תרגילים לחיזוק הסוגרים

     

        

o       כיווץ חזק של העיניים בו זמנית עם הרמת הרגליים אל הבטן והחזקתן על ידי הידיים, ניתן לעזוב באחת את כל הכיווצים וההחזקות.

o       כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים אל הרצפה

o       לסרוגין: כיווץ עיניים כלפי האף בצרוף כיווץ ספינקטר קדמי בזמן החזקת כפות הידיים כלפי הרצפה, שלב שני יהיה כיווץ עיניים כלפי הרקת בצרוף כיווץ ספינקטר אחורי בזמן החזקת גב היד אל הרצפה, דחיפת הרצפה עדיפה באזור הזרועות ולא על ידי גב היד

o       איסוף הטבור כלפי המרכז של עצמו וחשיבה על קרובו אל הספינקטר האחורי

o       איסוף מדורג של מקומות המכווצים את הספינקטר הקדמי, לא הכרחי להפעיל את כולם יחד, עיניים מתכווצות לכיוון הגבות, לשון יוצאת ארוכה וצרה לכיוון השפתיים אך בלי לצאת מגבולותיהן, ספינקטר קדמי מתכווץ, כפות רגליים מכוונות זו אל זו אם הרגליים ישרות או שהבהונות נלחצות אל הרצפה אם הברכיים עומדות

o       כיווץ ספינקטר קדמי עם דחיפת רגליים כלפי קיר בזוית של תשעים מעלות

הפעלת שקעי הגוף ותנועה חופשית מתוכם

התמונה מציגה את אחד המצבים שנוצרים כאשר מנסים לחוש את שקעי הידיים לאחר מגע בהם. ההצעה בתרגיל זה היא ללחוץ בעזרת אצבע בשקע היד ולתת לתנועה לאפשר לנו לזכור או לחוש את המקום.
התרגול מעודד תנועה חופשית של הידיים, הזרועות, הגב ועוד

למי מיועדת שיטת פאולה

השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. 

הדגמת אימון רצפת האגן בתמונה

המתרגלת בצילום מניחה את כפות הידיים שלה על הבטן כדי להתרכז בפעילות הסוגר הקדמי ולהימנע מאפשרות שהבטן תפעל לפני הסוגר.
במקביל היא יכולה להשתמש בתנוחה זו כדי לשנות את מצב אצבעות הידיים. כשהאצבעות מורחקות קל יותר לחוש את הסוגר האחורי וכשהן מוצמדות קל יותר לחוש את הקדמי

שרירים טבעתיים ומערכות פנימיות

תרגול השרירים הטבעתיים ואימונם מחזקים את היכולת של שרירים אלו. נוסף לכך משפיעה התנועה של כיווץ ושחרור שרירים אלו על רמת התפקוד של המערכות הפנימיות כגון הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול והמערכת הגניקולוגית. עד כה לא נמצא הסבר לתופעה שהמעקב אחריה כלל רופאים בתחומים גניקולוגיים ואחרים.

אחד המקרים נצפה במעקב אולטרסאונד אחר אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את השינויים בכיווצי הרחם בין מצב שכלל תרגול למצב שלא נעשה בו תרגול.

תרגיל להפעלה עקיפה של רצפת האגן ושריריה

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה,

מהלך התרגיל: תנועת אצבעות הידיים כשהן צמודות בכל יד בנפרד אלו לאלו בלי להגיע אל מרכז כף היד או לנוח. התנועה יכולה לעורר מקומות שונים בגוף לתנועה בקצב דומה. בין האברים הראשונים שנוטים לפעול נמצאים הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים והראש. חשוב לא להפסיק את תנועת אצבעות הידיים, אם הגורם המעורר תרגיל להפעלת רצפת האגן דרך אצבעות הידיים

את התנועה בכל תרגיל נעזב התרגיל משתנה.

תמונות של "החזקת צואר ועורף"

שלוש תמונות שלי מציגות יתרונות וחסרונות בהחזקת הצואר . הצורה ה"גרועה ביותר" כשעגיל אחד על האוזן. הפחות בעייתית ועדיין מעוררת מתח בגוף על רקע הים. צואר משוחרר יחסית מופיע על רקע נמל היכטות. התנועה הכללית של הגוף מסייעת לשחרר. 

אימון רצפת אגן לשם מה?

בדר"כ אין לי קשר לעולם התפילה, אבל סידור שהיה מונח על השולחן הזכיר לי משהו מרכזי בחיי. בלי כל כונה ראיתי את המשפטים הבאים:"אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים. חלולים חלולים. שאם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אי אפשר להתקים אפילו שעה אחת"לזה מתכוונים חלק מהאנשים העוסקים באימון רצפת האגן

כדי לחזק את שרירי רצפת האגן  צריך לכווץ אותם אלא שכיווצים חוזרים תלויים ביכולת לשחרר. כיווץ הוא אחת הדרכים לשחרור. צריך רק לאפשר את השחרור בין  כיווץ לכיווץ.

הפרדת הסוגרים בתרגול וחיזוק רצפת האגן

הנטייה לכווץ את כל הסוגרים יחד משותפת לרוב בני האדם, פעמים רבות מתחזק הסוגר האחורי על חשבון הקדמיים. כדי ללמוד להפריד מוצעים כמה טיפים:

בישיבה כשהרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה או בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות

o       הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבע והאמה בזמן הכיווץ של הסוגרים הקדמיים כדי לסייע לכיווץ של הקדמיים בלבד.

o        לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הסוגרים הקדמיים לכיווצים של הסוגר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת.

o       הרמת העקבים ולחיצת בהונות הרגליים אל הרצפה בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים

o       איסוף שפתיים פנימה באופן דומה לשתייה בעזרת קשית.

חיזוק רצפת האגן דרך תנועת הסוגרים

המרכיבים התנועתיים בחיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה הם: שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

הפרדה בין סוגרים וחיזוק רצפת האגן

רבים שואלים מדוע חשובה ההפרדה בין שרירי הסוגרים בזמן תרגול

הפרדה בין הסוגרים היא בסיס חשוב לחיזוקה של רצפת האגן, המניפולציות הפיזיולוגיות שמסייעות להפרדה משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. הפרדה בין הסוגרים של רצפת האגן מסייעת לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה.

העיניים בשיטת פאולה

תנועות העיניים והעפעפיים משפיעות על החשיבה ועל הנוכחות בסביבה יותר מאברים אחרים. מבט ממוקד מגביר ריכוז ומפחית תשומת לב למצב הפנימי. ככל שיש יותר מודעות לשימושים בעיניים כך עולה המודעות והבחירה במצבי ריכוז, הרפיה, שינויים ביציבה וכלל הגוף.

תנועה מלאה של הגוף ואימון רצפת האגן

אימון רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מאימון הגוף נעשה במכוון בעזרת עמדות מוצא או הנעת ידיים וכתפיים. מובן שכאשר תרגיל הוא נקודת פתיחה שמפעילה את הגוף כולו חשוב לאפשר לכל תנועה שמתעוררת להתרחש.
עמדות מוצא שלרוב מעוררות יותר תגובות של עלל הגוף הן עמידה על שתי הרגליים. עמידת שש או עמידה המכונה ביוגה "כלב".

אימון רצפת האגן בהליכה

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כוונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. תשומת לב לדרך ההפעלה של רצפת האגן באופן המחלק את הגוף לצד ימין ולצד שמאל לסרוגין במצבי הליכה, יכולה לסייע למתרגלת לנוע באופן דמוי הליכה במצבי עמידה. נוסף לכך אם תנסה המתרגלת לחוש מצבים דמויי הליכה בעמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות תיווצר ברצפת האגן פעילות חשובה ומחזקת. יתרונם של תרגילי עמידה הוא שהגוף מתעורר למודעות לפעולת השרירים הטבעתיים במצבים שונים.

שיעורים מוקלטים ביוטיוב

https://www.youtube.com/watch?v=GLmuH2uRlcI

ההקשבה לשיעור מוקלט ביוטיוב יכולה לתת מושג על השיטה למי שטרם התנסה או לאפשר שיעור מונחה למי שהתנסה

ומתקשה לתרגל לבד.

בשיעורים אלו שולבה מוסיקה כדי להקל על אנשים שהריכוז בהוראות מילוליות בלבד ללא הנחיות המטפל קשה להם.

רוב שיעורי פאולה אינם מתנהלים בליווי מוסיקלי אך יש שיעורים שבחלקם מושמעת מוסיקה ברקע.

החוקיות של שיטת פאולה בגוף עקב מגע

רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית שהמתרגל עושה על פי הוראות המטפל. צד פחות מוכר בשיטה הוא השימוש במגע.. המגע בשיטת פאולה מיועד לילדים או לאנשים שאין ביכולתם להניע את גופם מסיבות מגוונות. המגע מיועד לעודד הצטרפות תנועות לא מתוכננות לתנועה היזומה במהלך המגע או לאחריו. המטפל מפעיל אזור מסוים, מפסיק את התנועות שהוא מעורר ומתבונן במטופל כדי לראות אם הגוף מגיב להפעלה שיצר. יכולת הפעולה העצמית של הגוף יכולה להתעורר בעקבות מגע כפי שקורה  בתרגול פעיל. העזרות במגע יעילה עם ילדים בגילאי שלוש עד עשר בשלב שבו יש קשר טוב עם המטפל. התגובה של הגוף משתנה ומשתכללת בעקבות המגע באופן שונה אצל כל מתרגל. התגובה מתעוררת בדרך כלל באזור בגוף שבו דרוש שינוי. לאו דוקא באזור שאליו הופנה המגע.

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית עזיבה וחזרה על הכיווץ או האיסוף מספר פעמים רב ככל שאפשר. ככל שתצליחו להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהן אתן מכווצות ישפיע התרגיל על אזורים נוספים ברצפת האגן. בדרך כלל לא מומלץ בשיטת פאולה להחזיק תרגיל זמן ממושך. במקרה זה ההחזקה הממושכת מיועדת להניע את השפתיים בכיוונים שונים או במידה משתנה ולכן היא נחוצה. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף באופן יזום כיווץ קל . עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררהתחושה ספונטנית. היא תתעורר בפעמים הבאות שתנסו לתרגל.

תנועה מודעת ולא מודעת

אחד העקרונות ההחשובים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף.

ההרגל המחשבתי ביחס לגוף הוא הפעלה מודעת, בשיטת פאולה ההפעלה מתחילה באופן מודע וממשיכה תוך שילוב בין המשך העבודה המודעת ומתן אפשרות להפעלה שהגוף יוצר להימשך בלי לערב שליטה.

תרגילים לעידוד פתיחה וסגירה של הסוגרים והעיניים

• פתיחה וסגירה של הסוגרים אינה תנועה קלה ומוכרת. ניתן להקל ולעודד את התחושות באזור אם מדמים את התנועה, סגירה ופתיחה בעזרת הרגליים ותנועות רגליים. בשכיבה ברגליים ישרות אפשר לדמות את התנועה במקביל לתנועת כף הרגל והבהונות כלפי חוץ וכלפי פנים, בשכיבה עם ברכיים מקופלות מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים, ניתן לצרף גם כאן דימויי פתיחה וסגירה
• קל לפתוח ולסגור את העיניים על ידי תנועות העפעפיים, אך ככל שחוזרים על התנועה מצטברת הרגשת מאמץ כדי להגיע לתנועה קלה וחופשית מומלץ לשתף את השרירים הטבעתיים שבפנים כגון: נחיריים, לשון, פה ושפתיים. החזרה על תנועת הפתיחה והסגירה פעמים רבות משחררת את הנשימה ומפעילה שרירים נוספים בגוף.

תרגיל להעמקת הנשימה

המתרגל/ת ימקמו את כפות הידיים לצדי בית החזה ואחר כך יעבירו את הידיים לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. תנועת האצבעות מעודדת את תנועות הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

הנחת כפות הידיים לצדי הסרעפת ותנועתן גורמות לכך שהסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצעת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

מכתב שקיבלתי לאחר לידה אליה הכנתי

אני שמחה לספר על חווית לידה נהדרת. כל התהליך לא היה מאד ארוך - הצירים התחילו בלילה, התחזקו בבוקר, נסענו לבית החולים לקראת הצהריים וילדנו בערך בחמש אחרי הצהריים.
במהלך הצירים השתמשתי הרבה בתרגיל שלימדת אותי - לעשות אגרופים לסירוגין בידיים (גם הרגליים שלי הצטרפו באופן ספונטני) - התרגיל מאד עזר לי להתרכז ולהעביר את הציר.
השהות בחדר הלידה הטבעית מאד עזרה (יותר ממה שחשבתי) - האוירה הרגועה, המרחב, האורות העמומים מאד הרגיעו.
המיילדת הצמודה היתה נהדרת - נתתי לה לקחת את המושכות ולהנחות אותי ואת בעלי בתהליך. לאורך כל הלידה לא היה צורך בהתערבות רפואית כלשהי ואני מאמינה שזה גרם לתהליך לזרום בצורה מיטבית. את רוב הצירים ביליתי בעמידת 6 נתמכת בכדור פיזיו ובאמבטיה (שם היתה לי הקלה גדולה, אבל גם עיכוב מסויים בהתפתחות הלידה).
את צירי הלחץ העברתי בעמידת 6 נתמכת בכריות, וגם בשכיבה על הצד (כל כמה צירים החלפתי תנוחה). הלידה עצמה היתה לבסוף בשכיבה על הצד. דווקא השלב של יציאת הראש, שהטריד אותי מבחינת רצפת האגן, היה יחסית לא כואב (הכאבים היו בעיקר בבטן ובגב).
למרות שהתינוקת גדולה (3800 גרם), לא היה צריך לעשות חתך ולא נגרמו קרעים. המיילדת שמה את התינוקת עלי מיד, לקחתי אותה והיא התחילה לינוק במרץ. השיליה יצאה בקלות, ואפילו פיטוצין לא היה צריך להזריק.

חיזוק רצפת האגן על ידי ארגון הפרדה בין הסוגרים

הרמת העקבים תוך כדי לחיצת הבהונות אל הרצפה מעודדת את הפרדת הסוגרים הקדמיים מהסוגר הקדמי.

ניתן לתרגל את תנועת הרגליים לסרוגין פעם להרים את העקבים וללחוץ את הבהונות ופעם ללחוץ את העקבים ולהרים את הבהונות. סביר להניח שתרגול כזה יעורר תחושות ברצפת האגן ושכיווץ הסוגרים בהתאם לתחושות יביא לתנועה מלאה של הגוף.

בשכיבה תרגול כזה אפשרי בשכיבה כאשר הברכיים מקופלות וכפות הרגליים מונחות על הרצפה.

עידון תחושות לצורך חיזוק רצפת אגן בשיטת פאולה

שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות את שרירי רצפת האגן מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי. הדיוק הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית, ככל שתצליחו להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהן אתם מכווצים ישפיע התרגיל על אזורים נוספים ברצפת האגן. ההחזקה הממושכת יחסית לתרגילי פאולה משנה את דרך הכיווץ ויוצרת הפעלה של חלקי השפתיים בצורות משתנות. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות מיידיות בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף כיווץ קל מתוך המחשבה. עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תגובה גופנית.

תרגילים משיטת פאולה לשחרור השלד והגב

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי מעל לראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך, אלו כדאי שיתרגלו  בפעם הראשונה, בהשגחה של מטפל מוסמך.

שני תרגילים לשחרור העורף
תרגיל ראשון
הסתכלו לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית.
שימו לב שהנטייה הטבעית של העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל.  ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. ניתן לנסות את התרגיל בעיניים עצומות ולהבין את תנועת העין תחילה בעזרת הדמיון.

תרגיל שני
הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים שניתן הקפידו שהמבט יוביל את הראש והעורף כך שיעקבו  בהתמדה אחרי העיניים.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל לאט ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
מיקום הכתפיים וצורת החזקתם משפיע על מידת המתח של הכתפיים ועל היחס בינם לבין העורף. יצירת קשר בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים, בעזרת מניפולציה פשוטה, יכול לשחרר את הכתפיים.
החזיקו ממושכות את הזרת מתחת לקמיצה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים

סדנה בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת שרירים טבעתיים מתוך הוראה מחשבתית ומתוך פעילות עצמית של הגוף גם יחד. שינויים בסגנון הכיווצים משתנה בתהליך התרגול אצל כל אדם. השפעתם ההדדית של השרירים מחזקת שליטה ומאפשרת שחרור בגוף כולו ובשרירים אלו.

התנועה העצמית, שאינה מערבת את במחשבה מעוררת בגוף יכולות חדשות בתחום הקשב לגוף. בדומה למומנטום התנועה של המטוטלת ממשיכים השרירים הטבעתיים פעולות נלוות לפעולה שבה בחר המתרגל להתחיל. מתרגלים שחווים תנועה עצמית זמן קצר אחרי שהתחילו ללמוד לתרגל נוטים להנות מהתנועה ולהתמכר לה. לעומתם אנשים שגופם אינו מתעורר למומנטום המפעיל את הגוף ומתחיל תנועה עצמית נוטים להמעיט ביכולתם לתרגל.

סדנאות מיועדות להפגיש את שתי הקבוצות האלו, למרות שהמילים לא יכולות לתאר את החויה הן פותחות עניין.

צילום תרגיל בשיטת פאולה-תנועת ידיים לא מתוכננת לאיזון הגוף

הצילום מדגים את תנועת כפות הידיים בשכיבה מתוך תשומת לב לשקעים בכפות הידיים, שקעי כפות הידיים שניתן להמשיך ולחוש נמצאים מתחת לכרית האצבע. התרגיל מכוון לחוש את המקום תחילה על ידי מגע ואחכ. על ידי תנועה.

ההכוונה מאפשרת לתת לגוף חופש לחוש את הגוף כולו דרך שתי נקודות.

עמדת מוצא לחיזוק רצפת האגן-שכיבה על הגב ורגליים דוחפות קיר

זיהוי רמות שונות של הפעלת כוח בסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן חשובה לתהליך כולו. אחת הדרכים להפיק כיווצים חזקים כוללת העזרות ברגליים. דחיפת הרגליים אל קיר כאשר הברכיים יוצרות זוית של 90 מעלות בין שני חלקי הרגליים, הירכיים והשוקיים מחזקת את היכולת לכווץ את הסוגרים. מתרגלת המעוניינת להפריד בין הסוגרים הקדמיים לאחוריים בתרגיל זה יכולה לשנות את דרך הנחת כפות הרגליים אל הקיר. כאשר העקבים מורחקים מהקיר והבהונות נלחצות לקיר עולה האפשרות להפריד את הסוגרים הקדמיים ולכווצם יותר מאשר את האחוריים. לעומת זאת כאשר העקבים הם שנלחצים והבהונות מורחקות הכיווצים מופנים לסוגר האחורי.

אין צורך להתחיל את שתי הפעולות, הכיווץ ודחיפת הקיר בו זמנית, ניתן לבחור איזו פעולה תהיה הראשונה ואיזו השניה בסדר.

סדנה בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת שרירים טבעתיים מתוך הוראה מחשבתית ומתוך פעילות עצמית של הגוף גם יחד. שינויים בסגנון הכיווצים משתנה בתהליך התרגול אצל כל אדם. השפעתם ההדדית של השרירים מחזקת שליטה ומאפשרת שחרור בגוף כולו ובשרירים אלו.

התנועה העצמית, שאינה מערבת את במחשבה מעוררת בגוף יכולות חדשות בתחום הקשב לגוף. בדומה למומנטום התנועה של המטוטלת ממשיכים השרירים הטבעתיים פעולות נלוות לפעולה שבה בחר המתרגל להתחיל. מתרגלים שחווים תנועה עצמית זמן קצר אחרי שהתחילו ללמוד לתרגל נוטים להנות מהתנועה ולהתמכר לה. לעומתם אנשים שגופם אינו מתעורר למומנטום המפעיל את הגוף ומתחיל תנועה עצמית נוטים להמעיט ביכולתם לתרגל.

סדנאות מיועדות להפגיש את שתי הקבוצות האלו, למרות שהמילים לא יכולות לתאר את החויה הן פותחות עניין.

תרגיל פאולה לטיפול בעצירות

או-אי: התרגיל מתאים במיוחד לסובלים מעצירויות כרוניות, חשוב להדגיש כל אחת מצורות האמירה בתנועת פה מוגזמת וניתן לאחר שמנסים לבצע את התרגיל מתוך האמירות לעבור לביצועו בשקט, כלומר להניע את השפתיים תוך לחישת הקולות הנ"ל. הדילוג על השמעת הקול הוא כדי שהמתרגל לא יחשוש מתגובות הסביבה ולא להגיע לעצירת נשימה המתרחשת לעתים בתרגיל הכולל השמעת קולות

עצות לשימוש בשיטת פאולה להוצאת ליחה בשעלת ושאר מצבי עודף ליחה

לאחרונה רבו מקרי שעלת שבהם חלו ילדים ומבוגרים, האחרונים שחוסנו נדבקו משום שעם השנים פוחתת יעילות החיסון.

עקב כך פורסמו הוראות טיפול מגורמים כמו קופות החולים באינטרנט, אחת הרווחות שבהן היא-ניתן להיעזר בתכשירים מכייחים המאפשרים הוצאת ליחה ביתר קלות

לשיטת פאולה יעילות מעניינת בתחום הוצאת הליחה הקרויה בשפה מקצועית-כיוח, אחד הקשיים בהוצאת הליחה באופן יעיל היא השיעול הטורדני והמעייף שממעיט את השימוש באברים נוספים בגוף לאברי הנשימה.

כיווצים של הסוגרים בזמן שיעול מעלים את מידת הכיווץ של הבטן, זו דוחפת את הסרעפת ועוזרת לראות להפעיל את קנה הנשימה והראות.

שרירים רצוניים יכולים להפעיל שרירים לא רצוניים במערכת העיכול

הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה לפתרון בעיות תפקודיות שונות במערכת העיכול הוא בתחום השרירים הרצוניים ובתחום הלא רצוניים. השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם הם הפה וחלקיו ופי הטבעת. השרירים הבלתי רצוניים הם רוב שרירי מערכת העיכול. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה הנסיון המשותף של מטפלים בשיטה מראה כי תרגול השרירים הרצוניים משנה לטובה את דרכי הפעולה של השרירים הלא רצוניים האחראים על הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.

כיווצים והרפיות שמתרחשים מעצמם מביאים לריפוי טוב יותר מהוראה מחשבתית

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית.  

הלשון ותרגולה לצורך מערכת העיכול

הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף. תפקידיה הנוספים הם העברת טעם למוח, השתתפות ביחסי מין, והפקת את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים הגורמים להפעלת הלשון באופנים שאינם דומים לתפקודיה הרגילים, רוב רובם של התרגילים מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, לאזן קושי בתנועה או להקל במצבים שיש קשיים לחוש אזור מסוים כדי לתרגל. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מכוון להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. גם זה תרגיל המסייע לחוש את ההפרדה בין הסוגרים. הייחודי לו הוא עזרתו במצבי עצירות.

מתי תדע אם תרגול שיטת פאולה מועיל?

תוצאות הפעלה עקיפה של השרירים בשיטת פאולה ניכרות כאשר המתרגל/ת משנה את התנהגותו בשרותים, משחרר/ת אחיזות בלתי מודעות של הלסתות במצבי לחץ, מרגיש/ה בטוח/ה לא לחפש שרותים במקומות ציבוריים או שם לב לכאבי גב בשלבים מוקדמים ומשחרר את השרירים התפוסים בתרגול עצמי. 

שרירים טבעתיים לא נועדו רק לצרכים תפקודיים

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו לא רק לצרכים תפקודיים. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים אינם קלים לביצוע בתחילה. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר.

אחת ההצעות של מורים בשיטה היא לכווץ באופן נוח, לא לחפש את הדרך הנכונה, בעיקר משום שאין צורה אחת לכווץ. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים ביתר קלות. תרגול משוכלל יותר נעזר בלחיים או בשרירים טבעתיים אחרים כדי לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד מיועדים למצבי חולשה באחד מהסוגרים הנ"ל. יצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף יכולה להתרחש בתרגול שיטת פאולה בעקיפין, דרך הפעלת שרירים טבעתיים זוגיים לסרוגין.

גלגול שפה עליונה של הפה אל האף-תרגיל פאולה

גלגול השפה העליונה של הפה אל האף יכול להיות מובן ביתר קלות למתרגלים אם ינסו לאחוז עיפרון בין השפה לאף.
התרגיל מיועד לחיזוק רצפת האגן, הרמת משקל תוך כדי החזקת השפה אל האף מסייע לכיווץ הסוגרים הקדמיים.
כמו כן מומלץ להעזר בו לצורך שחרור העורף

להרגיל את הכתפיים לתנועה לאחור ולשחרר את השכמות

 עמדת המוצא לתרגיל זה היא החזקת האצבע החמישית (הזרת) מעל הרביעית (הקמיצה) בזמן שגב כף היד מופנה אל הרצפה. הידיים לא צריכות להישאר מונחות במקום אחד אלא יכולות לחפש מיקומים נוספים זמניים או להיות בתנועה מתמשכת.אחת המטרות של תרגיל זה היא לחפש מקום גמיש יותר לכתפיים ולשנות הרגלים של אנשים שמטים את הגב לפנים באופן מוגזם.

חיזוק רצפת האגן בעזרת תנועות כפות הרגליים ולימוד ההפרדה בין הסוגרים

כף הרגל הימנית מדגימה לחיצה של בהונות הרגליים כולל תנועה מלאה יחסית של כל כף הרגל. המתרגלת מנסה לחוש בעזרת חיפוש מידת הלחיצה את הסוגר הקדמי. מאחר שהתרגיל מיועד לעודד הפרדה בין כיווץ הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי, חיפוש ההשפעה המדויקת על ידי תנועת כף הרגל בזמן הלחיצה של הבהונות תועיל לכיווץ הסוגרים הקדמיים בנפרד יותר מהדוגמה שמראה הרגל השמאלית.

מה חשוב בשיטת פאולה

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים, לרוב המקום החדש יגיב למניפולציה הגופנית. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. 

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

ריפלוקס והעזרות בשיטת פאולה

ריפלוקס הוא מצב שבו חומצות מהמזון חוזרות דרך השוער לושט ויוצרות צרבת או רצון להקיא. מקצת מהאנשים סובלים מריפלוקס עקב העדר ההתכווצויות הדרושות בצינור העיכול. תרגול שיטת פאולה יכול לשנות את אופן ההתכווצות של אזור הבליעה או את אופן ההתכווצות הכללי של צינור העיכול. ההשפעה של השרירים הרצוניים על הבלתי רצוניים אינה מוסברת אך מוכחת ולכן יש חשיבות בבדיקת ההשפעה של שיטת פאולה על בעיות אלו.

המחשת מצב העיניים בצילום

שושנות המים בצילום יכולות להידמות לתנועת עיניים בגוף האדם, ביום הן פקוחות ובלילה נסגרות.
בגוף האדם יש תנועה של העיניים על ידי עפעוף, כיווצים, הנעת האישונים ולכן הן נדמות אקטיביות יותר מהפרחים.
התמונה נבחרה לייצג מצב שדומה לגף האדם משום שההרגל שלנו הוא להיות עם עיניים פתוחות ופקוחות בכל מצבי הערות.
זוהי עמדה של שמירה ונוכחות אלא שהיא מעייפת, עיניים יכולות להיות התחלה לשחרור והרפיה של הגוף כולו, הדרך המוכרת היא לעצום אותן במצבים שניתן לעשות זאת, אפשרות פחות מוכרת היא תשומת לב למתח שקיים בעפעפיים גם כשהן עצומות, דרכים נוספות: עפעוף מכוון בקצב משתנה, הפעלת העפעפיים התחתונים שיחסית לתחתונים קשה להניע אותן. מעברים בין פתיחות וסגירות של העפעפיים לכיווצים והרפיות. כולם יכולים להואיל למצב הקבוע של מתח בפנים ובעיניים.

שיפור הפעילות של גוף הגבר עם בלוטת ערמונית מוגדלת

גברים רבים סובלים מהפרעות תפקודיות ובריאותיות הנגרמות בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית. בינהן: חסימת שתן והפרעות בנתינה, ירידה בעוצמתו של זרם השתן, טפטוף וריקון חלקי, כאבים, דחיפות ותכיפות במתן שתן. תופעות נוספות הן: התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית. הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין. התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות, ועוד.

יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות אלו יכולה להתבטא במספר רמות:

העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן, שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר דבר המקל על יכולת ההתרוקנות. חיזוק השרירים ולימוד דרכים להרפייתם כדי לשנות את מידת הלחץ של הבלוטה בזמן מתן שתן. שיפור השליטה על ידי שינויים ברמת הטונוס של השרירים והסוגרים דרך שרירים טבעתיים אחרים. ולבסוף העזרות במערכות אחרות כמו מערכת הנשימה לצורך התרוקנות.

תרגול עצמי בשכיבה לצורך הבנת הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם יתחיל מהפעלת העיניים ובהונות הרגליים באופן שמעודד את היכולת לכווץ את הספינקטר הקדמי. דוגמה לשימוש בבהונות היא הצמדתן בכל רגל בנפרד אלו לאלו. תרגול העיניים כולל צורות שונות של כיווצים: חזקים, חלשים, הפעלה מכוונת של שרירי העפעפיים התחתונים הממעטים לפעול בהשואה לשרירי העפעפיים העליונים. תנועות כיווציות אלו אינן ניתנות למשוב עצמי, כלומר רוב המתנסים באמצעות קריאה יכולים לעקוב במבט בראי אחר כיווצי פה, אך לא אחר כיווצי עיניים. כיווצי העיניים משפרים את היכולת להתמקד באזור השופכה ובתחושות המקדימות לה. מקצת מהמתרגלים לומדים כיצד לכווץ בצורות משתנות דרך העיניים תחילה ואח"כ משלבים את ניסיונם זה בכיווצים מקומיים הדרושים להם בזמן הטלת שתן. עידוד יכולת ההתכווצות הכללית של הגוף ותנועות של ספינקטרים אחרים יכולות להשפיע לטובה ולהיות גורם מפריע גם יחד. כאן המקום להדרכה צמודה של מורה לשיטת פאולה. 

דרכי הפעולה וסוגי הריפוי בשיטת פאולה

חינוך ממושך המכוון להפרדה בהפעלת שרירים מעכב אצל רבים את הבנת העקרונות של שיטת פאולה. תרגול של שרירים נוספים במהלך תרגול שיטת פאולה בהתאם לתגובות הגוף מאפשר ריפוי, חיזוק או לימוד חדש של דרך פעילות השרירים, הדבר חשוב במיוחד כי לשיטתה של פאולה התעוררותן של תגובות נלוות, בלתי רצוניות שחלקן מופיעות כהצטרפות פשוטה היא חלק חשוב בפעילות השיטה ובהשגת תוצאות באמצעותה.תוצאות הפעלה עקיפה ניכרות לעתים כאשר המתרגל משנה את התנהגותו בשרותים או משחרר אחיזות בלתי מודעות של הלסתות בשעת לחץ. השימוש ביכולת הזו מסייע לבעיות כגון: עצירות כרונית, טחורים ופיסורה. קשיי שליטה במערכת השתן אצל ילדים קלים ומבוגרים, איזון צדי הפנים אחרי דלקת בעצב הפנים. הפגת כאבי גב עקב עקמת ושינוי היחס בין חלקי הגב, הקלה בכאבים מסוגים שונים, עידוד נשימה עמוקה ושחרור מערכת הנשימה ועוד ועוד.

לאחר פרק זמן של תרגול מפעילים תרגילי השיטה את הגוף באופן ספונטני ואין צורך לחשוב על הפעולה שתמשיך לסייע בבעיה מסוימת, די לשים לב לנטייה של הגוף ולנסות הפעלה כלשהיא ואחרות מצטרפות אליה.

חיזוק רצפת האגן וזוית התנועה של הגב

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב הנגרמים עקב הנטייה להטות לפנים את הגב יימנעו לאחר החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן. מאחר שלימוד השימוש ברצפת האגן דרוש לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב יכול שינוי שיתרחש בתרגול שיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים להשפיע במהירות ובקלות. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרןש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן להגברת יעילות התרגול, כלומר השפעתו על זוית האגן. חיזוק רצפת האגן יעיל פחות אם התרגילים לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

השפעות שיטת פאולה על שיתוק מוחין

o        חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין בתופעות כמו עקמת ובחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד. בנוסף תנועת הלשון בין שני צדי הפה תומכת בחלוקה זו. יש המעדיפים לשלב שני תרגילים כדי שהגוף יוכל להתארגן לצורך הפעלה שהוא מתקשה בה. אצל מקצת מהמתרגלים תרגול הפרדת העיניים לכיווץ לסירוגין גורם לכך שתנועת העין מפעילנ את תנועת הסוגר הקדמי כאילו ניתן לחלק את הספינקטר. וכך גם לגבי קשרים בין שרירים אחרים. תרגול זה משפר הבדלים וחוסר איזון בין צדי הפנים, משפיע על קיצורים בעמוד השדרה ומאפשר להעזר בחוזקו של צד אחד כאשר חולשתו של האחר מונעת תנועה מלאה.

עמדות מוצא בתרגול שיטת פאולה/לא רק שכיבה על הגב

אחד העקרונות החשובים בשיטת פאולה הוא תרגול המעודד את הגוף ליצירת קשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. התעוררות הקשרים בין השרירים הטבעתיים מתרחשת במיטבה במצבי שכיבה. לכן תרגול בשכיבה על הגב היא עמדת המוצא הנפוצה ביותר בשיטה. בשכיבה הגוף רפוי יחסית למצבים אחרים, תגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון מורגשות ביתר קלות וכן עולה יכולתו הטבעית של הגוף לנוע ללא תכנון. עמדות מוצא המעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטייה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים. הנחת הידיים על העיניים וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.יש תרגלים שאינם מתאימים לתרגול בשכיבה בלבד , להם נחוצה תנועה כללית של הגוף במרחב. 

מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים מוחזקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. עמידה על ארבע והחזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים,

מובן שמצבו הגופני של המתרגל/ת צריכים להיות גורם מרכזי בבחירת השימוש בעמדות מוצא שונות ובבחירת התרגילים.

שימוש בתרגילי עיניים בשיטת פאולה והשפעתו על הגוף

תרגילי עיניים ופנים מסייעים בתרגול שיטת פאולה הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים מיועדות לצרכים רבים. בין תרגילי העיניים נמצאים סוגים שונים של כיווצים, פתיחות ושחרור, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

לדוגמה:

1.                              ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

2.                              כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים.

3.                              כיווצים קלים של העפעפייים התחתונים, (הכוונה אינה למנוע פעילות מצטרפת של העפעפיים העליונים) תשומת הלב מתמקדת בתנועת העפעפיים התחתונים אל מרכז העין כולל ניסיון להרימם.

4.                              לחיצת העפעפיים העליונים כלפי העין ועזיבתם.

5.                              כיווצים חזקים של העיניים-יש לכווץ את העפעפיים כלפי פנים העין ולפתוח את העיניים תוך הרחקת העפעפיים ככל האפשר.

6.                              כיווץ עין עין לסירוגין-כאשר עין אחת מתכווצת האחרת נפתחת. ניתן להיעזר בדחיפת הפה את העפעף התחתון או בכיווץ כפול, אחד קצר ואחד ארוך יותר.

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד-"קדימה". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

שיטת פאולה וחיזוק רצפת האגן

רבים שואלים מדוע חשובה ההפרדה בין שרירי הסוגרים בזמן תרגול שיטת פאולה לצורך חיזוק רצפת האגן. זו שאלה חשובה משום שרוב התרגולים מציעים לאפשר לגוף להתנהל לפי נטייתו. הנטיה של הקשר בין הסוגרים היא החלשות של הסוגר הקדמי בגלל חוזקו הקבוע יחסית של הסוגר האחורי.

הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן היא בסיס חשוב לחיזוקה, המניפולציות שמסייעות משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה.  

מבט נוסף על חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה יוצר מעברים בין פעולה מקומית לפעולה של הגוף כולו. המעברים נוצרים בחלקם ללא הכוונת המטפל/ת ובחלקם בעזרת הכוונה.

הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת מכמה עמדות מוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה בכיסא ללא ידיות, ישיבת צפרדע או עמידה. רוב המתרגלים זקוקים לתרגול המבוסס על שכיבה כעמדת מוצא בתחילת הדרך, זאת עקב ההרפיה הכרוכה בשכיבה והיכולת של הגוף להעביר ביתר  קלות תנועה ממקום אחד למשנהו במצבי שכיבה.

מעברים לעמדות מוצא אחרות נעשים לאחר שהמתרגל/ת מתנסה בהעברת תנועה מקומית לתנועה כוללת.

הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן היא בסיס חשוב לחיזוקה, המניפולציות שמסייעות משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את השקע המוגזם בגב התחתון (היפר לורדוזיס) שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ לפנים. המעברים בין כיווצי הסוגר הקדמי ותנועת הגב לאחור לבין כיווצי הסוגרים הקדמיים ותנועת הגוף למרכז הקדמי נעשים תנועה מלאה. תנועה זו יכולה להעזר בתנועת כפות הרגליים ולעודד העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי במצבי עמידה. תרגול בעמידה יכול להעשות תוך כדי פעולות אחרות ולמנוע נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

צילום תרגיל החזקת אצבעות

החזקת האצבעות המוצגת בצילום מוסברת בהנחה שגב היד פונה לרצפה, מי שיזכור זאת במהלך הקריאה ייטיב להבין את ההכונה. שילוב שתי החזקות מאפשר לטפל בשתי בעיות במקביל, החזקת החמישית מעל הרביעית או זרת מעל קמיצה משנה את מיקום הכתפיים ומאפשרת הגדלה של בית החזה, החזקת אצבע מעל האמה מעודדת נשימה.

ניתן להשתמש בכל אחד מהתרגילים בנפרד. בשני התרגילים אין הכוונה להשאיר את הידיים במקום אחד כמו בצילום, התנועה שהאצבעות מעודדות את הידיים לעשות היא זו שדרושה לגוף וזו שתאפשר להשיג את המיטב לצרכי הגוף, לכן מומלץ לא לחפש מקום אחד אלא לתת לידיים לנוע מתוך החזקת האצבעות.

הפרדת הסוגר הקדמי מהאחורי-חיזוק רצפת האגן

החזקת האצבעות תוך לחיצת האגודל אל האצבע מוכרת בתרגולי מדיטציה ויוגה. בשיטת פאולה משתמשים בה כדי לחזק את התחושה בסוגר הקדמי או לעודד הפרדה בין הסוגרים כאשר מתרגלים את הסוגר הקדמי.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן

•      גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף. מוטב לנסות את התרגיל בתחילה על ידי החזקת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, בהמשך לאחר כמה פעמים מומלץ לתרגל את גלגול השפה ללא עיפרון ולחפש תנועה של השפה התחתונה של הפה שיכולה לסייע לשפה העליונה להישאר מורמת כמה שניות. התרגיל מושך את הרחם ואת שלפוחית השתן כלפי מעלה. הוא מסייע להרים חפצים או ילדים ממקום נמוך לגבוה באופן מזיק פחות מהמתרחש בדרך כלל. יתרונותיו הנוספים הם בתחומים האורטופדיים התרגיל יוצר הטיה של העורף לאחור והארכה של הלורדוזה העליונה. הוא מסייע במיוחד בשעת נהיגה. בגלל הנטייה מתוח את הצוואר לפנים בנהיגה.
• שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווצים קלים וחוזרים של הספינקטר הקדמי יועילו הן לחיזוק רצפת האגן והן לגב התחתון. הכיווצים גורמים להיצמדויות קלות של הגב כלפי הרצפה בזמן הכיווץ ולהרפייתו בזמן עזיבת הכיווץ.
• Ëהרחקת הברכיים זו מזו ותנועה איטית של אחת מהן לצד כאשר האחרת משתהה ככל שניתן ומצטרפת מאוחר יותר מביאה לגלגול האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה לאחד הצדדים. הרגל שאינה נופלת עוברת בין כמה מצבים; מהצבתה במקום והקטנת התנועה שלה  ועד הטיה חלקית שלה לכיוון הרגל הנופלת. ניתן לחזור על התרגיל כלפי צד אחד כמה פעמים או לחזור ולהטות את הרגל לצד האחר לסירוגין. כיווץ חלקי של הספינקטר הקדמי בתהליך זה מקל על מתיחת שרירי הירכיים הפנימיים. כיווץ זה מובן לאחר תרגול הכיווץ לסירוגין בספינקטר הקדמי כאילו יש לספינקטר שני צדדים. כיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה מעכב את הגלגול של הגב לצד הרגל הנופלת ומוסיף מתיחה של הגב למתיחה של האגן.

הטיפול בשרירים האינטימיים בשיטת פאולה והשפעתו על מערכת העיכול

היכולת להפעיל אזורים שקשה לחוש אותם במדויק כגון שרירי מערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להפעילם דרך תנועות של שרירים טבעתיים אחרים כמו העיניים והפה. תנועות הכיווץ והשחרור החיצוניות יכולות להקל על סבלם של אנשים שחיים עם תפקוד לקוי של מערכת העיכול. הטיפול בבעיות כגון: העדר שליטה בסוגר האחורי ושליטת יתר, ריפלוקס, טחורים, עצירויות כרוניות ועוד מתחיל בתרגול תנועות כיווץ והרפיה של שרירי העיניים, הפה, והאף ושילובם בדרכי הנשימה. אלו מגרים את שרירי מערכת העיכול ומעודדים את התנועה הפריסטלתית בדרך עקיפה. נוסף לכך חוזק השרירים ברצפת האגן ושינויים ביכולת התחושות העדינות מלמדים את המתרגלים שליטה ואי שליטה מסוג חדש. לעתים מושפעות מערכות פנימיות אחרות כגון מערכת תפקודי השתן והכליות, ומערכת התפקוד המיני. תקשורת בין הפתחים והשרירים שסביבם דרך תרגול ייחודי יכולה לעזור לבעיות רבות.

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו נובע אך ורק מחולשה, הפעלת השרירים בכוח רב מדי מתגלה אף היא פעמים רבות כבעיה או כדבר המעורר בעיות. מסיבות אלו התקשורת הנוצרת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם בתנועה חופשית של הגוף מאזנת את השיבושים יותר משבכוחו של האדם לעשות באופן מכוון. תרגול שיטת פאולה אינו אם כן כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת להניע את הגוף מתוך צרכיו מתוך השרירים הטבעתיים.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפניו ההבנות המילוליות מוסיפות ליכולתו של  המתרגל ולהבנותיו בברור לאחר התרגול. זאת כדי למנוע ככל שאפשר התערבות מחשבתית בתהליך השינוי.

טיפים לתחזוקת הגב ולמניעת כאבים בשיטת פאולה

o       התחל את הבוקר בכמה תנועות או תרגילים קצרים כגון: בעמידה הנעת כל אחת מהידיים בנפרד בתנועות חתירה, הרמת שתי הידיים יחד מעל לראש כשהמרפקים משוחררים והורדתן, הנעת שתי הידיים יחד כשהמרפקים משוחררים לפנים ולאחור בקצב חופשי ובטווח נוח.

o       הימנע מישיבה ממושכת, אם עבודתך דורשת זאת נסה לקום כל שעה לכמה דקות

o       כאשר אין אפשרות במסגרת עבודה לקום ממצבי ישיבה ממושכים צור לעצמך הפסקות של דקה כדי לזכור להעביר את מצב כפות הרגליים מלחיצת הבהונות ללחיצת העקבים לסרוגין

o       אפשרות נוספת לשחרור הרגליים והגב במצבי ישיבה ממושכים היא העברת משקל כפות הרגליים סביב עצמן, ממצב שבו הקוים החיצוניים של כפות הרגליים נלחצים אל הרצפה עוברים דרך האצבעות ללחיצת הקוים הפנימיים.

o       כיווץ קל של שרירי בטן מצמיד את הגב אל משענת הכיסא ומאריך אותו, ניתן לעשות זאת הן בישיבה והן בעמידה תוך הישענות קלה אל קיר.

o       במצבי כאב מומלץ לשכב על משטח נוקשה כמו שטיח או מזרון דק על הרצפה, לאחוז את הברכיים כשהן קרובות לבטן על ידי הידיים ולהניע את הגוף לצדדים, לפנים ולאחור ובמעגלים. מי שחש מאמץ בידיים יכול להעזר ברצועות נמתחות שנמכרות בחנויות ספורט.

o       כיווצים של הסוגרים לסרוגין במצבי שכיבה משחררים את הגב. כיווץ הסוגר האחורי משפיע על הגב העליון וכיווץ הסוגר הקדמי משפיע על הגב התחתון.

צילום תרגול שיטת פאולה בעמידה

התרגיל שקעים בכפות הידיים מודגם בצילום זה עם מתרגלת שאינה סובלת מכאבים. במצבי כאב עדיף לתת לידיים תמיכה, הן בכאב והן במצבים שאינם כרוכים בכאב הידיים מגיבות לצרכי הגוף כגון: איזון בין הצדדים, מצב הכתפיים, הרגשות שהשקע והיד מעוררות במקומות שונים בגוף.

שינויים גופניים ורגשיים שעוברים אנשים בעקבות תרגול שיטת פאולה

1. התייחסות אל הסוגרים כחלק בלתי נפרד מכלל איברי הגוף.
2. הרגעות בעקבות כיווץ חוזר וקל של העיניים ושינוי קצב הנשימה
3. יכולת להתמודד לבד עם קשיי נשימה ומצבי לחץ שמקורם בגוף
4. הפגת כאבים הקשורים בשרירים תפוסים ובחוסר איזון בין צדי הגוף
5. איזון הבדלים בין צדי הגוף באופן עצמאי ומתחדש
6. הפגת כאבים שמקורם אינו ידוע דרך תנועה ספונטנית וקשב לגוף
7. שליטה בסוגרים וחיזוק הרגשת הביטחון אצל אנשים שהחלשות השליטה פגעה בביטחונם העצמי
8. התנסויות מדיטטיביות מתוך תנועה

תרגילים במצבי ישיבה בשיטת פאולה

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד אלו הקשורים בתנאי עבודה מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב ומכאבי גפיים. 

התרגול שמייצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות לבעיה זו. 

רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו אפשרות להישען על גב כסא לכל אורך הגב והרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעים ליעילות התרגול, 

קבוצת תרגילים המתאימים למצבי ישיבה הם:

o       אגרוף לסירוגין של הידיים תוך הרחקת האצבעות אלו מאלו ביד שאינה מתאגרפת.

o       פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.  

o       כיווצים של הסוגר האחורי (ספינקטר  אחורי במושגי שיטת פאולה) בקלות תוך מתן מקום לגב ואפשרות לשינויים של צורת הישענותו בעקבות הכיווצים.

o       הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.

תגובות לא מתוכננות של הגוף כחלק מתרגול שיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה עם שינויים מעטים באופן ההנחה של הגוף, לעתים תחול תגובה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. אך היא תהיה משנית לתרגול המתוכנן.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

טיפול בפרקינסון בשיטת פאולה

הקשיים שמהם סובלים חולי פרקינסון  במצבי תנועה גורמים לרובם להמעיט בתנועה. נטייה זו מוסיפה לירידה הדרגתית בטווחי התנועה שנגרמת ממצב המחלה וממיעוט  תנועות המשמרות את טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד.

טיפולים בשיטת פאולה מסייעים לבעיה זו. הטיפולים מציעים דרכים לעקוף את המגבלות שכבר נוצרו דרך פיתוח דרכי תנועה חדשות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות. התרגול של שיטת פאולה שומר על טוחי התנועה ומחזיר כאלו שאבדו.

הייחודי לשיטת פאולה בתחום הטיפול בפרקינסון הוא דרכים לאזן חלק מהתסמינים שנמחלה יוצרת, כגון: תנועות בלתי רצוניות, רעד בידיים, ברגליים או בשרירים טבעתיים והעדר מודעות לאחד מצדי הגוף. שינויים בתנועה כוללת של הגוף מתבטאים בקושי להניע את הידיים בתנועות ממוקדות ועדינות. מיעוט התנועות הספונטניות כמו מצמוץ, תנועות פנים ומימיקה ניתנים לטיפול באופן ייחודי בעזרת שיטת פאולה

ניתן ללמוד מצילומים על מרכיבים גופניים רבים לפי שיטת פאולה

ילדות בנפאל מצטלמות לבקשתן, הפה סגור והעיניים מחייכות, אין לדעת אם זה קוד תרבותי או איזון גופני.
בשיטת פאולה נהוג לראות באופן החזקת הפה מקור לשיבושים במערכות אחרות. לדוגמה: מערכת העיכול יכולה לחזור לתפקוד תקין כשהפה סגור אם ברוב המצבים הוא מוחזק באופן פתוח. העורף מתקצר כאשר הפה הסגור קשור בהחזקה מאולצת של הצואר, כיוון החזקת הפנים אצל הבנות המצולמות מראה על איזון, לו מי מהן הייתה סובלת מעקמת סביר שהפנים היו נוטות לצד המקוצר.

החזקת הצואר כחלק מתנועת העיניים והכתפיים-שיטת פאולה

צילומו המוכר של הרצל מביט אל האופק מציג דרך רווחת בהחזקת הכתפיים והעורף. לסביר שידע שהוא מצולם ושלא מדובר בצילום נטול הכוונה. הרצל מהורהר כל כך ומביט אל האופק ברצינות תהומית לא יכול לשים לב למצב העורף שלו.

זוית ההחזקה של הראש מדגימה את הקשר בין המבט וכיוונו לבין קיצור העורף ותנועת הכתפיים.

לו לא היה עסוק כל כך בגודל המעמד יכול היה להסיט את ידיו מעט לאחור ולאפשר לכתפיים להיפתח מעט. לו לא היה שומר על מצב הזקן יכול היה להוריד מעט את עורפו ולשחרר את הקיצור שיצר.

תנועה בשיטת פאולה

ניתן לחלק את תרגול שיטת פאולה למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם ארגון הגוף לתרגול שחוזר על עצמו, ותנועה קבועה עם שינויים מעטים באופן ההנחה של הגוף, לעתים תחול תגובה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. אך היא תהיה משנית לתרגול המתוכנן.

המצבים הבלתי צפויים הם כאשר במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן. חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם רבה ההבנה שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב, ההוראות ניתנות לפי בקשות המתרגל במהלך התרגול, או לפני התרגול. עדיף שההבנות ידונו לאחר התרגול.

תרגול פאולה לשחרור הגב בצילום

אגרוף ידיים לסרוגין הוא תרגיל בשיטת פאולה אך מוכר לאנשים רבים כתרגיל של התעמלות רגילה. בשונה מתרגול התעמלותי התרגול בשיטת פאולה מכוון לקצב איטי ביותר, קצב המזמין את המתרגל לשים לב לתגובות נוספות ולתת להן זמן להתרחש. במקרה של אגרוף לסרוגין יוצר המעבר בין הידיים תנועות רוטציה בגב, לכן מתאים התרגיל לכאבי גב מסוגים שונים ובמיוחד כאבים הקשורים בעקמת או כיווץ יתר של אחד מצדי הגב.
מיקום הידיים ביחס לגוף יכול להשתנות במהלך התרגול לפי הרגשת המתרגל,
בתמונה המוצגת כאן נע המתרגל מצד לצד כדי לאפשר לגב, לשכמות ולכתפיים לחוש את התנועה המועברת מהידיים. ל