברוח שיטת פאולה יכול לנטרל את הקושי האופייני הנ"ל ועדיין לעורר תנועה קלה ואפשרית.  

המגע מכוון לתנועה ויכול לעורר בגוף תנועה עצמית. המטפל מניע את אצבעותיו בקלות בכיוונים משתנים, מפסיק ומחכה להופעת תגובות נלוות בשרירים הטבעתיים, אלו תנועות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, והן מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, 

הדומה והשונה בין שיטת פאולה לשיטת פלדנקרייז

 פאולה גרבורג ומשה פלדנקרייז פעלו באותה תקופה בתל אביב ובנו שתי שיטות ריפוי שנראות דומות זו לזו. המשותף לשתי השיטות:

הן פאולה והן פלדנקרייז חשבו שרוב בני האדם נולדים ומתפתחים באופן שתנועתם הטבעית נכונה, אולם עם השנים אנשים מסגלים לעצמם הרגלי תנועה שגויים ואף מזיקים. מצב זה ניתן לתיקון באופן מתון והדרגתי, שניהם האמינו שהתרגול צריך להעשות במאמץ מינימלי,

שניהם פיתחו את התרגילים באופן שעמוד השדרה מעורר יכולות חבויות המצויות בגוף אך ארגנו את שיטותיהם בדרך אחרת, מחקרים שנעשו על העקרונות שמאפשרים ריפוי ושינוי בשיטת פאולה גילו שהמונוטוניות והחזרתיות שבתרגילים מעבירה דרך עמוד השדרה תנועות דמויות מטוטלת לשרירים טבעתיים אחרים. תנועות הכיווץ וההרפיה הלא רצוניות  של השרירים בתגובות שרשרת מפעילות שרירים שנחלשו באופן עקיף ובדרך שקשה לגוף להניע ישירות.

בשיטת פלדנקרייז מכוונים את סדרת התרגילים לתנועה אלכסונית בין ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה. זאת בהנחה שהיכולת הגופנית משתפרת כשיוצרים קשר בין צד ימין של המוח שהוא שמפעיל את צד שמאל בגוף ולהיפך בין צד שמאל של המוח לצד ימין של הגוף.

בשתי השיטות יש תרגילים שמזכירים לגוף מצבי התפתחות בשלב התינוקות. לדוגמה בשיטת פאולה תנועות הכיווץ של הפה דומות ליניקה,כמו כן ההכוונה של המתרגלים לאפשר לגוף לצרף תנועות נוספות שהגוף רוצה לעשות בזמן תרגיל כלשהוא מזכיר מצבים שמתרחשים אצל תינוקות במצבי יניקה, תנועות הידיים, או מתיחות הרגליים.

חלק מתרגילי פלדנקרייז משחזרים שלבי התפתחות של תינוקות, לדוגמה: התנדנדות מצד לצד בשכיבה על הגב כשכפות הידיים אוחזות ברגליים מכיוון פנים הגוף.

הלשון והשפעתה על הגוף בפני עצמה ובתרגילי שיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ייחודית לשיפור התנועה באמצעות תרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון כאשר יש קושי בתנועה או קשיי תחושה. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. קל יותר לחוש את המעברים בין הסוגרים כתוצאה מפעילות הלשון בשכיבה. לא כל אדם יכול לחוש את השפעת הלשון בהתנסות ראשונה, במיוחד אם אינו מנוסה בתרגול שיטת פאולה.