חשיבות הפעלת הגוף ללא מאמץ במצבי מוגבלות

 

מצבי מוגבלות פיסיים זמניים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. נוצר מעגל סגור משום שההחלשות הנפשית מקשה על היכולת לפעולות כמו תרגול פיזיותרפי או אחר באופן עצמאי. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי ופותחת את המעגל הסגור.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע החלשות של השרירים בגוף כולו עקב מיעוט תנועה והחלשות של איברים פגועים. אם השריר שנפגע ניתן להפעלה מתוך השרירים הטבעתיים הפעולה משפרת את זרימת הדם ומפעילה אברים שאיננו מודעים להם.

רגיעה בעזרת שיטת פאולה

 

אנשים לא מעטים המתרגלים את שיטת פאולה באופן קבוע חווים רגיעה, עלייה ביכולות הריכוז ומרכוז גופני המשפיע לטובה על תנועת הגוף. 

חלק מהתופעות מובנות וחלק אחר קשה להסברה. הסיבות לרוגע הנוצר בעקבות תרגול שיטת פאולה הן בין ההרגשות שקשה להסביר שכן יש אנשים שהתנועות האיטיות מעוררות בהם חוסר שקט, אך אלו שאינם מרגישים בטוחים בתנועה באופן כללי מתחזקים ברמה הרגשית עקב האפשרות לחזור על תנועה באופנים שונים ללא הקפדה על צורה הנבדקת על ידי מישהו אחר והרגשה של התעוררויות גופניות נוספות.

התרגול אינו מיועד רק למי שמתקשה בתנועה, לא למי שחווה חוסר שקט או למי שאין לו ביטחון בתנועה, המצבים נוצרים הן בזכות היחסים עם המטפל/ת והן בזכות ההכרות עם סגנון חשיבה שונה שהשיטה מאפשרת.

השינוי הגופני הטמון בשיטת פאולה

 

  מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים רצוניים ושאינם רצוניים אינו קשור אך ורק בחולשת השרירים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף מתבטא בתנועה של התכווצויות והרפיות שרק חלקן מודע לנו. המצב הבריא מוגדר בין השאר לפי מיקומם של אברים פנימיים, נשימה יעילה והיכולת לחוש שינויים או סימנים מוקדמים בפעילות המעיים והשלפוחית.

טיפולים בשיטת פאולה מכוונים לכיווצים והרפיות רצוניות של שריר טבעתי. ככל שאדם לומד כיצד להתמיד בתנועה זו מתוך חזרתיות כך הוא יכול להפעיל תנועה חופשית של הגוף, לעתים הדבר מתבטא בתנועות של כל הגוף ולעתים בהצטרפויות לא רצוניות של שרירים טבעתיים אחרים. תרגול שיטת פאולה אינו כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. זהו שחרור של הגוף ותנאים המאפשרים תנועה שלא כולה יכולה להיות מובנת בעזרת המחשבה.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. התנועה הספונטנית שתארתי דומה ושונה גם יחד מזו שמתרחשת באופן רצוני. התנועה יכולה להתרחש במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף וביכולתם להפסיק זאת כשהם בוחרים בכך. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב עד לשלבים שבהם לא מתרחשת תנועה נוספת.

 

ייחודה של שיטת פאולה בהשפעה על שרירים עמוקים

 לפי מאמר שפורסם ב2005 על ידי שרון גלעד ב"הארץ

"להבדיל משיטות אחרות להפעלת שרירים עמוקים, חלק גדול מהתרגול בשיטת פאולה נעשה באופן עצמאי, לאחר שעקרונותיה הופנמו בהדרכת מטפל, העבודה בשיטה יכולה להתבצע בכל מצב-בשכיבה, בישיבה, בעמידה ואפילו תוך כדי הליכה מתוך מטרה להפוך את התרגול לטבעי עבור המטופל. השיטה מתאימה לנשים, גברים וילדים ונלצדת בדרך כלל כשיעור פרטי."

תרגול בקבוצה בשיטת פאולה לעומת טיפולים אישיים

 אנשים הפונים לטיפולים בשיטת פאולה לא תמיד מבינים מראש את הקשב האישי לגוף שיכול להיות מובן למי שלא התנסה בשיטות תנועה דומות. רק לאחר הפניית תשומת לב של המטפל ניתן להיכנס לקצב החיצוני והפנימי הנדרש. נושא זה נעשה מורכב יותר כאשר אנשים מתחילים להכיר את השיטה דרך תרגול קבוצתי.

תאום בין הקשבה עצמית ואישית של כל משתתף לגופו לבין עבודה של רוב האנשים בקצב דומה אינו קל, חלקו בידי המנחה וחלקו בידי המונחים. מאחר שההנחיות ניתנות תוך מתן מרחב לזמן אישי ושונה בביצוע, יכול המתרגל שרוצה בכך להמשיך תרגיל שמטיב עמו גם אם הקבוצה קיבלה כבר תרגיל חדש, וחשוב להקפיד על תזכורת זו. כמו כן עדיף להזכיר למשתתפים שלא לחקות זה את זה דבר שהוא פחות מהותי בשיטות אחרות. שכן אופן הכיווץ או קצב התנועה הכרחי שיהיו אישיים. 

פעמים רבות עולה השאלה מה עדיף-עבודה קבוצתית או יחידנית, הסדר האידאלי הוא לעבור מטיפול אישי לתרגול קבוצתי. מחויבות קבוצתית שומרת על התמדה שבטיפולים אישיים קשה למקצת מהאנשים. טיפול אישי מאפשר למטפל לראות יותר ולדבר ביתר פתיחות על מה שהוא רואה. 

לעתים  קבוצות בשיטת פאולה מופרדות לגברים ונשים שלא מתוך כוונות דתיות אלא משום שעצם המחשבה על הסוגרים כחלק מתהליך התרגול קלה יותר למשתתפים מאותו מין מאשר כשהיא נעשית בקבוצות מעורבות.

נושאים משיטת פאולה המתאימים לצרכים של אנשי מקצוע בעולם התנועה

תכנית עבודה לאנשים העוסקים בתחומי הגוף השונים

·         הפעלת השרירים הטבעתיים בתרגול מובנה, כגון: :פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד

·         הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים, התנסות תנועתית ולימוד השימוש בהבנה זו.

·         חיזוק רצפת האגן במצבים שונים: תרגול, פיזיולוגיה ואסטרטגיות.

·         תרגול הרפיות בעזרת "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים

·         תרגול של צורות יציבה, התמודדות עם בעיות גב ומפרקים

·         שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

רצפת האגן של נשים והמצבים שדורשים טיפול

 

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור ומניעת כיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. ברוב המקרים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ועם הזמן פיתחו הרגל לשמור על כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

הרפיה וחיזוק של שרירי רצפת האגן כפעולה אחת

 

שרירי רצפת האגן תומכים באברים הפנימיים החשובים ביותר בגוף האישה. לכן כאשר אנחנו אומרים חולשת שרירי רצפת האגן אנו נותנים הגדרה רחבה מדי למכלול מצבים. מצב האברים הפנימיים הנמצאים מעל שרירי רצפת האגן משפיע על חיי נשים במצבים רבים, בין אם מדובר בלידות או בשינויים ותופעות המתרחשים בגיל המעבר, בהחלשות שמקורה במבנה פיזיולוגי, או בפעילות כוחנית בשרותים שיוצרת בעיות בתפקוד מערכת העיכול. מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים יש שיבושים בתחושה בין אם עקב צניחות של אברים פנימיים או כיווץ יתר. לכן לימוד ההרפיה באזור דרוש לצורך חיזוקו.

איזון שיווי המשקל

 תמונת האל אפולו של היוונים, מוצג במוזיאון של הותיקן ברומא, הצילום מתוך "אריאל אינציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת ד"ר זאב וילנאי, עם עובד תרבות וחינוך.

בצילום נדרש אפילו האל לאזן את שיווי המשקל כאשר אחת הרגליים מתרוממת, הוא עושה זאת בעזרת היד הנגדית, אין זו הנטייה האינסטינקטיבית שלנו אבל אפשר ללמוד מהיוונים גם על כך. 

בשיטת פאולה קיים תרגיל שנראה בדיוק כפי שהפסל מדגים אלא שהוא יעיל יותר במצב ישיבה ושכיבה, אגרוף ופתיחת יד לסרוגין, לרוב דרושה הרחקת אצבעות דומה לזו שעוצבה בפסל, הקצב איטי בהשואה לקצב תרגול רגיל, למרות שספירת תנועות אינה מקובלת בשיטת פאולה אפשר לספור כ עשר פתיחות וסגירות בדקה, (הפתיחה ביד אחת והסגירה באחרת הן תנועה אחת) כדי להבין את הקצב המומלץ.

תרגילי עיניים ושחרור שרירים בעזרת תנועות העיניים

 

תרגילי עיניים יכולים להשפיע לטובה על ההרגל הקבוע של כולנו להימצא בתנועה וחשיבה כלפי הסביבה לפנים, ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה מלבד בשינה, שימוש בתרגילי עיניים יעיל הן להרפיה כללית ולשינוי הרגלי חשיבה והן להקלה על מצב הגב והכתפיים למי שסובל מכאבים.

תרגילי העיניים המוצעים בזאת יכולים להדגים כיצד הפעלת העיניים באמצעות שיטת פאולה יכולה להפעיל את הגוף באופן לא שגרתי לרוב בני האדם.

 

·         פתיחת העפעפיים וסגירתם היא פעולה פשוטה עבור רובנו, יש סיבות רבות להתנסות בכך, בקצב איטי הפתיחה מעמיקה את הנשימה והסגירה מעודדת נשיפה מלאה, קשה לדעת מתי אנו פותחים במידה שמשפיעה על הגוף ומתי לא. בשלב ראשון נסו לפתוח ולסגור את העיניים בלי מאמץ מיוחד ובלי לנסות לפתוח או לסגור בצורה שונה מנטייתכם הטבעית, חזרו על כך כעשר פעמים, נוחו כמה שניות, עברו לפתיחה גדולה מהרגיל ושחרור ואחכ. לפתיחה רגילה וסגירה שמהדקת שפתיים. נוחו כמה דקות, עכשו פתחו במידה נוחה לכם וסגרו במידה נוחה.

בריחת שתן והליכות תכופות לשרותים לא נובעות בהכרח מחולשת שרירים

 טיפולים בשיטת פאולה מבוססים על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שנוצר בדרך זו מעורר שרירים נוספים והגוף כולו מושפע מפעולת השריר המכוונת. 

התעוררות התנועה "מרחוק" יעילה במיוחד כאשר סביבת השרירים או הפתחים שבהם יש צורך לטפל איבדו את החישה הרגילה שהייתה בהם, פעמים רבות חיזוק שרירים הוא החלק הקל שבתהליך השיקום. החלק העדין והמורכב יותר הוא יכולת לשים לב לתחושות מוקדמות מהסוג הדרוש במערכת השתן או העיכול. אנשים אינם יכולים להבין את מה שאינם מרגישים, זה חלק מהמקצועיות של המטפל/ת, 

מספר מחקרים שניסו לבדוק את מהות השיטה ואת יעילותה יוצגו במאמר זה.

במחקר קליני מבוקר שנערך בבית החולים הדסה בירושלים הושוו שתי שיטות התעמלות (שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]] ) כטיפול בנשים שסבלו מ[[דליפת שתן]] במאמץ. חמישים ותשע נשים, מלאו שאלוני [[דליפת שתן]] ואיכות חיים, עברו בדיקת פד ובדיקת כוח כיווץ שרירי [[רצפת האגן]] (בדיקה ידנית וע"י מכשיר הנקרא פרינאומטר). הנשים חולקו בצורה אקראית ל-2 קבוצות טיפול. קבוצה אחת התעמלה בשיטת פאולה, ע"י שיעורים אישיים שניתנו ע"י מורות המוסמכות להוראתה. הקבוצה האחרת, קבלה הדרכה בשיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]], ע"י פיזיוטרפיסטיות.

שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]] נמצאו יעילות, משמעותית על פי מבחן הפד שנעשה לפני ואחרי ההתערבות, בהשוואה בתוך כל קבוצה (.(Change within group נמצא כי שיטת פאולה שפרה באופן משמעותי את דליפת השתן, שינוי זה היה דומה לתוצאה שהושגה בקבוצה שטופלה בשיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]].

בנוסף, נמצא כי איכות החיים של המטופלות בשיטת פאולה השתפרה באופן משמעותי. שיפור זה לא נמצא בקבוצה שטופלה על פי שיטת תרגול שרירי [[רצפת האגן]]. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים הקליניים האחרים (2).

מחקר אחר שבדק את יעילות שיטת פאולה התייחס לטיפול בואגיניזמוס-כיווץ לא רצוני של הנרתיק אצל נשים הגורם לכאב ומפריע לקיום יחסי מין תקינים. התכווצויות אלו קשורות לרוב בתגובה לסיטואציות של חיי מין אך מופיעות גם באופן ספונטני. המחקר מצא כי שיטת פאולה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיטות המסורתיות. גם מספר הטיפולים שנדרשו היה קטן באופן משמעותי בהשוואה לשיטות אחרות. הכותב מצא כי השיטה יעילה, קצרה ובטוחה ולא נצפה אף מקרה אחד של כישלון .(3)

מהות השיטה הוסברה ע"י יום טוב וגולני במאמר המתאר את הבסיס התפקודי של השיטה. הם בדקו מהו הגורם לכך שהפעלת ספינקטר אחד גורמת להצטרפות ספונטנית של ספינקטר אחר. לטענתם התרגול המתמשך במקום אחד יוצר תגובת מטוטלת העוברת דרך תנודות חוט השדרה. תנועת המטוטלת יוצרת בהדרגה קצב סינכרוני הגורם להפעלת צמדי מתמדים (אוסילטורים) הפועלים באופן פיזיקלי, ביוכימיקלי, הורמונלי ועצבי (1).

1. Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22

2. Liebergall-Wischnitzer M, Hochner-Celnikier D, Lavy Y, Manor O, Arbel R, Paltiel O. Paula method of circular muscle exercises for urinary stress incontinence-a clinical trial. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2005 Jan 20

3. צוקרמן צ. רוסליק י. ואורביטו ר. הטיפול בנשים הלוקות בוואגיניסמוס על ידי הרפיה של שרירי . הטבעת במשלב עם טיפול במרחיבי לדן לעומת טיפול התנהגותי במרחיבים בלבד. ה[[רפואה]], כרך 144 חוב. ד' אפריל 2005

: ל

פילאטיס ושיטת פאולה-לשלב דרכים בחיזוק רצפת האגן או להבין מה מתאים לאיזה מצב?!

 

 

תרגילי פילאטיס משלבים חיזוק שרירים באזורי הגוף השונים לצורך חיזוק שרירי רצפת האגן. המתרגלים מפעילים  את שרירי הבטן ואת שרירי הירכיים. בשיטת פאולה משלבים בין הפעלת שרירים רחוקים פיסית מרצפת האגן כמו הבהונות, אצבעות הידיים, העיניים והפה לבין הפעלת שרירי רצפת האגן מתוך הסוגרים. מאחר שלעיתים הקושי לשפר את מצב רצפת האגן והבעיות הקשורות בו נובע מחוסר יכולת לחוש את שרירי הסוגרים השרירים הנ"ל משפרים את הרגישות החושית הדרושה.

במהלך תרגול פילאטיס קשורה הפעלת שרירי הבטן גם בהארכת שרירי הגב והרגליים, בתנועת ידיים ובחיזוקם של כל אלו. 

המודעות לחשיבותם של שרירי רצפת האגן גורמת לעידוד המשתתפות בתרגול להפעיל גם אותם, עניין זה לוקה בחסר אם אינו 

מקבל הכוונה נפרדת הן משום מורכבותו והן בגלל הפעלת הכוח המזיקה לרצפת האגן כאשר היא מופנית לשרירי הבטן בלבד 

כאשר יש למתרגלות קושי לשמור על כיווץ בסוגרים בזמן הפעלת שרירי הבטן.

אכילה ושתייה לפי הצעותיה של פאולה גרבורג

 בספרה "סוד השרירים הטבעתיים" מציעה פאולה גרבורג לאכול בפה סגור וללעוס בכל חלקי הפה לפני הבליעה. ההצעה שלה לגבי שתייה קלה קצת יותר, ללגום ולסגור את השפתיים אחרי כל לגימה, ההיפך ממצב אופייני לרבים שבו דוכגים לשפוך את הנוזל לגרון.

שתי ההצעות מיועדות לשפר את הפעולה של מערכת העיכול שלנו. תנועת השפתיים בזמן שתייה משפיעה לטובה על תנועת מערכת העיכול. הלעיסה מתוך תשומת לב מאפשרת לושט לקבל את המזון במצב מתאים ליכולתה. 

ההקפדה על שתי ההצעות האלו אינה תמיד קלה, מי שרעב וממהר לאכול פחמימות מרגיש שהמזון כבר מתחיל להתמוסס בפיו ונוטה לבולעו עוד לפני שלעס אותו עד הסוף. 

הנטייה הכללית למהר בחיים משפיעה לעיתים על סגנון האכילה והשתיה באופן לא בריא. פאולה ששיטתה כוללת אימון בין מפגשים טיפוליים מציעה לאנשים לפנות זמן לעצמם באופן שונה מהנהוג בין אנשי איכות החיים העכשויים

חופש המידע ואמון המטופל במטפל כתנאי להצלחת הטיפול

 פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. העובדה שמטפלות בשיטת פאולה מודעות לכך לא מקלה עליהן בזיהוי מוקד בעיה. יש צורך במידע של מי שמגיע לטיפול ולא תמיד אנשים משתפים בקלות. לא תמיד זיהוי המיקום שבו התחילה הבעיה מקל על הטיפול בה.

האמון של מטופלים במטפל וההבנה שבמצבים שונים תופעות שהם עצמם לא מזהים כבעיות הן חלק מהמצב דרושים להתקדמות הטיפול.

דוגמה שיכולה להבהיר את הדברים היא ההשפעה שיש לעצירות על חולשת רצפת האגן. מטופלים הנעזרים בתרופות או משלימי תזונה ולא חשים את העצירות נוטים לחשוב שהיא נפתרה. בפועל המעיים צריכים עזרה ותנועתם הפריסטלטית לא תקינה. מוטב שמי שמטפל בהם יהיה מודע לכך.

חיזוק רצפת האגן על ידי הפעלת הסוגרים

 

שרירי רצפת האגן כוללים את הסוגרים:בגוף האישה אלו הם השרירים שבפתח צינור השתן, פתח הנרתיק ופתח צינור העיכול. במושגים פיזיולוגיים הם נקראים הספינקטרים). השרירים הללו נעים כטבעות המתכווצות ומשתחררות. הם השרירים היחידים ברצפת האגן שביכולתנו לחוש ולהניע. חיזוק רצפת האגן שנעשה באמצעים אחרים מפעיל שרירים שאינם ברצפת האגן כמו שרירי הבטן או שרירי הירכיים.

במצבים רגילים קשה מאוד להפריד בין שני הסוגרים הקדמיים ומתייחסים אליהם כאל סודר אחר, במצבי החלשות של אחד מהשרירים האלו ההפעלה של אחד מהם קשה מאוד ונשים רבות רגילות להפעילם יחד.  לצורך חיזוק רצפת האגן אחת האסטרטגיות היא הפרדה בין הסוגר הקדמי לאחורי. פעולה שנעשית בעזרת שרירים טבעתיים אחרים כגון: עפעפיים, אף, או פה. חלק מהחוקיות של תנועת השרירים האלו היא יכולתם להפעיל זה את זה או אחד מהם את אחד הסוגרים, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, תרגול תנועה המעבירה את התחושות ביתר קלות בין הסוגרים והבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.

הנחת הגוף בצורות שונות לצורך חיזוק רצפת האגן

 

עמדות המוצא שמתרגלות בוחרות בהן בבואן לתרגל את חיזוק רצפת האגן הן לרוב מתוך הרגל או המשכיות של תרגול שלמדו בקבוצה כלשהי.

מקצת מהמורות בשיטת פאולה מציעות לנשים שבאות אליהן להשוות בין כיווצי הסוגר הקדמי באופנים שונים של הנחת הרגליים. כגון:  ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים, הנחת הרגליים כשכפות הרגליים על הרצפה והברכיים מקופלות ומופנות לתקרהה או שכיבה ברגליים ישרות. המצג שבו קל יותר לחוש את הכיווצים הוא המצג שמומלץ לנשים לבחור בו.

אפשרויות אחרות הן עמידת שש כשכפות הרגליים רחוקות זו מזו והברכיים קרובות זו לזו ביחס לכפות הרגליים, שכיבה על הבטן והנחת כפות הרגליים זו כלפי זו וישיבה על כיסא כשאחת הרגליים או שתיהן מונחות בגובה הישיבה.

 

תנועה בלתי מתוכננת בשיטת פאולה

 

התנועה לפי שיטת פאולה מכוונת לעודד את הגוף לנוע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו ש"העדר שליטה מחשבתית" הוא מצב זמני וביכולתם להפסיקו על ידי הורדת הידיים מהעיניים או שינוי עמדת המוצא כמו לעבור משכיבה לישיבה. המטפל/ת בשיטת פאולה אינם מתערבים במצב מתוך הנחה שלכל גוף ולכל אדם חוקיות שונה בדרך התנועה, אלא אם כן המטופל מבטא אי נוחות.

 

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על סמפטומים של בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

 o        קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים לדיבור בלתי ברור ולקשיים בהיגוי מלים, אם הפה נמשך לאחד מצדי הגוף, הדובר/ת מאבדים שליטה על הפקת הצלילים. הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מסייעת לחיזוק מידת השליטה בפה. הדיבור נעשה ברור כל עוד ממשיכה ההעזרות בתנועות אלו.

•  השמעת צלילים שונים המשולבת בנשיפה  ובעיקר הצליל ששש תוך כדי הנחת אצבע על השפתיים מעודדת צרוף של תנועות הגוף מטעם עצמו בעיקר תנועות של השפתיים והלשון המועילות למרכוז הגוף.

• תנועות רוטציה בין שני צדדיו הקדמיים של הגוף מעודדות מרכוז. קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו היא תנועה לסרוגין של העיניים, כפות הידיים, כפות הרגליים ועוד. 

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

 

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. בשיטת פאולה מלמדים ילדים לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים אחרים כגון הפה והלשון, העיניים ואצבעות הידיים והרגליים בישיבה רגילה, שכיבה ועמידה ובלבוש מלא. מיקוד תחושות באזור הסוגרים מתרחש בעקיפין דרך הפעלת השרירים שהוזכרו.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה הצעות להפעיל את שרירי הפנים דרך פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לסוגר הקדמי או האחרורי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

בזכות תנועות איטיות באופן מונחה

כיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים, משורטטים ואחרים, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות של שרירים שאינם מתפקדים באופן מלא או שנחלשו. ככל שאנו מפנימים את היכולת לשים לב לתנועות קטנות ולהעריך אותן כך עולה תשומת הלב שלנו להשפעה של שריר אחד על שריר אחר באופן שלא ציפינו לו, לדוגמה תנועה איטית מאוד של אחת הברכיים כששתי הברכים עומדות מפעילה את השריר האחורי של הירך, שריר שלא מרבים להניע. בזכות ההקשבה לדרכים להניע את הברכיים באיטיות נפתחת יכולת לשים לב לשרירים שמופעלים בלי שנוכל לשים לב לכך. 

לעתים הקשבה זו מעוררת בו זמנית יכולת או צורך לשחרר את הגוף ולת לו לנוע באופן חופשי, ללא תכנון וללא הכונה.