השפעת רצפת האגן על עמוד השדרה והגב

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת עמוד השדרה, ועל התנועה של הגב

כפי שניתן לראות בצילום שלפננו "קופסת העצמות" של האגן היא נקודת המוצא של עמוד השדרה. הבנת הקשרים בין עצמות האגן לגב היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן, שכן חוזקם וגמישותם של שרירי רצפת האגן משפיעים לטובה על זוית נכונה של עצמות האגן. 
בשיטת פאולה תרגול שרירי רצפת האגן אינו נפרד מתנועת הגב ולכן חיזוק ואימון רצפת האגן משפיע לטובה על הנטייה של האגן להימצא בזוית יציבה ולא לנפול לפנים. זכאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות את הבטן והגב לפנים. לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרוש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן כדי לשנות את זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיעים על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי.

טיפים לחיזוק רצפת האגן

תרגילי חיזוק הסוגרים הקדמיים המוכרים לנשים רבות הם כיווצים חוזרים ונשנים של האזור. החידוש שמציעה שיטת פאולה הוא לימוד ההפרדה בין שני הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. הנטייה לכווץ את כל הסוגרים יחד היא נטייתם של רוב בני האדם, פעמים רבות מתחזק הסוגר האחורי על חשבון הקדמיים. כדי ללמוד להפריד מוצעים כמה טיפים:

בישיבה כשהרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה או בשכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות

o       הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבע והאמה בזמן הכיווץ של הסוגרים הקדמיים כדי לסייע לכיווץ של הקדמיים בלבד.

o        לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הסוגרים הקדמיים לכיווצים של הסוגר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת.

o       הרמת העקבים ולחיצת בהונות הרגליים אל הרצפה בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים

o       איסוף שפתיים פנימה באופן דומה לשתייה בעזרת קשית.

כיווץ יתר וכיווץ מתמשך בשגרת החיים מזיק יותר משמועיל לחיזוק רצפת האגן

קבוצת השרירים הטבעתיים הרצוניים שצורתם עגולה או דמויית עיגול הם: העיניים, הפה, הסוגרים (שלושה שמופעלים כשניים, האחורי בפי הטבעת והקדמי, צרוף של פתח השופכה ופתח הנרתיק) מקצת מהמתרגלים יכולים להניע שרירים אלו בדרך ממוקדת וללא עזרת השרירים שסביבם ואחרים זקוקים לעזרה, הן של שרירים הקרובים לשרירים הטבעתיים והן של שרירים רחוקים.

קבוצה נוספת היא שרירים שאינם נראים טבעתיים והקשרים בינם לבין השרירים הטבעתיים ישירים ופשוטים. דוגמאות לשרירים כאלו הם אצבעות הידיים, בהוהות הרגליים, הגבות ועוד.

נשים שאינן בטוחות במצב רצפת האגן שלהן נוטות לשמור על השרירים שסביב לרצפת האגן במצב מכווץ יתר על המידה. מי שחשה צורך כזה טוב תעשה אם תנסה להעזר בשרירים טבעתיים שאינם נמצאים ברצפת האגן.

למרות החולשה המצטברת אצל נשים רבות ההרפיה היא הפעולה שפחות מובנת לגוף ולמחשבה ופחות מיושמת. מוטב לחשוב על כיוו והרפיה כתנועה אחת או לראות בכיווץ אמצעי להגיע להרפיה. שרירים מוחזקים נמצאים במצב סטטי שמחליש את יכולתם לנוע ולפעול נכון. מוטב להימנע ממצב זה ככל שניתן.

אתן מוזמנות לפנות אלי

הסיפור האישי ביחס למצב הגופני מתחיל אצל נשים בזיכרון או חויה שאישה רוצה להעמיק בפנים השונות שיש בה. מקצת מזכרונות אלו מבוססים על קצה קצהו של גרעין אמת ואחרים מפתחים פרט ויזואלי או דמיון לגבי פרט כזה. הקשר שבין המציאות לסיפור אינו העיקר, זיכרונות הם הבסיס הנוח ביותר לאיתור תכנים המעסיקים את נשים והפנייה אליהם היא קודם לכל מעצם היותם חלק בלתי נפרד מעולמן

המצב של נשים ביחס להריונות, הפלות, לידות תקינות ופחות תקינות, מעניין ומעסיק כאשר מצטבר תסכול,  מצב הבריאות של רצפת האגן, קשיי תפקוד בעקבותיהם, כאבים ועוד הם פעמים רבות הרקע לעיסוק בנושא.

אני מאמינה שהעיסוק הזה מעניין וחשוב לכל אישה, אך אין ספק שיש בו נחיצות רבה כאשר יש ספק אם לגשת לניתוח או פרוצדורה אחרת.  

אתן מוזמנות לפנות אלי, לא רק לשם תרגול אלא לצרכים נוספים הקשורים בהבנת מצבכן הנשי....

0544893772

היחסים בין הצואר ושרירי רצפת האגן

עמוד השדרה שלנו מתעקל באופן טבעי ורצוי בשלושה מקומות, בשקע הצוארי, בין השכמות ושקע הגב התחתון. מקצת מהאנשים נולדו עם שקעים עמוקים יחסית לרצוי, דבר שמעורר כאבים שונים, אי נוחות ולעתים אף גורם לבלט דיסק או פריצת דיסק.
מניסיוני כמטפלת, תנועה שמאפשרת הארכה של השקע הצוארי משפיעה לרעה על מצב השקע בגב התחתון ולהיפך. מי שיכול להפעיל את שני השקעים בו זמנית באופן שיעודד את הארכת שניהם יועיל יותר.
 הצילום של תאודור הרצל מציג מצב תקין של הצואר ביחס לגב, אופן ההישענות שלו בעזרת הידיים מסייע לשמור על מנח רצוף של הגב ללא "שבירות", הצואר אינו המשך ישיר כפי שטוב שיהיה אך הצורך של העיניים לראות את האופק הוא שקובע. לפנינו איש שלו היה צריך לעזור לעצמו בתחום הצואר יתכן שהיה יודע לעשות זאת.
הכלים של צ'יהולי הם הדגמה ליחסים מעניינים לטוב ופחות טוב בין הגב לצואר. הכלי הסגול מימין הוא דוגמה טובה ואילו זה שלשמאלו שיש בו ירוק וכתום דוגמה לא טובה.
מבנה העצמות של האגן צורף כאן כי המחשבה על רצפת האגן לרוב מנותקת משאר הגוף או מחוברת לבטן וגב. התמונה מדגימה כיצד קופסת עצמות זו היא הבסיס של עמוד השדרה. שרירי רצפת האגן הם ששומרים על מנח בריא של עצמות האגן, הן אלו ששומרות על כיוון עמוד השדרה, כך הלאה עד לצואר.

תרגילים לשילוב בין תנועת הלשון ושרירי רצפת האגן בשיטת פאולה

הלשון יכולה לשפר את הרגישות של המתרגלת לתנועה בשרירי רצפת האגן, לחזק את הפעלת השרירים במצבי תנועה שונים ולהוסיף גוונים לתחושות באזור

1. כשאתן יושבות או שוכבות נסו לכוון את קצה הלשון אל החיך, להרפות ולכוון שוב

2. כאשר הלשון נלחצת לסרוגין לצדי הפה בחיך העליון תוך לחץ קל אל השן האחרונה או החניכיים מעליה, יש אפשרות שיווצר קשר לתחושות באזור הסוגר הקדמי.

3. כאשר מניעים את הלשון על פני השפתיים, בעיקר על הקו שבין החלק הפנימי לחלק החיצוני. תוך כדי הפעלת לחץ קל ובזמן ישיבה על האסלה משתחרר שתן שנותר בשלפוחית. רצוי לשנות את הכיוון ואת קצב התנועה ולעקוב אחר תגובות נוספות שמתעוררות בגוף.

מגע בשיטת פאולה לחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית

 רוב רובו של התרגול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלה עצמאית של השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. וכן על עידוד הקשרים בין הספינקטרים. מגע ברוח שיטת פאולה מכוון לעודד ולעורר את תנועת השרירים הטבעתיים אצל אנשים המתקשים להפעיל את גופם בכוחות עצמם.  חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית נוטים להתעייף תוך זמן קצר, מגע ברוח שיטת פאולה יכול לנטרל את הקושי האופייני הנ"ל ועדיין לעורר תנועה קלה ואפשרית.  

המגע מכוון לתנועה ויכול לעורר בגוף תנועה עצמית. המטפל מניע את אצבעותיו בקלות בכיוונים משתנים, מפסיק ומחכה להופעת תגובות נלוות בשרירים הטבעתיים, אלו תנועות בלתי רצוניות שבשונה מההרגל הרווח אינן תוצאה של הוראה מחשבתית, והן מתרחשות בגוף בדרך עצמאית, 

הדומה והשונה בין שיטת פאולה לשיטת פלדנקרייז

 פאולה גרבורג ומשה פלדנקרייז פעלו באותה תקופה בתל אביב ובנו שתי שיטות ריפוי שנראות דומות זו לזו. המשותף לשתי השיטות:

הן פאולה והן פלדנקרייז חשבו שרוב בני האדם נולדים ומתפתחים באופן שתנועתם הטבעית נכונה, אולם עם השנים אנשים מסגלים לעצמם הרגלי תנועה שגויים ואף מזיקים. מצב זה ניתן לתיקון באופן מתון והדרגתי, שניהם האמינו שהתרגול צריך להעשות במאמץ מינימלי,

שניהם פיתחו את התרגילים באופן שעמוד השדרה מעורר יכולות חבויות המצויות בגוף אך ארגנו את שיטותיהם בדרך אחרת, מחקרים שנעשו על העקרונות שמאפשרים ריפוי ושינוי בשיטת פאולה גילו שהמונוטוניות והחזרתיות שבתרגילים מעבירה דרך עמוד השדרה תנועות דמויות מטוטלת לשרירים טבעתיים אחרים. תנועות הכיווץ וההרפיה הלא רצוניות  של השרירים בתגובות שרשרת מפעילות שרירים שנחלשו באופן עקיף ובדרך שקשה לגוף להניע ישירות.

בשיטת פלדנקרייז מכוונים את סדרת התרגילים לתנועה אלכסונית בין ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה. זאת בהנחה שהיכולת הגופנית משתפרת כשיוצרים קשר בין צד ימין של המוח שהוא שמפעיל את צד שמאל בגוף ולהיפך בין צד שמאל של המוח לצד ימין של הגוף.

בשתי השיטות יש תרגילים שמזכירים לגוף מצבי התפתחות בשלב התינוקות. לדוגמה בשיטת פאולה תנועות הכיווץ של הפה דומות ליניקה,כמו כן ההכוונה של המתרגלים לאפשר לגוף לצרף תנועות נוספות שהגוף רוצה לעשות בזמן תרגיל כלשהוא מזכיר מצבים שמתרחשים אצל תינוקות במצבי יניקה, תנועות הידיים, או מתיחות הרגליים.

חלק מתרגילי פלדנקרייז משחזרים שלבי התפתחות של תינוקות, לדוגמה: התנדנדות מצד לצד בשכיבה על הגב כשכפות הידיים אוחזות ברגליים מכיוון פנים הגוף.

הלשון והשפעתה על הגוף בפני עצמה ובתרגילי שיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ייחודית לשיפור התנועה באמצעות תרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון כאשר יש קושי בתנועה או קשיי תחושה. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הסוגרים. קל יותר לחוש את המעברים בין הסוגרים כתוצאה מפעילות הלשון בשכיבה. לא כל אדם יכול לחוש את השפעת הלשון בהתנסות ראשונה, במיוחד אם אינו מנוסה בתרגול שיטת פאולה.

פילאטיס ושיטת פאולה-שילוב דרכים בחיזוק רצפת האגן

תרגילי פילאטיס מחזקים שרירים באזורי הגוף השונים. אחד המרכיבים הייחודיים הוא שימוש בשרירי הבטן כמובילים בחיזוק אברי הגוף האחרים. במהלך התרגול קשורה הפעלת שרירי הבטן גם בהארכת שרירי הגב והרגליים, בתנועת ידיים ובחיזוקם של כל אלו. המודעות לחשיבותם של שרירי רצפת האגן גורמת לעידוד המשתתפות בתרגול להפעיל גם אותם, עניין זה לוקה בחסר אם אינו מקבל הכוונה נפרדת הן משום מורכבותו והן בגלל הפעלת הכוח הנגדית המתקיימת בו זמנית בתרגילים מסוימים כאשר כיווץ שרירי הבטן מקשה על כיווץ שרירי רצפת האגן. שילובה של הוראת שיטת פאולה בהוראת פילאטיס או לימוד שיטת פאולה קודם לתרגול פילאטיס יכולים למנוע בעיה זו. הן משום ששיטת פאולה מציעה דרכים מגוונות לכיווץ שרירי רצפת האגן המאפשרות העזרות בשרירים טבעתיים אחרים והן משום שההבדלים בין ביצוע הוראות כמו: כיווץ, חיזוק וסגירה אינם קלים להבהרה ללא התנסות נפרדת ומקצועית.

תנועת הסוגר האחורי לשיפור מערכת העיכול

המצולמת מתרגלת כיווצים והרפיות של הסוגר האחורי. היא מצרפת שתי תנועות שמקלות עליה להתמקד בו ולא להפעיל את שלושת הסוגרים ברצפת האגן.
התנועות הנוספות הן: הרמת הגבות והרחקת אצבעות הידיים כאשר גב היד בכל יד פונה לרצפה.
הבחירה היכן למקם את הידיים הייתה של המתרגלת, אין הנחיה מיוחדת בשיטת פאולה היכן למקם את הידיים בזמן תרגול כמו זה שמתואר כאן.
תנועות הכיווץ וההרפיה של הסוגר האחורי נועדו לחיזוק הסוגר וכן לטיפול בבעיות עיכול, קשיי תפקוד של מערכת העיכול בעקבות פיסורה, טחורים או ריפלוקס ולעתים אף צורך לחזק את הגב העליון.

הפעלת סוגרים ושרירים טבעתיים לאימון רצפת האגן

החלשות רצפת האגן היא תוצאה של אורח חיים, מצב הורמונלי, גיל, לידות ומבנה הגוף. הטיפול בשיטת פאולה מתייחס להגמשתם של הסוגרים ולחיזוקם. שרירי הסוגרים והשרירים של רצפת האגן נעים במהלך התרגול שאינו כוחני והתנועה מתחילה ביכולת לחוש את שרירי הסוגרים. מקצת מהנשים אינן מודעות לעובדה שהתחושות שלהן בסוגרים מעומעמות. הגמשת האזור ותנועות של שרירים טבעתיים אחרים מסייעים לחידוד התחושות כאשר התרגול נעשה בשיטת פאולה. חידוד התחושות נחוץ לחיזוק השרירים.. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים.  

תרגיל מובנה של אצבעות הידיים והשפעות אפשריות על רצפת האגן

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים. עיקר הפעילות היא הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים אלו לאלו.

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל, טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

עקרונות הפעולה של שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הבהונות, אצבעות הידיים ושקעים בכפות הידיים והרגליים מצטרפים לתנועת השרירים הטבעתיים. 
הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שכל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. החזרת השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה תעשה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים.
שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות שליטה במערכת השתן ובמערכת העיכול, בכאבים אורטופדיים ובכאבי ראש לסוגיהם. הטיפול היחידני נעשה דרך תרגילים המפעילים את השרירים התקינים. באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור בתפקוד לא תקין של שרירי השליטה במערכות השתן והעיכול.
בשיטת פאולה מזכירים לגוף את אשר שכח ולאחר תרגול במשך תקופה מסוימת, נוצרים בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. עידוד הקשרים בין השרירים הטבעתיים נעשה על ידי תרגילים שהלומדים מתבקשים לנסות בעצמם בשיעורים ובין השיעורים. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות.

כיצד ניתן להפעיל שרירים מרחוק ומהי תנועה ללא הפעלת כוח ומאמץ?!

דוגמאות:

 אנשים הנוטים לשמור על פה סגור בכל מצב ולהעזר בשרירי הצואר לשם כך, מחזיקים את הסנטר נוטה כלפי מעלה, מקצרים את השקע הצוארי ומשבשים את מצבו של עמוד השדרה. טיפול בבעיה כזו בשיטת פאולה יכול להעשות על ידי עידוד לתנועות פתיחה וסגירה קלות של הפה.

הפעלת הלשון משפיעה בהתאם למיקום הדרוש לכל אדם על יכולת תנועה הן ברצפת האגן, הן במערכת העיכול והן בתנועות העיניים.

תנועות אצבעות הרגליים מפעילות את הסוגרים ומסייעות להפריד בינהם, דבר הנחוץ לחיזוקם.

דוגמאות לתנועה ללא הפעלת כוח ומאמץ: תנועה של אצבעות הידיים לצורך אגרוף ושחרורו יכולה להעשות בכמה אופנים: כאשר המטפל/ת מכוון את המטופל/ת להניע את אצבעות הידיים לצורך אגרוף ללא מגע הדוק של כל האצבעות בבמרכז היד, לשחרר ולחזור על הפעולה עד לשלב שבו חשים שהגוף אינו נענה בקלות, התנועה תהיה ללא כוח. ניתן להגדיר את העדר המאמץ כסגירה במידה הנוחה למטופל/ת. אנשים שיעדיפו אגרוף חזק ללא תמיכה ליד יחושו כתגובה נוספת לאגרוף מתיחה של היד ולעתים מאמץ באמה ובכתפיים. לעומת זאת מי שינסה אגרוף  ללא מגע הדוק של כל האצבעות בבמרכז היד יכול לחוש את הכתפיים פונות לאחור ומשתחררות..

מדוע כדאי לחזק את רצפת האגן דרך תרגול שיטת פאולה?!

שיטת פאולה מפעילה את השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים. בין השרירים הטבעתיים מתקיימים קשרים תנועתיים. הקשרים עוזרים להניע את שרירי רצפת האגן ללא הפעלת כוח ומפתחים ערנות לחוש את האזור באופן מדויק. הקשרים נחוצים במיוחד כשהתחושות ברצפת האגן מתעמעמות. מאחר שההחלשות היא לעתים עקב צניחת רחם או שלפוחית וביכולתה של שיטת פאולה להחזיר אברים אלו למקומם השיטה נחוצה לנשים ששרירי רצפת האגן שלהן נחלשו וההפעלה שלהם אינה יעילה. 

חיזוק רצפת האגן יעיל במיוחד כאשר התרגול נעשה דרך הפעלת הסוגרים ולעתים תוך תרגול ההפרדה בינהם.

תנועות כמו: כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הגופנית של נשים ביחס לרצפת האגן ועוזרים להתרכז בתחושות שתנועות הסוגרים מעוררות.

חיזוק שרירי רצפת האגן נחוץ במיוחד לנשים לאחר לידה ובין לידות, לנשים בגיל המעבר, כהכנה לגיל השלישי ובגיל השלישי. התרגול כולל אסטרטגיות שנעשות לטבע שני ועוזרות לשליטה עצמית בשרירי רצפת האגן. החלשות שרירי רצפת האגן מגבילה את ההתנהלות היוםיומית ומחלישה את השלד והגב. ככל שמטפלים בבעיות שליטה בסוגרים בגיל צעיר יחסית כך קל יותר לפתור אותן.

תנועות האצבעות בשיטת פאולה

 העברת האגודלים ולחיצה שלהם לסירוגין פעם לאצבעות ופעם לזרתות מסייעת לחוש את ההפרדה בין הסוגרים

תנועת ידיים לסרוגין כך שפעם יד אחת מתאגרפת והאחרת נפתחת מסייעת לתנועות רוטציה בין צדי הגב ולעיכול יעיל יותר

מיינדפולנס (קשיבות) והגוף

בשעת מיינדפולנס (קשיבות) מופנית תשומת לב אל הגוף כך שהרגלי החשיבה עוברים למצב חדש. הקשב לגוף, לנשימה, למצב הידיים או הרגליים מתעורר במהלך ההקשבה למנחה וההנחיות שמקבלות ביטוי מעשי במנח הגוף משקיטות את המחשבות.
מי שאינו מוטרד מהאפשרות שמשתתף אחר בקבוצה יתבונן בו מרשה לעצמו לנשום לעומק בצורות משתנות ולהבין חלק מהרגליו. ההצעות ביחס לדרכי נשימה יכולות להתקבל או לא להתקבל על ידי המשתתפים. זאת משום שאין צורה מועדפת לנשימה. הפניית תשומת הלב לנשימה היא שיוצרת את הצורה אצל כל אדם בנפרד.

תקשורת גופנית בין אצבעות הידיים ושרירי רצפת האגן

לימוד עצמי של הגוף

תרגילי עיניים ופנים דרושים הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים כוללות סוגים שונים של כיווצים, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

הפעלת הפה יכולה לסייע לעיניים באופן יזום או להתרחש מעצמה כחלק ממעגלי התנועה הנוספים לתנועות כיווץ והרפיה של השרירים הטבעתיים.

למי ומתי כל אלו נחוצים?  כיצד ועד כמה יכולים תרגילים באזור מסוים לשנות את  צורת התפקוד של הגוף כולו? 

מצבו  של כל אדם הוא שילוב גוף ונפש באופן שרק חלקו ידוע לנו, לנו אנשי המקצוע ולנו בני האדם המנסים לעזור לעצמם. בשיטת פאולה מתבררות צורות תנועה חדשות לאנשים רבים, שרירים לא מוכרים מקבלים מעמד ותפקיד חדש והיחסים בין השרירים לבין עצמם מובנים מחדש.
כל זה נחוץ הן לסובלים מהפרעות תפקוד שונות והן למי שאוהב ללמוד את גופו

הרפיה עצמית ועזרה למתקשים לישון בשיטת פאולה

מצבי אי שקט פנימי מתבטאים בהתנהגות הגופנית של רבים, חלק מהתופעות נמצאות על הרצף של אוכל ושינה, מקצת מהאנשים נוטים לאכילת יתר בעקבות מתח ואחרים מתקשים לאכול, לתכנן את מעשיהם ולבצע את התכנונים. מי שאינו ממהר להעזר בכדורים מתמודד בדרכים טבעיות שונות כגון: הקלטות מרגיעות, קטעי מוסיקה המיועדים לכך או תנאי שינה מיטיבים.

אחת הבעיות עם סגנונות ההתמודדות האחרונות היא שהשפעתן הולכת ויורדת.

העזרות בשיטת פאולה ייחודית בכך שניתן לשנות את התרגילים ולמנוע מהגוף להתרגל לדרך אחת. ניתן בעזרת שיטת פאולה להגיע לנשימה עמוקה, להרפיית שרירים, לארגון הגוף בצורות מעודדות שינה ובעיקר לחוות עצמאות ושליטה במצב.

אמנם מי שלא התנסה בתרגול שיטת פאולה יתקשה להבין את התאור בדברים הבאים אך סביר להניח שהפניית הקשב והזמן הדרושים לעניין יהיה להם ערך.

אפשרויות הקשורות בעיניים:

·         בשכיבה על הגב בעיניים עצומות כשהפה משוחרר כדאי לנסות ולהפיל את העיניים לכיוון הרצפה. אין הכונה להביא את העיניים למקום מסוים באמצעות הדמיון אלא לשים לב לחזרה של הנטייה להסתכל לפנים. רובנו נמצאים רוב הזמן בתבנית החשיבה המפנה את העיניים לפנים, בין אם בזמן עשייה, שכיבה או בכונה להרדם. זוהי אחת הנטיות הקבועות והמעייפות ביותר. כדי להניח למתח שנובע מהרגל זה ניתן לדמיין את נפילת העיניים אל הרצפה. חשוב לחזור ולשים לב פעמים רבות לחזרה האוטומטית של העיניים להסתכל לפנים, התהליך מייצר ריכוז שמשפיע על היכולת להרפיה.

·         התרגול הבא אינו מחייב שכיבה על הגב ואפשר לנסות את צורת השכיבה הנוחה ביותר למתרגל/ת. ההצעה משלבת דמיון מודרך משום שההרפיה מתחילה במחשבה על העפעפיים העליונים כמו על שמיכה. שמיכה זו הולכת ומתרחבת אל הצדדים, מאריכה את הריסים ומאפשרת לעפעפיים להיות בתנועה מעטה. אין צורך להשאיר את העיניים עצומות ללא הפוגה. ניתן לפקוח את העפעפיים ולהתחיל מחדש.

אפשרויות הקשורות בפה

·         תנועות שונות של הלשון מסייעות להעמקת הנשימה, מי שמצליח להרגיש זאת ולא ממהר לחוש תוצאות יכול להפיל את הלשון אל שורש הלשון בשכיבה על הגב. מוטב לתת לגוף לשנות חלק מצורת השכיבה ולא להתרכז התרכזות יתר בלשון. יתכן שתנועות הלשון ישפיעו לטובה על חגורת הכתפיים והרגיעה בגב תעודד הרדמות.

·         פתיחות קלות וסגירות של הפה הן דרך נוספת להרגיע את הגוף.

פתיחה וסגירה בשרירי הפנים-למי ולמה זה טוב?!!!

תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל אזור המגע בין שתי השפתיים או את העפעפיים, אלא אם כן הופנתה תשומת לב מיוחדת לאזור.בשפתיים ניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ולהפנות תשומת לב לסגירה שלהם.

הסגירה ההדוקה גורמת ל

אנשים לא מעטים למאמץ בעורף ובצואר ומשם לתנועה לא טובה לעמוד השדרה כולו. הפה יכול להיות נקודת פתיחה לטיפול במצב עמוד השדרה. הוא מאפשר את שחרור הנשימה, ומוביל את מנח עמוד השדרה.

בצילום מוצגת סגירה מתוך הרגל

שימוש בלשון לעצירויות שתן

עצירויות שתן אינן נפוצות כמו דליפת שתן אך אלו הסובלים מהתופעה אינם יכולים להעזר בפדים ואביזרים אחרים.

התופעה רווחת בין חולים במחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, גברים שבלוטת הערמונית שלהם מוגדלת ונשים שהרחם שצנח נמצא בחלקו מתחת לחלק מהשלפוחית ומפריע לתנועה מלאה שלה.

אחת האפשרויות להתמודד עם התופעה היא להניע את הלשון על גבי השפתיים בזמן ישיבה על האסלה. מוטב ללחוץ בקלות או לחזור על אזור השפתיים אם חשים תנועה כלשהיא.כשנוגעים עם הלשון בסביבתו.

ההשפעה של הלשון והשפתיים על צינור השתן היא חלק מהקשרים שקיימים בין השרירים הטבעתיים, יתכן שאנשים שגופם אינו רגיש לקשרים אלו לא יהנו מההקלה שההצעה נותנת. במצבים כאלו מוטב לפנות למטפלת בשיטת פאולה, כמה מפגשים יכולים להועיל. 

הצורך בפעילויות גופניות בגיל השלישי וייחודה של שיטת פאולה בגילים אלו

שיטת פאולה מעוררת את יכולת הריפוי העצמי הן אצל צעירים והן אצל מבוגרים לפי צרכי האדם ומצבו. הכיווצים וההרפיות וכן פעולות הפתיחה והסגירה של הפתחים למיניהם: עיניים, נחיריים, פה, הסוגרים ברצפת האגן הם בעצם תנועה המוכרת בטבע אצל פרחים ובעלי חיים ואצל האדם נעשית רק לצרכים תפקודיים. כאשר לומדים להפעיל את הגוף דרך השרירים הטבעתיים או להשתמש במניפולציות תנועתיות כלומר צורה מסוימת של החזקת כפות רגליים, כפות ידיים, שכיבה או ישיבה כדי לעודד הפעלה של סוגרים או הפרדה ביניהם, מאזנים את יכולת השליטה  של המתרגל בשרירים הטבעתיים

התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית והשליטה בשלד. המתרגלים לומדים לעבוד באופן עצמאי בביתם על פי הצורך הדחוף להם ביותר משום שהתרגילים מונוטוניים, קלים לזכירה ומאפשרים פעילות של תנועות קטנות שאינן מאיימות על הרגשת היציבות והשליטה של המתרגל אלא מחזקות את הרגשת השליטה העצמית. תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה נחוצים לרוב בני האדם אך משפיעים באופן שונה על פי צורכי הגיל. החלשות התפקוד במערכות שונות בגיל השלישי  מביאה לעתים להסתגרות בבית באופן המעורר דיכאון או מביא לויתור על עצמאות תפקודית.

היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי היא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. למרות זאת היא מעוררת בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. המניפולציות התנועתיות שתוארו למעלה מיועדות לכוון את המתרגל להכיר סודות בגופו או קשרים בין שרירים שמשיגים שיפור באיכות החיים הכללית דרך העלאת הקשר בין מקומות שונים בגוף לאו דווקא בעזרת הפעלת כוח או התקדמות בחוזק השריר. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ומעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות. דבר הדרוש לקשישים באופן מיוחד.

הרפיה עצמית בשיטת פאולה

מצבי אי שקט מופיעים בהתנהגות הגופנית של רבים, חלקם נמצא על הרצף של אוכל ושינה, מקצת מהאנשים נוטים לאכילת יתר בעקבות מתח ואחרים מתקשים לאכול, כך הדבר גם לגבי שינה, הרגיעה, השכחה וארגון הכוחות ליום הבא מופרים כשמתח גורם לקשיי שינה.

מי שאינו ממהר להעזר בכדורים מתמודד בדרכים טבעיות שונות כגון: הקלטות מרגיעות, קטעי מוסיקה המיועדים לכך או תנאי שינה מיטיבים.

אחת הבעיות עם סגנונות ההתמודדות האחרונות היא שהשפעתן הולכת ויורדת.

לכן העזרות בשיטת פאולה היא הצעה ייחודית. ניתן בעזרת שיטת פאולה להגיע לנשימה עמוקה, להרפיית שרירים, לארגון הגוף בצורות מעודדות שינה ובעיקר לחוות עצמאות ושליטה במצב.

אמנם מי שלא התנסה בתרגול שיטת פאולה יתקשה להבין את התאור בדברים הבאים אך סביר להניח שהפניית הקשב והזמן הדרושים לעניין יהיה להם ערך.

אפשרויות הקשורות בעיניים:

·         בשכיבה על הגב בעיניים עצומות כשהפה משוחרר כדאי לנסות ולהפיל את העיניים לכיוון הרצפה. אין הכונה להביא את העיניים למקום מסוים באמצעות הדמיון אלא לשים לב לחזרה של הנטייה להסתכל לפנים. רובנו נמצאים רוב הזמן בתבנית החשיבה המפנה את העיניים לפנים, בין אם בזמן שכיבה או בכונה להרדם. זוהי אחת הנטיות הקבועות והמעייפות ביותר. כדי להניח למתח שנובע מהרגל זה ניתן לדמיין את נפילת העיניים אל הרצפה. חשוב לחזור ולשים לב פעמים רבות לחזרה האוטומטית של העיניים להסתכל לפנים, התהליך מייצר ריכוז שמשפיע על היכולת להרפיה.

·         התרגול הבא אינו מחייב שכיבה על הגב ואפשר לנסות את צורת השכיבה הנוחה ביותר למתרגל/ת. ההצעה משלבת דמיון מודרך משום שההרפיה מתחילה במחשבה על העפעפיים העליונים כמו על שמיכה. שמיכה זו הולכת ומתרחבת אל הצדדים, מאריכה את הריסים ומאפשרת לעפעפיים להיות בתנועה מעטה. אין צורך להשאיר את העיניים עצומות ללא הפוגה. ניתן לפקוח את העפעפיים ולהתחיל מחדש.

שיטת פאולה כאורח חיים בתמונות

חשיבות עמדות הפתיחה באימון שרירי רצפת האגן

עמידת שש היא אחת מעמדות המוצא המומלצות לתרגול ולאימון רצפת האגן. האפשרות לשחרר את האגן בתנועה מקלה על ההפרדה בין אימון הסוגרים הקדמיים לבין אימון האחורי. הנטייה של רבים להפעיל את כל הסוגרים יחד בשעת הצורך מחלישה את שרירי רצפת האגן. בין אם הופעת הבעיות וקשיי השליטה הן בסוגר האחורי ובין אם בקדמי תרגול ההפרדה חשוב לרוב האנשים. ניתן להעזר בהפרדה לטיפול בבעיות גב, נשימה ועיכול נוסף לנושאים הקשורים במערכות הגניקולוגיות ומערכת השתן.
המצולמת שלובשת גופיה כתומה מדגימה החזקה בריאה יותר של הראש בהשואה למצולמת שלובשת חולצה צהובה.

חשוב להבין שאין צורך להישאר במצב המצולם והכונה היא להדגים מצב התחלתי לתנועה. ככל שהמתאמן/ת ימשיך וינסה להניע את האגן לאחור ולפנים, לשנות את מצג הראש, להפעיל עיניים ופה כן תרבנה ההבנות מה מתאים ועוזר יותר לו או לה.

הפעלת שרירי רצפת האגן מרחוק

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף וכפות הידיים מופנות למזרון, תנועת אצבעות הידיים מהצמדתן להרחקתן זו מזו בכל יד בנפרד היא עיקר הפעילות. חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים ולהעביר את מיקום הידיים ביחס לגוף מעמדת הפתיחה לצידי הגוף לכיוון גובה הכתפיים ועד צידי הראש אם

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

יעילות שיטת פאולה במהלך לידות

השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת נשימות ותנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה. תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

בעיות תפקודיות שונות והטיפול בהן בעזרת שיטת פאולה

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש הם:

·              המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשרותים או קושי במתן שתן. טיפול במצבים בצד האחר של הרצף כוללים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך. טיפול בקשיי תפקוד מיני, שיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכאבים לא מוסברים.

·              הטיפול במערכת העיכול כולל טיפול בהפרעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, מעי רגיז, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.

·              בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.

·              שחרור מכאב במסגרת שיטת פאולה נוגע למצבים כיווציים וזמניים כמו כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, ושיקום מניתוחים. ולמחלות כרוניות וניווניות כמו פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה. 

תוצאות מחקר: השוואה בין יעילות שיטת פאולה ליעילות פיזיותרפיה בטיפול בדליפת שתן במאמץ

נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ, SI ( (Stress incontinence = SIמוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.

 בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:

1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.

2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.

מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה  (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFME, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.

שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה  ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFME ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.

ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל  שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב-PFME 7.4gr [SD 11.43]. בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב--(p=0.04 ) PFME. בנוסף, נמצא שיפור מובהק בקרב מטופלות בשיטת פאולה אשר דיווחו על כאבי גב עם הכניסה למחקר (56.7%), לעומת המטופלות ב- PFME (8.3%) (p<0 .001="" span="">). יש להתייחס לממצאים אלה בזהירות, שכן גודל המדגם לא תוכנן לאנליזת תתי- קבוצות.

 בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני.  במעקב לאחר 6 חודשים,  נשמרו הישגי ההתערבות.

הכוח המצוי בתנועות הידיים והשפעת הידיים על אברי הגוף האחרים בתרגול שיטת פאולה

בצילום שלפנינו בלטו לעיני שלושה אנשים שתנועות הידיים שלהם מספרות על מצבם. השוטר מימין שמנבה להרחיק המון מאולם בית משפט. (כך לפי המידע בקטע עיתון בצד הצילום). הוא נראה בטוח בעצמו ואינו צריך להתקדם אל ההמון, הוא בוטח בתנועות ידיו. משמאלו שוטר אחר (לפי בגדיו) לא ברור מה הוא מסמן ובינהם ה"נאשמת" שאינה מסוג הנאשמים הזקוקים לאזיקים.
היא משלבת את ידיה כדי לבטא קור רוח כלפי ההמון וגבה לאולם המשפט שבו כבר נקבע שהיא זכאית.

זוהי שפת הגוף שידיים יכולות לבטא. לגבי השימוש בידיים בשיטת פאולה ידוע כי לאצבעות הידיים, לשקעים במרכז כף היד ולכיוון הנחת הידיים בשעת תרגול יש השפעה ניכרת על אברים אחרים.
המצבים שאנשים נעזרים רבות בידיים קשורים בחולשת רגליים, תפקוד לקוי וחלקי של הרגליים או הרגשת אי ביטחון.
הצלחתי בעבר לגרום לחולת טרשת נפוצה להניע את רגליה בעזרת תנועות ידיים. תנועות הידיים ייצבו את הליכתה ועזרו לה ללכת מרחקים ארוכים יותר משיכלה קודם לכן.

תנועות הפה והשלד. כיצד לגרום לשפתיים ולפה להרפות מתחים בעמוד השדרה

בצילום למעלה פה של אישה מיומנת בתרגול שיטת פאולה שמכוונת את שפתיה לסגירה נוחה של הפה, בצילום התינוק הדגמה של סגירה טובה שאינה קשורה במחשבה או בתשומת לב

כאשר יש עניין להניע את פתחי הגוף ללא תכנון מומלץ להתחיל מהפעלת הפה, הלשון והשפתיים בצורה  חופשית. כאשר חוזרים על הנעת הפה בפתיחה ובסגירה פעמים רבות מגלים שזו אינה תנועה קלה או מובנת מאליה כפי שחושבים, אנשים לא מעטים נוטים לנסות להגיע לפתיחה גדולה ככל האפשר כשמבקשים מהם לפתוח את הפה, דבר שאינו נחוץ כלל, תרגול הפתיחה והסגירה מסייע להבנה שלרוב אנחנו לא סוגרים את כל חאזור שיש בו מגע בין שתי השפתיים באופן נטול תשומת לב, אין צורך בכך וניתן לנסות לשים לב לשני מקומות מסוימים שנבחרים במהלך התרגול ומגיעים לידי סגירה.

הסגירה המלאה מביאה אנשים לא מעטים למאמץ בעורף ובצואר ומשם לתנועה לא טובה לעמוד השדרה כולו. הפה יכול להיות נקודת פתיחה לטיפול במצב עמוד השדרה. הוא מאפשר את שחרור הנשימה, ומוביל את מנח עמוד השדרה.

פעילות המוח בזמן תרגול שיטת פאולה, תגובה לדברים שכתב אורן הוברמן ב2012

תרגול שיטת פאולה בשונה משיטות אחרות מזמן למוח אפשרות ל"מנוחה". אין הכוונה למנוחה מלאה אלא

להפניית העיסוק הקבוע של המחשבה בתכנים מזדמנים לתשומת לב לגוף. מצב זה מאפשר הפגה של העיסוק בתכנים שאנו מזדהים איתם ומשפר יכולות תנועה. במהלך תרגול שיטת פאולה מופנית תשומת הלב לחלקי גוף שבדרך כלל איננו מפעילים במכוון, מאחר שתנועה אחת מעוררת אחרת וחשוב להמשיך לקיים את התנועה שבה פתחנו תשומת הלב לגוף מפוצלת, דבר המשפר את יכולת המתרגל ומזמן מנוחה מעיסוקים מחשבתיים רגילים.  

הדברים הבאים מסבירים את פעילות המוח ומחזקים את חשיבות הטענה של הפסקה הראשונה

המוח עסוק כל הזמן, גם כשאנחנו לא חושבים על כלום וגם כשאנחנו ישנים. הראשון שגילה זאת היה הנס ברגר, ממפתחי האא"ג, המכשיר הראשון שסרק ותיעד את הפעילות החשמלית במוח. בסדרת מאמרים שפרסם ב־1929 ברגר הוכיח תופעה מוזרה: הפעילות החשמלית במוח אינה פוחתת במעבר בין ריכוז ממוקד למנוחה מוחלטת, בין הזעה מעל בעיה מתמטית לנמנום עצל. השאלה שעליה הנס לא ידע להשיב היא למה. מה המוח עושה בזמן הזה. היעדר ההסבר, והעובדה שהגילוי עצמו נשמע חסר היגיון, גרמו לקהילה המדעית לאמץ בחום את האא"ג, אך להתעלם מהממצא המוזר. 

60 שנה עברו. בתחילת שנות התשעים נוירוביולוג מאוניברסיטת וושינגטון בשם מרקוס רייצ'ל חקר את האופן שבו המוח תופס ומעבד מידע חזותי. הוא נתן לנבדקים לקרוא משפטים ארוכים ולספור קווים רבים במהירות תוך שהוא סורק את מוחם במכשיר MRI, ובין המשימות הוא ביקש מהם לנקות את ראשם לכחצי דקה ולא לחשוב על כלום, לנוח. מטעמים טכניים סורק ה־MRI המשיך לפעול גם בזמן ההפסקות, והמידע שהתקבל ממנו באותה חצי דקה סומן, כנהוג, כ"רעש" שיש להתעלם ממנו. 

כבר במהלך הבדיקות הבחין רייצ'ל במשהו משונה: גם בזמן המנוחה ה־MRI מדד פעילות מנטלית שהיתה נמרצת לא פחות מזו שבזמן המבחנים. כשבדק, גילה שגם צריכת האנרגיה של המוח נשארה קבועה לאורך כל הניסוי - מבחינת צריכת אנרגיה, ההבדלים בזמן המאמץ המוחי הגדול ביותר והמנוחה הרגועה ביותר נעו בטווח שבין כלום ל־5%. "בכמה מקרים הפעילות בכמה אזורי מוח אפילו צנחה במהלך ביצוע מטלות כגון קריאה בקול רם, ועלתה בחזרה בזמן מנוחה", מספר רייצ'ל בראיון ל"מוסף כלכליסט". "כשראיתי את הממצאים האלה היה ברור לי שזו שאלת המחקר החדשה שלי". הוא החליט לגלות על מה איבר יעיל וחסכוני כמו המוח מבזבז כל כך הרבה משאבים בזמן המנוחה. הוא החליט להמשיך מהיכן שהנס ברגר עצר, שני דורות לפניו. 

התשובה שהגיע אליה היתה: בהיעדר גירוי, המוח פשוט מבדר את עצמו. כשהנבדקים שלו המתינו למטלה הבאה, הם חלמו בהקיץ. "מתברר שאם לא מזינים את המוח במידע מעניין מבחוץ, הוא יוצא לחפש את המידע בפנים", רייצ'ל אומר. ספציפית, כך גילה, כשאנו חולמים בהקיץ המוח מפעיל רשת של אזורים מרוחקים זה מזה, בקדמת המוח ובחלקו האחורי, שבשגרת היומיום אינם פועלים בסנכרון זה עם זה. בזמן שאנחנו "מרחפים", בעת קריאת ספר משעמם, בנהיגה או במקלחת, הם מתחילים לשוחח ביניהם.