תרגילים לשחרור העורף, הכתפיים והגב

לפניכם מספר תרגילים שידגימו את אפשרויות השימוש בשיטת פאולה. חלק מהתרגילים אתם יכולים לבדוק ממש עכשיו תוך כדי קריאה אך, את רובם מומלץ לבצע בשכיבה על הגב ובברכיים עומדות כדי למנוע כיווץ יתר של הגב התחתון, לרגישים שביניכם.
חלק מהתרגילים הם סטטיים ודורשים מכם להימצא במצב אחד כל עוד אין בו כאב וכמה שיותר זמן. אחרים מיועדים לתרגול רצוף ללא ספירת הפעמים או צפייה בשעון אלא ע"י ניסיון לצבור כמה שיותר זמן בכל תרגיל.

תרגיל להרפיית הצד הימני של גופנו
הסתכלו אל יד ימין תוך כדי החזקת היד ישרה רצוי מעל לראש , כשרגל ימין מונחת ישרה ורגל שמאל מקופלת ומוחזקת כלפי הבטן, (יד על הברך). אם התרגיל כרוך בכאב נסו לשנות חלקים מעטים ממנו כמו החזקת היד בגובה הכתף ולא מעל לראש או יצירת תנועה בעורף תוך כדי המבט אל היד.
התרגיל מסייע להרפיית ולהארכת צד ימין שהוא בדרך כלל הצד המכווץ שלנו. תרגיל זה חשוב במיוחד לסובלים מעקמת אך, אלו כדאי שיתרגלו  בפעם הראשונה, בהשגחה של מטפל מוסמך.

שני תרגילים לשחרור העורף
תרגיל ראשון
הסתכלו לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית.
שימו לב שהנטייה הטבעית של העיניים לנוע יחד ולעזור זו לזו מקשה על ביצוע התרגיל.  ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. ניתן לנסות את התרגיל בעיניים עצומות ולהבין את תנועת העין תחילה בעזרת הדמיון.

תרגיל שני
הסתכלו מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. חיזרו על התרגיל כמה פעמים שניתן הקפידו שהמבט יוביל את הראש והעורף כך שיעקבו  בהתמדה אחרי העיניים.  כלומר תמיד העיניים הן במרכז תשומת הלב והתנועה של העורף היא התוצאה. התרגיל משחרר את העורף והצוואר. גם העיניים וגם העורף נמצאים בתנועה איטית ומתמשכת אך העיניים זזות לפני העורף. כדאי לבצע את התרגיל באיטיות רבא ולנסות להגדיל את טווח המבט.

תרגיל לשחרור הכתפיים
מיקום הכתפיים וצורת החזקתם משפיע על מידת המתח של הכתפיים ועל היחס בינם לבין העורף. יצירת קשר בין מיקומן של אצבעות הידיים לבין מיקום הכתפיים, בעזרת מניפולציה פשוטה, יכול לשחרר את הכתפיים.
החזיקו ממושכות את הזרת מתחת לקמיצה. מי שמתקשה בכך יכול לתפוס את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים

שיטת פאולה והתאמתה לטיפול בילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

השפעת האברים הנשיים על החלחולת והעיכול

 החץ בצילום מצביע על תחילת החלחולת, הקטע האחרון של צינור העיכול. זהו החלק שגורם לנשים צרות משום שפעילותו וחוזקו קשור במיקום אברים
כגון צואר הרחם, הנרתיק וצינור השתן. כשהאחרונים נחלשים נוטה גם החלחולת לצנוח והשליטה בהתרוקנות משתבשת.
מסיבות לא מובנות התנועתיות של צינור העיכול כולו מושפעת לטובה מתרגול שיטת פאולה, ההשפעה ניכרת כאשר מי שסובל מעצירויות מצליח לשנות את המצב לטובה.

הפעלת הלשון בשיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על מצבן של מערכות שונות כגון: מערכת הנשימה, מערכת השתן והעיכול וכן על יציבה כשהיא מאזנת את מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ניכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. התרגילים המתחילים בהפעלת הלשון, מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, בקושי להניע את העיניים והפה (תופעה שמוכרת לסובלים מפיברומיאלגיה או לאנשים לאחר דלקת בעצב הפנים או שבץ.) 

 התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון תוך כדי הרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף את הרגשת המעברים בין הסוגרים. הם משנים את מצב העורף והצואר או שמסייעים לאדם המתרגל לחוש ביתר בהירות את הפלת הלשון בלבד, מצב המסייע להעמקת הנשימה ולמצב עמוד השדרה.

עקרונות הריפוי של שיטת פאולה

שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה פותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג בשלב הראשון בשנות הארבעים. פאולה המשיכה לפתח את השיטה תוך כדי עבודתה עם אנשים רבים שפנו אליה. השיטה מבוססת על תנועת השרירים הטבעתיים הרצוניים, המגיבים בתנועת שרשרת זה לזה, לכן הגוף כולו מגיב לתרגול של שריר בודד. על פי תיאורית השיטה הפעלת שריר טבעתי אחד בתנועה מונוטונית  מניע שרירים טבעתיים רצוניים אחרים ו, לרוב את השרירים שנחלשו. בנוסף לכך יש השפעה מתוך התרגול הרצוני על שרירים חלקים, משורטטים וטבעתיים לא רצוניים. כך משתפר המצב של שרירים טבעתיים חלשים, שרירים כמו הרחם, השלפוחית או החלחולת שצנחו יכולים לחזור למקומם ואיכות הפעולה של כל אחד מאברים אלו משפיעה לטובה על התנועתיות הפנימית והחיצונית של צינור העיכול או על השלפוחית ,צינור השתן והשופכה. התרוקנות מערכות אלו עשית יעילה יותר. שרירים טבעתיים לא רצוניים אחרים שמצבם יכול להשתנות לטובה הם אלו המצויים בפתח השוער ובעומק הרקטום שבצינור העיכול.

אימון שרירי רצפת האגן ללא הנחיות מגבילות

המתרגלת שבצילום נוהגת באופן קבוע להניח את כפות הידיים באזור שבין הבטן התחתונה למפרקי הירכיים. זאת משום שנוכחות הידיים מסייעת לה להתרכז בסוגר הקדמי. הנחת הידיים אינה חלק בלתי נפרד מהתרגיל-"כיווצים חוזרים של הסוגר הקדמי" לפי שיטת פאולה הגוף יכול לארגן לבד את התנאים לביצוע תרגיל, כלומר הנחיות כגון: ברכיים פונות לתקרה, מיקום הידיים, זוית התנועה הנלוית של הברכיים אינן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. ההנחיה היחידה היא כיווצי סוגר קדמי. המתרגלות המנוסות מבינות את חשיבות ההתמדה והחזרתיות על תנועה אחת, ללא ספירת הפעמים שהתרגיל נעשה, ללא ניסיון להאריך את משך החזקה בכל כיווץ או הפעלת כוח.

סדנה לאימון וחיזוק רצפת האגן בנחושה

סדנה לחיזוק ואימון רצפת האגן והגב ברוח שיטת פאולה

8 מפגשים של שעה

מקום המפגש-נחושה

עלות כוללת 320 שח ל4 משתתפות (המחיר ירד אם תצטרף משתתפת אחת)

יחסי עמוד השדרה והגפיים אצל פעוטות וכוכבי ים

כוכבי הים שבצילום מדגימים לנו תנועה מקצה למרכז, בגוף האדם עמוד השדרה מגיב לתנועה של השלד ותומך בה במצבי תנועה והתקדמות, לעתים תנועה שחוזרת על עצמה מפעילה את עמוד השדרה שמעביר אותה לשריר טבעתי אחר.

הצורות השונות שדרכן מאזנים הפעוטות שבתמונה את ישיבתם הם הדגמה מסוג אחר לקשר העצבי שבין עמוד השדרה לגפיים, כל אחד מהם מרגיש יציבות חלקית ומחפש כיצד לאזן את עצמו, מי בתנועת היד, מי בתנועת כפות הידיים ומי בשילוב הידיים והבהונות. קשה לקבוע בצילום של הפעוטות אם הקצוות כמו הגפיים מסייעות לעמוד השדרה או שהרגשת היציבות החלקית של עמוד השדרה מועברת לקצוות לצורך איזון.

טרשת נפוצה ואמצעי הטיפול בהשפעתה על מערכת השתן

הסימפטומים של טרשת נפוצה רבים אך לכל אדם מפריעה בעיה אחרת או קבוצת בעיות, יש מי שעייפות לאחר הליכה קצרה משבשת את חייו, יש מי שהתעייפות מהירה מקשה עליו. שיבושים במערכת השתן מטרידים אנשים רבים עוד לפני שהופיעו. הדימוי הילדי שיש בתופעה מחליש את הנפש ולכן נוטים אנשים לא מעטים להכין את עצמם לאפשרות שמצב זה יתרחש עוד בטרם הופיע או שפונים לטיפולי פאולה לאחר אפיזודה אחת או שתיים.
חשוב לציין כי יש לא מעט אנשים שהסמפטום המפריע להם הוא קושי לשחרר שתן לאחר שנת לילה או זמן ממושך אחר שבו לא הלכו לשרותים. מבחינה רגשית יש בכך קושי גדול עוד יותר מאשר בריחה וגם נושא זה ניתן לטיפול בעזרת שיטת פאולה

טיפול בדליפת שתן אצל ילדים-עניין רגשי המיועד לפסיכולוגים או פיסיולוגי למטפלי שיטת פאולה

מקובל לחשוב שדליפת שתן אצל ילדים היא עניין רגשי, ילדים שהבעיה הסתיימה עבורם לאחר תרגול שיטת פאולה הם ההוכחה הטובה ביותר שקשה לדעת מראש מה מקור הבעיה. ההמלצה של להורים היא לחשוב איזה סוג טיפול הוא חויה מיטיבה בלי לדעת מה תהיה התוצאה. לעתים ניתן לדעת במהלך הסתכלות על צורת התנועה והתפקוד של ילדים אם יש סימנים לחולשת רצפת האגן, במצב כזה הבעיה היא כנראה פיזיולוגית.
חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות משחקים.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית. הטיפול דורש השלמה על ידי פעילות בבית כעשר דקות בכל יום.

מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.

שילוב תנועות ידיים ורגליים בחיזוק רצפת האגן

תנועות הידיים וכפות הרגליים הן חלק מהפעלת הסוגרים בשיטת פאולה, בצילום זה תנועת ה"פלקס" בכף הרגל ודחיפת כף היד אל המזרון מחזקות את כיווץ הסוגר האחורי

כדי לחוש את הסוגר הקדמי ביעילות ובחופשיות מכווצים אותו כאילו הוא ניתן לחלוקה לשני צדדים, ימין ושמאל. בצילום התנועה לצורך כיווץ צד ימין נעשית כשהברך מופנית לתקרה, רגל שמאל מקופלת על המזרון לפי התחושות המשתנות של המתרגלת. אגרוף יד ימין מסייע לחוש את הכיווץ באותו הצד.

הדגמה בעזרת צילום-חיזוק רצפת האגן והגב במשולב

חיזוק רצפת האגן והגב במשולב בתרגיל המצולם כאן מבוצע בכמה שלבים:

• כיווץ סוגר קדמי
• גלגול האגן וניתוקו מהמזרון
• כיווץ סוגר אחורי
• החזקת שני הסוגרים מכווצים והרמה איטית של הגב מתוך ניסיון להאריך את עמוד השדרה על ידי הפרדה בתנועה בין החוליות
• לאחר שהמתרגלת מגיעה לאזור השכמות היא מתחילה להוריד את הגב ומשחררת בהדרגה את הסוגרים

ייחודו של התרגיל בהבנה של המתרגל/ת שהפעלת הסוגרים מסייעת לפאולה לא רגילה של הגב. בתנועה מומלץ לא להחזיק את הסוגרים במצב מכווץ ומתמשך אלא לחפש דרכים לכווץ ולשחרר

מניעת החלשות רצפת האגן שונה מטיפול בהחלשות

חיזוק, אימון, שיקום ותחזוקה של רצפת האגן הם מושגים שנשמעים פעמים רבות בהקשרים שונים, המודעות להפרעות בחיי נשים כאשר חלה החלשות ברצפת האגן עלתה בשנים האחרונות ושיטות רבות מפרסמות את עצמן כיעילות גם בנושא זה. הבעיה היא שבפרסומים ובמהלך תרגולים קבוצתיים אין הבחנה בין מצבן של נשים שהחלה אצלן החלשות למצבן של אלו הרוצות למנוע החלשות. כמו כן אין התייחסות להתנהלות יום יומית הדרושה לנשים שהחלה אצלן החלשות.

הצעות לנשים שהחלו לסבול מהחלשות או שהובחנו על ידי רופא ואינן מרגישות זאת

1. הרמת משקל מעל שלושה ק"ג מחלישה את שרירי רצפת האגן, (אמהות לתינוקות משנות את יכולתן בהתאמה לגילו ומצבן שונה לגביו אך לא לגבי משקל של חפצים במיוחד לאחר לידות)
2. עצירות כרונית, בעיות נשימה ובקע בבטן עלולים ליצור לחץ פנים בטני המחליש את רצפת האגן, יתכן שזו הסיבה להחלשות שהתרחשה או שזה ממשיך את המצב 
3. לא תמיד הצורך של גופכן הוא חיזוק, לעתים יש צורך בחידוד תחושות ושיפור העצבוב
4. בריחת שתן במאמץ היא בעיה קלה לטיפול וכדאי לא לחשוש מפנייה להדרכה אישית בעניין
5. הכנה לשינויים גופניים בעזרת תרגול כמו הריון, לידה, גיל מעבר, מקלה על השינוי ועל הטיפול בו אם יש צורך

שימוש בשיטת פאולה לצורכי אמנויות הבמה

הפעלת השרירים הטבעתיים ( סביב העיניים, הפה, צינור השתן ,פי הטבעת ועוד) הנמצאים בקצה המערכות הפנימיות דרושה לכל אדם לפי צרכיו. 

אנשי אמנויות הבמה משתמשים בגוף ככלי, הנעת השרירים הטבעתיים תעורר את המודעות העצמית ואת יכולת השליטה העצמית שלהם. השיטה יכולה לתת עוגן פנימי ולאפשר ביטוי מקיף בגוף למי שגופו משמש לו ככלי של יצירה, בתנועה, בקול, במשחק ובנגינה.

תרגילי שיטת פאולה יכולים להעשות לטבע שני, דרכם מתחברות המערכות הפנימיות של הגוף לשרירים הטבעתיים והרצוניים. תרגול רצוני יכול להשפיע על מערכות בלתי רצוניות כגון: הנשימה, העיכול, השתן מערכת העצבים, המין והשלד. למערכות אלו השפעה ניכרת על יכולות הגוף. המימוש של הביטוי הגופני ביצירה עולה ככל שיכולות גופניות נעשות מודעות יותר. כולנו משתמשים בשרירים הטבעתיים לצורך פעולות הכרחיות, אנשי אמנויות הבמה יוכלו להבין את התנועה הכפולה המתרחשת בשרירים אלו. העיניים משמשות לא רק לראייה אלא גם להתבוננות, לנוכחות בעולם ולהתנתקות ממנו. סגירת העפעפיים מנתקת אותנו מהעולם ומעלה את תשומת הלב לגוף, תנועת הראש, הצואר ועמוד השדרה משתכללות אם הן נעשות דרך תנועות העיניים.

חיזוק שרירי הסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן

שליטה חלקית של נשים בשרירי רצפת האגן במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

חיזוק רצפת האגן דרך שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה נעשה דרך שינוי אופן התנועה של האגן, לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים, יצירת תנועה משותפת בין תנועת הגוף והאגן.

תגובות השרשרת בין שרירים בגוף וחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

התנועה של השרירים הטבעתיים  ביחס לרצפת האגן מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה של הסוגרים. 
החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד בעיקר בשכיבה, זאת כדי לאפשר לכל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. הנטייה לפעול יחד או כתגובת שרשרת מאפשר להתחיל את חיזוק רצפת האגן בכיווצי עיניים ולהמשיך בהתאם לתגובות הגוף.
תרגול ישיר של שרירים טבעתיים ברצפת האגן אפשרי במהלך פעולות אחרות ולא בהכרח בשכיבה אם בזמן תנועה יש ערנות ומודעות לקיומם.
 רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. 

הגמשת שרירי רצפת האגן

תרגילים המעודדים הפעלה של כל הגוף או מקשרים בין שרירי השלד והשרירים הטבעתיים מאפשרים לחוש שחיזוק רצפת האגן ואימונה הם יותר מתרגיל מקומי, הם משפיעים באופן כללי על מצב הגוף.

לדוגמה: "ברכיים מוחזקות אל הבטן כך שכל יד מחזיקה לחוד את הברך שבצידה. ההפעלה המוצעת היא למשוך לסירוגין כל יד וברך לצורך קירוב הברך אך הגוף אך לא בהכרח למרכז הגוף.  במהלך התרגול כדאי להוסיף תנועת פוינט ברגל ולבדוק אם הפוינט וקירוב הרגל לסרוגין מפעילים את הסוגר כל פעם בצד אחר, כדאי לחשוב על הסוגר הקדמי כמו על הפה. אין צורך לנטרל תנועה בצד שאינו פעיל.

ניתן להניע את הראש לצד הרגל והיד הפעילות ולבדוק אם יש בכך עזרה לתנועה כולה

עקרונות הריפוי של שיטת פאולה

     הריפוי ע"י שיטת פאולה מתבסס על שני סוגים של הפעלה עקיפה. האחת היא זו שמתקיימת בין שרירים טבעתיים שונים. כאשר שריר אחד נחלש ותפקודו משתבש הטיפול יהיה דרך שרירים אחרים חזקים. הפעלה נכונה של השרירים החזקים תגרום בעקיפין לפעולה מתחזקת והולכת של השרירים החלשים שתפקודם השתבש. הפעלה עקיפה אחרת היא שיפור התפקוד של שרירים חלקים כמו קיבה ושלפוחית השתן, שרירים לא רצוניים המושפעים מתרגול שיטת פאולה באופן שגם רופאים אינם מוצאים לו הסבר. בעקבות הפעולות המכוונות מתעוררות בגוף פעולות לא מכוונות. כולנו שולטים בשרירים המפעילים את העיניים הפה והאף אך אין לנו יכולת לכוון את פעולתה של הקיבה או השלפוחית. הפעלה של שרירים טבעתיים במקומות שונים בגוף מביאה לחיזוק ושיפור התפקוד של שרירים חלקים שאין ביכולת האדם להפעיל באופן רצוני.

     בשיטת פאולה מזכירים לגוף את אשר שכח ולאחר תרגול במשך תקופה מסוימת, נוצרים בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. עידוד הקשרים בין השרירים הטבעתיים נעשה במפגשים יחידניים על ידי תרגילים שהלומדים מתבקשים לנסות בעצמם בשיעורים ובין השיעורים.

השפעת הלשון על השלד ומערכת הנשימה

אחת ההשפעות המעניינות של הלשון היא על מערכת הנשימה, במצבים שאדם נמצא במצב נשימה חלקי או שהוא מתקשה לנשום עקב תגובה לאלרגנים סביבתיים מומלץ להשתמש בתרגילים שבהם הלשון משנה את מיקומה בפה. לדוגמה-גלגול הלשון לאחור כצורת גל, עזיבה וגלגול חוזר היא אחד התרגילים המורגשים מיידית בנשימה. גם הפלת הלשון אל הבסיס יכולה לפתוח את מערכת הנשימה ולעודדה לפעולה.

השפעת הלשון על מצב העורף ןהצואר ניכרת דרך תרגילים כמו "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", משום שהיא מעודדת תנועה קלה שלא דרך השרירים המקוצרים. דחיפת הלשון כלפי החיך העליון זוקפת את הגב העליון ומאריכה את הצואר. הפעלת הגוף באופן המחלק אותו לשני צדיו כדי לארגן את הרגשת המרכז קלה יותר אם מצרפים את הלשון לתנועות. דבר זה נכון גם בתרגילי כיווץ עיניים וכיווצן לסירוגין וגם בתרגילים המכווצים את הספינקטר הקדמי באופנים מחולקים לצורך חיזוקו.

שיטת פאולה כאמצעי ליצירת קשר בין גוף ונפש

הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז הגופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.

שיטת פאולה כדרך ריפוי וכאורח חיים

ייחודה של שיטת פאולה הוא שימוש בשרירים מרחוק, חלק מהפעלת השרירים מרחוק בשיטת פאולה אינו רצוני, הוא מתבטא בתנועות כיווץ והרפיה של שריר חלש יחסית המגיב לתנועות כיווץ והרפיה של שריר אחר. חלק אחר של הפעלה מרחוק יכול להיות רצוני. אנשים הנוטים לשמור על פה סגור בכל מצב ולהעזר בשרירי הצואר לשם כך, מחזיקים את הסנטר נוטה כלפי מעלה, מקצרים את השקע הצוארי ומשבשים את מצבו של עמוד השדרה. טיפול בבעיה כזו בשיטת פאולה יכול לכלול הפעלת לשון בצורות שונות, תנועה מתוך מרכז הסנטר או מתוך פתיחות גדולות של העיניים. מובן שיש גם אפשרות לעודד תנועה על ידי פתיחה וסגירה של הפה אך קשה לדאוג לסגירה לא הדוקה כאשר מפעילים את השריר באופן ישיר.

עבור מי שסובל מקשיים תפקודיים כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. קבוצה גדולה של אנשים אחרים נעזרים בשיטת לצורך חיזוק היכולת לתנועתית באברים שקשה יותר להפעילם באופן עצמאי כמו הסוגרים. (אברים שלרוב מופעלים באופן רצוני חלקית לצרכים פונקציונליים), הדבר נעשה דרך תנועה חופשית ושילוב בין תנועת הסוגרים לשרירים טבעתיים אחרים שקלים יחסית להפעלה. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, התנועה בשיטת פאולה נחוצה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה.

.

הגוף והנפש-כיצד ניתן למנוע החלשות כללית במצבי מוגבלות פיסית וחוסר תנועה זמניים

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. העדר מודעות לאפשרויות להעזר בגוף למרות פגיעותו לצורך החוזק הנפשי מקשה על ההתמודדות הגופנית. פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

"תקשורת" בין שרירים טבעתיים וחלקי גוף שאינם מוגדרים טבעתיים

הצילום מדגים פעילות עם תינוקת, לחיצת האצבעות של המטפלת בשקעי כפות הידיים של התינוקת נועדה לעורר תנועה בכפות הרגליים והידיים בפרט ובגוף בכלל. תינוקות הנוטים לסבול מעודף גזים בבטן שאינם משתחררים וגורמים לכאבים יכולים להגיב בשחרור גזים למגע שכזה גם אם הוא נראה רחוק מאזור הבטן לאדם שאינו מכיר את שיטת פאולה.
מבוגרים שגופם רגיש פחות מזה של תינוקות יכולים לחוש את השקעים על ידי לחיצה חוזרת בהם או תנועה שאינה מתוכננת. ברוב המקרים המטרות של מגע בשקעים קשורות במצב כפות הידיים או הרגליים, בכאב באזורים הקרובים לשקעים כמו כיווץ שרירים באמות הידיים ובכאבי גב.
במצבים שיש צורך לעודד תנועה אצל תינוקות המבוגרים לוחצים בעדינות לפי תגובת האבר (כף רגל או כף יד או שניהם) בגוף התינוק או הפעוט. הלחיצות יכולות כאמור לעודד תנועה, שחרור גזים או חיזוק פריסטלטיקה ועוד...

החזקת הצואר ותנועתו הבריאה

לפנינו צילום היסטורי חשוב ביותר
הוא מעניין גם במובנים הפסיולוגיים ובמיוחד לחינוך עצמנו לתנועה בריאה
בנימין זאב הרצל המצולם כאן מטה את גבו כשהוא נשען על מעקה באופן נכון לשמירה על איזון הגב
אך את הצואר הוא "שובר" חלקית במובן שאינו מאפשר לו להיות המשך של הגב. סביר שיש סיבה לדבר נוסף לחוסר מודעות, הרצון להסתכל על חפץ או אוביקט שדורש תנועת צואר מסוימת.
מי שמצב הצואר מעניין אותו יכול לשחק עם מיקומים שונים של העיניים שאינם מחייבים את הצואר להיות מקובע או תנועות צואר בקצב המשנה את המנח שלו יותר ממה שאנו רגילים אליו.

הדגמה מתרגול שיטת פאולה בצילום

זו הדגמה לתרגיל שההוראה לגביו היא ללחוץ בשקעי כפות הידיים, ולחפש תנועה שמאפשרת להרגיש את המקום ללא מגע. ניתן כמובן לחזור וללחוץ על השקעים כשאין תחושה ברורה של המקום.
בצילום בוחרת המתרגלת בשלב זה להיות במיקום קבוע של המרפקים וכפות הידיים, ההבדל בין יד ימין ויד שמאל מעיד על חיפוש המיקום שיקל על התחושה להיות נוכחת בגוף. יש אנשים שמעדיפים להניע את הידיים לכיוונים רבים באויר ואחרים שמחפשים יותר תנועה סביב השקעים בלבד. 

טיפול בחיי מין ובנוקשות הסוגרים

חלקי הגוף שכיווצם קל יחסית לתרגול הם העיניים, הפה והשפתיים, אצבעות הידיים והרגליים. התרגול בשיטת פאולה מכוון אנשים לחשוב על איסוף ושחרור שרירים אלו אל מרכזם כתנועה אחת. תרגול שרירי הפנים מעודד נשים שלא חשות את הסוגרים בנפרד לעשות זאת ובנוסף מקל על נשים שחוות כיווץ מוגזם עד קישיון באזור הנרתיק, ניתן לעורר תחושות מגוונות באזור הנרתיק דרך תחושות השרירים הטבעתיים באזורי הפנים והגפיים. בדרך זו לומדות נשים לשחרר את אזור הנרתיק וכך להגיע לחיי מין מספקים. נוקשות שרירים שמקורם במחלות קשות וכרוניות מטופלים בדרך דומה. במצב זה נחוץ לאתר את השרירים הקלים להפעלה כדי לחוש את השרירים שהקישיון משפיע עליהם במיוחד.

הרפיית הצואר, הכתפיים והגב בעזרת תנועת העיניים

שרירי העיניים פעילים רוב הזמן באופו רצוני מלבד במצבי שינה. מלבד תרגילים שמיועדים להרפיית העיניים ניתן להרפות אותן ולטפל במקביל במתחים בצואר, זאת משום שהפעלת העיניים לצורך טיפול במתח בצואר מחייב תנועה איטית ובלתי רגילה של העיניים. התרגיל הבא יכול להביא לשחרור הצוואר, העורף והגב. לדוגמה- בשכיבה על הגב כדי להרפות את העורף מומלץ בעיניים עצומות להסתכל לצד ימין ולתת לראש לנוע או ליפול בעקבות המבט. כדאי לנסות את התרגיל מספר פעמים לאותו הצד ורק אח"כ להחליף צד. אם האדם מצליח בהשוואת שני צדי הגב לאתר את הצד שמורגש מתוח יותר או גבוה יותר מהמזרון בהשוואה לצד האחר כדאי לבצע את התרגיל לכיוון הצד המתוח בלבד ואז לשוב ולהשוות את ההרגשה בשני צדי הגב. תרגיל אחר-הסתכלות בעיניים פקוחות כלפי הצד התפוס תוך כדי שינוי המיקום שאליו מסתכלים כמו ההבדל בין הניסיון לראות את הכתף לניסיון לראות את האוזן. מובן שעדיף לא לעצור כל תנועה שהגוף נוטה לצרף כולל גלגול כלפי הצד או שינוי התנוחה הראשונית של הגב והרגליים. כמו כן כדאי לצרף לכל תרגיל כזה שינוי קבוע של מיקום הידיים וצורת המונחות שלהן, רוב האנשים מתחילים את התרגול כשכף היד פונה למזרון אך מסיימים אותו כשגב היד פונה למזרון משום שכך נוטות הכתפיים להיפתח ולנוע לפי השינוי במיקום הצוואר. עוד תרגילים שמשחררים את הצוואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצוואר לפי ההצטרפות של הראש למבט. כמו ברוב התרגילים בשיטת פאולה גם בתרגילים המוזכרים כאן מומלץ לנסות לחזור על התרגיל כמה שניתן יותר זמן, כלומר להתייחס לזמן הכולל של ביצוע התרגיל ולא למספר הפעמים שבהן מבצעים אותו.

הסברים לתנועתיות פנימית וחיצונית של הגוף בעקבות תרגול שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על תנועת השרירים הטבעתיים הרצוניים, המגיבים בתנועת שרשרת זה לזה, לכן הגוף כולו מגיב לתרגול של שריר בודד. על פי תיאורית השיטה הפעלת שריר טבעתי אחד בתנועה מונוטונית  מניעה שרירים טבעתיים רצוניים אחרים ושרירים חלקים, משורטטים וטבעתיים לא רצוניים. כך משתפר המצב של שרירים טבעתיים חלשים, שרירים כמו הרחם, השלפוחית או החלחולת שצנחו יכולים לחזור למקומם ואיכות הפעולה של כל אחד מאברים אלו משפיעה לטובה על התנועתיות הפנימית והחיצונית של צינור העיכול או צינור השתן. עקב כך התרוקנות מערכות אלו נעשית יעילה יותר. נוסף לכך משתנה לטובה יעילות התנועה של שרירים טבעתיים לא רצוניים כגון אלו המצויים בפתח השוער ובעומק הרקטום שבצינור העיכול.

תפקוד השרירים הטבעתיים ביום יום

     כולנו מפעילים את השרירים הטבעתיים לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור, צפייה, התרוקנות, יחסי מין ולידה. כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו משתכללת דרך השימוש בהם בפעולות התפקודיות ובתרגול. הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף. הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

תנועה לא רצונית בשיטת פאולה כבסיס לריפוי

     הריפוי ע"י שיטת פאולה מתבסס על שני סוגים של תנועה: הפעלה עקיפה,  זו שמתקיימת בין שרירים טבעתיים שונים. כאשר שריר אחד נחלש ותפקודו משתבש הטיפול יהיה דרך שרירים אחרים חזקים.  הפעלה של השרירים החזקים תגרום בעקיפין לתנועה של השרירים החלשים שתפקודם השתבש. יש אנשים שגופם מגיב כבר במפגש הראשון בשריר החלש למרות שלא הופעל ואחרים זקוקים למספר מפגשים ליצירת קשר כזה.

הפעלה עקיפה אחרת היא שיפור התפקוד של שרירים חלקים כמו קיבה ושלפוחית שאין לאיש השפעה רצונית או ישירה עליהם. קשה לדעת מראשאלו שרירים טבעתיים ורצוניים ישפיעו עלים אך לרוב תנועות עדינות נטולות כוחניות יעילות יותר מאחרות

לדוגמה, באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור במיקום לא תקין של מערכת השתן או ביכולת ההתכוצות של השלפוחית. בעקבות הפעולות המכוונות מתעוררות בגוף פעולות לא מכוונות. כולנו שולטים בשרירים המפעילים את העיניים הפה והאף אך אין לנו יכולת לכוון את פעולתה של הקיבה או השלפוחית. הפעלה של שרירים טבעתיים במקומות שונים בגוף מביאה לחיזוק ושיפור התפקוד של שרירים חלקים שאין ביכולת האדם להפעיל באופן רצוני.

שיטת פאולה כדרך התמודדות עם מוגבלות פיסית

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו וגם לפעילות פיסית קלה. ( הכונה להתאוששות מניתוחים, צורך להיות בגבס, זמן ברור בעיה רפואית לא ברורה)

פעילות גופנית שמתאימה למצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות מכאלו ום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים במיקום אחר בגוף. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

הפעלת שרירי רצפת האגן מתוך שרירים אחרים

עמדת פתיחה מומלצת-שכיבה על הגב, (ניתן לשכב על הצד אם יש קושי לשכב על הגב)

מהלך התרגיל: הידיים מונחות לצידי הגוף חשוב להשאיר את כף היד במצב שטוח ולא לכוון לתנועה דמויית אגרוף. כדאי לא לנעול את המרפקים. עיקר הפעילות היא הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים אלו לאלו.

מי שמתעניין בחוקיות של תגובות נוספות יכול להניע את כפות הידיים מהפנייתן אל המזרון בזמן ההצמדה של האצבעות להפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון בזמן ההרחקה של האצבעות אלו מאלו.

התנועה יכולה לעורר מקומות נוספים בגוף, חשוב לתת לתגובות השרשרת הללו להתרחש אך לא לעצור או לשכוח את התנועה העיקרית. האברים שנוטים לתגובות נוספות הם הסוגרים, אצבעות כפות הרגליים ושרירי הפנים. מי שמתקשה להתמיד בתרגיל, טוב יעשה אם יניח את כפות הידיים על העיניים ויחזור להמשיך בתרגיל.

תשובות לשאלות חוזרות לפני טיפול בחולשת רצפת האגן

כמה שאלות חוזרות ועולות בעניין טיפול ברצפת האגן בשיטת פאולה אצל נשים שנמצאות בין השלב שבו הן חשות התחלת החלשות ברצפת האגן לשלב שבו הן סובלות מצניחות, קשיי שליטה הליכה תכופה או דחופה. ואלו הן:

1.      האם אצטרך להמשיך לתרגל כל יום כל החיים?

2.      תוך כמה זמן יש סיכוי להרגיש שיפור?

3.      כמה זמן ביום צריך לתרגל?

4.      האם הכרחי לתרגל בשכיבה או שאפשר גם בישיבה?

5.      האם אצטרך להימנע מהרמת משקל או הליכה כל החיים?

התשובות שמתאימות לכולן הן: לא צריך להמשיך לתרגל כל החיים אם מגיעים למצב תקין, הרגשת השיפור או מצב האברים הפנימיים אינה קבועה ותלויה בין השאר ביכולת לשנות אורח חיים, מצב ההתחלה של הטיפול אינו רק המצב של רצפת האגן אלא גורמים נוספים שמפריעים כגון: עצירויות כרוניות, בעיות נשימה, הרמת משקל יום יומית,

זמן תרגול במשך היום הוא בין 20 דקות ל40 דקות לפי מצבו הכללי של הגוף ואפשר לתרגל גם בישיבה למרות שכדאי לתרגל לא רק בישיבה.

אין צורך להימנע מהליכה כל החיים אך רצוי לא לחזור להרמת משקל של יותר מ3 ק"ג

הניחו לכוחניות!! הקשיבו לתנועות הכיווצים וההרפיות

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכולה להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה או לשחרור כאב, מזמן הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

תרגילים משיטת פאולה, פורסם בעלון האגודה הישראלית לטרשת נפוצה על ידי חולת טרשת

כשהעיניים פקוחות, לקרוץ חזק, כל פעם בעין אחרת, למספר שניות, כשהשנייה נשארת פתוחה, ולחזור על פעולה זו שוב ושוב.

 לומר בקול "אוו אי",לסרוגין, כאשר השפתיים מכווצות חזק כנשיקה ב "אוו", ומחייכות חזק בפה סגור לצדדים ב"אי".

בראש ישר ללא תזוזה ובעיניים פקוחות להזיז את האישונים בלבד, מצד לצד, להביט לנקודה רחוקה.

 בפה סגור מרימים את קצה הלשון למעלה ולוחצים חזק לכיוון החך במרכז למספר שניות, משחררים, ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לכיוון האף, ובמקביל מכווצים את השפתיים חזק כמו בנשיקה, למספר שניות , משחררים ושוב.

 עוצמים חזק את שתי העיניים ופוזלים לצדדים (ימין ימינה, שמאל שמאלה), כשהשפתיים מחייכות חזק בפה סגור למספר שניות. משחררים ושוב.

עוצמים עיניים רגיל, ואז מהדקים מעט את העיניים למספר שניות, ומרפים וחוזרים על פעולה זו שוב ושוב כשהעיניים נשארות עצומות כל הזמן.

 עוצמים עיניים רגיל, מדמיינים קפיץ המחובר לאישונים בצד הפנימי של העין, ומדמיינים את הקפיצים נמתחים כלפי פנים לגב הראש חוזרים לאישונים.

 בעיניים פקוחות ובלי להזיז את הראש, מרימים את הגבות למעלה גבוה, מביטים למעלה למספר שניות, ואז מורידים את הגבות והמבט מטה למספר שניות, ושוב . יש לבצע כל תרגיל 10 דקות רצוף

הטיפול בהבטים רגשיים ופיסיולוגיים במשולב בשיטת פאולה

העיסוק בפתחים שבתחתית רצפת האגן במפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש בסיס לאמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות אך ייחודה בתחום שיטת פאולה הוא משום שככל שהמטפל/ת מנוסים בסוגי תופעות שיכולות להתאים לנעשה בגופו של המטופל/ת כך עולה יכולתם לסייע. יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי  ההדרגתיות והאמון הולכים ומתחזקים ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

לא פעם היכולת לפנות לטיפול נובעת מיאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. זאת משום שבאופן טבעי נוטים אנשים רבים לשמור את מצוקותיהם בתחומים האינטימיים לעצמם, רוב הארועים הקשורים בתחומי הפתחים הם אינטימיים. המטופלים והמטפלים נמצאים לא פעם במצב שווה מבחינת יכולתם לעמוד מול מורכבות התופעה ולגלות טפח אחר טפח את הייחודי להופעותיה אצל היחיד שהיגיע לטיפול. יתרונו של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת ויכולתו לשתף ולכן ניתן לראותם במצב שווה. עבודתם בתחום גוף ונפש משולבת באמון שנוצר בינהם, ככל שמתפתח מצב חדש בגופו של המטופל כך יכול גם להתפתח מצב חדש בנפשו ולהיפך, האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

כיוון התנועה של הגוף לאחור ולפנים לצורך איזון שיווי המשקל

הגישות המערכתיות בתנועה כמו פלדנקרייז ופאולה אינן מלמדות לכוון את תנועת הראש ועמוד השדרה בכיוון קבוע. ((בשונה מטכניקת אלכסנדר) ההנחה בשיטת פאולה היא שכאשר השרירים הטבעתיים יפעלו יחד הכיוונים יתרחשו מעצמם באופן הנחוץ לגוף.

הנחה זו אינה מתאימה לכל האנשים ובמיוחד לא אלו ששיווי משקל הוא נושא מרכזי בבעיות הגופניות שלהם. לכן, תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים אלו.

לעתים נחוץ תרגול בישיבה כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים האלו בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים אנו לא רואים את המעברים בין הכיוונים. הגוף נשאר במקום מרכזי. כל זה טוב ונכון למי שאין לו בעיות איזון ושיווי משקל. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בכוחות עצמם.

ההסתכלות והפעלת העיניים-דוגמה לפעילות יתר והצעות להרפות

המצב הקבוע של רוב בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט ו מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד " לפנים ". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. 
הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם רוב האנשים לא מחפשים מנוחה לעיניים. הדבר קורה רק  מתוך כוונה מודעת, קשה לחשוב על איבר אחר שמתייחסים אליו באופן דומה.רבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

התרגילים המתוארים בהמשך מיועדים לזמן התיייחסות לתנועת העיניים והשפעתן על קיומנו בכמה רבדים:

1.      ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים. מומלץ לנסות לעצום את העפעפים אך הדבר אינו הכרחי.

2.      כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים. אין חשיבות לפקוח עיניים בין הכיווצים.

3.  להפיל עיניים אל גב הראש, בעיניים עצומות ובשכיבה על הגב לתת לעיניים ליפול בקו ישר אל הרצפה, התרגול דורש ערנות לנטייה האוטומטית לחזור ולהסתכל לפנים ועיקרו תשומת לב לחזרתיות של העיניים להסתכל.

על האסלה- הוראות מנומסות לסובלים מעצירויות

השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים שונים אינו קשור אך ורק בחיזוק שרירים חלשים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף הוא הקשר בין השרירים הטבעתיים. יכולת לחוש סימנים מוקדמים בשרירים המאזנים שחרור הפרשות, הסכמה מודעת לצורך של הגוף בתנועה חופשית המאזנת את השיבושים. 

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. התנועה הספונטנית שונה בין אדם לאדם אך מתחילה בהוראות רצוניות דומות. התנועה יכולה להתרחש בהמשך לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב עד לשלבים שבהם לא מתרחשת תנועה נוספת. 

הפעלת הסוגרים הקשורים למערכת העיכול נעשית קלה יחסית כאשר לומדים להעזר בזמן ההימצאות על האסלה בתנועתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה. כשמשנים את צורת הישיבה על האסלה ומבינים שתנועות הכיווץ והשחרור יעילות יותר כשמשנים את זויות האגן בזמן ישיבה הן על האסלה והן במקומות אחרים.

 

שחיה וטיפים מניסיון אישי

בזמן שחייה קשה לשים לב לפרטים כמו כיווני הפנים, מצב הצואר או אצבעות הידיים, התנועה כובשת וההנאה מהתקדמות הגוף במים מהנה.
ובכל זאת כמה טיפים:1. כשהמבט מופנה לרצפת הבריכה בזמן שהראש במים תוכלו לשמור על מנח ישר של הצואר ולא לאמץ לשוא את עמוד השדרה.
2. אני אוהבת להצמיד את אצבעות הידיים כי כך אני מרגישה את הסוגר הקדמי, אך לצורך ההתקדמות הרחקת האצבעות מעודדת גריפה של המים ותנועה מהירה יחסית.
3. כיווץ העיניים בזמן שחיית חזה מעודד איסוף סוגר קדמי ותנועה מלאה של הגוף.

שיעור פאולה מוקלט

הקשר בין חיזוק האגן והרפיית הגב בשיטת פאולה

השרירים הטבעתיים הזוגיים כגון: עיניים, נחיריים, מסייעים לחזק את המרכז בקדמת הגוף באופן שמזכיר עמוד שדרה קדמי. הפה הלשון והסוגרים מצטרפים לתנועה מחולקת המחזקת את המרכז כאשר מפעילים אותם בהתאם. קשרים תנועתיים הקיימים בין שקעי כפות הידיים והרגליים הם חלק בלתי נפרד מתנועה מסוג זה. 

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות חדשות כולל אלו שבסוגרים.

מאחר שבין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. יכול הכל כל רצף של כיווצים והרפיות לעורר תנועות במקומות שונים בגוף. 

 התרגילים שמתמקדים בסוגרים משחררים את הגב לפי חוקיות קבועה אך לא תמיד באופן מיידי, הקשר בין הגב התחתון לסוגר הקדמי ובין הגב העליון לסוגר האחורי נעשה ברור ככל שחוזרים ומניעים את הסוגרים. הפעלת הסוגר האחורי מסייעת לחלק העליון של הגב להיפתח לצדדים. תרגילים המעוררים תנועה בסוגר הקדמי מאפשרים הארכה והיצמדות של הגב התחתון אל המזרון.

השקעים והבליטות בגוף כמוקדי הפעלה

כפות הידיים מובילות את הגב כולו ונעות ללא תכנון מתוך התחושות שהמגע הרצוף בשקעי הידיים מעורר

  תנועה שמזמינה עידוד תחושות בסוגר הקדמי

דחיפת היד הדומיננטית אל הרצפה כשהרגל הנגדית נעזרת בכדור לדחיפה מאפשרת כיווצים משתנים וחופשיים

אחרי ההבנה ולפניה-החזקת הפה סגור והדוק כהרגל יוצרת מתח מיותר בצואר ובלסתות

תחומי התרגול של שיטת פאולה

·         תרגול שיטת פאולה לצורך תנועת הגב והשלד מיועדים הן לקידום אורח חיים בריא והן לטיפול בכאבים כרוניים וסימפטומטיים באזור הצוואר הגב והגפיים. התרגול מתאים גם למגבלות בתנועת מפרקים כולל מחלות פרקים.

  

·         הפגת כאבים זמניים וכאבים כרוניים. הזמניים הם כאבים בשעת לידה, ביחסי מין, וכן בתקופת שיקום מניתוחים. הכאבים הכרוניים הניתנים לטיפול בשיטת פאולה קשורים בגב ובשלד, באי תקינות של מערכת העיכול או במערכת הגניקולוגית. קבוצה אחרת של כאבים קשורה למחלות כרוניות או נוירולוגיות כמו פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה.

·         טיפול במערכת העיכול כולל תופעות כגון: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר. ההשפעה על מערכת העיכול כוללת שרירים רצוניים ובלתי רצוניים. זאת מאחר שלשיטת פאולה יש השפעה על שתי קבוצות השרירים.

·         טיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. החזרת האזור לכיווץ המיטבי עבור האישה כוללת חיזוק ושיקום רצפת האגן ושחרור מכיווץ יתר. 

·          

תרגול עם אנשים בגיל השלישי, לאחר ניתוחים או שיקום מארועים מוחיים. הפעילות אינה כרוכה במאמץ. התרגול מעורר בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה ומעלה את רמת הריכוז והמודעות הגופניים. 

השפעת הלשון על מערכת הנשימה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף.

ההשפעה של הלשון  על מערכת הנשימה, במצבים שאדם נמצא במצב נשימה חלקי או שהוא מתקשה לנשום עקב תגובה לאלרגנים סביבתיים מומלץ להשתמש בתרגילים שבהם הלשון משנה את מיקומה בפה. לדוגמה-גלגול הלשון לאחור כצורת גל, עזיבה וגלגול חוזר היא אחד התרגילים המורגשים מיידית בנשימה. גם הפלת הלשון אל הבסיס יכולה לפתוח את מערכת הנשימה ולעודדה לפעולה.

הצעה לתכנית טיפולית בתנועה לצרכי קשישים

החלשות התפקוד במערכות שונות בגיל השלישי יכולה להימנע על ידי תרגול שיטת פאולה. 

שיטת פאולה מעוררת את יכולת הריפוי העצמי של הגוף בכל גיל לפי צרכי האדם ומצבו. הכיווצים וההרפיות וכן פעולות הפתיחה והסגירה של הפתחים למיניהם: עיניים, נחיריים, פה וסוגרים ברצפת האגן הם בעצם תנועה המוכרת בטבע אצל פרחים ובעלי חיים ואצל האדם נעשית רק לצרכים תפקודיים. כאשר לומדים להפעיל את הגוף דרך השרירים הטבעתיים מאזנים את יכולת השליטה בשרירים הטבעתיים ובשרירים המשורטטים. התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית והשליטה בשלד. המתרגלים יכולים ללמוד לתרגל באופן עצמאי בביתם או בעזרת בן משפחה שהתנסה גם הוא בשיטה משום שהתרגילים מונוטוניים, קלים לזכירה ומאפשרים פעילות של תנועות קטנות שאינן מאיימות על הרגשת היציבות של המתרגל במרחב אלא מחזקות את הרגשת השליטה העצמית. תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה נחוצים לרוב בני האדם אך משפיעים באופן שונה על פי צורכי הגיל. 

היתרון של שיטת פאולה בעבודה עם אנשים בגיל השלישי הוא שהפעילות אינה כרוכה במאמץ. למרות זאת בעקבות הפעילות מתעוררת בגוף הרגשת חיוניות ורגיעה, עלייה ברמת הריכוז ושינוי במודעות הגופנית.  שיפור באיכות החיים הכללית מתרחש דרך התעוררות הקשרים בין מקומות שונים בגוף דבר שהוא מטיבעם של השרירים הטבעתיים. דבר זה משפיע על שינוי החשיבה בכל גיל ולכן מעלה את מידת האמון של המתרגל בגופו וביכולותיו הכלליות.

כיווץ הפה כחלק מתנועת הגוף במאמץ-הדגמה בצילום

הטניסאית היפה שבצילום מכווצת את פיה באופן לא מודע כחלק מהכנת גופה לתנועה. לפה יש יכולות בארגון תנועה ובריכוז הגופני.