תרגילים שמתאימים למצבי ישיבה על האסלה

חלק מבעיות העצירויות קשורות בצניחת חלחולת או בקושי להפעילה. אמנם יעילות שיטת פאולה יורדת כאשר מתרגלים במצב אחד בלבד כמו ישיבה אלא שתרגול על האסלה מאפשר לחדד תחושות מוקדמות להתרוקנות עצמה. העדר תחושות מוקדמות היא בעיה בפני עצמה, ילדים ואנשים לא מעטים טועים לחשוב שבעייתם היא חולשת הסוגר, ההבנה שהעדר התחושות המוקדמות הן בצינור השתן והן בחלחולת יכולה להשפיע לטובה על סגנון התרגול. לכן יש חשיבות לחוש את החלחולת (החלק האחרון של צינור העיכול) בזמן הישיבה כל האסלה דבר שדורש תרגול בזמן הישיבה.

תרגילים לדוגמה

יד יד-אגרוף ומתיחה לסרוגין של אצבעות הידיים, רצוי לכוון את הידיים למקומות שונים ביחס לגוף ןלעבור מגובה הכתפיים עד לירכיים כולל תנועה חלקית של אגרוף ומתיחה על גבי הירכיים.

העברת הגב בין הטיה לאחור להטיה קדימה,כיווצים קלים של הסוגר הקדמי מפנים את הגב קדימה ואילו כיווצים קלים של הסוגר האחוריו מפנים את הגוף לאחור

תנועות לשון-סיבוב הלשון בין השיניים לחניכים תוך הפעלת לחץ קל אל קו החיבור בינהם.

כיווצי עיניים- הפעלת העפעפיים העליונים בחוזקה עם שחרור מלא של חלקי הפנים שהשתתפו בתנועות הכיווץ

עידן השימוש בזום כהזדמנות לחשוב אחרת על תחזוקה גופנית

בשנים שתמרנתי בין עבודה וזמן לבנותי התקשיתי לראות את עצמי ולהתייחס לאנשים ולא תמיד הבנתי שהתעלמות מצרכי הגופניים עלולה לתת בי סימנים ושיש גם להחלטה כזו מחיר.
עכשו כשאני פנויה לעצמי אני מודעת לגופי ולרגשותי ומטפלת בעצמי כפי שמעולם לא חשבתי שאוכל.
אני משתפת את קוראי בעניין זה כי השימוש הנרחב בזום שהתפתח כהכרח חוסך זמני נסיעה ומאפשר לנצל את שעות הערב באופן שאיננו רגילים לו.
יתכן שהמתח הכרוך במצב מקשה להתפנות ולראות את יתרונות הזום, אך סביר שהכלי יהפוך לאמצעי שיסייע לנו לחסוך כסף וזמן.

המודעות לשרירים הטבעתיים משפרת את תפקוד הגוף

 אכילה, שתייה ודיבור נעשים בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.

כולן פעולות שמערבות חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)

הצורך בתפקוד החושים והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר, כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות ולכן קשה לנתקו.

כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.

 הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת לב, ועוד

בנוסף הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

איך תבחרי בין שיטת שונות לחיזוק רצפת האגן?

 שיטות תנועה כמו יוגה, פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שתנועה באזור האגן נעשית להרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.

חשוב להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי כחלק מתחזוקה של הגוף ומניעת בעיות להחלשות שיכולה להתרחש לאחר לידה, לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה על צרכיהן.

הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.

בריאות רצפת האגן ניתנת לתחזוקה בכמה דרכי תנועה כל עוד לא מתגלה חולשה או תפקוד לקוי. במצבי תפקוד לקוי דרושה אבחנה בין התופעות השונות המפריעות לכך. אבחנות של מצב שרירי רצפת האגן דורשת לעתים בדיקות רפואיות אם כי לא בכל המצבים. מקצת מההבנות של מצבים לא נעימים או שינויים בתפקוד ניתנים לאבחון בין השאר על ידי מטפלים ופזיוטרפיסטיות. דרך טיפול ניתן להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים הוא הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים. לשיטת פאולה יש יתרונות בתחומים אלו.

ההפרדה בין הפתח האחורי לפתחים הקדמיים אינה חלק מתרגול פילאטיס ובפיזיותרפיה היא נעשית דרך המחשבה. בשיטת פאולה קל יותר להגיע אליה בעזרת שרירים טבעתיים נוספים. היא מסייעת להבנת החשיבות של כיווצים קלים ולא כוחניים. מאפשרת להפסיק מצב שבו שרירי רצפת האגן מסיעים זה לזה באופן מזיק ומעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

כאשר משתנה זוית התנועה וההחזקה של האגן מתחילים תנאים לשינוי. הכונה למעבר ממצב שבו הבטן נוטה ליפול לפנים למצב שבו האגן נושא את הגב והבטן אינה נוטה ליפול. שינוי הזוית רצוי שיתרחש לא רק על ידי חיזוק שרירי הבטן. אלא על ידי תנועה כוללת של האגן שיכולה להתרחש באמצעות לימוד ההפרדה בין הסוגרים והנעת השרירים שברצפת האגן מתוכם. לאחר שהשתנתה זוית ההחזקה של האגן השליטה בשרירי רצפת האגן קלה לנשים רבות יותר מבעבר, מקצת מבעיות החולשה והשליטה בשרירי הפתחים נפתרות, מקצת מבעיות הגב משתנות לטובה. זהו שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה או הבעיות, שלב הדרוש לרוב הנשים שרצפת האגן שלהן חלשה. מאחר שנשים רבות חשות חולשה ברצפת האגן בזמן שבעייתן אינה חולשה חשוב להכיר את קבוצת התחושות הבלתי ברורות או הבלתי מוסברות, אלו שלחלקן שותפות נשים רבות ואלו שהן ייחודיות ושונות מאישה לאישה.

קבוצת התחושות ששותפות להן נשים רבות: תסמונת המפתח בדלת (חולשת סוגרים בשעת התקרבות לשרותים), הליכה תכופה, דחיפות, התרוקנות חלקית ללא סיבה פיזיולוגית, רגישות לזרימת מים, ועוד

כל אלו אינן קשורות בחולשת שרירים למרות שחוזק שרירי יכול להקל באופן חלקי על תפקוד בשעת לחץ. גם בתחום זה יש לשיטת פאולה יתרונות.  

אימון רצפת האגן נחוץ לגברים לא פחות מאשר לנשים

ידוע שהחלשות רצפת האגן היא תופעה רווחת בגופן של נשים וכי גברים צריכים לאמן את רצפת האגן בעיקר בהקשר של בעיות פרוסטטה. זוהי גישה שאינה מתיחסת לחוזקה של רצפת האגן כחלק מחוזקו של הגב.

רצפת האגן וחיזוקה הם חלק מטיפול במצב קבוע של הגב. האגן,זויות התנועה והגמישות של האגן משפיעים על חוזקו של הגב ועל תפקודו. מאחר שעמוד השדרה מתחיל באחת מעצמות קופסת האגן אימון שרירי רצפת האגן משפיע על קופסת עצמות האגן ואלו משפיעות על הגב. עניין זה חשוב לגופם של גברים ונשים כאחד.

אצל נשים ההתעניינות ברצפת האגן היא ביחס ללידות, לשיקום שדרוש לאחריהן, ההתמודדות עם שינויי גיל המעבר והשפעתם על כלל התפקוד הגופני. שרירי רצפת האגן משפיעים על עיצוב הגוף ותורמים לגמישות. אלו נושאים שאינם קשורים לאגן אצל גברים, 

המשותף לנחיצויות של שני המינים רב מהשונה. ההבדל בין הנחיצויות הוא בעיקר במצבי מעבר של נשים, עקב שיבושים או אימון שנועד למנוע שיבושים.

שמירה על מיקום הרחם והשלפוחית-תרגיל משיטת פאולה

Ë    

האיור מדגים את התרגיל גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף. עקרונית ניתן לבצע אותו במצבים שונים, בשכיבה על הגב, בישיבה ובעמידה. אין צורך להאריך את זמן החזקת השפה מגולגלת, לעתים בדיקת היכולת להחזיק עיפרון בין השפה העליונה לאף היא דרך טובה להכיר את התרגיל. לאחר ניסיון השימוש בעיפרון אפשר להניח לו ולגלגל את השפה העליונה בעזרת השפה התחתונה באופן נוח. המנוחות בין החזרות על התנועה שונות לפי מצב הגב, בשכיבה אפשר לאחוז את הברכיים עם הידיים ולנוע מצד לצד. בישיבה מוטב לישר את הרגליים על שרפרף,  סוג הכיסא יכול לכוון את צורת המנוחה, אם ניתן לישר את הרגליים על גבי הכיסא  זו הדרך הטובה ביותר, אם אין אפשרות כזו כדאי לנסות להרים רגל אחת מקופלת על גבי הכיסא.

מי שנמצא בעמידה יכול לכופף את הברכיים ולשחרר את הישבן כדי לנוח. 

הפגת כאבי גב וכתפיים ליושבים שעות ממושכות ולסובלים עקב הרמת משקל בתנאי הבית

התרגיל צולם בעמידה, הוא מתאים לביצוע בעמידה, בישיבה ובשכיבה. ההוראה לתרגיל המצולם היא להניח כף יד אחת בשקע היד האחרת, להשתמש בלחיצה של האצבעות ביד אחת במרכז כף היד האחרת כדרך לשמור על החזקה של הידיים יחד. המנח כשלעצמו מעורר תשומת לב לאזורים כאובים והמתרגל/ת יכולים לחפש את המיקום שישחרר את המתח. התרגיל יכול לכוון למקור המתח והכאב, לעתים אין הכאב מורגש במקום שבו הוא מתחיל וכדאי לכוון את התנועה המשחררת לטווח גדול יותר בגוף.
שתי המתרגלות מדגימות אותו תרגיל בהבדלים קלים בינהן,  בצילום התחתון נראה מתח בכפות הידיים והמתרגלת מניעה את ידיה לכיוון הגב כדי לשחרר את הכתפים והגב גם יחד. זאת בהשוואה לצילום הגבוה שבו התנועה של הידיים רכה יחסית ולמתרגלת אין צורך למתוח את ידיה, היא מדגימה מנח שמי שמתרגל בשכיבה יכול לבחור להישאר בו כדי לאזן בין צדי הגב.
הטעות הרווחת בתרגיל זה היא הנטייה להחזיק את האצבעות ביד אחת כך שיתפסו את אצבעות היד האחרת, הדרך לתקן טעות זו מודגמת בצילום העליון שבו נראות כפות הידיים שטוחות בהשוואה למצב שמי שטועה בהבנת התרגיל נוטה ליצור.

ימי קורונה בראי שיטת פאולה

  אלו הם שקי קפה שנאספו לפני ימי הקורונה,בתקוה שהאספקה הדרושה לנו תימשך

 עד שנצטרך לשאת מים או קמח על ראשנו ננסה לחזק את רצפת האגן

לא רק סוגי הפירות ומראם בכף היד יכולים להרגיע גם מנח היד. למעוניינים מומלץ במקום ליצור את המנח דרך חיקוי לקשור את האצבע החמישית מעל הרביעית בפלסתר כשגב היד מופנה לרצפה. מנח שתי האצבעות יחד מחייב שינוי באצבעות האחרות ויוצר שקערורית בשקעי כפות הידיים

בושה ביחס לדיבור על מערכת העיכול

התעניינות בני אדם במגע בין בעלי חיים נובעת משתי סיבות: אנחנו סקרנים לגבי סימנים שמובנים לנו באופן חלקי, בעלי חיים שלא כמו בני אדם אינם מסתירים מגע מיני בינהם, עבורנו זה לא חוקי, לא נאה ואם נבחר לנסות זאת נגן על עצמנו כך שהסיכון שמישהו יראה יהיה קטן ככל האפשר. אין לי כל עניין במין בפרהסיה, אני כותבת את הדברים משום שהם קשורים
 ליכולת לדבר על כל מה שאנחנו עושים בבית השימוש או "על האסלה", כולנו נבוכים, אך מי שמגיע/ה לטיפול פאולה בגלל בעיה באחד מהפתחים שברצפת האגן יתקשה לקבל עזרה אם ידבר על הבעיה בעקיפין. לכן מוצאים עצמם אנשים שפונים לטיפול בשיטה נבוכים בהתחלה וככל שהם מרשים לעצמם לתאר את הרגשתם בפתחים כך עולה הסיכוי שמצבם ישתפר.

תנועת הגוף הרצונית והספונטנית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני (לא מתוך הוראה מחשבתית) או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול כשהמתרגל מניח ידיים על העיניים. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות הספונטני, ללא התערבות המחשבה שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום אחר בגוף מזה שאליו כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן כדי לחוש אם הגוף ממשיך לנוע מעצמו מתוך התנועה שהחל בה באופן רצוני חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב,

תנועת מערכת העיכול

מערכת העיכול נמצאת תמיד בתנועה, גם כשאנחנו במנוחה. התנועה שלה נקראת תנועה פריסטלטית, זו תנועה גלית של השרירים, הגורמת לדחיפת החומרים השונים דרך צינור העיכול.

התנועה הפריסטלטית גורמת להתכווצויות הקיבה בזמן רעב מה שגורם לקרקורי בטן. היא זו שמאפשרת תנועה בכיוון קבוע גם אם הוא מנוגד לכח הכבידה, למשל אכילה בזמן שעומדים על הראש.

תנועה זו מושפעת ממערכת העצבים, דבר שמסביר את הקשר ההדוק בין המצב הנפשי של האדם לפעילות מערכת העיכול שלו.

דברים אלו הופיעו בלינק הבא:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4588458,00.html

שיטת פאולה הוכיחה יעילות גבוהה בשיפור התנועתיות של מערכת העיכול, בניגוד לכתוב בקטע המובא כאן מתוך המאמר לא רק מערכת העצבים משפיעה על התנועתיות של מערכת העיכול, יש הטוענים כי סוגי מזון מסוימים משפיעים כגון קטניות הנוטות להאט את התהליך ויש המאמינים בתנועה אירובית.

התרגול בשיטת פאולה גורם לשרירים הטבעתיים הרצוניים לשפר את התנועתיות של שרירים חלקים לא רצוניים, אחד מהם הוא מערכת העיכול, השינויים החלים בהתכווצות ובשחרור של הגוף כולו כאשר מתרגלים את שיטת פאולה משפרים גם את הפריסטלטיקה כלומר התנועתיות הפנימית של מערכת העיכול

מדוע כדאי לחזק את רצפת האגן דרך תרגול שיטת פאולה?!

בין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. הקשרים עוזרים להניע את שרירי רצפת האגן ללא הפעלת כוח ומפתחים ערנות לתחושות מדויקות.

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות שבסוגרים.

ככל שאנו לומדים את גופנו מתוך מחקר עצמי כך הולכות ונוספות אסטרטגיות שקל לזכור ולהפעיל ביום יום. הן במצבים גבוליים ומביכים והן מתוך ערנות לסימנים מוקדמים וליכולות שליטה עצמית.

למרות שבשיטת פאולה לא נעשה שימוש באביזרים הדוגמאות לתנועות אלו ברורות יותר בעזרתם. לכן אדגים עכשו כמה תרגילים: כיווץ הפה על ידי הדגמה עם קשית, אגרוף ידיים לסרוגין בעזרת כדורים, תנועה לא מתוכננת מתוך שקעי כפות הידיים בעזרת מדבקות,

כל אדם מגיב באופן ייחודי לו לתנועות ולתרגילים. יש אנשים שללא הכונה אינם חשים קשר בין תנועות השרירים הטבעתיים ואחרים יכולים כבר במפגש הראשון לחוש שרירים פנימיים כשהם מניעים את העיניים, הפה, אצבעות הידיים והלשון.

כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה-תנועות הנחוצות לגוף האדם

כשאנו מתנסים בכיווץ ושחרור ומשווים את ההרגשה לפתיחה וסגירה בשרירים כמו עיניים ופה מתברר כי התנועות דומות אך תוך כדי פתיחה וסגירה יש יותר אפשרויות למגוון מצבים ועקב כך למגוון תחושות. דבר דומה מתרחש בצילומים שבלמעלה,
המתרגלת המצולמת מדגימה תרגיל חופשי בשיטת פאולה, היא מחזיקה את כפות ידיה בתנוחה זו משום שהיא מחפשת דרך לחוש את שקעי כפות הידיים לאחר שלחצה עליהן בלי לתכנן תנועה. היא יכולה להקל על עצמה אם תקרב את האצבעות אל מרכז כף היד אך היא מעדיפה לא לתכנן את התנועה.
הפרחים בצילום מדגימים מצב דומה לידיים, הם בתהליך היסגרות לפי מצב השמש, מעקב אחרי תנועתם יספר לנו על סגירה  חלקית שאינה מכווצת, עד לשלב החשיכה שבו יגיעו לסגירה מלאה.
רובנו מכווצים בקלות ומתקשים יחסית לשחרר, בתרגול פאולה מוטב לתת זמן ותשומת לב לשחרור, כך גם לגבי פתיחות של הפה ושל העיניים.

הגוף והנפש במצבי החלמה ויעילותה של שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו ומתבטאת אפילו ביכולת התפקוד העצמאית לצרכים הבסיסיים של האדם.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

הגוף ברמה הפונקציונלית וכעניין בפני עצמו

בני האדם בעולם המודרני ממעטים להתייחס לגופם כל עוד הוא משרת אותם ופועל כתקנו. יוצאים מכלל זה אנשי מקצוע שעוסקים בשכלול התנועה ובריפוי הגוף. הבנת חוקיות תנועתית היא עולם ומלואו בין אם היא מתרחשת בעקבות לימוד שיטות תנועה שונות או בעקבות מגבלות. שיפור היכולת המקצועית לתת מענה לאנשים שמגלים קושי בתנועה הוא ייחודי כאשר עוסקים בהנעת השרירים הטבעתיים, קבוצת שרירים פנימיים שהפעלתה אינה דורשת מאמץ. השרירים הטבעתיים מאפשרים לנו לייצר קשר ותקשורת עם מערכות פנימיות שאנו לא מכירים, לחוש תהליכים נסתרים מהעין ולהרגיש את הגוף כמערכת אחת בעולם הפנימי. תגובות השרשרת הייחודיות לתנועת השרירים הטבעתיים מחזקות ומאזנות את הגוף.

מטרות תרגול השרירים הטבעתיים:

·         ללמוד להפעיל את המחשבה ביחס לקשרים בין שרירים.

·         לשפר את המודעות של המתרגל לעבודה לבד ועם אחרים.

·         להבין עיקרון שיכול להשתלב בשיטות תנועה אחרות.

ראו ואל תלמדו-מה מזמן פסל חי על נטיות הגוף

פסל חי הוא אמנות, בין אם עיצב השחקן את בגדיו בעצמו או ארגן את עמידתו כך שיוכל לעמוד בתנוחה אחת זמן רב נדרשת אמנות ההכרות עם הגוף. במקרה הזה בחרה האמנית להטות את צוארה לאחור, יש לקוות שתמיכה מוסווית מאפשרת זאת. כל מצב אחר מזיק לגוף, ראו ואל תלמדו.

תנועות לא שגרתיות משפרות תחושות עדינות בסוגר הקדמי

קל להניע את הפה באופן מחולק ודמוי כיווץ באחד הצדדים. שכלול היכולת להניע את הסוגר הקדמי באופן דומה נעשה בעזרת דימוי הפה ותנועות הרגליים.
בצילום נעזרת המתרגלת ברגל ימין וב"סכין" של הרגל כשהיא לוחצת אותה כדי לחוש את צד ימין מכווץ יותר. התנועה בצד השמאלי אינה מתוכננת.

איורים של בעלי חיים דמויי אדם מבטאים תשומת לב לחלקי גוף מרובי תשומת לב בשיטת פאולה

"ארץ יצורי הפרא הוא ספר ילדים אמריקני קלאסי משנת 1963, אשר נכתב בידי מוריס סנדק. ב-1984 יצא לאור בעברית, בתרגומו של אוריאל אופק, בהוצאת "כתר". הספר המתאר את הרפתקאותיו הדמיוניות של ילד צעיר בשם מקס,"

he.wikipedia.org › wiki › ארץ_יצורי_הפרא

 אפילו יצורי פרא צריכים מראה דמוי אנושי בסיפור שבמרכזו בן אנוש. הפן האנושי מתבטא באיור בצורת הישיבה, ספק אם מוריס סנבק חשב על שקעי כפות הרגליים שנראים בציור.  כפות הידיים והרגליים נראים כמו אלו שלנו וממחישים חלק מתרגול המוכר בשיטת פאולה-תנועת השקעים בכפות ועל עמוד השדרה

הפה ותפקודו בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.

תנועות השפה העליונה של הפה בשיטת פאולה

כאשר מלמדים ילדים ומבוגרים להרים את השפה העליונה של הפה בצורה מגולגלת כפי שמדגימה תמונת האיש המבוגר מסייעים להם למנוע בריחת שתן. נשים נעזרות באותה תנועה כדי למנוע קשה לעשות זאת בלי תמיכת השפה התחתונה. הלשון נוטה כלפי מעלה בזמן הרמת השפה העליונה.

התינוק היונק מפעיל את השפה העליונה שלו יותר מאשר את התחתונה אך איננו יודעים כיצד הוא נעזר בלשון