עידן השימוש בזום כהזדמנות לחשוב אחרת על תחזוקה גופנית

בשנים שתמרנתי בין עבודה וזמן לבנותי התקשיתי לראות את עצמי ולהתייחס לאנשים ולא תמיד הבנתי שהתעלמות מצרכי הגופניים עלולה לתת בי סימנים ושיש גם להחלטה כזו מחיר.
עכשו כשאני פנויה לעצמי אני מודעת לגופי ולרגשותי ומטפלת בעצמי כפי שמעולם לא חשבתי שאוכל.
אני משתפת את קוראי בעניין זה כי השימוש הנרחב בזום שהתפתח כהכרח חוסך זמני נסיעה ומאפשר לנצל את שעות הערב באופן שאיננו רגילים לו.
יתכן שהמתח הכרוך במצב מקשה להתפנות ולראות את יתרונות הזום, אך סביר שהכלי יהפוך לאמצעי שיסייע לנו לחסוך כסף וזמן.

המודעות לשרירים הטבעתיים משפרת את תפקוד הגוף

 אכילה, שתייה ודיבור נעשים בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.

כולן פעולות שמערבות חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)

הצורך בתפקוד החושים והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר, כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות ולכן קשה לנתקו.

כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.

 הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת לב, ועוד

בנוסף הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

איך תבחרי בין שיטת שונות לחיזוק רצפת האגן?

 שיטות תנועה כמו יוגה, פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שתנועה באזור האגן נעשית להרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.

חשוב להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי כחלק מתחזוקה של הגוף ומניעת בעיות להחלשות שיכולה להתרחש לאחר לידה, לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה על צרכיהן.

הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.

בריאות רצפת האגן ניתנת לתחזוקה בכמה דרכי תנועה כל עוד לא מתגלה חולשה או תפקוד לקוי. במצבי תפקוד לקוי דרושה אבחנה בין התופעות השונות המפריעות לכך. אבחנות של מצב שרירי רצפת האגן דורשת לעתים בדיקות רפואיות אם כי לא בכל המצבים. מקצת מההבנות של מצבים לא נעימים או שינויים בתפקוד ניתנים לאבחון בין השאר על ידי מטפלים ופזיוטרפיסטיות. דרך טיפול ניתן להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים הוא הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים. לשיטת פאולה יש יתרונות בתחומים אלו.

ההפרדה בין הפתח האחורי לפתחים הקדמיים אינה חלק מתרגול פילאטיס ובפיזיותרפיה היא נעשית דרך המחשבה. בשיטת פאולה קל יותר להגיע אליה בעזרת שרירים טבעתיים נוספים. היא מסייעת להבנת החשיבות של כיווצים קלים ולא כוחניים. מאפשרת להפסיק מצב שבו שרירי רצפת האגן מסיעים זה לזה באופן מזיק ומעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

כאשר משתנה זוית התנועה וההחזקה של האגן מתחילים תנאים לשינוי. הכונה למעבר ממצב שבו הבטן נוטה ליפול לפנים למצב שבו האגן נושא את הגב והבטן אינה נוטה ליפול. שינוי הזוית רצוי שיתרחש לא רק על ידי חיזוק שרירי הבטן. אלא על ידי תנועה כוללת של האגן שיכולה להתרחש באמצעות לימוד ההפרדה בין הסוגרים והנעת השרירים שברצפת האגן מתוכם. לאחר שהשתנתה זוית ההחזקה של האגן השליטה בשרירי רצפת האגן קלה לנשים רבות יותר מבעבר, מקצת מבעיות החולשה והשליטה בשרירי הפתחים נפתרות, מקצת מבעיות הגב משתנות לטובה. זהו שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה או הבעיות, שלב הדרוש לרוב הנשים שרצפת האגן שלהן חלשה. מאחר שנשים רבות חשות חולשה ברצפת האגן בזמן שבעייתן אינה חולשה חשוב להכיר את קבוצת התחושות הבלתי ברורות או הבלתי מוסברות, אלו שלחלקן שותפות נשים רבות ואלו שהן ייחודיות ושונות מאישה לאישה.

קבוצת התחושות ששותפות להן נשים רבות: תסמונת המפתח בדלת (חולשת סוגרים בשעת התקרבות לשרותים), הליכה תכופה, דחיפות, התרוקנות חלקית ללא סיבה פיזיולוגית, רגישות לזרימת מים, ועוד

כל אלו אינן קשורות בחולשת שרירים למרות שחוזק שרירי יכול להקל באופן חלקי על תפקוד בשעת לחץ. גם בתחום זה יש לשיטת פאולה יתרונות.  

אימון רצפת האגן נחוץ לגברים לא פחות מאשר לנשים

ידוע שהחלשות רצפת האגן היא תופעה רווחת בגופן של נשים וכי גברים צריכים לאמן את רצפת האגן בעיקר בהקשר של בעיות פרוסטטה. זוהי גישה שאינה מתיחסת לחוזקה של רצפת האגן כחלק מחוזקו של הגב.

רצפת האגן וחיזוקה הם חלק מטיפול במצב קבוע של הגב. האגן,זויות התנועה והגמישות של האגן משפיעים על חוזקו של הגב ועל תפקודו. מאחר שעמוד השדרה מתחיל באחת מעצמות קופסת האגן אימון שרירי רצפת האגן משפיע על קופסת עצמות האגן ואלו משפיעות על הגב. עניין זה חשוב לגופם של גברים ונשים כאחד.

אצל נשים ההתעניינות ברצפת האגן היא ביחס ללידות, לשיקום שדרוש לאחריהן, ההתמודדות עם שינויי גיל המעבר והשפעתם על כלל התפקוד הגופני. שרירי רצפת האגן משפיעים על עיצוב הגוף ותורמים לגמישות. אלו נושאים שאינם קשורים לאגן אצל גברים, 

המשותף לנחיצויות של שני המינים רב מהשונה. ההבדל בין הנחיצויות הוא בעיקר במצבי מעבר של נשים, עקב שיבושים או אימון שנועד למנוע שיבושים.

שמירה על מיקום הרחם והשלפוחית-תרגיל משיטת פאולה

Ë    

האיור מדגים את התרגיל גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף. עקרונית ניתן לבצע אותו במצבים שונים, בשכיבה על הגב, בישיבה ובעמידה. אין צורך להאריך את זמן החזקת השפה מגולגלת, לעתים בדיקת היכולת להחזיק עיפרון בין השפה העליונה לאף היא דרך טובה להכיר את התרגיל. לאחר ניסיון השימוש בעיפרון אפשר להניח לו ולגלגל את השפה העליונה בעזרת השפה התחתונה באופן נוח. המנוחות בין החזרות על התנועה שונות לפי מצב הגב, בשכיבה אפשר לאחוז את הברכיים עם הידיים ולנוע מצד לצד. בישיבה מוטב לישר את הרגליים על שרפרף,  סוג הכיסא יכול לכוון את צורת המנוחה, אם ניתן לישר את הרגליים על גבי הכיסא  זו הדרך הטובה ביותר, אם אין אפשרות כזו כדאי לנסות להרים רגל אחת מקופלת על גבי הכיסא.

מי שנמצא בעמידה יכול לכופף את הברכיים ולשחרר את הישבן כדי לנוח. 

הפגת כאבי גב וכתפיים ליושבים שעות ממושכות ולסובלים עקב הרמת משקל בתנאי הבית

התרגיל צולם בעמידה, הוא מתאים לביצוע בעמידה, בישיבה ובשכיבה. ההוראה לתרגיל המצולם היא להניח כף יד אחת בשקע היד האחרת, להשתמש בלחיצה של האצבעות ביד אחת במרכז כף היד האחרת כדרך לשמור על החזקה של הידיים יחד. המנח כשלעצמו מעורר תשומת לב לאזורים כאובים והמתרגל/ת יכולים לחפש את המיקום שישחרר את המתח. התרגיל יכול לכוון למקור המתח והכאב, לעתים אין הכאב מורגש במקום שבו הוא מתחיל וכדאי לכוון את התנועה המשחררת לטווח גדול יותר בגוף.
שתי המתרגלות מדגימות אותו תרגיל בהבדלים קלים בינהן,  בצילום התחתון נראה מתח בכפות הידיים והמתרגלת מניעה את ידיה לכיוון הגב כדי לשחרר את הכתפים והגב גם יחד. זאת בהשוואה לצילום הגבוה שבו התנועה של הידיים רכה יחסית ולמתרגלת אין צורך למתוח את ידיה, היא מדגימה מנח שמי שמתרגל בשכיבה יכול לבחור להישאר בו כדי לאזן בין צדי הגב.
הטעות הרווחת בתרגיל זה היא הנטייה להחזיק את האצבעות ביד אחת כך שיתפסו את אצבעות היד האחרת, הדרך לתקן טעות זו מודגמת בצילום העליון שבו נראות כפות הידיים שטוחות בהשוואה למצב שמי שטועה בהבנת התרגיל נוטה ליצור.

ימי קורונה בראי שיטת פאולה

  אלו הם שקי קפה שנאספו לפני ימי הקורונה,בתקוה שהאספקה הדרושה לנו תימשך

 עד שנצטרך לשאת מים או קמח על ראשנו ננסה לחזק את רצפת האגן

לא רק סוגי הפירות ומראם בכף היד יכולים להרגיע גם מנח היד. למעוניינים מומלץ במקום ליצור את המנח דרך חיקוי לקשור את האצבע החמישית מעל הרביעית בפלסתר כשגב היד מופנה לרצפה. מנח שתי האצבעות יחד מחייב שינוי באצבעות האחרות ויוצר שקערורית בשקעי כפות הידיים

בושה ביחס לדיבור על מערכת העיכול

התעניינות בני אדם במגע בין בעלי חיים נובעת משתי סיבות: אנחנו סקרנים לגבי סימנים שמובנים לנו באופן חלקי, בעלי חיים שלא כמו בני אדם אינם מסתירים מגע מיני בינהם, עבורנו זה לא חוקי, לא נאה ואם נבחר לנסות זאת נגן על עצמנו כך שהסיכון שמישהו יראה יהיה קטן ככל האפשר. אין לי כל עניין במין בפרהסיה, אני כותבת את הדברים משום שהם קשורים
 ליכולת לדבר על כל מה שאנחנו עושים בבית השימוש או "על האסלה", כולנו נבוכים, אך מי שמגיע/ה לטיפול פאולה בגלל בעיה באחד מהפתחים שברצפת האגן יתקשה לקבל עזרה אם ידבר על הבעיה בעקיפין. לכן מוצאים עצמם אנשים שפונים לטיפול בשיטה נבוכים בהתחלה וככל שהם מרשים לעצמם לתאר את הרגשתם בפתחים כך עולה הסיכוי שמצבם ישתפר.

תנועת הגוף הרצונית והספונטנית בשיטת פאולה

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף מתחיל לנוע מעצמו באופן ספונטני (לא מתוך הוראה מחשבתית) או ממשיך תנועה שהחל בה עם סיום התרגול כשהמתרגל מניח ידיים על העיניים. לעניין זה יש חשיבות רבה משום שטיב הכיווצים וההרפיות הספונטני, ללא התערבות המחשבה שונה מאלו שמתרחשות בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום אחר בגוף מזה שאליו כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. ההמלצה הרווחת היא לא להוריד את הידיים מהעיניים כל עוד הגוף ממשיך לנוע מעצמו. או לנסות להוריד את הידיים ולהחזירן למקומן כדי לחוש אם הגוף ממשיך לנוע מעצמו מתוך התנועה שהחל בה באופן רצוני חוית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו שאיבוד השליטה הוא זמני ולטובת המצב. המטפל בשיטת פאולה אינו מתערב במצב,

תנועת מערכת העיכול

מערכת העיכול נמצאת תמיד בתנועה, גם כשאנחנו במנוחה. התנועה שלה נקראת תנועה פריסטלטית, זו תנועה גלית של השרירים, הגורמת לדחיפת החומרים השונים דרך צינור העיכול.

התנועה הפריסטלטית גורמת להתכווצויות הקיבה בזמן רעב מה שגורם לקרקורי בטן. היא זו שמאפשרת תנועה בכיוון קבוע גם אם הוא מנוגד לכח הכבידה, למשל אכילה בזמן שעומדים על הראש.

תנועה זו מושפעת ממערכת העצבים, דבר שמסביר את הקשר ההדוק בין המצב הנפשי של האדם לפעילות מערכת העיכול שלו.

דברים אלו הופיעו בלינק הבא:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4588458,00.html

שיטת פאולה הוכיחה יעילות גבוהה בשיפור התנועתיות של מערכת העיכול, בניגוד לכתוב בקטע המובא כאן מתוך המאמר לא רק מערכת העצבים משפיעה על התנועתיות של מערכת העיכול, יש הטוענים כי סוגי מזון מסוימים משפיעים כגון קטניות הנוטות להאט את התהליך ויש המאמינים בתנועה אירובית.

התרגול בשיטת פאולה גורם לשרירים הטבעתיים הרצוניים לשפר את התנועתיות של שרירים חלקים לא רצוניים, אחד מהם הוא מערכת העיכול, השינויים החלים בהתכווצות ובשחרור של הגוף כולו כאשר מתרגלים את שיטת פאולה משפרים גם את הפריסטלטיקה כלומר התנועתיות הפנימית של מערכת העיכול

מדוע כדאי לחזק את רצפת האגן דרך תרגול שיטת פאולה?!

בין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. הקשרים עוזרים להניע את שרירי רצפת האגן ללא הפעלת כוח ומפתחים ערנות לתחושות מדויקות.

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות שבסוגרים.

ככל שאנו לומדים את גופנו מתוך מחקר עצמי כך הולכות ונוספות אסטרטגיות שקל לזכור ולהפעיל ביום יום. הן במצבים גבוליים ומביכים והן מתוך ערנות לסימנים מוקדמים וליכולות שליטה עצמית.

למרות שבשיטת פאולה לא נעשה שימוש באביזרים הדוגמאות לתנועות אלו ברורות יותר בעזרתם. לכן אדגים עכשו כמה תרגילים: כיווץ הפה על ידי הדגמה עם קשית, אגרוף ידיים לסרוגין בעזרת כדורים, תנועה לא מתוכננת מתוך שקעי כפות הידיים בעזרת מדבקות,

כל אדם מגיב באופן ייחודי לו לתנועות ולתרגילים. יש אנשים שללא הכונה אינם חשים קשר בין תנועות השרירים הטבעתיים ואחרים יכולים כבר במפגש הראשון לחוש שרירים פנימיים כשהם מניעים את העיניים, הפה, אצבעות הידיים והלשון.

כיווץ ושחרור או פתיחה וסגירה-תנועות הנחוצות לגוף האדם

כשאנו מתנסים בכיווץ ושחרור ומשווים את ההרגשה לפתיחה וסגירה בשרירים כמו עיניים ופה מתברר כי התנועות דומות אך תוך כדי פתיחה וסגירה יש יותר אפשרויות למגוון מצבים ועקב כך למגוון תחושות. דבר דומה מתרחש בצילומים שבלמעלה,
המתרגלת המצולמת מדגימה תרגיל חופשי בשיטת פאולה, היא מחזיקה את כפות ידיה בתנוחה זו משום שהיא מחפשת דרך לחוש את שקעי כפות הידיים לאחר שלחצה עליהן בלי לתכנן תנועה. היא יכולה להקל על עצמה אם תקרב את האצבעות אל מרכז כף היד אך היא מעדיפה לא לתכנן את התנועה.
הפרחים בצילום מדגימים מצב דומה לידיים, הם בתהליך היסגרות לפי מצב השמש, מעקב אחרי תנועתם יספר לנו על סגירה  חלקית שאינה מכווצת, עד לשלב החשיכה שבו יגיעו לסגירה מלאה.
רובנו מכווצים בקלות ומתקשים יחסית לשחרר, בתרגול פאולה מוטב לתת זמן ותשומת לב לשחרור, כך גם לגבי פתיחות של הפה ושל העיניים.

הגוף והנפש במצבי החלמה ויעילותה של שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך קשורה גם לכל אדם ואישיותו ומתבטאת אפילו ביכולת התפקוד העצמאית לצרכים הבסיסיים של האדם.

שיטת פאולה מתאימה למצבי מוגבלות משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים טבעתיים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. בין אם המקום הפגוע הוא שצריך לפעול ובין אם אזורים אחרים בגוף. התרגול מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, ומפעיל אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.

הגוף ברמה הפונקציונלית וכעניין בפני עצמו

בני האדם בעולם המודרני ממעטים להתייחס לגופם כל עוד הוא משרת אותם ופועל כתקנו. יוצאים מכלל זה אנשי מקצוע שעוסקים בשכלול התנועה ובריפוי הגוף. הבנת חוקיות תנועתית היא עולם ומלואו בין אם היא מתרחשת בעקבות לימוד שיטות תנועה שונות או בעקבות מגבלות. שיפור היכולת המקצועית לתת מענה לאנשים שמגלים קושי בתנועה הוא ייחודי כאשר עוסקים בהנעת השרירים הטבעתיים, קבוצת שרירים פנימיים שהפעלתה אינה דורשת מאמץ. השרירים הטבעתיים מאפשרים לנו לייצר קשר ותקשורת עם מערכות פנימיות שאנו לא מכירים, לחוש תהליכים נסתרים מהעין ולהרגיש את הגוף כמערכת אחת בעולם הפנימי. תגובות השרשרת הייחודיות לתנועת השרירים הטבעתיים מחזקות ומאזנות את הגוף.

מטרות תרגול השרירים הטבעתיים:

·         ללמוד להפעיל את המחשבה ביחס לקשרים בין שרירים.

·         לשפר את המודעות של המתרגל לעבודה לבד ועם אחרים.

·         להבין עיקרון שיכול להשתלב בשיטות תנועה אחרות.

ראו ואל תלמדו-מה מזמן פסל חי על נטיות הגוף

פסל חי הוא אמנות, בין אם עיצב השחקן את בגדיו בעצמו או ארגן את עמידתו כך שיוכל לעמוד בתנוחה אחת זמן רב נדרשת אמנות ההכרות עם הגוף. במקרה הזה בחרה האמנית להטות את צוארה לאחור, יש לקוות שתמיכה מוסווית מאפשרת זאת. כל מצב אחר מזיק לגוף, ראו ואל תלמדו.

תנועות לא שגרתיות משפרות תחושות עדינות בסוגר הקדמי

קל להניע את הפה באופן מחולק ודמוי כיווץ באחד הצדדים. שכלול היכולת להניע את הסוגר הקדמי באופן דומה נעשה בעזרת דימוי הפה ותנועות הרגליים.
בצילום נעזרת המתרגלת ברגל ימין וב"סכין" של הרגל כשהיא לוחצת אותה כדי לחוש את צד ימין מכווץ יותר. התנועה בצד השמאלי אינה מתוכננת.

איורים של בעלי חיים דמויי אדם מבטאים תשומת לב לחלקי גוף מרובי תשומת לב בשיטת פאולה

"ארץ יצורי הפרא הוא ספר ילדים אמריקני קלאסי משנת 1963, אשר נכתב בידי מוריס סנדק. ב-1984 יצא לאור בעברית, בתרגומו של אוריאל אופק, בהוצאת "כתר". הספר המתאר את הרפתקאותיו הדמיוניות של ילד צעיר בשם מקס,"

he.wikipedia.org › wiki › ארץ_יצורי_הפרא

 אפילו יצורי פרא צריכים מראה דמוי אנושי בסיפור שבמרכזו בן אנוש. הפן האנושי מתבטא באיור בצורת הישיבה, ספק אם מוריס סנבק חשב על שקעי כפות הרגליים שנראים בציור.  כפות הידיים והרגליים נראים כמו אלו שלנו וממחישים חלק מתרגול המוכר בשיטת פאולה-תנועת השקעים בכפות ועל עמוד השדרה

הפה ותפקודו בשיטת פאולה

הפה כולל השפתיים, הלשון, השיניים והחיך נתפסים בחשיבה על גוף האדם בדרך כלל כאברים המיועדים רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור ועוד. זהו אחד האברים הנמצאים בשימוש רצוף בין אם מודע או מודע חלקית ובשונה מאברים אחרים קשה להרפיה ומנוחה. אנשים רבים מגלים במהלך תרגול שיטת פאולה שצורות חדשות של תנועות הפה משפיעות על תחומים רבים בגופם ובחייהם גם משום שהם לומדים להכירו וגם משום שקל ללמוד להרפות את הגוף כולו דרך הפה. לעתים הנטייה לשמור על אחיזה או סגירה קבועים של הפה על רקע חינוך להתנהגות חברתית מכובדת מעוררת מתח הן במקום עצמו והן באברים הקשורים אליו כמו העורף והצוואר. ולעתים היא ביטוי למתחים אחרים. ההיכרות עם שחרור מתח כללי דרך הפה יכולה לשנות את איכות חייו של המתרגל במספר תחומים כמו שחרור עצמי של מתחים על רקע רגשי ומחשבתי, יציבות השלד, כאבי גב או תפקוד מערכות פנימיות. שילוב הפה בהקשר של תנועה נעשה בעיקר כדי להיעזר בתרגילי הפה לטיפול בבעיות עורף וצוואר.

תנועות השפה העליונה של הפה בשיטת פאולה

כאשר מלמדים ילדים ומבוגרים להרים את השפה העליונה של הפה בצורה מגולגלת כפי שמדגימה תמונת האיש המבוגר מסייעים להם למנוע בריחת שתן. נשים נעזרות באותה תנועה כדי למנוע קשה לעשות זאת בלי תמיכת השפה התחתונה. הלשון נוטה כלפי מעלה בזמן הרמת השפה העליונה.

התינוק היונק מפעיל את השפה העליונה שלו יותר מאשר את התחתונה אך איננו יודעים כיצד הוא נעזר בלשון

יעילות השימוש בשיטת פאולה בזמן הריון ובמהלך לידות

• ארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות 
• שיפור איכות הנשימה של היולדת. 
• העזרות בתרגילים כגון: ש ממושכת, השמעת ש בזמן נשיפת האויר. התרגיל מאפשר ליולדת בעזרת צורת נשימה מסוימת לשמור על איכות נשימה המתאימה ללידה, מקלה על הכאבים ומקדמת את קצב הלידה את קצב הלידה. 
• תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם כמו כיווצים ברצפת האגן
• התרגול העצמי מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. 
•  הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה ומורגשות לאחר הלידה. 
• ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

חיזוק והרפיה צמד פעולות לחיזוק רצפת האגן

חיזוק ואימון רצפת האגן נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם כגון: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך,( תופעה המוכרת לרוב בתפקוד מיני).
כמו כן יש צורך לתחזק את שרירי רצפת האגן בגוף האישה. בין אם מדובר בהכנה ללידה או בתופעות גיל המעבר, החלשויות באזור זה נובעות ממבנה פיסיולוגי, זהו אזור שכמה אברים פנימיים כגון שלפוחית בשתן, הרחם והנרתיק יכולים ל"גלוש" לכיוונו. אפשר לדמות אותו למשפך. נוסף לכך נשים לא מודעות לעובדה שפעילות כוחנית או הרמת משקל מחלישים את האזור. רוב העוסקים בתחום נוטים למקד את השיפור הדרוש בחיזוק שרירים שנחלשו. ניסיון מקצועי של מטפלים בשיטת פאולה בתחום מראה כי מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים דרוש לימוד ההרפיה באזור לצורך חיזוקו.

הפגת כאבים, הגדלת טווחי תנועה ועידוד תחושות בשיטת פאולה

הפה מסייע להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. מצב תפוס של הלסתות גורם לכאבי גב וצואר וקל יחסית לשחרר את אחיזת הלסתות דרך תנועת השפתיים והלשון. לעתים מתאפשרת הרפיה של אברים כמו האגן, העורף והחזקת הגב כולו בעזרת תרגילים הקשורים בתנועת הלשון בפה. כמו כן יכולה הלשון לעורר תחושות בסוגרים ולסייע בבעיות כמו כאבים הנגרמים עקב החלשות סחוסי האגן, תופעה אופיינית להריונות ולאחר לידות. 

בתהליכי עבודה עם חולת פיברומיאלגיה כבת חמישים התברר כי ריכוז מחשבתי בנקודות מסוימות בכפות הידיים לאחר לחיצה עליהן וניסיון לעודד תחושה בהן בעזרת דמיון מאפשר הנעת האצבעות למרחקים, טווחים ואופנים שהמטופלת חשבה שאין לה ולכן לא ניסתה להניע את ידיה דרך האצבעות. 

על פי שיטת פאולה ניתן באמצעות תרגילים מסוימים של אצבעות הידיים לשנות את צורת החזקת הכתפיים והגב, התנועות הקטנות הדורשות ריכוז ולא כוח מאפשרות לשרירים שנחלשו או שהורגלו שלא לפעול מתוך הפחד מהכאב לחזור ולפעול.

צילומים המדגימים מנח בריא של הגוף

הדגמה של מנח טוב של רגליים של משפחה בזמן ארוחה. מנח הרגליים משפיע לטובה על מנח הגב

לצורך החזקת הפירות מניע מי שמחזיק את כף היד לצורה דמויית קערה. בשיטת פאולה תנועה כזו יכולה לסייע לגוף כאשר מניחים ידיים על העיניים, כאשר מנסים לחוש את שקעי כפות הידיים וכשלומדים לשחרר.

עמוד השדרה בדמיון ובחיים

הצילומים מתוך גן יצירות הזכוכית של צ'יהולי יכולים להדגים ולדמות מצבים בגופנו. עמוד השדרה שלנו זהה במבנהו אצל רוב האנשים. רובנו לא עסוקים במבנה זה כל עוד הכול תקין אך כשיש שיבושים בתפקוד, בכוח הפעולה או לאחר תאונות קלות או קשות מתעורר עניין.

הצילומים מהגן של צ'יהולי הם המחשה להבדלים בין מחשבות ודמיונות למציאות. הצילום שהעבודות בו אדומות בלבד ממחיש עמידה ישרה כאילו האדם הוא סרגל. מצב זה לא יכול להתרחש במציאות משום שבעמוד השדרה 3 שקעים, הצוארי, השקע בין השכמות והשקע בגב התחתון.

בצילום שהעבודות בו כתומות וצהובות ניתן לראות שני מצבים שונים לחלוטין, בצד שמאל עיוותים קלים של עמוד השדרה כמו העמוד השני משמאל שהשקעים בו מוגזמים ובצד ימין עיוותים שכולנו פוחדים מהם. לרוב עיוותים אלו יוצרים חוסר יציבות אך לא תמיד מונעים הליכה וצנועה, הגוף למזלנו יודע לפצות.

שיקום תנועה בגפיים בשיטת פאולה

תנועת אבר אחד למען השבת יכולת התנועה של אבר אחר נעשית בשיטת פאולה באמצעות תנועה חופשית וקשרים בין אברים. כאשר אדם נמצא במצב שאחת הרגליים נעה באופן תקין והאחרת נגררת, מתקשה להתרומם או ליזום תנועה ניתן להניע את היד בצד הרגל הנגררת באופן דומה לתנועה הרצויה. הדבר מעודד תנועה חדשה ברגל שתנועתה משובשת.תנועת ידיים באופן המדמה את תנועת הרגליים וארגון הרגליים לתנועה חדשה מבוססים על הקשר העצבי בין הידיים לרגליים.

סגנון טיפול דומה אך שונה במעט מתאים להפעלת אצבעות הידיים כשהבהונות מתקשות לנוע או להיפך. דבר זה ניתן לתרגול בשכיבה ובישיבה לפני שעוברים להליכה.

מגע בשקעים בכפות הרגליים והידיים כדי שהרגליים או הידיים ינועו ללא תכנון מבוסס על עקרונות מוכרים בשרירים הטבעתיים ותואר בכמה מאמרים.  התנועה המזדמנת לאבר החלש יחסית נובעת מתגובתו לתנועת האבר המניע אותו ולטיב הקשר בין השניים. בהדרגה משפיעה תנועה זו על טיב התנועה העצמית של האבר המונע.

הרקע העצבי של תנועות הלשון בשיטת פאולה

עצב תת הלשון מודגש בתמונה בקו אדום דק בתוך הפה. המשכו אל אזור העורף ממוספר 12 מתחת ללוע. זהו הסבר חלקי לתרגילי לשון בשיטת פאולה המשפיעים לטובה על העורף.

לא רק שרירים טבעתיים: העצבים בגוף האדם והקשרים שהם מאפשרים לתנועה בשיטת פאולה,

דוגמאות: עצב הגומד נמצא בשורש כף היד ומגיע עד מקלעת הזרוע, לכן כדי לשחרר כתפיים מציעים למי שסובל מכאבי כתפיים תרגילים המפעילים את אצבעות הידיים.
כמה עצבים הנמצאים בבהונות הרגליים נאספים יחד אל המפשעה, זו הסיבה שתנועות מסוימות של הבהונות מקלות על כיווצי הסוגרים.
מקלעת המתניים ומקלעת העצה מחוברות לשרירי רצפת האגן. הפעלת הסוגרים מסיעת למי שסובל משקע עמוק מדי בגב התחתון.

הרפיית הגוף והכרות עם מתחים קבועים שאיננו מודעים להם-הדגמה לסובלים מכאבי כתפיים

הרכות במצג כף היד של התינוק מדגימה מצב נדיר אצל מבוגרים.
אני מציעה לקוראי הבלוג להניח את האמה על שולחן תוך כדי ישיבה
ותוך כדי הרפיית אצבעות הידיים במצג דומה לזה של התינוק,
לשים לב לכל הכיווצים שנאספים בחלקים שונים של היד כולה או בגופם
ולנסות לשחרר כל מקום בנפרד
 (לפי הצילום העדר הטונוס לא דורש מתינוקות תמיכה במקום אחד כדי להיות במצב משוחרר במקום אחר.)

תנועות שפתיים לפי הדגמה מיניקת תינוק

תנועת השפה התחתונה שעולה אל מרכז הפה מלמדת על פעולת השפתיים הדרושה לאנשים רבים

נשיות בשיטת פאולה

שרירי רצפת האגן הם הגדרה למכלול מצבים באחד המקומות החשובים ביותר בגוף האישה. זוהי קבוצת שרירים שמשפיעה על חיי נשים במצבים רבים, בין אם מדובר בלידות או בשינויים ותופעות המתרחשים גיל המעבר, בהחלשות שמקורה במבנה פיסיולוגי, או בפעילות כוחנית. מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים דרוש לימוד ההרפיה באזור לצורך חיזוקו.

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף המצוי בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. ברוב המקרים שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן שאינם מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ופיתחו כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות.

שינוי תבנית הבלוג

קוראים וקוראות יקרים

גם אני חשבתי לתומי שהשינוי שעשיתי בתבנית הבלוג נאה אך בעייתי, לא ראיתי את המושגים שנמצאים בתחתית כאשר גוללים את הדף עד קרוב לסופו
לא שמתי לב לפרט חשוב עוד יותר מהמושגים, הקלטות שלי שהעליתי לyoutube ובהן הדרכה חיה לתרגול שיטת פאולה נכללו אף הן בבלוג.
אודה למי שמעוניין להקשיב להקלטות אם ימצא לנכון לכתוב לי משוב. המטרה המרכזית היא שיפור רמת ההקלטה

נכתב על ידי מיכל אמזלג לקבוצת תלמידותיה

🤩 הפעם ניגע בעיניים
בתרגיל שאתם מכירים - "כיפוי" או "ידיים על העיניים"

👁בתרגיל זה שאנחנו מבצעות לרוב בסיום תרגיל או סט תרגילים, אנחנו מניחים ברכות ובנוחות את כפות הידיים על העיניים (את כף היד ולא את האצבעות).

🤚הידיים משנות בדרך כלל את מיקומן במהלך התרגול. הן מוצאות מאליהן את המקום המתאים להן.

🧿ואפשר גם לתרגל "כיפוי" כתרגיל נפלא העומד בפני עצמו.

במצב "כיפוי" המערכת העצבית שלנו כמו ג'י פי אס, מחשבת את המסלול לתנועת הריפוי. ואנחנו פשוט מאפשרות לגוף להוביל את עצמו אל תנועת הריפוי הספונטנית.
👋👁👁🤚
לפעמים העיניים זקוקות מאוד לידיים לאיזון המתח העיצבי שקיים בתוכן. אפשר להרגיש שהידיים ממש נדבקות אל העיניים ולא רוצות לרדת.
🤗ולפעמים הידיים רוצות להמשיך הלאה. ואנחנו פשוט מאפשרות להן תוך התבוננות סקרנית לראות לאן הן נעות ומה הן עושות.

👂טיפ קטן
נסו באופן דומה את תרגיל הכיפוי באזניים. כפות הידיים מכסות ברכות את האזניים...ותנועת הריפוי יוצאת לדרך.

העיצוב החדש של הבלוג מיקם את תמונתי בתחתית הדף, לכן העליתי אותה בפוסט

טיפולים בשיטת פאולה ושיפור מצבם של אנשים הסובלים מקשיים בהליכה

קשיים בהפעלת הגפיים והגב על רקע קבוצה ניכרת של ארועים, כגון: פציעות זמניות, מחלות שרירים, מחלות כרוניות, תגובות מאוחרות לפוליו או לשיתוק מוחין יכולים להשתנות לטובה בעזרת טיפולים בשיטת פאולה

היעילות של שיטת פאולה בענין זה נובעת משילובה בדמיון מודרך ובעידוד תנועה דרך תנועת אברים שפעילותם תקינה יחסית. הקשר בין הידיים והרגליים מאפשר ללמוד להניע את הרגליים באופנים מגוונים בעזרת תנועת הידיים. תרגיל כמו אגרוף יד יד לסרוגין גורם לפעמים לרגליים לנוע בתגובה לתנועות הידיים. רוב האנשים שמוגבלים בתנועות הרגליים יכולים לעשות פעולות אלו בקלות במצבי שכיבה וישיבה. לאחר תרגול בישיבה או שכיבה כדאי לבדוק באיזה מצב עמידה יכול המטופל להיות ולנסות לארגן תנאים מתאימים לתרגול המודגם. 

תנועה ספונטנית בשיטת פאולה, ייחודה ויתרונותיה

התנועה לפי פאולה מעודדת את הגוף לנוע מעצמו באופן ספונטני. טיב הכיווצים וההרפיות המתרחשים במצב כזה שונה מאלו שמתרחשים בגוף בעקבות הוראה מחשבתית. התנועה יכולה להתבטא במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה במקום שאליו לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. או לאחר שהמתרגל החליט לסיים את התרגיל והוא מניח את הידים על העינים. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים וקשה למיעוטם. יש שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה גם אם הבינו ש"העדר שליטה מחשבתית" הוא מצב זמני וביכולתם להפסיקו על ידי הורדת הידיים מהעיניים או שינוי עמדת המוצא כמו לעבור משכיבה לישיבה. המטפל/ת בשיטת פאולה אינם מתערבים במצב,

שחרור הגב העליון בשיטת פאולה

בין השרירים הטבעתיים כגון: עיניים, נחיריים, פה, לשון וסוגרים מתקיימים קשרים תנועתיים. התנועות שמתעוררות בין  שרירים אלו משפיעות לטובה על שרירים שאינם מוגדרים כטבעתיים אך מגיבים לתנועת השרירים הטבעתיים. אלו הם עמוד השדרה והשרירים שסביבו, כפות הידיים וכפות הרגליים,

כיווצים והרפיות, מגע בין אצבעות הידיים, תנועות הלשון, כולם מעלים את יכולת הריכוז הכללית של האדם ביחס לגוף ועוזרים להתרכז בתחושות של שרירים שאינם מתפקדים באופן מלא או שנחלשו. בו זמנית יכול להתעורר צורך לשחרר את הגוף ולת לו לנוע באופן חופשי, ללא תכנון וללא הכונה.

אגרוף ידיים ופתיחתן היא תנועה מוכרת והתרגיל אינו ייחודי לשיטת פאולה, אופי התרגול והשפעתו ייחודיים מומלץ לעשות את התרגיל בקצב איטי ככל שניתן, לאגרף יד אחת ובו זמנית להרחיק את האצבעות ביד האחרת. .הייחודי לשיטה הוא אגרוף לא כוחני ושינוי מיקום הידיים וכיוון ההנחה שלהן בהתאם לתחושות המשתנות בגב. הרוטציה בין הידיים יוצרת תנועת רוטציה בין צידי הגב. כאשר מתרגלים סובלים מכאב בגב העליון או בכתפיים הנטייה הטבעית תהיה למקם את הידיים לצידי הגוף כך שכפות הידיים תהינה בגובה מפרק הירך. נטייה זו נובעת מקושי לשכב על הגב ולפתוח ידיים לצדדים אם הגב העליון מכווץ. ככל שהמתרגלים במצב כזה יקחו את הידיים בהדרגה כלפי גובה הכתפיים סביר שהגב העליון ישתחרר והשכמות תתרחקנה זו מזו באופן רצוי לנו. כדאי לשים לב לכיוון ההנחה של כפות הידיים, אם  המתרגלים נוטים להניח את הידיים כך שכפות הידיים פונות לרצפה מוטב שינסו בהדרגה לכוון את גב היד אל הרצפה ולאפשר לכתפיים תנועה משוחררת יותר.

שינויים בהרגלי חשיבה לצורך לימוד שיטת פאולה

הביטוי "הפעלה מרחוק" מתאר אחד מהעקרונות החשובים בטיפולים בשיטת פאולה, כאשר אדם פונה לטיפול בבעיה כלשהיא מוטב להניע תחילה שריר טבעתי שאינו קרוב לאזור בגוף שבו מתבטאת הבעיה.

קבוצה גדולה של שרירים טבעתיים מרוכזת בפנים, אלו הם: העיניים,  הנחיריים, והפה הכולל שפתיים ולשון. לתנועות הפנים יש השפעה ניכרת על הגוף כולו. תנועתם של שרירי הפנים, שרירי כפות הידיים והרגליים הינה חלק בלתי נפרד מה טיפול בשרירים שברצפת האגן,

בפגישה ראשונה עם מטופלים תנועת שרירי הפנים יכולה לתת מידע על הנטיות בשרירים טבעתיים אחרים וקל יחסית לראות את אופי התנועה שלהם. הנטייה העמוקה של רובנו לפעול מתוך החשיבה מקשה על המלצה מרכזית בשיטה. להניע את השרירים בלי לתת למחשבה להוביל את התנועות הנלוות. חינוך בשיטות שונות להגביל תנועות באברים נוספים מקשה על אנשים לצרף תנועות שמתעוררות בתגובה לתרגיל שנמסר לתלמיד.

הדבר החשוב ביותר ביחס לתנועת כל השרירים בגוף הוא תשומת לב לנטיות שהוזכרו בפסקה הקודמת, בין אם תתפתח תנועה משולבת של כמה אברים יחד ובין אם ינוע כל איבר לעצמו הוא ההבנה כי כאשר נוצרות תחושות חופשיות וקלות במקום אחד כך עולה הסיכוי לתנועות מגוונות ולהבנות אישיות של התרגילים בגוף כולו.

אכילה, שתייה, ופעולות בסיסיות אחרות-הבנת החוקיות

 אכילה, שתייה ודיבור נעשים בעזרת הפה. צפייה, מעקב ושמירת מרחק בנהיגה וביחסים נעשים בעזרת העיניים, התרוקנות, יחסי מין ולידה מפעילים את שרירי רצפת האגן.

כולן פעולות שמערבות חושים ושרירים. לרוב אם חושבים עליהן מרכזים את תשומת הלב בהן בפני עצמן. (מלבד רגעים שמתעורר בהם פחד מתפקוד לא תקין)

הצורך בתפקוד החושים והשרירים שהוזכרו עד כה בסיסי ומובן לנו מאליו ואפילו דמיון או ניסיון לתפקד בעיניים עצומות מלחיץ. רובנו מבינים את העדר היכולת להפעיל שרירים אלו כתלות באחר, כהעדר עצמאות בסיסית. אמנם היחס הזה קשור בחינוך ובחברות המודרניות בחינוך רב דורות ולכן קשה לנתקו.

כאשר נבנית מודעות לשרירים אלו כחלק ממערכת הקרויה השרירים הטבעתיים משתכללת דרך השימוש בהם.

 הפעלת אותם השרירים:פה, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד מיועדת בין השאר להבנת הקשרים בין השרירים ולשימוש בהבנה זו איש לפי צרכיו. תרגילים המעודדים "פתיחות"- של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנים את ההרגשה הכללית של הגוף במצבים שמתעורר כאב, כשרוצים להגיע לרגיעה, לתשומת לב, ועוד

בנוסף הפעלה של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעה על צורת היציבה, מפתחת יכולת להרפיה, פותרת בעיות גב ומביאה לשיפור ולשכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה.

הפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוקם בשיטת פאולה

פאולה גרבורג הבינה שנטיית השרירים הטבעתיים לפעול יחד, מאפשרת להפעיל שרירים לא תקינים. תנועה של שרירי הגוף ללא עירוב הוראות מחשבתיות שונה מתנועה שנעשית על בסיס הוראה מחשבתית.

מניסיוני ממטפלת בשיטת פאולה כל הנאמר עד כאן חשוב ביותר אלא שלעתים פעולת השרירים יחד מחלישה שרירים קרובים זה לזה כמו הסוגרים ברצפת האגן. מבנה רצפת האגן מאפשר להעזר בשריר הטבעתי החזק כדי להפעיל את השריר החלש, מאחר שמדובר בשרירים שפועלים לצרכים הכרחיים קשה לעתים לשים לב שההרגל השתלט על התפקוד של הסוגרים ושהשריר החלש הולך ונחלש.

אלו המצבים שהתרגול הנדרש הוא לימוד הפרדות. מניפולציות גופניות המעודדות הפרדות משחררות מהצורך להפריד שרירים בכוח הריכוז המחשבתי.

דוגמאות לתרגיל שמקל על הפרדה בין הסוגרים היא הפעלה של הידיים והרגליים. כאשר מפנים את כפות הידיים אל המזרון ומצמידים את האצבעות אלו לאלו קל יותר לחוש את הסוגר הקדמי. לעומת זאת הפניית גב היד בשתי הידיים אל המזרון,הרחקת אצבעות ולחיצת הזרועות למזרון מסייעים לחוש את הסוגר האחורי.

טיפול בלבוש מלא ושמירה על חיסיון המידע בשיטת פאולה

טיפולים בשיטת פאולה נעשים בכל המצבים בלבוש מלא. בין אם דרוש לאדם הפונה לטיפול  פיתרון בתפקוד הפתחים שברצפת האגן ובין אם הגיע בגלל דלקת בעצב הפנים, תופעה הקרויה פציאליס.

מפגש שבין המטפל/ת והמטופל/ת מתרחש במיטבו אם יש אמון של המטופל/ת במטפל/ת. זוהי הצהרה שנכונה לגבי עבודה בשיטות רבות ואינה מצב מובן מאליו או שקל ליזום אותו. חשיבות האמון בתחום שיטת פאולה הוא משום שאנשים מעדיפים לקצר את משך הטיפול ככל שניתן אך לא פעם נוטים להימנע משיתוף המטפל/ת בחלק מהמידע שיכול לעזור למטפל/ת לקצר את זמני הטיפול.

יכולת המטופלים לשתף נבנית מטבע הדברים בהדרגה אלא שלא כמו בטיפול רגשי האמון מתחזק ביחס תואם לשיפור במצב הפיסיולוגי של המטופל. כלומר הצלחתו של המטפל/ת מתבססת פעמים רבות על נסיונו והשערותיו ולא על המידע שניתן לקבל מהמקרה הפרטי שלפניו.

היחס לטיפול בפתחים שברצפת האגן מורכב יותר מאשר בנושאים אחרים משום שהבושה, החשש מטיפול שכרוך בחשיפה רגשית או פיסית גורמים לאנשים רבים להימנע מלפנות לטיפול. אנשים פונים לעתים עקב יאוש, מידת המועקה מהמצב, היקף ההפרעה של התופעה על חיי היום יום. יתרונו המרכזי של המטופל/ת על המטפל/ת הוא הכרותו עם דקויות התופעה. המטפל מצדו מכיר את התופעה ברמה המקצועית כלומר לאחר שהתנסה בהתמודדות עימה אצל מטופלים אחרים ויש להניח שהצליח עם רובם, הוא נושא בכליו שלל עצות וכלים אך ההתאמה המדויקת מבוססת על מידת הפתיחות של המטופל/ת, יכולתם לשתף ולהבין שמהות תפקידו של המטפל/ת היא שמירה על חיסיון המידע שקיבלו ושהם מתייחסים  לפרטיות המטופל כחלק בלתי נפרד מעבודתם, ברצינות דומה לזו שהם מקשיבים, מנסים למצוא את הדרך להבין את ייחודיות התופעה אצל האדם שפנה ולעזור לו באיתור צורת התנועה הדרושה לו.

האמון מפתח יכולת להבין את הצדדים הרגשיים של התופעה ולהתייחס לצדדים שאינם פיסיולוגיים בלבד.

הליכה ותנועה בשיטת פאולה

כפות הרגליים ותנועתן מוכרות באופן מגוון בעיקר לאנשים העוסקים בשיטות תנועה כמו יוגה, שיטת פלדנקרייז, שיטת פאולה, ריקוד ועוד.  אין הכוונה לבטל את יכולתם של אנשים אחרים להעזר בכפות הרגלים למטרות שאינן רק פעילויות אירוביות אלא להבהיר את ההקשר שבו נכתבים התאורים הבאים. כמו כן אין כוונה לדרג את יתרונות השיטה ביחס לשיטות אחרות.

כפות הרגליים מעוררות תגובות ברצפת האגן ויכולות לסייע לנו להפריד בין הסוגרים לצורך חיזוק, הפרדה בין הסוגר הקדמי לאחורי, הרפיה, אימון וחידוד התחושות.

בשיטת פאולה ניתן לבחור את הנושא החשוב ביותר לאלו שבוחרים ללמוד אותה בהקשר של שימוש יעיל ומונע בעיות בכפות הרגליים, מלבד רצפת האגן, מערכת העיכול והפגת כאב ניתן לטפל בבעיות שיווי משקל בעזרת שיטת פאולה.

תרגול מכוון של העברת משקל הגוף בעזרת הסוגר הקדמי והאחורי לסרוגין יכול לענות על צרכים של אנשים הסובלים מקשיים בשמירה על שיווי המשקל שלהם. כדי להימנע מחשש ליפול נחוץ לעתים תרגול בישיבה. זאת כדי להרגיש ולחוות תנועה של הגוף במעברים מנטייה לפנים לנטייה לאחור בעזרת שרירי רצפת האגן. הכונה למצבים שבהם כיווץ הסוגר הקדמי מניע את הגוף לפנים וכיווץ הסוגר האחורי מניע את הגוף לאחור.

מי שלא סובל מבעיות איזון גופניות ולא צריך לעסוק בשמירה על שיווי משקל יתקשה לחוש כיצד בהליכה גלגול כפות הרגליים מהעקבים לבהונות יוצר את המעברים בגוף בקצב מהיר יותר מהמחשבה. מאחר שבכל פעם רגל אחת מטה את הגוף לאחור והאחרת לפנים קשה להבחין במעברים בין הכיוונים. נדמה לנו כי הגוף נשאר במקום מרכזי. אחרים שסובלים מבעיות אלו יכולים לתרגל "הליכה" במצב ישיבה תוך כדי גלגול הרגליים וכך להבין את הצורך של גופם לפני שהם מנסים לתרגל בטיפול מכוון.

אוכלים ושותים אך בתשומת לב ממעטים

בספרה מציעה פאולה גרבורג מייסדת השיטה לשתות בלגימות קטנות כדי להפעיל את השפתיים ולא להתרגל לשתייה שהפה משמש בה רק כפתח וכן לאכול כשהפה סגור אך כל  חלל הפה משתתף בלעיסה. אין אלו משימות קלות לאדם בן ימינו הממהר כל הזמן, קל יחסית לשנות את תפקוד הפה כדרך לשחרור מתחים כשמנסים תרגילים מסוימים בזמן נהיגה או עמידה בפקקים. 

לדוגמה כמה הצעות כדי לחוש את הפה ללא מאמץ:

לפתוח ולסגור במידה נוחה ובצורה לא קבועה.

לפתוח את הפה בשונה מהרגיל ע"י הפלת הסנטר, הנחת הלשון על החיך התחתון מסייעת לתנועה,

 הרחקת הלחיים מבפנים. בין אם דרך הרחקת קצות הפה או דחיפת הלשון לסירוגין כל פעם לדחוף לחי אחרת.

 ניסיון להרחיב ולהאריך לסירוגין את פתיחת השפתיים, 

תרגילי לשון כמו תנועות מעגליות בין השיניים לשפתיים

 מעבר של הלשון פעם לימין ופעם לשמאל כך שבכל פעם הלשון לוחצת צד אחר של החיך העליון או את השן האחרונה בכל צד מספר פעמים

ניתן ללמוד פעולות אלו תחילה  בשכיבה ואח"כ במהלך התפקודים השונים. התרגול משפר את החזקת הפה ויכול להשפיע לטובה על החזקת יתר של הלסתות, כאבי צואר הנובעים ממתח בלסתות ואיכות העיכול.

הניחו לכוחניות!!! תאור של תנועות הכיווצים וההרפיות בגוף האדם

השרירים הטבעתיים ושרירים המושפעים מתנועתם מוכרים בעיקר ככיווצים והרפיות הפועלים בחזרתיות. יתכן שמי שהתנסה במספר מצומצם של מפגשים טיפוליים חושב על התנועה הכיווצית כתנועה אחידה, דימוי שראוי לבדוק מחדש. כיווצי עיניים יכולים להיות דוגמה טובה, הנטייה של כולנו היא להפעיל את העפעף העליון, הפעלת העפעף התחתון כמרכזי בתנועה אפשרית אם מופנית אליו תשומת לב נפרדת. במצב כזה העפעף העליון מגיב ואין כונה לנטרל אותו אלא שאופי הכיווצים שונה. בנוסף-ניתן לכוון את הכיווצים אל הרקות יותר מאשר אל האף ולהיפך. מי שמנסה זאת לראשונה לא תמיד מרגיש את ההבדל אך מורים שצופים בתרגיל כזה רואים את ההבדל, מתרגלים מנוסים חשים כיצד כל אחד מהכיוונים מעודד הפעלה של גורם אחר. אלו הן דוגמאות שלא מבחינות בין פעולת העיניים לפעולת העפעפיים, אין בכך צורך מלבד במצבים שאנו רוצים להרגיע את העיניים ואת החשיבה. מצב העיניים כשהן עצומות לצורך רגיעה אינו רגוע לפני שמופנית תשומת לב לנטייה להמשיך להביט לפנים, (כן, גם בעיניים עצומות) תשומת לב לגלגל העין בלי הפרעה לשינויים שמתרחשים בו ובפנים יכול להשפיע לטובה על רגיעה של העפעפיים ושל גלגל העין גם יחד.

הנטייה להפעיל שרירים תוך ניסיון להחזיק פעולה אחת זמן ממושך ככל שניתן אינה מתאימה לגישה של שיטת פאולה, לעומת זאת חזרתיות על התנועה שמתחילה בשריר מסוים ללא עצירה של תנועות אחרות על פני משך זמן ארוך ככל שניתן חשובה מאוד. כמו כן מומלץ לא לנסות להגיע לכיווצים חזקים ככל האפשר אלא אם כן הדבר גורם להנאה, שחרור כאב, הרפיות או מעודד תנועתיות נוספת.

שיבושים בתפקוד הגוף ואופי הטיפול בשיטת פאולה

מקובל לחשוב ששרירים שתפקודם השתבש נחלשו ולכן מתייחסים רבים לשיטת פאולה כאמצעי לחיזוק הסוגרים. השיבושים בתפקוד שרירים טבעתיים רצוניים ושאינם רצוניים אינו קשור אך ורק בחולשת השרירים, חלק מהמצב הבריא של כל גוף מתבטא בתנועה תקינה של התכווצויות והרפיות, במיקומם של אברים פנימיים, במצב הנשימה וביכולת לחוש שינויים או סימנים מוקדמים בפעילות המעיים והשלפוחית. 
חזרות של כיווצים והרפיות רצוניות בשריר טבעתי מפעילות תנועה חופשית של הגוף המאזנת את השיבושים. תרגול שיטת פאולה אינו כיווצים והרפיות בלבד או אוסף תרגילים. אלא יכולת לשחרר את הגוף ולאפשר לו לנוע  מתוך צרכיו ומתוך הפעלת השרירים הטבעתיים. התנועה הספונטנית שתארתי דומה ושונה גם יחד מזו שמתרחשת באופן רצוני על בסיס תרגיל.

במהלך תרגול שיטת פאולה הגוף נע מעצמו באופן ספונטני. אנשים רבים חשים את התנועה הספונטנית כשהם שמים ידיים על העיניים אחרי שסיימו לנוע לפי תרגיל. אצל אחרים התנועה יכולה להתרחש במקביל לתרגול המודע והמכוון של המחשבה באיברים שאליהם לא כוונה הפעלה מתוך הוראה מחשבתית. חווית התנועה העצמית היא נעימה לרוב האנשים. אנשים שמעדיפים לחוש שליטה קבועה על גופם ומתקשים לאבד שליטה לא תמיד אוהבים תגובות אלו של הגוף. הם יכולים להוריד ידיים מהעיניים ולהפסיק כך את תנועות השרשרת.

סימטריה או איסימטריה בפנים, סמן למצב הגוף

סימטריה בפנים מעידה ברוב המקרים על סימטריה בשאר חלקי הגוף. תתפלאו, זהו תחום נוסף ששיטת פאולה יכולה לשנות לטובה. חשיבות העניין בעיקר בגלל נטיית הגוף לרדת עם השנים ביכולותיו. פיצוי על חוסר סימטריה שקל ליצור בלי לשים לב בגיל 30 קשה יותר בחיים, בהשפעה ובהשקעה לצורך שינוי בגיל 50

אינטואיציה של ילדים לפתח יציבות כדוגמה לפיתוח יציבות אצל מבוגרים

שלושה שלבים בשיווי משקל נראים באופן הישיבה של הילדים בתמונה. הילדה מימין, זו שיש לה קוקו תומכת עצמה בעזרת אחת הידיים ומרימה את היד האחרת. הטיית כפות הרגליים אל מרכז הגוף מסיעת להפעיל את שרירי הבטן וליצב את חלקו הקדמי של הגוף.
הילד במרכז נעזר בתנועת הידיים כשאינן מחזיקות ברצפה כדי להרגיש יציב
הילדה מצד שמאל מרגישה יציבה כשרגליה מפושקות, דבר שיכול להעיד על העזרות בסוגר האחורי שלה כדי להתייצב.

הבחירות האינטואיטיביות של ילדים יכולות לסייע לאנשים המאבדים יציבות. אמנם בגיל שבו שלרוב מאבדים יציבות קשה לשבת על רצפה אך אפשר ליצור תנאים דומים על מיטה, ספה או בעזרת שני כיסאות.

פלאי שיטת פאולה בתנועת האצבעות

העברת האגודל בלחיצה קלה בין האצבע החמישית (הזרת) כפי שמדגים הצילום לבין האצבע השנייה (הקרויה אצבע)
מסייעת לחוש הפרדה בין הסוגרים

הרמת האגן מקלה על כיווצי הסוגר הקדמי-חיזוק רצפת אגן

ניתוק האגן מהמזרון בזמן כיווץ הסוגר הקדמי מסייע למקצת מהנשים לכווץ בנוחות. הכיווצים הם אמצעי חיזוק של רצפת האגן, אין ערך למאמץ לכווץ זמן ממושך ככל שניתן או להמשיך לכווץ כמה פעמים לאחר שהאגן הורם מהמזרון. מי שנעזרת בהרמת האגן וניתוקו בזמן הכיווץ יכולה לשחרר את הכיווץ, לרדת לרצפה ולחזור על אותה פעולה בקצב הנוח לה.

חיזוק ושחרור רצפת האגן

הוסף כיתוב

בעמידת שש (כפות רגליים, ברכיים וידיים) האגן משוחרר וסוגר אחד אינו מגביל ולא מכוון את האחר,
המיקום של הראש בצילום העליון אינו מועיל לגב ולעמוד השדרה ולכן אני מציעה למתנסות בחיזוק ושחרור הסוגרים להפיל את הראש ולנסות לפתוח את הפה כדי לשחרר את הסוגר האחורי שנוטה להיות דומיננטי