תרגילים המפרידים בין הסוגרים ומשנים את מיקום הגב ביחס לאגן

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. להלן קבוצת תרגילים המקדמת את שינוי זוית האגן ושינוי זוית הגב ביחס אליו:

1   העברת תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.

2 הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.

3 מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הקוים הפנימיים.

בוגרת שיטת פאולה

המצולמת הייתה בטיפולי כשנתיים, אני אוהבת את שחרור הפה והפנים ואת הדרך שבה הצואר משוחרר, התמונה צולמה בסוף תקופת הטיפול

שינויים בגישה לגוף

בדרך כלל אנחנו חושבים על גופנו או חלקו כשמשהו כואב, כשאנו חשים חלשים או עיפים.
זו גישה שיכולה להשתנות לקראת ובמצבי שינוי כגון: לפני הריון ובמהלכו, לאחר לידות, בגיל המעבר ובמצבי עיפות והחלשות.
זה השלב לחשוב על הפעלה לא כוחנית של הגוף ועל תחזוקה יום יומית. זה הזמן לשנות גישה 

הבדלים בין גישות לתרפיה מנואלית: אלכסנדר, פלדנקרייז ושיטת פאולה

מתרגלים שמכירים שיטות אחרות אומרים לא פעם ששיטת פאולה מזכירה להם את פלדנקרייז, איני ממהרת לתקן אותם שכן ככל שמטפל בשיטת פאולה ממעיט במילים כך גדל הסיכוי שהמטופל/ת יהיו קשובים לגופם,
זה עיקר ההבדל ולא שבטכניקת אלכסנדר חסר קשב לגוף או בשיטת פלדנקרייז, אחד ההבדלים הם שבשתי גישות אלו יש צורך בנוכחות מורה או מטפל כדי להגיע לקשב זה.

המהות של שיטת פאולה היא לתת לגוף לפעול כרצף של תנועות המתעוררות בעקבות התנועה הראשונה באופן לא מאורגן.
אצל חלק מהאנשים מתחילות תגובות השרשרת במפגשים הראשונים, דבר המקל על הבנת העיקרון וגורם שחרור והנאה נוסף לתועלת הגופנית.
מי שגופו אינו פועל כך צריך התאמות של התרגילים לנטייה שאינה תמיד גלויה לעין.
כל זה חשוב במיוחד כאשר חושבים על שיטת פאולה כתנועה שמתחזקת את הגוף, אנשים רבים פונים לשיטה כדי לפתור בעיות תפקודיות הקשורות במערכות הפנימיות.
יש לטכניקת אלכסנדר ולשיטת פלדנקרייז יתרון על פני שיטת פאולה בתחזוקת השלד או בפתרון בעיות השלד.
לשיטת פאולה לעומת זאת יש יותר מה להציע בכל הקשור למערכות הפנימיות: מערכת הנשימה, מערכת העיכול, המערכת הגניקולוגית או מערכת השתן.
הטיפול באלו נעשה דרך שליטה ושחרור השרירים הרצוניים, זאת למרות שהמערכות הפנימיות אינן רצוניות, היכולת של השרירים הרצוניים להשפיע על המערכות הלא רצוניות אינו מובן אך מוכח.

הבדלים בין יעילות שיטת פאולה ליעילות פילטיס בחיזוק רצפת האגן

מה ההבדל בין שיקום ואימון רצפת האגן ברוח שיטת פאולה לבין חיזוקה, שיקומה ותרגולה בשיטות אחרות כמו פילאטיס?

מאחר שתרגלתי פילאטיס אצל מורה מצוינת ששילבה פילאטיס רצפה ומכשירים תאור ההבדלים מערב את ניסיוני האישי וניסיון של מטופלות שלי שהגיעו אחרי שתרגלו פילאטיס.
המהות של שיטת פאולה כוללת קישור שהגוף יוצר בין שרירים שונים. מקצת מהנשים שרצפת האגן שלהם נחלשה אינן חשות באופן מדויק את הסוגרים הקדמיים. חלק מהחלשות הסוגרים הקדמיים כרוך בהפעלת יתר של הסוגר האחורי ולכן פיתוח היכולת לתחושות מדויקות דורש שימוש במניפולציות שמלמדות להפריד בין הסוגרים הקדמיים לאחורי. אפשרות זו אינה כלולה בתרגול פילטיס.
 בין היתרונות של תרגול פילטיס נמצא השילוב בין חיזוק הגב ושרירי הבטן. התרגול הנ"ל מתאים לנשים שאין אצלן כל סוג של החלשות ברצפת האגן אך לא לנשים שחלק מתחושותיהן אינן מדויקות.

בהעדר דרך אחת בתרגול פאולה אמונות המטפל משפיעות על תנועת השלד

התנועה הכוללת של הגוף בזמן תרגול שיטת פאולה משתנה לפי נטיות המתרגל ואמונות המטפלים.
מקצת מהמתרגלים נוטים לא להזיז את הגוף כשהם בשלבי ההתחלה ומתמקדים בריכוז הנדרש כדי לכווץ את העיניים או שרירים טבעתיים אחרים. הפניית תשומת הלב מצד המטפל תעזור להם להוסיף מעט תנועות. מאחר שהגישה הבסיסית של מטפלים בשיטה נמנעת מהכונה מיותרת ישארו חלק מאנשי קבוצה זו בתרגול הממעיט בתנועת השלד.
לא כל המטפלים ממעיטים להתערב, יש שמסבים את תשומת הלב לתנועות נוספות המתרחשות בגוף כדי שהמתרגל יתן להם מקום ואחרים נעזרים במניפולציות כמו קול היוצק קצביות כדי לעורר בגוף תנועה נוספת.

פתיחת כתפיים דרך מצג אצבעות ידיים בשיטת פאולה

האיור מדגים הקלה לכתפיים במצבי ישיבה ממושכים בעזרת מצב סטטי של אצבעות הידיים. מאחר שהמצב המתמשך של ישיבה גורם לאנשים רבים להטות את הראש והכתפיים לפנים באופן המקצר את הצואר ומוביל את הכתפיים לנטייה מוגזמת לפנים יש צורך להשיג פתיחה של הכתפיים ואיזון הזוית של הצואר.
החזקת האצבעות כאשר החמישית מונחת מעל לרביעית בעמדת פתיחה שבה גב היד בכל אחת מהידיים פונה לרצפה מזמינה פתיחה של הכתפיים. האצבעות יכולות להיות אחוזות בפלסתר. מצב האצבעות אמנם סטטי אך הידיים נמצאות בתנועה לפי הצורך.

הקשר בין השרירים הטבעתיים לשיפור תנועת השלד

מי שלא התנסה בשיטת פאולה עלול לראות בה תנועה המיועדת לריפוי בלבד בתחום השרירים הטבעתיים.
הקשר בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם הוא פלאי והגיוני כאחד. אך הקשר בינם לשרירים משוטטים, השפעת חלק מהם על תנועת עמוד השדרה והשלד מובן בעיקר לאנשי מקצוע ולא רק מתחום שיטת פאולה.
אנשים המתקשים להניע את שרירי השלד באופן רגיל יכולים להעזר בסוגרים ולדחוף בעזרתם את עמוד השדרה במעברים מישיבה לעמידה.
במצבי קושי בהליכה מאוזנת תנועת הידיים מתוך השקעים שבמרכז כפות הידיים משפיעה על תנועת כפות הרגליים ומשפרת את היכולת להרים את כפות הרגליים מהקרקע לצורך הליכה.

תרגיל משיטת פאולה-העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים על הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

נפתחת קבוצה לחיזוק שרירי רצפת האגן ואימונם.

תכנית העבודה של קבוצה לאימון שרירי רצפת האגן

• הפעלת שרירי רצפת האגן בעזרת שרירים אחרים: עיניים, נחיריים, שפה עליונה של הפה כולם שרירים שמעלים את היכולת לחוש ביתר דיוק את רצפת האגן וחלקיה
•  חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל בהפעלת השרירים הטבעתיים, החלוקה מתאימה לשרירים שמופעלים כזוגיים, כגון: כפות ידיים, כפות רגליים, עיניים, נחיריים, למרות ששרירי הסוגרים הקדמיים ברצפת האגן אינם זוגיים ההפעלה של השרירים הזוגיים ממחישה כיצד ל"חלק" את הסוגרים הקדמיים ולהוסיף דמיון. מקצת מהנשים יפעילו ביתר דיוק את הסוגרים הקדמיים דרך חלוקה כזו
• לימוד ההפרדה והשילוב בין שרירים טבעתיים שונים, הכונה להפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. מאחר שהסוגר האחורי נוטה להחליש את הקדמי לימוד ההפרדה הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי החיזוק בשיטת פאולה
• הטמעת תרגילים קלים לשילוב בחיי היום יום. ניתן לשלב תרגילים כגון: כיווצים קלים של רצפת האגן במצבי ישיבה כדי להזכיר לגוף את היכולות של תרגול השיטה בתנאים מגוונים

המפגשים יתקיימו בשריגים שבעמק האלה

טלפון לפרטים נוספים סמדר 0544893772

הלשון והשפעתה על הגוף כולו במסגרת תרגילי שיטת פאולה

ההגדרה המופיעה באינציקלופדיה ויקיפדיה למושג לשון כאיבר בגוף האדם מתארת את הלשון כאיבר שרירי, היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד, כמו כן מוזכרים תפקידיה כאיבר טעם כלומר כאיבר המעביר למוח את המידע על טעם המזון, כאיבר המשתתף ביחסי מין, וכגורם המפיק את צלילי הדיבור.

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ניכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף.. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, קושי בתנועה וקשיי תרגול. תרגילים לדוגמה:

 התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון תוך כדי הרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף את הרגשת המעברים בין הסוגרים. השפעת הלשון על מצב העורף והצואר

תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. לתרגיל זה השפעה ברורה על מערכת העיכול.

במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה  בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה. ניתן גם לנסות תנועה ללא לחץ והשתהות בין צדי הפה. תרגילים אלו משפיעים על העברת משקל הגוף מצד לצד במצבי עמידה, מסייעים לכיווצים לסירוגין של שרירים טבעתיים אחרים, העורף והראש מצטרפים לתנועה מצד לצד ומתארכים. אלו תרגילים המעלים את המודעות לאבר זה. הלשון שלרוב משמשת לצרכים תפקודיים בלבד מוכרת כאבר המשפיע על תנועה. דחיפת הלשון כלפי החיך העליון זוקפת את הגב העליון ומאריכה את הצואר. הלשון מעורת בגוף קשרים עם שרירים טבעתיים אחרים ומפעילה את הגוף בעקיפין.

אחת ההשפעות המעניינות של הלשון בעזרת תרגילי שיטת פאולה היא על מערכת הנשימה, במצבים שאדם נמצא במצב נשימה חלקי או שהוא מתקשה לנשום עקב תגובה לאלרגנים סביבתיים מומלץ להשתמש בתרגילים שבהם הלשון משנה את מיקומה בפה. לדוגמה-גלגול הלשון לאחור כצורת גל, עזיבה וגלגול חוזר היא אחד התרגילים המורגשים מיידית בנשימה. גם הפלת הלשון אל הבסיס יכולה לפתוח את מערכת הנשימה ולעודדה לפעולה.

תנועת הפתחים בגוף

תשומת הלב המתעוררת אל הגוף בעקבות המחשבות על הפתחים או הנעת הפתחים מעמיקה את הנשימה, מעוררת נוכחות בגוף ואפשרות להתייחס לחלקיו ולשלמותו. בין הנשים המבטאות את הרגשתן יש שיגידו שהן חשות מיניות, יש שיגידו שהגוף מתרחב והן חשות שיש בו כוח והן תופסות מקום בעולם, שהנשימה עמוקה או שמרכז הגוף מתחבר ומחבר אברים שונים.

השרירים הטבעתיים בפנים-הסבר על שיטת פאולה

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים,  הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. בהשואה למספר השרירים הטבעתיים בחלקי הגוף האחרים יש לפנים השפעה רבה על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים בשיטת פאולה הינה חלק בלתי נפרד מתנועת השרירים ברצפת האגן, בידיים וברגליים. זו אחת הסיבות שלמתחילים מומלץ להניע את שרירי הפנים בפגישתם הראשונה עם השיטה. הן בשרירי הפנים והן בהתכוונות לשרירים טבעתיים בחלקי הגוף האחרים מומלץ תמיד להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועה. בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו זוהי דרך מומלצת לתרגול בכל השלבים של לימוד השיטה. כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות בפנים כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

שימוש בשרירים טבעתיים לצורך דיוק ההפעלה והאימון של רצפת האגן

אחת הבעיות הרווחות אצל נשים ששרירי האגן שלהן נחלשו הוא העדר דיוק בהפעלת שרירי הסוגרים. כלומר הנטייה לא להפריד בין הסוגרים בזמן הפעלתם מטשטשת את התחושות המדויקות ברצפת האגן. כאשר קשה לאישה לתרגל כיווץ של הסוגרים הקדמיים הן בגלל חולשתם והן בגלל הצטרפות הסוגר האחורי ההעזרות בשרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים מקלה.  תרגיל מומלץ הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אישה לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורה בתנועת העיניים. בשלב הבא כיווץ של העיניים והסוגרים הקדמיים יחד יקל על התרגול והתחושות יהיו מובהקות וברורות יחסית לתרגול ישיר של הסוגר.

בעיות במערכת העיכול-טיפול בשרירים רצוניים ובלתי רצוניים בשיטת פאולה

הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה לפתרון בעיות תפקודיות שונות במערכת העיכול הוא בתחום השרירים הרצוניים ובתחום הלא רצוניים. השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם הם הפה וחלקיו ופי הטבעת. השרירים הבלתי רצוניים הם רוב שרירי מערכת העיכול. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה הנסיון המשותף של מטפלים בשיטה מראה כי תרגול השרירים הרצוניים משנה לטובה את דרכי הפעולה של השרירים הלא רצוניים האחראים על הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.

למרות שכאשר אנשים מגיעים לטיפולי פאולה עם קשיים הנטיה של המטפל היא להתייחס ישירות לבעיה אין הכרח להפעיל את השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת העיכול. הקשרים בין השרירים הטבעתיים מאפשרים לגוף להניע את התנועות הנלוות לשריר שבו החל התרגול לשרירים אחרים. לא פעם יהיה קל יחסית להניע את הסוגר האחורי דרך הסוגר הקדמי או להביא את הגוף כולו לידי פעולה.

מערכת היחסים בין השלד והשרירים בשיטת פאולה

לכל אחת משיטות התרפיה המנואלית דרך משלה להניע את הגוף באופן שהשרירים והשלד ישלימו אחד את פעילות האחר. בשיטת פאולה התרגילים המוצעים למתרגלים מכוונים לשרירים. כדי לארגן את השלד והעצמות  באופן שיסייע לפעולות השרירים קיימות עמדות מוצא המתאימות לצרכי ריפוי והפעלה שונות.

בתרגול בשכיבה צורת הנחת כפות הרגליים יכולה לסייע להרגיש את הסוגר הקדמי בנפרד או את האחורי בנפרד. רצוי לכוון את כפות הרגליים זו לזו כלפי פנים הגוף כדי לחוש את הסוגר הקדמי ולהיפך, להפנותן כלפי חוץ כדי לחוש את הסוגר האחורי.

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה המעודדת תחושות נפרדות  בסוגרים הן: עמידת שש, הברכיים, כפות הרגליים והידיים מונחים על הרצפה. המרפקים משוחררים. מעמדת מוצא זו ניתן להעביר את המשקל בין הידיים לרגליים, להניע את הישבן קרוב ככל הניתן אל כפות הרגליים, להפיל את הראש או לדחוף לסרוגין את הידיים אל הרצפה ואת כפות הרגליים והברכיים אל הרצפה. מומלץ לחפש בכל אחד מהמצבים הללו אם אחד מהסוגרים מורגש באופן מיוחד או נפרד.

מצבי עמידה נוספים המעודדים את השתתפות השרירים בהתאם לתנאי השלד הם עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,

עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, במצב זה עצימה חזקה של העיניים תתחיל קבוצה גדולה של תנועות חזקות של כל השרירים ותעודד תנועה חופשית. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. החזקת הברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים מעודדת את שחרור השלד.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן בהתאם להתעוררות הגוף מתוך עמדת המוצא שנבחרה. התרגול המשלב עמדות מוצא שונות בישיבה מוטב שיעשה על גבי מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה המזמנת מעבר ממצבי הישיבה למצבי תנועה משתנים. בין מצבי הישיבה השכיחים נמצאים ישיבה בקרוס רגליים, עמידת צפרדע, ישיבה על הברכיים כשהישבן מונח על העקבים והבהונות נדחפות אל המזרון. 

מטרות שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה נעשה הן לשיפור איכות חיים והן לטיפול בבעיות תפקודיות. הפעלת הגוף בשיטת פאולה מסייעת להמשכיות התנועתיות במערכות פנימיות ואינה דורשת כוח שרירי. שיפור איכות החיים מתבטא איפה בעצמאות המוקנית למתרגל לנוע לפי הקצב הדרוש לו ולשמור על גמישות הגוף ללא מאמץ.

הטיפול בבעיות תפקודיות מיועד לבעיות כגון: שיפור השליטה בשרירי רצפת האגן (צניחת רחם, בריחת שתן, תפקודי מערכת העיכול) וכן איזון בין צדי השלד, הפגת כאבים ושמירת התפקוד הכללי עם אנשים החולים במחלות כרוניות. טיפול בנושאים אלו נעשה באופן עקיף, תנועות הכיווץ והשחרור אינן מכוונות בתחילת התרגול לאיברים שאינם תקינים, בהמשך הטיפול נדרשת לפעמים עבודה ישירה. 

צניחת רחם והטיפול בה בשיטת פאולה

האיור מציג את קבוצת האברים הנתמכת על ידי שרירי רצפת האגן. ( המסומנים במספר 5)

החלק שמייצג צניחת רחם נמצא בחלק המסומן במספר שתיים, זאת משום שהגלישה של הרחם לצד שלפוחית השתן אינה מצב בריא או קל לתחזוקה.
לפעמים המשמעויות הן בעיות במתן שתן ולעתים דליפות. ההבדלים קשורים בחוזק רצפת האגן ובזוית הצניחה.

בשיטת פאולה ניתן להשפיע על מיקום הרחם על ידי פעילות עדינה של כיווצים והרפיות של הסוגרים הקדמיים. שינוי התנועה ברצפת האגן ושינויים בזוית ההחזקה של עצמות האגן יכולים ל"תקן" מצב של צניחת רחם

תנועה נטולת כוחניות בשיטת פאולה

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש כדי להפעיל אברים שאנו ממעטים בהפעלתם. התרגול של שיטת פאולה מעורר תחושות ותנועות חדשות וכן גילוי יכולות גופניות חשובות.

עבור מי שסובל מקשיים תפקודיים כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. קבוצה גדולה של אנשים אחרים נעזרים בשיטת לצורך חיזוק היכולת לתנועתית באברים שקשה יותר להפעילם באופן עצמאי כמו הסוגרים. (אברים שלרוב מופעלים באופן רצוני חלקית לצרכים פונקציונליים), הדבר נעשה דרך תנועה חופשית ושילוב בין תנועת הסוגרים לשרירים טבעתיים אחרים שקלים יחסית להפעלה. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, התנועה בשיטת פאולה נחוצה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה.

חיזוק הסוגרים הקדמיים לשיקום רצפת האגן

בעיה נפוצה בין נשים שרצפת האגן שלהם נחלשה היא מצב שבו הסוגר האחורי מחליש את הסוגר הקדמי. כדי להתמודד עם בעיה זו מתרגלים הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. ההפרדה נעשית על ידי תנועות של שרירים טבעתיים אחרים.

אחד התרגילים שמחזקים את רצפת האגן ויכול להתבצע בישיבה או בשכיבה עם ברכיים עומדות מקל על יכולת ההפרדה בין הסוגר האחורי לקדמי. התרגיל הוא תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.